חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 9

וחשוב יותר: האם מובנה ישראל לספק פיתרון סביר לבעייתו הלאומית של עם זה, ה ט רו ר הנגדי מלמעלה: פצצות במישרדי אירגוני חפידאיון בביירות ( ,)8.10.72 הריגת זעייתר ברומא 16.10.72 הריגת בושי־קי בלילהאמר 21.7.73 הפלת המטוס הלובי (.)21.2.73 או שתנסה לחסלו כיחידה לאומית? עתיד שני העמים ייקבע על־ידי התשובות לשאלות אלה. התשובות יתגבשו בלב שני העמים. ומכיוון שיש ראל היא הגורם החזק, חשובה תשובתה יותר מכל.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 4

מנ צרתתצא ק רי אהלא חוו ה קריאה לאחווה יהודיתי־ערבית תצא בשבת הכאה מנצרת, כעיקכות מיפגש של אנשי־רוח כני שני העמים. סיבו ל ב ־ טו להבקשה עיריית נצרת, המארחת את המיפגש, מבקשת להפגין בדרך זו את נאמנותה לרעיון ח״הקיום של שני העמים במדינה, ולהזים תוך כדי כך את התעמולה המתארת את ראש־העירייה החדש, תופיק זיאד, כאנטי־ישראלי.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 13

כאן נכנה גשר, שחשיכותו לעתיד עשוייה להיות כעלת משמעות היסטורית, נזרע כאן זרע, העשוי לנכוט כעתיד כצורה שתשנה את טיב היחסים כין שני העמים, ושתכיא למיפנה היסטורי כתודעתם. … לפני מחנה־השלום הישראלי נפתחה הדרך לביצוע משימתו ההיסטורית: להביא לעם־ישראל שלום לדורות, שלום אמיתי וביטחון אמיתי, שמקורם בהתפייסות היס טורית בין שני העמים. ערפאת עם אבנ רי: מעלות ! ביירות !
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 19

המטרה שלי היא להגיע לטלוויזיה ולראיין שם, ואני חושב שקול השלום הוא מסדרון טוב לעניין זה זאת אומרת, שאם מחר בבוקר מציעים לד נקודות־המיפגש בין שני העמים, ובעצם את התיקווה. אולי היום נראית התוכנית נאיבית ואידאליסטית, משהו שאנחנו חולמים עליו. … רדיו • את לא עשית תוכניות על הם יכסוך היהודי־ערקי, אלא על נקודות־המיסגש, ועל חברות כץ שני העמים. היום, לאור מה שקורה בשטחים הכבושים, ־ ה את חושבת על סידרת-התוכניות שלך?
גליון 2002 (14 בינואר 1976), עמוד 6

מינואר : 1969 ״צריך שיהיה ברור, כי עם כל חיוניותו המרובה לשני העמים, השלום לא יבוא מעצמו ואפשר שלא יבוא כלל, אם לא יעמלו ולא ייאבקו למענו, אם לא יפנו ויכשירו את הדרך לפניו, ואם לא יהיו נכונים לשלם את מחירו.״ שבע שנים לאחר שנדפסו דברים אלה, האין הם נכונים שיבעתיים? … ג׳דידוז (ארץ־ישראל החדשה)- ,שביחד עם ה״ליגה להתקרבות ושיתוף יהודי־ערבי״ הרים את דגל ההבנה, השלום והשיתוף בין שני העמים שבמולדת משותפת זו, העברתי טלפונית — בשעת־ערב מאוחרת — כתבה שנדפסה כדבר־ד,מערכת בעיתון מישנור שלמחרת. … ״ הניסיון החדש להתנקש בחייך, שאינו אלא ביטוי קיצוני עד־טירוף למערכה ה רב גונית המתנהלת למעשה זה שנים רבות בארצנו, עדות היא כי אכן, למרות כל העובר על הארץ היקרה הזאת, הרעיון הנאצל של הבנה ושלום בין שני העמים — חי וקיים. המאבק למענו לא פסק ולא ייפסק, ואף חייב הוא לגבור, עד בו הקץ לשפיכות־הדמים, וארץ־הנביאים עתיקודהימים תהיה למופת של יחסי- עמים מושתתים על צדק, הגינות וכבוד הדדי.
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 2

