גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אלא
שהפורמליזם של חייל אירופי אינו מתאים
כל כך לאוירתם הנפשית של שני העמים
השמיים. לגנרל חסרה הגמישות הדרושה כ די
להבין זאת.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כנראה, מתוך
מאלפי החבורים המפוזרים בעיר. הוא החל סולידאריות רוחנית בין שני עמים הרואים
לצטט, באנגלית רהוטה, פסקי דין שהוצאו עצמם כעתיקים בעולם.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

מאחוריו מסתתר סיפור
מזעזע של שינאה גזעית ושל התהום הפעורה בין שני
העמים החיים כישראל, והרקע המטפח תהום איומה זו.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

האם •טני הצדדים
יסתפקו בהסדר זה לצמיתות ז
מדינה פלסטינית לא תוכל לקום בלי הסכמת ישראל,
ובלי שלום רשמי בין שני העמים. שלום זה יכיל, כמובן,
את כל היסודות — הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והרעיוניים
— שיבטיחו כי הסטטוס־קוו החדש לא יופר,
רוח אב !
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

מה ש ממשלת
ישראל עושה זו זריעת שינאה בין
שני העמים. רצינו להשמיע את עמדותינו
במיוחד לעם הישראלי, שהוא עצמו שו אף
לשלום ושלווה באיזור.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

לא רק כדי לברר במ שותף
את בעיות השלום ואת הדרכים
להשגתו, אלא גם כדי להוכיח לבני שני
העמים, בצורה חזותית ובלתי־אמצעית,
שאפשר לשבת יחד, להידבר ולפעול.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

אומר מנור :״על רקע המאורעות המזעזעים
במרחב גרמה לי העבודה להרגשת־מה
של עשייה חיובית ביחסי שני העמים,
הדרים בארץ זו. שיתוף־פעולה זה הוא,
כמובן, רק צעד קטן ביותר.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

די היד, להקשיב לוויכוח זה היום, כדי לדעת שמעשי-
זוועה מרחיבים את התהום בין שני העמים, ומגבירים
את כוחם של אוייבי השלום משני עברי החזית.
גליון 1996 (3 בדצמבר 1975), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

בנצרת, גילה ברעם
את בורותו באוזני כל, כאשד המציא
שני עמים חדשים. הוא דיבר שם על ״העם
המוסלמי והעם הנוצרי״ היושבים זה בצד
זה בנצרת.
גליון 2060 (23 בפברואר 1977), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

המועצה פירסמה מינשר
בן 12 סעיפים, שקיבל את העובדה שזוהי
מולדת של שני עמים — עם ישראל וה עם
הערבי הפלסטיני, אשר לשניהם יש
זכות שאינודניתנת־לעירעור להגדרה עצ מית.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

במקום
לזעום על ביטול סובסידיות והעלאות מחי רים,
עליהם להפנות את זעמם נגד מצב
המילחמה, הלאטנטי או הפעיל — שהוא
הגורם העיקרי, אם לא היחיד, למצוקת
השכבות העמלות של שני העמים.
מדים נכון, בת־ ים
כל הכבוד לאזרחי מצרים שיצאו להפ גין
נגד ממשלתם שעה שזו ביטלה את
הסובסידיות והעלתה את מחירי מצרכי
המזון הבסיסיים.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

איש אינו יודע כמה זמן תהא הסכמה כללית
להכיר בגבולות 1967 כגבול־חלוקה בין שני העמים
כמי ששבור כי חורבן בית שני לא היה גזירה מן
השמיים, אלא כולו פרי טעות מדינית אשר ניתן היה
להימנע הימנה — אילמלא הצליחה כת קיצונית של
קנאים וסיקריקין לגרוף את העם למרד האומלל, כמי
שזוכר כי ישראל מעולם לא היתה ״גויים־ריין״ ותמיד
ישבו בה עממים רבים, היהודים בהר והגויים בשפלת
החוף — אין מנוס ממתיחת קו מקביל בין מה שאירע
בעבר, לבין העלול לקרות בעתיד הלא־רחוק.
גליון 2013 (30 במרץ 1976), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

פתח בכך החייל שהרג את הילד הערבי
באבו־דים (העולם הזה .)2012 לאחר-מכן
אירעו לפחות שלושה מיקרים המעוררים
חששות עמוקים מאד: ערבי הוכה בחברון
ומת בביודהחולים, אשה מתה בעיק
את המסווה של גוף המגן על זכויות
חבריו, בני שני העמים, והפכה בגלוי מכשיר
לאומני לדיכוי שביתה.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

במאמרו הציע פתרון ל־סיכסוך
הישראלי־ערבי :״הפתרון הצודק
יימצא בחלוקת שטח המנדט משני עברי
הירדן בין שני העמים החיים כאן. ישראל
במחצית המערבית, בליטאני, בבשן וב־גילעד
...הערבים למחצית המזרחית, בש טח
השווה לזה המיועד לישראל.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

