חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 478 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 13
האורך הכללי של התעלה המתוכננת יהיה 278 קילומטרים -לעומת 161 הקילומטרים של תעלת־סואץ. ו־ 81 הקילומטרים של תעלת־פנמה. … רוחב התעלה המתוכננת 140 :מטרים (לעומת 60 מטרים של תעלת־סואץ) .עומקה 25 :מטרים (לעומת 8.5מטרים בסואץ). … פתיחת התעלה תחזיר עטרה זו ליושנה, כמציאות העולם המודרני. בכר עתה צרה תעלת־סואץ מלהכיל את התובלה הזקוקה לה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 23
בן ,18 מרמלה, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. בן ,19 מקרית־מוצקין, נ־הרג ב־ 26.10.68 בתעלה. … בן , 19 מחיפה, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. ט. אברהם פרטוק בן , 18 מרמלה, נהרג ב־ 26.10.63 בתעלת סואץ. … בן ,21 ממישב, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. ט. יצחק צדיק בן , 18 מירושלים, נהרג ב־ 26.10.68 ליד התעלה.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 9
אלא שערג פסח ה- תשכ״ט יהיו אלה חיילי צבא מצרים, החוגים לאורך תעלת סואץ, שיצטרכו לשאול את עצל מם את השאלה: מה נשתנה? … מאת אלי תכור־הכתב הצבאי של ה עי £ימג מה נשתנה ב ת על ה ^ ום אחרי דו־קרב הארטילריה האחרון בתעלת־סואץ, עמד סגן־מישנה יוסי, קצין־שריון צעיר, על המזח של פורט־תאופיק וצפה לעבר ערי־הרפאים שממול — פורט־איברהים וסואץ. … בהתאם לכך, נוכח האפשרות שהמצרים ינסו ביום מן הימים לחצות את התעלה ולהיאחז בסיני, נראתה תעלת־סואץ עצמה, שרוחבה 180 מטר ועומקה 14 מטרים, כ-
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 2
אודי אבנדי: מלחמת היו ס אזרחי ישראל התרגלו לקרוא את הידיעות השיגרתיות על תקריות, חילופי־אש, פשיטות, פשיטות־נגד וקורבנות בג־זרת תעלת סואץ. הן הפכו לחלק מן הכרוניקה היומית. אך ספק אם מישהו הנמצא בעורף מסוגל לתפוס מד, מתרחש באמת בחזית זו. בתעלת סואץ נטושה מזה מספר שבועות מלחמה. מלחמה של ממש, למרות שזו מלחמה סטאטית שאינה כוללת כיבושים. היא משתוללת 24 שעות ביממה בכל אכזריותה, אבל מגיעה לתודעת האזרחים שבעורף במשפט קצר אחד :״אתמול התנהלו חילופי־אש בגיזרת תעלת סואץ.״ כאשר ירד צוות העולם הזה בשבוע שעבר לחזית התעלה, נוכחו אנשיו לדעת כי לא ניתן לתאר ולהמח ש את המתהולל בתעלה בסיור מהיר או בסיקור חטוף.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 5
שני סימני היכר אלה מספיקים לחלוטין, כדי לראות בהפלגת בת־גלים לעבר תעלת־סואץ מעשה איסטרטגי־מדיני ; העובדה, כי הספינה היתד, ספינת־סוחר בלתי־מזויינת אינה גורעת כלל מן־האופי הזה של המעשה. … אך מה עשתה הממשלה? היא שלחה את בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל האוייב. זה היה המהלך הראשון. … לה מקווים, כי ב״אחד הימים״ ישוחרר הצוות, אבל תקוותם ר,״אופטימלית״ היא, כי הספינה תשוב למסאווה, ולא תעבור את תעלת- סואץ, צפונה בדרך לחיפה. זו תהיה, מבחינה מדינית, התוצאה השלילית ביותר של ד,״השתדלויות״ למיניהן.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 11
תמונה זו צולמה בז מן הקרב, כ שהחיילו ת עדיין דרוכים, ומעברה השני של ה ש בו ע, ה מ פו רסם, ע ל-י ד ש ד־ז־ש ה פי ר מי דו ת מ טו ס ישרא לי :תעלת־סואץ, במצריים, עדיין נראה ע שן הפצצות הישראליות. ז מן קצר לאחר מכן — הודיעו המצרים שהם מסכימים ל שביתת־נשק, וצה״ל נשאר בע מדו תיו מול איסמעיליה כשהוא חונ ה בפעם ה שניה מזה 11 שנה על הגדה ה מיזרחית של תעלת־סואץ.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 15
צנחן ישראלי מאו שר מתפרקד בניסא־ק ש, על גדות תעלת־סואץ .״אבל גם אם הניצחון במלחמ ה הו שג,״ אומר העי תון בכותרת — ״הרי שהשלום עוד רחוק.״ מי מין, צילום נוסף, סמלי של התעלה: חיילים קרביים, רצים כדי לטבול ידיהם בתעלה. ת מונות כאלה מופיעו ת בכל ה שבועוני ם בעולם, הרגי שים לח שיבותה של תעלת־סואץ לכלכלה האירופי ת והרואים בכיבו ש ה מאורע היסטורי.