אני מחייג קוביות־קרחד כשעם ישראל בא להתנחל בסבסטיה, חיכו לו הגבעונים עם ארגזי שתייה-קרה ואבטיחים. מפגש היסטורי בין שני עמים. עם אחד עולה בקול תרועה על שדותיו של עם אחר, וזה מנצל את ההזדמנות ומוכר לו במה בקבוקים. … ואחר-בך באים העיתונים ו מספרים את מעשה האורנג׳דה ואומרים ששני העמים מצאו בי ניהם בסבסטיה שפה משותפת.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2

בין השאר: ״החשדות המקננים בלבבות שני העמים העברי והערבי, כתוצאה מהפירוד אשר מנע בעדם מלבחון אחד את השני; •ההבדלים החברתיים והכלכליים הבולטים לעין, ואשר טוב לחסלם הדרגתית; ״הכאבים השונים שחייבים להשכיחם; ״מתן אפשרות לשתי המדינות (או שתי הממשלות) להגיע לרמה אחת, בה לא יהיד עליון ונחות.״ לדעתו, פדרציה כזו, שתוגשם בתבונה, יכולה להוזת גרעין לפדראציה כלל־מרחבית. ריאן גם מחווה את דעתו על רקע השינאה כין שני העמים, ד מתאר בפרוטרוט את הדרך לחיסולה.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 4

שמואל ארגמן, רמת-גן הבעת תודה הנני שולח לאורי אבנרי ולכל אנשי המערכת רוב תודות ואיחולים לבביים להצלחתם במאמציהם למצוא פיתרון חד־פעמי לכל בעיות המיזרח התיכון, ועל מאמציהם לטובת שני העמים האחים. דעו שכל ערבי וכל יהודי מהכד. … כאחד האנשים שכל חייהם קיוז לשלום ולאחווה, אני בטוח שעתה יוכלו שני העמים לשבת ביחד ולדבר בגלוי — למען דו־קיום בשלום.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 45

נהרג הופעתה של אישיות ישראלית ככירה, סימפאטית ומקובלת, כ- קאהיר כשעה זו יכולה להביא תועלת עצומה, כדי למנוע את ה התדרדרות כיחסים כין שתי ה מדינות, וכעיקר כין שני העמים. יצחק נבון דובר ערבית — דבר שהוא יתרון עצום במצריים. … ביקור כזה יכול לשפר במידה ניכרת את האווירה בין שני העמים, כהכנה למהלך המדיני הבא — אחרי הבחירות לנשיאות בארצוודהברית.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 15

עדיין עוסקים במרץ במירוץ חימוש המכלה את כוחות שני העמים ומש מיעים איומים זה כלפי זה. ובכל זאת, כאילו השתנה משהו בשבועות האחרונים. … היתה מהולה בה גם השימחה על שמשהו בקיפאון האיום ש ביחסים בין שני העמים מתחיל להפשיר. יחסי חוץ מה שע שה השכל( ,הגרימג•) והזמן האיש שכרע גי ד כפני קורבנות גיטו ודשה הוא ראש־הממשרח הרם כיותר שביקר אי-פעם כישראל בתנועה פשוטה נגע וילי בראנד ללבו של העולם.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 18

* חד עם כמאל נאצר וחבריו מתה אגדה — האגדה ש ״למעשה כבר קיים השלום ביו שני העמים.״ אגדה זו נולדה כמו אגדות רבות אחרות אצלנו, וגם אצל עמים אחרים. … אכל המאסר הוכיח שמאחורי החזית השלווה של ״מישטר הכיבוש הליברלי״ מסתתרת נכונות נחושה להנהיג כן־רגע מישטר כיבוש תקיף, כשעת הצורך ובעלי המישטר יודעים שצויד זה יכול להתעורר ככל עת, מפני שאין שלום, ואין שני עמים החיים בצוותא, ואין שילוב-למעשה, אלא יש עם אדונים ועם כבוש.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 34

ימי הלאומיות הפלסטינית הם כימי הלאומיות הישראלית. שני העמים ניזונים במאבקם זה מזה והמאבק אינו רק מאבק האחד בזולתו, אלא קודם כל מאבק עצמי ליצירת זהות עצמית. … שימחה פלפן: כאן יש לנו באמת בעייה מיוחדת־במינה, שאינני רואה דומה לה באזורים אחרים של העולם• לפנינו שני עמים שי*ש להם זכות הגדרה עצמית, אבל לשניהם יש זיקה לאותה הטריטוריה שהם רואים אותה כבסיס לקימום החיים הלאומיים שלהם.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 6