גם הנושרים וגם
מנפ״ל־לשעגר להיט
מדהים
סופרת איתן
״רעה״
ובחלוקת הארץ בין שני העמים, הישראלי
והפלסטיני.
ח ר פו ת; גי דו פי ם
ונזי פו ת
ך שהתאוששה הנהלת הסוכנות ה*
יהודית מתדהמתה הראשונה, אחרי
שפורסם דו״ח ועדת־להיס, החל ראשה,
היהודי המכסיקאי-פולני אריה דולצ׳ין,
לתקן תקנות חדשות, כדי ״להנחות״ את
הקהילות היהודיות בפזורה .
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 79
טקסט · תמונה · PDF

מידע זה מומלץ
לכל מי שחרד לגורלו, ושחפץ ללמוד
מעט על עתיד שני העמים בארץ הזאת
(ראה: ציטוטון).
חלום פלסטיני
האחרון במאמריו של אל״מ דויד פרחי ז״ל, המופיע בקובץ עשר שנות שילטון
ישראלי ביהודה ושומרון, מכיל סיפור מופלא עם מוסר־השכל:
1אסיים כסיפור נופף שאירע לי.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

איכשהו היא נשארה מחוץ לסים
הגדול שבין שני העמים. קשה להאמין כי במרחק של 90 דקוו
תל־אביב הסואנת, ובמרחק של 30 דקות רמאללה הזועמת.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

העיר ימית יכלה לעבור בטכס עליז
מידי ראש־העיר הישראלי לידי ראש־העיר המצרי, כאשר
ילדים מבני שני העמים מברכים איש את רעהו ויוצאים
יחדיו בריקודים.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

סלים ג׳בראן, אחד מראשי
רק״ח, הגדיר אותה כ״ג׳ורה שבה מתנקזים המים
המזוהמים״ של שני העמים. את ראש הרשימה
המתקדמת, עורן־״הדין מוחמר מיעארי, הישווה
אמיל חביבי באותו עיתון לקוף הרץ לכנסת אחרי
שברח מגן־החיות.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

עלי הסביר לנו מייד בהתחלה
שלנו, הישראלים, קל יותר ללמוד
ערבית מכיוון שהיא בתוך העברית,
שתיהן שפות שמיות דומות, שני
העמים באים מאותו האבא, אברהם
אבינו.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

המורים שלימדו את אבי באוניברסיטה
לימדו גם אותי. גדלתי על
יחסי שני העמים. בשבילי זה היה טיב־עי
לעסוק בנושא הזה.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

מקנדונים, יפה, סבונים ושיני זהב,
מתבגר טופז המספר לנו :״כביתה ה׳
כבר אהבתי את שולה, ובכיתה ז׳ הח לפתי
אותה באירית תוך כדי מיון
אהבותיו מעביר אותנו טופז עד לשנת
,1977 בנוסח סידרת הטלוויזיה דאלאם
בגילגולה המאתיים, אל מיפגש שני עם
אותה יפה, הנשואה לאיל־נפט.
בסיפור השני שלו, מבהיר טופז לקור איו
״יש לי איזשהו אידיאל נשי כראש...״
והוא ״בחורה יפה, נבונה, עדינה, שיודעת
איך לדבר ויודעת מתי לשתוק ומספר
על חיזורו אחרי אחת, שנדמה לו כי
היא תואמת מיפרט נשי זה.
גליון 2309 (2 בדצמבר 1981), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

הריסת
בתים ואטימתם, לא תתרום
לחיים משותפים ודדקיום בשלום
בין שני העמים.
הרב יונתן פרלמן,
רב קולר, מרק סיגל,
ג׳ני גרינברג, באר־שבע
וגד
.ה מ תנ כ ל׳
אגודת בער בעלי חיים
צריכת למחות על היחס
לכינים.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

יש הברה
מוחלט בת־שיח נ ץ כוחות־השלום הפטתוטיים
כישראל וכין אש׳ף, מכיוון שהוא מוכיח
שישראלים ופלסטינים יכולים לדכרזהעם
זד* שאויבים יכולים להיות ליתדיס, שיש
אפשרות אמיתית לדדקיום של שני העמים
בארצנו.
בשגי הצדדים של המיתרס מצטייר
האדייב כשמן.
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

לי הוכיח אותו מעמד נרגש שוב עד כמה עמוקים בעולם
הגעגועים לשלום בין שני עמינו — שלום שיבטא את השאיפה
הכללית להבטיח את קיום ישראל מצד אחד ואת זכות הפלסטינים
לעצמאות לאומית מצד שני.