גליון 1833 (18 באוקטובר 1972), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

דם היהודים והערבים נמהל בחוצות ירושלים
וחיפה על־ידי חרב הכובש הנוצרי ה אכזרי,
שטבח את כני שני העמים ללא אבחנה.
מאה
ד,־ 19 היתד, ארץ־ישראל ריקה ושוממה.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אני זוכר את היום שבו קמת ואמרת :״תקום מדינה
דמוקרטית־חילונית״ בארצנו, השסועה בין שני עמים,
השונאים איש את רעהו. מיטב ההומניסטים, וז׳אן-
פול סארטר בראשם, נתנו בירכתם להצהרתך זו.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אוי לשמחה :
׳סירובם של ערביי ארץ־ישראל לחלוקת
הארץ בין שני העמים, בנובמבר , 1947
גרם לכך שהעם הפלסטי׳ני לא זכה במדינה
משלו ולא בעצמאות.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר מובאים דבריו
של אבנרי שאמר על שני העמים :״חלו מו
של האחד יכול להיות הסיוט של
השני.״
הפותרת כ״גארדיאן״
״ציונים ודזברי־אשף״
וזו לשון הידיעה :
גם העיתון הלונדוני המכובד, גאר־דיאן,
בדיווחו על הכנס, רואה את העיקר
בכך ש״ציונים נפגשים עם חברי אש״ף
למען השלום״ .זוהי הכותרת, והיא כימעט
זהה לכותרת של לוז־מתד.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

תיקווה לחיים
משותפים ויחסי־שלום בין שני העמים.
״צר לי על שמר דן, כותב המאמר,
העליל עלי כזבים ושם בפי דברים חסרי
כל יסוד ובסיס.״
״היא סיפרה לי״ .דן עצמו הכחיש
את ההכחשה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

כאשר העלה קומץ קטן של ישראלים לראשונה את
רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
לפני יותר מ־ 25 שנים, עמד לנגד עיניהם חזון מסויים:
שבדרך זו ייפתר הסיכסוך ההיסטורי בין שני העמים
לא רק בפועל, על פני הקרקע, אלא גם בלב ובנפש.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 91
טקסט · תמונה · PDF

.״
טבת
זור אד־פאדאת :״לפני
שהתחיל תהליך־השלום, שררה
בין שני העמים נורמלי זציה
של יחסים־רעים.״
״העכבר שנתגלה בביתו של
בגין, הוא העכבר הראשון ב היסטוריה
ששוחה אל הספינה
הטובעת, תחת לברוח ממנה.״
״שמעון פרס הוא
כהן־אורגד, בוועדת־הכס־פים
של הכנסת :״בענייני לופט-
געשעפטן כולנו מבינים.״
שמר :״סאדאת מוליך אותנו
באף, והטיול לשם רק
אימת את החששות שהיו לי.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

היה זה הסימן המובהק ש־ 21 שנים
אחרי סיום המילחמה העקובה מדם בין צרפת
והאלג׳ירים, אשר נמשכה שמונה שנים וגבתה
מיליון קורבנות אלג׳יריים (ו־ 50 אלף צרפתים),
אכן קיימת, כפי שהצהיר נשיא אלג׳יריה, שאד׳לי
בן־ג׳דיד, בפתיחת ביקורו הממלכתי בפאריס,
״החלטה משותפת של שני העמים לזנוח את
העבר ולפנות לעתיד״.
היה זה הביקור הרשמי הראשון של נשיא
אלג׳ירי בצרפת מאז קיבלה ארצו את עצמאותה
ב־ .1962 אומנם, קדם לביקור זה ביקורו
להשכרת מכוניות לתיירים, אחרי שמסר דרכון
גנוב ובו תמונתו שלו, במקום התמונה המקורית
של בעל הדרכון.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לא אכנס כאן להיסטוריה ולסיבותיה של
מילחמה זו• אומר רק שלדעתי זוהי התנגשות בין שתי תנועות
לאומיות היסטוריות גדולות, בין שני עמים החיים כיום
בשטח קטן אחד, שכל אחד מהם רואה בו את מולדתו, ושבאופן
מהותי אין זו מילחמה בין צדק ואי־צדק, אלא מיל-
חמה בין צדק וצדק.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שני ציבורים אתניים־חברתיים, המתחילה ללבוש צורה
של התנגשות בין שני עמים.
! 111
מה יש למערך להציע כדי לפתור בעיה זו?
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הוא השמיע באוזניהם דווקא
דברי־טעם: שיש להכיר בקיום ישראל
ובקיום העם הפלסטיני, שני העמים
צריכים לעשות שלום ביניהם, על בסיס
של דו־קיום בשתי מדינות, זו לצד זו.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אנחנו חותרים לשבירת מעגל המלחמות
ולשלום המבוסס על הכרה הדדי ת בזכותם
של שני עמי הארץ להגדרה עצמית לאומית.
אנחנו חותרים לשלום בין מדינת־ישראל
ומדינת־פלסטין ושלום בגבולות הקו הירוק.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אני
לא חושבת שהבן שלי צריך ללכת ביום
ראשון עם נעלי אדיד ס וביום שני עם
נעלי נייק ואני לא חושבת שהבן שלי
זקוק למלתחה שבה עשרה טריינינגים.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