מצד אחד המהלומה המפתיעה של המצרים במלחמת יום־הכיפורים, היא היא ש״שיקמה״ את היוקרה ואת הגאווה של המצרים, שנפגעו קשוח בכל המילחמות הקודמות ומצד שני — נצחוננו המופלא והמכריע בסוף המילחמה, כולל הכיתור ההיסטורי של הארמיה השלישית, שמוטט כליל את הצבא המצרי, הורידו סוף סוף את המחסום בן עשרות שנים ויותר של האיבה, החשדות והלוחמה האכזרית בין שני העמים האלה והקימו את גשר השלום הבא עלינו לטובה, לנו היושבים בציון ולכל היהודים בעולם. … מחר אולי יתחילו לנחור אלפי תיירים ישראליים לקאחיר ואל הפירמידות (ותייר ישראלי יכול להיות אסון טבע) .אבל שלום ואחווה ״על באמת״ ייוצרו באשר יהיה אותו ה״קליק״ בין בני שני העמים. ה״קליק״ שבמותו הרגשנו בשימחה ובהתרגשות באותו יום, בימעט אבוד, שבו הגיע סאדאת לארץ.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 18

קרייסקי: אינני מאמין שאפשר יהיה לגרום לפלסטינים שיוותרו על מה שהם מגדירים במטרתם לטווח רהוק: מדינה אחת של שני עמים. כפי שהם אומרים. אם זיכרוני אינו מטעני אמר עראפאת, בנאומו, שהוא חולם על מטרה כזאת. … אילו נקטתי עמדה כסוציאל־דמוקראט, הייתי ממליץ שהמיפלגה-האחות שלנו בישראל תעבד הצעת־שלום, ותתאים אותה — על־אה הסיכון שזה ייתקל כהתנגדות כישראל עצמה — מצד אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל(שאינם זהים כשום פנים עם הציונות), ומצד שני עם דרישותיהם של הפלסטינים. זה עלול להיות קשה לממשלה, אולם למיפלגה סוציאל־דמוקראטית יש מחוייבות כלפי רעיונות שאינם לאומיים בלבד, אלא המשרתים גם את ההתפייסות הבינלאומית.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 59

הדברים הנאמרים במיסגרת עימות זה נכונים לא רק לגבי יישוב מסויים, אלא לכל מיכלול היחסים בין שני העמים. מאחר שהמסקנות פסימיות מאוד, והדרך המובילה אליהן מציקה ב אותנטיות שלה ובמידת ההיגיון שלה, מן הסתם ירצו גם בעלי רצון טוב רבים להתעלם מכל הפרשה. … לכן נחוצות שתי מדינות, נחוצות שיחות בין שני העמים, הצריכים לחיות בשתי המדינות האלה, ושתיהן צריכות להיות כאן.״ רתיחה.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 6

כששב קרלום הביתה, התגבשה התוכנית במלואה :״אנדרטה לקורבנות הטרור בקרב שני העמים,״ שתוצב בכניסה למשק. האמן המקומי שלנו הכין אפילו סקיצה לתוכנית, נקבעה כמות הברזל והבטון הדרושה, ונוסף לכד חשב קרלום, כיצד ניתן יהיה למלאה בתוכן אחר. מדי שנה, לדעתו, יש לערוך טקס לפני האנדרטה ולשתף בו כפר ערבי, ליצור יום של דדשיח בין שני העמים. כמו שאמרנו, כשקרלום רוצה, אז הוא דוחף, אם צריך, אפילו לבדו.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 6

האסון של שריפת־הכר־מל — יהיו סיבותיו כאשר יהיו — מאיר את העומק של תהום־השינאה, הפעורה בין שני העמים מקץ שנה ותישעה חודשים של האינתיפאדה. … ומכאן התיקווה: ששנת תו־שין־נון תעלה את שני העמים על דרך הפיתרון. היה זה כאילו גוף אדיר מן החלל החיצון פגע בכדור־הארץ ויצר חור ענקי המשתרע מברלין ועד ולאדיווסטוק.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 50