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 9
ע די נות רכות סובלות בגלל סגירת תעלת־סואץ. כל אותך מדינות, למעשה, אשר הדרך סביב יבשת אפריקה מאריכה עבורן את נתיב־המיסחר ומגדילה את הוצאות־התובלה. אולם בעזרת מיכליות־הענק, שאינן יכולות ממילא להעביר את הנפט דרך תעלת־סואץ הרדודה, צומצם נזק זה בהרבה. אפילו אם השלום יביא, בהכרח, לפתיחת* התעלה כפני אוניות הדגל האדום. … אם תעמוד ממשלת־ישראל על דרישתה פנים־אל־פנים עם נציגי־קאהיר, ולחתום עימם על הסכם־שלום רישמי, לפני כל צעד שיעשה לאורך התעלה — תישאר תעלת־סואץ סגורה. אין בכוחה של מוסקבה לכפות דברים אלה על קאהיר, ואין בכוחה של קאהיר לקבלם — כי בעיני ההמונים הערביים במרחב כולו יהיה פירוש הדבר כניעה־ללא־תנאי והשפלה־ללא־נשוא.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 22
ב־ 18.7.54 סיפר הסופר הצבאי של הארץ :״הממשלה דנה אתמול במצב היכול להתהוות אם יושג הסכם בריטי־מצרי בשאלת תעלת־סואץ. שאלה זו הופכת להיות הבעייה המרכזית במדיניות־החוץ הישראלית, נוכח התוצאות החמורות הטמונות בהסכם בריטי־מצרי אפשרי. … שר־המלחמה הבריטי מגיע לקאהיר ל שיחו ת על פינוי תעלת־סואץ. : 2 5 .7 .4 5ב מכ תב לניו־יורק טיי מס מכחי ש הגנראל נגיב כאילו עלולה מסירת הפיקוח המלא על אזור התעלה לידי מצריים להביא למלחמה בין ישראל לבין הערבים. : 2 7 .7 .4 5נחתם ההסכם הבריטי־מצרי לפינוי תעלת־סואץ תו ך 20 חודש.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 5
.״ איש לא בדק זאת, אבל קרוב לוודאי שגם בין חפציהם של דן אפשטיין מקיבוץ אלונים ורב״ט יוסף בירנבוים מקיבוץ מעוז־חיים, שנפלו לפני שבוע בעת פשיטת צה״ל על עמדות הקומנדו המצרי בצפון תעלת סואץ, ניתן היה למצאו את הספרונים הקטנים והשחורים עם פרקי התהילים. … הוא התחיל להסביר לי את כל הפילו־ 1״ ח ״111 סיור הזחל״מים על גדות תעלת סואץ של היחידה הקרבית המובחרת, בה שירת גס רב״ט ישועה בן־שושן, תלמיד ישיבה שכימעט ובעט במוסכמות. … משום כך הוא רואה את שליחותו בשרות ביחידה הלוחמת על שפת תעלת סואץ. ״לבסוף לא יכולתי לעמוד בשידוליו.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 7
נגיעות ישירות באמצעות עדשה טלסקופית רבת־עוצמה, בה צולמה תמונה זו, ניתן להבחין בבירור בפגיעות הישירות של הארטילריה של צה״ל בעמדות המצריות שעל גדת תעלת סואץ באזור קנטרה. הגזר מלפ נים היא דופן התעלה. … פגז מתפוצץ בתוך ממדה מצרית בגדה המערבית של תעלת סואץ, שהיתה במרחק של 250 מטר בלבד ממ1צב צה״ל.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 16