חובה
היא לטפל בה כבבעייה מדינית, ולפתרה באמצעות דו־שיח, הכרה
הדדית ודו־קיום של שני העמים.
עד כאן לשת ההודעה.
טמונה בה חשיבות רבה לגבי העתיד.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

זה היה סיבוב נוסף במעגל־הקסמים השטני, החולש
על גורלות שני העמים מזה שנים רבות. אך מעולם לא
הופגן שיתוף־הפעולה המושלם שבין הקיצוניים בשני
המחנות בצורה כה חותכת.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

.״
עד כמה שאין כל מקום להאשים אותנו בהתנגדות לפגישת
אישי־ציבור מישראל עם מנהיגי אש״ף תעיד העובדה, שבאותה׳
הרצאה אמר ח״כ תופיק טובי :״אנחנו מקדמים בברכה את הנכונות
של ח״כ יוסי שריד להיפגש עם יאסר ערפאת כדי לקדם את השלום
וההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים.״
לכל הדעות, התגובה עניינית וזכתה לפירסום בכלי־התיקשו-
רת.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

כל ישראלי שעזר לשכנע את המוני
העם הפלסטיני שאין סיכוי לשלום בין
שני העמים. כל ישראלי שעזר לשכנע
את חברי.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

הוא אמיץ יותר מאחרים, והעז לדבר בפה מלא.
אד אין הוא יחידי•
_ ״אלה הם שני עמים!״ אמרה צעירה ספרדיה. שחזתה
בדיווח בחברתי.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

ואז, בעצם, ברגע שהבנתי שבאופן מוחלט,
בהצהרה של מדינת־ישראל וממשלת־ישראל
קבעו שיש שתי חברות במדינה — 169 שכונות
ועיירות־פיתוח הזקוקות לשיקום (שהם מיליון
ו־ 280 אלף איש) — אז הגענו להחלטה שאם יש
מיסגרת שבה יש שני עמים במדינה אחת —
ישראל המשקמת וישראל המשוקמת —
המשוקמים צריכים להחליט על גורלם.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הוא תומך בשניהם. הוא דוגל בזכותם של שני העמים -
הישראלי והפלסטיני -לחרות, לעצמאות.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

היא הראתה צד אחר של עם־ישראל, צד
בלתי־נודע, שהוא מאוד לא קולני, אך מוכיח
שאולי עוד יש תיקווה לחיים משותפים של שני
העמים.
על המירקע קשה היה להבדיל חזותית בין
התלמידים מטייבה לבין התלמידים משדרות.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

משם והלאה הכל יסתדר
בדרכי שלום והבנה. אם שני העמים ירצו אז לשנות דברים בדרכי־שלום,
להקים קונפדרציה, או פדרציה, משהו כמו שווייץ — הם יוכלו לעשות
זאת רק בהסכמה הדדית, בדרכי־שלום.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

האם על־ידי אימפריה של עם אחד, או על־ידי פדרציה
של שתי מדינות, המייצגות שני עמים?
אם אנו נשאיר חלל ריק של היוזמה הישראלית,
תבוא ארצות־הכרית ותמלא חלל זה כיוזמה •טלה,
המוכתבת על־ידי אינטרסים שלה.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

ובספר בראשית(בפרק כ״ה< גם נאמה ״ויגווע
אברהם וימות אברהם בשיבה סובה, זקן ושבע,
וייאסף אל עמיו(שני עמים!)״.
אהרון בן־דויד, חיפה
אור אדום
על טיבם של מרצים בנושאי ס מי ם
(״הטראגדיה של מונה״ ,העולם
הזה .)6.4.88
קראתי את סיפורה של מונה זילברשטיין
המנוחה, מעטה של נעמי אדווה, ואני מוכרחה
לציין כי הסיפור נגע לליבי.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אחרי כל
( 1המילחמות לא נעלמה המציאות ש ל קיום שני עמים בארץ
שבין הירדן והים.
במשך השנה פורסמו סטאטיסטיקות רבות ושונות על היחס
שבין היהודים והפלסטינים בארץ זו כולה, ובמדינת־ישראל
בפרט.