נצטרך לנסות להפוך את התנועה הזאת (הפלסטינית) לבת־ברית שלנו, תחת שהיא תתנגד — דבר שיבוא בלי כל ספק ללא תוכנית־פיתוח כללית לארץ, בכל אזוריה ולשני עמיה...״ חדת העס עיתונם של הרוויזיוניסטים, מגיב על התקפות מפא שחשדה ברוויזיוניסטים. … פעלנו מתוך הכרה בחשיבות הקמתה של ״חזית יהודית — ערבית״ ,אשר במאבק משותף של בני שני העמים תהווה את הגרעין לכינון השלום. … לכן, רק חזית יהודית־ערבית העומדת איתן על ההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים, תמנע הימנה בעמדותיה וסחף תומכיה אל הקונצנזוס הלאומני.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 34

זה נותן לך, אולי, אפשרות שאין לשום אדם אחר: להשוות על בסים יומיומי את התפיסות ההדדיות של שני העמים. כלומר איך הישראלים רואים את הפלסטינים ואיך את רואים הפלסטינים הישראלים. אתה רואה דרך לגשר על פני התפיסות ההדדיות של שני העמים, שהם המיבשול העיקרי לשלום? מאונך: )1משהו, חלק קטן של רבר; )2סיגי הקמח; )3ישוב בסביבות לוד, ששמו נלקח מתור ספר תהילים; )6עוף־טרף; )7משקה משכר; )8קייס; )9ניגוד, סתירה; )12 כוהן לדת־נכר; )15 חידות־מילים; )16 עזב, נטש )17 :עניין, עסק; )19 נערו של אלישע הנביא(בכתיב חסר); )20 רן; )21 מחשבות, הרהורים; )23 בהשאלה — פתח; )24 קרן פיל; )26 עיר בשרון; )27 נקלה, דל־ערך; )29 פרוש התנ״ר בהרחבה ובתוספות; )30 תפנוק; )33 ממושמע; )34 צעד; )36 כלי־תחבורה על הרים; )37 היושב על כסאו של אליהו בחגיגת הברית; )40 מתכופף; )41 צוק; )44 קומפוזיטור ישראלי (ש״מ); )46 מכלי השח־מת; )47 צמד; )49 למען ג )50.טמפרמנט: )53 אליהו הנביא, הוא יתרץ קושיות ובעיות )54 :בקירבת ירושלים; )55 אות; )56 חודש הנחמה )58 :נע; )59 משכון; )60 מכר; )62 מישפחת אמנים, מייסדי בצלאל; )63 כלי לעבודת האדמה; )66 עיר באוסטרליה; )68 להקה מוסיקלית, בעיקר קאמרית; )71 בעל מלאכה; )73 לעג; )76 דגל; )77 שטח פתוח משני העברים; )79 קצין־צבא צעיר; )80 מגושם; )82 אחד מסג 1נבחרים; )84 רוקע נחושת; )85 גזיר־עץ שאחזה בו אש ולא נשרף; )87 מילת״שלילה; )90 אציל, נכבד; )92 בקיע; )94 פחדנות; )96 שלילת הרותו של אדם; )97 זוית; )99 ראשון בסולם התווים; )101 חורבה, מפולת; )102 בן אדם; )103 יוצא הלצים. … מהשייכות המערבית הזו היא ירשה התעלמות ובוז מוחלט לכל תרבות לא־אירופית, ובוז מיוחד לתרבות הערבית, שמכל התרבויות הלא־אירופיות היא הקרובה ביותר לתרבות־אירופה, והיא גם זו שעמדה בעימות של 1000 שנים עם כל העולם הנוצרי. כלפי העולם הערבי יש — לא אצל היהודים, אלא אצל נוצרים במערב — מישפטים קדומים תרבותיים וחומה של רתיעה.
גליון 2584 (11 במרץ 1987), עמוד 11

קינן אומר כי ״המימסד הציוני״ מכיר רק בשני העמים — היהודי והערבי. בבר שולל ״המימסד הציוני״ את ייחודו הלאומי של הציבור הדובר־עברית בארץ, הנבדל מכל היהודים בעולם, ואת ייחודו של הציבור הדובר־ערבית בארץ, הנבדל מכל העמים הערביים האחרים. … אנחנו חייבים לשים קץ למילחמה בין שני העמים על־ידי כך שנאפשר לאומה הפלסטינית לייסד את מדינתה הלאומית לצד ישראל. פיתרון זה יאפשר לבני שני העמים לחיות יחדיו בשלום, ובמשך הזמן גם למצוא יותר ויותר את המשותף ביניהם.