ההתקפה המצרית על העמדות הישראליות, מזרחית לתעלת־סואץ, באה עם דימדומים. מטרתה היתר, ברורה: לנצל את השעה האחרונה של אור־היום כדי להנחית מהלומה אוזירית כבדה על העמדות הישראליות, לצלוח את התעלה ולכבוש ראש־גשר בצד המזרחי. … המצרים תוקפים בסיני( .לה־מונד, פאריס). * הצבא המצרי חצה את תעלת־סואץ. קרבות אוויריים בשמי סיני( .ט״מס, לונדון) +הודעת המטה הכללי של הכוחות ה־מזויינים :״כוחותינו צלחו את התעלה היום ב־.16.00״ (אל״איוזראם, קאהיר) +מלחמה במזרח התיכון. ראש־גשר מצרי בגדה המזרחית של תעלת־סואץ. מוע־צת הביטחון מתכנסת( .טיימנז, ניו״יורק) כוח מצרי חצה את התעלה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 27
בן ,21 מבאר־שבע, נהרג בן , 19 מחיפה, נהרג ב־ב־ 21.8בתעלת סואץ 21.8 .ליד תעלת סואץ. ט. אורי כוכליל סגן עודד שכנאי בן ,18 מבני־ברק, נהרג ב־ 23.8בתעלת סואץ. … משה סוויד בן ,19 מירושלים, נהרג ב־ 1.9ברמת־הגולן. בן , 19 מצפת, נהרג ב־ 2.9ליד תעלת סואץ. בן ,19 מחיפה, נהרג ב 2.9ברמת־הגולן.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 5
אחד הפיטפוטים הזכיר את התכנית הנושנה לכרות תעלה חדשה בין אשקלון לאילת, כדי לתת לשיט העולמי אפשרות לעקוף את תעלת־סואץ. הבעיות הטכניות הן עצומות — ירידה של 300 מטרים לערבה ועליה דומה לאילת. … אולם חמור הרבה יותר הצד הפוליטי. תעלת־סואץ גרמה לשיעבוד מצרים במשך שלושה דורות. … ראש־הממשלה, שסירב להפסיק את חופשתו בגלל הלאמת תעלת־סואץ, מצא זמן להכחיש כי עמד בקשר עם רפאל בענין זה. • משטר החושיזס.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 10
רבע דקות אחרי השעה 9.30 בליל שבת האחרון, פצחה הארטילריה המצרית בצד המערבי של תעלת סואץ במנגינה מוכרת. מקנטרת בצפון ועד לאגם המר בדרום, לאורך הגיזרה המרכזית של התעלה, החלו המצרים להמטיר אלפי פגזים של תותחי 122מ״מ ו־ 160מ״מ על מעוזי צה״ל המפוזרים לאורך התעלה. … זוהי מילה צרפתית שפירושה ״השפך״ והיא באה לציין את הנקודה בה נשפכת תעלת סואץ על האגם המר. על מעוז זה הונחתה אש מרוכזת במיוחד• במשך 30 דקות כיוונו אליו המצרים מאות רבות של פגזים מתותחיהם הכבדים ביותר.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 20
אם עד כה נהגו מטוסי חיל־האויר הישראלי לתקוף את המערך המצרי בחזית תעלת סואץ ומיפדץ סואץ, במטרה לפגוע בעיקר בסוללות הטילים, ובתחנות המכ״ם, הורחב עתה תחום תקיפתם. … זהו בסיס שנבנה )$וד על־ידי.הבריטים במלחמת העולם השניה, שופץ והורחב על ידם ועל־ידי האמריקאים, עד שנאלצו למסרו לידי המצרים בעת שנטשו את תעלת־סואץ. בסים צבאי זד, משתרע על שטח של מאות קילומטרים מרובעים.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 6
התמונה צולמה מתוך מעוז נמו ביום העצמאות כך נראית הגדה המערבית של תעלת סואץ, בה התבצרו המצרים בעוצמה אדירה, שעה שמונחתת עליה אש כוחות צה״ל שבגדה המזרחית של התעלה. … על רקע הפיצוצים שבעומק ניתן לראות את צלליות הבתים שעל גדת תעלת סואץ, מאחורי ה־הבהקים הבהירים של להבות ההתפוצצויות — אשר דמותם משתקפת גם על־פני המים.
