חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2014 (6 במרץ 1976), עמוד 4
ואם מלווה את המועקה הזאת גם הרגשה של קבס וגועל־נפש, הרי זה לא מהשתלשלות המאורעות הטראגית שהביאה, בפעם הראשונה מאז קום המדינה, ל עימות בין שני העמים היושבים בתוך מדינת־ישראל. היא נובעת מהיבטים ישו- ליים, חסרי־משמעות לכאורה, שהתלוו לטרגדיה שהתחוללה ביום השלישי בשבוע שעבר.
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 4
הנה, רק בשבוע שעבר, בעקבות מאורעות יום־ האדמה בגליל, כאשר כל עתוני ישראל מלאו בכתבות־תחקיר לעומק ולרוחב כדי לנסות לגלות, להבין ולהסביר מה הוא הרקע להתפרצות הזעם האלימה שהביאה להתנגשות חסרת־תקדים בין שני העמים !החיים במדינה הזו, סברנו גם אנו שכתבה מעין זו צריכה להופיע בגיליון העולם הזה.
גליון 1852 (28 בפברואר 1973), עמוד 34
מדינה בארצות־הברית )12 .מנהיג, ראש העדה )14 .מקל דק )15 .נצח )17 .מורא. )18 מפעל טכסטיל גדול בארץ )20 .מביא בבריתו של. אברהם אבינו )21 .שני עמו דים )22 .יחידת זמן )24 .ממייסדי רומא האגדתיים )27 .צנוע )28 .מחוספס)30 .
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 30
״הפלסטינים מייחסים ערך רב לתנועת- השלום בישראל ומעניקים לה את מלוא תמיכתם ...ההצלחה או הכישלון של כו־המדד,שלום בחודשים הבאים ישפיעו ב מידה משמעותית על ההתפתחויות במרחב שלנו על) הכוחות האלה להתלכד ו־ ׳לשתף־פעולד, ביניהם באופן יעיל. ״התנאים להתפייסות כין שני עמינו קיימים עתה כאופן אובייקטיבי, אולי כפעם הראשונה מזה שלושים שנים.״ ריבונו של עולם, האם זה ״קו קשוח״ ?
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 2
לא הושג הפיתרון לבעיית שהולידה את הסיכסוך כולו: קיומם של שני עמים בארץ זו, שכל אחד מהם רואה בה את מולדתו, ושאף אחד מהם אינו משלים בנקל עם קיום זולתו.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 19
אם ישראל תושיט עזרה כזאת ללוחמים, ייווצרו כמהלך המאבק יחסי רעות ואחווה כין שני !העמים. אדה יניכו פירות אחרי הניצחון הכדתי־נמנע שד הפד״ן.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 58
הודות לעקרון זה קמה גם מחיצה היה אחד מכתבי קול ישראל. חסרת־שער בין שני העמים בארץ, שכל ״מניין לכם הבלוף הזה י״ שאל.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 35
הוא יוכל לקדם או לקלקל תהליך היסטורי של מיפגש בין שני העמים, בתנאים קשים ביותר. עליו יהיה להפריך דיעות קדומות, לטפח גישה חיובית, לפקח על אלפי הישראלים הראשונים שיבואו לבירת מצריים.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 4
״השתמשתי בראשי:״ ראב לא רצה לראות רק את הדגל העברי מתנופף במרום, וביקש מזמן לראות את דגל השלום מתנופף בין שני העמים. כדי לה שיג מטרה זאת ייעץ ראב :״היה ידידותי והיה חזק!
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 6
אפשר בהחלט להתווכח מי הוא האשם בהחרפת היחסים בין שני העמים עד למיל- חמת־העצמאות. אבל אי אפשר להטיל ספק בכך שההצדקה למילחמת־העצמאות ולחי לופי האוכלוסייה שבאו בעקבותיה נובעים מזכות ההגנה העצמית של היישוב היהודי בארץ.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 45
אישי תשי״כ היו: תיאטרון — יוסף ידין (עכור תפקידיו כ״פר גינט״ וכ״על עככרים ואנשים״), מדע — פרופסור אהרון קצ׳לסקי* (על שיכלול תהליד הפקת חומר פלסטי מפרי עץ הקיקיון לשם ניצול תעשייתי) ,משק — אליעזר הופיין (שהציע הצעה כלכלית מעשית להורדת רמת־המחייה כארץ) ,צעיר השנה — חוכל נימרוד אשל (מנהיג מרד הימאים) ,ספורט — האצן דויד טכק (הספורטאי היחיד שייצג את ישראל כככוד באולימפיאדה ושכר את שיאי ישראל בריצות ל־ 100ו־ 200 מטר) ,סיפרות — הסופר מירד שיף (שפירסם את סיפרו שמעון צהמרא, המספר על אודות כו־תערו־כת עיכרי־ערכי הנע כין שני העמים מכלי למצוא שורשים), מישפטים — עורד־הדין דויד גנור (על מאכקו כהחמרות הדת כחוקי האישות) ,כנסת — ח״כ יוחנן כאדר (שליכד את סיעת חירות אחרי כישלונה ככחירות) ,עיתונות — העיתונאי ירמיהו שמואלי (שחשה סידרה של שחיתויות כמוסדות ציכור, ופרש ממערכת ״על המישמר״ ושס לקיכוצו עכרון) ,רפואה — 9רופ׳ יוסף אשרמן (שפירסם דו״ח על המתרחש כנושא ההפלות).
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 26
לכן אני דוגל מאז 1948 בפיתרון מדי ני שיתבסס על דו־הקיום של שתי מדינות לאומיות, עצמאיות וריבוניות, ישראל ופלסטין, זו בצד זו, תוך שלום ושכנות טובה, על־פי הגבולות שנקבעו ב־.1949 הטפתי לפיתרון זה גם בשנים הארוכות שבהן היה רק קומץ זעיר של יש ראלים ושל פלסטינים מוכן להטות לו אוזן, וכאשר שני העמים, ובראשם ממי שלת־ישראל והנהגת אש״ף, פסלו אותו מכל וכל.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 43
המגמה היא לשדר במשך כל היום שידורים בעברית ובערבית, עם או בלי שיתוף פעולה עם הטלוויזיה המצרית. השידור יכלול תוכניות־בידור של שני העמים וראיונות פוליטיים עם אישים ישראליים ומצריים.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 10
נשנה ביחד את המציאות בארץ, לטובת שני העמים.״ ך* תוצאה הראשונה כבר הת- ! 1גלתה השבוע, כאשר נכשלה המזימה להוציא את הרשימה אל מחוץ לחוק.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 6
יתכן כי הזמן הוא תמצית ה תרבות• לכל אומד, יש מושגי־זמן משלה, כפי שלמדו הישראלים לדעת כאשר נפגשו לראשונה עם המצרים. מושגי־הזמן של שני עמים אלה הם דבר והיפוכו. עתה מוכיחה ישראל שאפשר לשעבד את הזמן גם לפוליטיקה.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 43
סמילנסקי, בעל כרמים, שהיה מקורב לברית שלום של שנות ה־,30 שביקשה להדק את הקשרים בין שני העמים בארץ, נשא את אסתר בגיל ,60 אחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, אם שלוש בנותיו.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 64
סיפרו של תופדקין הוא מסע אל תוך ארץ של עבר והווה, גם חצי־האי סיני המתפנה שובה בקיסמו את האמן שבתומר- קין — דחליל בדואי, שברי לוח־אזבסט, ארץ של שני עמים, ארץ שנעשה בה, ערימת שיחים, מיקבץ אבנים פרה־הים־ בימים אלה ממש, הגסיון החמור ביותר של השמדת תרבות ונופי רקע.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 73
השילטון הצבאים הישראלי מקלקל את כל מירקם־החיים, והוא גם מקלקל לחלוטין, ובדרך מבישה מאוד, את רוח היהדות. אכנרי: צריכים לשכנע את שני העמים שהשלום הוא אפשרי, שאחרי מילהמת־מאודה,שנים בין הפלסטינים והישראלים, השלום הוא אפשרי.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 26
אני מאמין באמונה שלמה בעתיד של שלום ודו״קיום של שווים בין שני עמים אלה. ובל הנלחמים למטרה זאת הם האחים שלי !
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 10
כן, הם לא החליפו רק כדורים — זה קל לעשות — אלא גם הודעות אישיות. שם בביירות, בין חיילי שני העמים, שלחמו זה בזה לחיים ולמוות, החל דו־שיח.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 23
כן ...פגישתו עם ריצ׳ארד לב־הארי ...אבל הם השיגו רק שביתת־נשק, בעוד שמר אל־סאדאת שינה את כל השקפת־העולם של שני עמים בן־לילה. (המשך בעמוד )24 אבניי: אילו אמרתי לך שכל נשות ישראל מאזינות לך ברגע זה, מה היית אומרת להן?
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 14
1 14144144 וא 4444444א• •444441444 לכן אני מאמץ שעל מדינת־ישראל ואש׳ף להכיר זה בזת ושהמגע הישיר בין שני העמים הוא תנאי מוקדם לשלוט עד דגל אחזו אדוני חיושב־ראש, איזה שלוסז ל מי אלפיים שנה התבקש רב מפורסם(הילל חוקן) להגדיר את עיקר היהדות בעודו עומד על רגל אחת.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 21
מעולם, בכל חיי הארוכים ורבי־הטיסות בעולם, לא ראיתי מראה כזה, הריצפה נראתה כמו שדה־קרב אחרי מילחמה בין שני עמים פרימיטיביים. כוסות ריקות, מפיות־ניר קרועות.
גליון 2533 (19 במרץ 1986), עמוד 32
רבר אחד השאיר אותי וישאיר אותי חרותניק — אין לי כל ריגשי־נחיתות על זכותנו המלאה על ארץ־ישראל, לא כי אברהם אבינו קבור בה ולא בגלל זה שהכותל נמצא בה, אלא משום שעם בלי מרינה אין לו זכות קיום. יש פה מאבק בין שני עמים צודקים, שאינם יכולים להתפשר על התיקווה.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 18
יצחק נבון עשה כנשיא, ועושה כשר־חינוך, להעמקת ההבנה בין שני העמים, יחסו של דויד לוי לשטח־אש 9ולערביי־ישראל, כמו גם לסיכסוך הישראלי־ערבי ולסוגיית־לבנון, אינה כיחסו של השר משה ארנס, כשם שהרב יצחק פרץ, חשוד ככל שיהיה בדבקות לחשכת ימי־הביניים, אינו שונא המיזרח״ם קיבלו לל א עוררין ואף קידמו בהתלה בו ת את אנוור אל־סאדאת חשיפת אדרי כדמות־מפתח בקשר המארוקאי מלמדת על הפוטנציאל הטמון במיזרחיים ״מכאן,״ מוסיף גבריאל מוקד ,״מגיע אני לסוגיית מיזרח ומערב שבקירבנו.