גליון 664 (13 ביולי 1950), עמוד 4
הנפט של המזרח התיכון נמצא בתחום המפציצים והראקיטות של ברית־המועצות, ולכן לא יהיה ניתן לניצול. הוא הדין לגבי תעלת סואץ. התחבורה האנגלו־ד,אמריקאית תעבור (כמו במלחמה האחרונה) מסביב לאפריקה. … אך אדם רציני לא יפקפק בדבר: הרוסים יגיעו הנה. האנגלו־אמריקאים יסוגו לפחות עד תעלת־סואץ, ומן־הסתם עד לסודאן. התכניות לכך כבר מוכנות זה שנים.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 4
,חכנסות שוב, כמו בכל שנה, יוצאת האגודה למלחמה בסרטן במסע התרמה הנקרא ״הקש בדלת״. (המשך ב ע מו ד )6 תזכיר • תעלת סואץ הייטראלית. למחרת הפירסום האכסקלוסיבי של תוכנית תעלת אילת־אשדוד (העולם הזה ,)1512 עלתה ה תוכני ת לכו ת רו ת ה עי תונו ת העולמית. מנהל תעלת־סואץ, אחמד מ שחור, התקיף את ה תוכני ת ק שות, אף כינה אותה אמצעי של לוחמה פסיכולוגי ת ישראלית. • *טירות הכנות.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 17
לאחר נסיעה מטורפת מאל־עריש לאל־בורד 16 ,קילומטר בלבד מגדת תעלת־סואץ, על ציר קנטר* מצא יוסקה, המקלען, פנאי לנקות את המקלע של הכתר* .כמה יריות דפקת מהמקלע, שמוליקז* שאל אותו הכתב הצבאי שבתי טבת. .אפילו לא יריד. … ״ שאל הכתב הנדה* ״בדיוק כך.״ אותה שעה סיירו סיירים בדיפים את ה־סביבד -במשקפת כבר ניתן היה לראות את האניות בתעלת־סואץ. לאורך הדרך עד אל־בורד שקועות מכוניות מצריות, ציוד וכלי נשק. לפי אומדן של קצץ החימוש, שיצא לבדו לבדוק את השלל, נמצא שם ציוד שערכו באומדן זהיר יותר ם־ 70 מיליון דולר, כולל משאיות זיס רוסיות, שהצבע עליהן טרי לגמרי. .צר־צר, צר־צר יוטקה גמר לנקות את המקלע. הוא ניסה אותו לעבר תעלת־סואץ. שהסגיר את עצמו יחד פס חייליו לידי פטרול ישראלי במרחק 100 קילומטר נזאיסמעיליה.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 22
אולם זה כאין וכאפס לעומת השיקול. .ההפוך: על־ידי סתימת תעלת־סואץ הפך הרודן המצרי לכוח בינלאומי ראשון במעלה. … כל הצד הזה של התוכנית הבריטית לא התקרב אפילו לשלב של ביצוע. תעלת־סואץ לא נפתחה בפני אוניות ישראליות. … משמידה את חיל־האויר המצרי על טייסיו (שלא נפגעו כלל על־ידי ההפצצות הבריטיות) והיתד, כובשת את גדות תעלת־סואץ. התעלה בידי ישראל היתד, נוטלת מידי המצרים את כוח המיקוח, ומאפשרת את טיהורה המהיר, אפילו הצליחו המצרים לסתמה.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 7
אולם גמאל עבד אל נאצר החזיק את אצבעו על קנה נשימתן. מוכן להחניקן בכל רגע. הקנה היה תעלת סואץ *. על אף תרועות החצוצרה, שהודיעו על גיוס רבבות חיילים והפעלת סיירות וממ־טסות בבריטניה ובצרפת לא ניגש המערב לגדוע את היד החונקת. … בערבית חדישה קרויה התעלה הן ״אל קנאל״ והן ״אל קנאה״ .המאבק הסופי לשיחרור תעלת סואץ התנהל, בשעתו׳ תחת הסיסמה ההמונית ״ללקנאל, יא נגיב!״ העולם חזה 982 רה ההכרה כי הכרעה צבאית על גדות ה־סואץ אינה רק רצויה אלא גם אפשרית• הפעם לא דובר על מלחמת מנע כפויה על־ידי פחד מפני הבאות, אלא על מסע צבאי מהיר ומכריע שיפתח לישראל אחת ולתמיד את נתיבי הים מחיפה ומאילת לאו־קינום ההודי ולחופי אסיה הרומזים מרחוק. עוד יעברו מים רבים בתעלת סואץ עד שתתקבל החלטה סופית — אם בכלל ישנה בישראל הנהגה המסוגלת להחליט החלטה מכרעת כל שהיא.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 3
התכוננתי כבר | ולעלות על האוניה הבריטית, שהפליגה להונג־קונג ולטוקיו, כשפתאום הודיע לי הקפטן כי בעוד יומיים־שלושה נצא כנראה לחיכה, דרך תעלת־סואץ. דבריו של הקפטן עוררו בי צמרמורת. … הפירוש הישיר שלה היה: רפי נלסון יהיה העתונאי הישראלי הראשון שיעבור את תעלת־סואץ. או — העתונאי הישראלי הראשון שלא יעבור.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 4
ביוני 67׳ זכה סרן יוסי ייפירסום בינלאומי, כאשר פורסמה תמונתו, כשהוא טובל במימי תעלת־סואץ ומניף רובה ״קלצ׳ניקוב״, בשער ה״לייף״ .השבוע, כשערכו כתבי העתונות הזרה בישראל סיור לאורך תעלת-סואץ, הם עדיין מצאו את יוסי שם.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 12
אחרי כיבוש המקום על־ידי צה״ל, משתוקקים מדעני ישראל לפתוח במקום קברים נוספים — אך עתה הם פוחדים מפני התערבות משרד הדתות והרבנות, המתנגדים לפתיחת קברות־יהודים. ״ טיויו ישראל תדוו בסהר תעלת סואץ שר-החוץ, אבא אכן, יודיע לגונאר יארינג שאם מצריים תבקש לערוך סקר פללי של תעלת־סואץ, תדון ישראל כעניין -כולל פקר בצפון־התעלה.
