חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 589 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 6
רוב היוצאים עברו לקפריסין, כדי לנסות את מזלם באזור תעלת־סואץ הכבוש בידי (המשך בעמוד )8 חע מ ם חזה 997
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 4
התמיכה האפשרית בהצעתם להציב כוח עוצמה ניכרת בכל קודי הפסקת־האש, תעלת־סואץ, במקום המשקיפים המועתה רק בקויים בין ישראל לבין מצרים יחם הפעילות החדשה, הוא לסטר פיר־פון, לשעבר ראש ממשלת-קנדה, מי שהיה מיחמי הקמת כוח־החירום הבינלאומי של או״ם.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 12
לפי השקפה זו ברור לגמרי מד, נולד: שיתוף ישראל במיבצע שמטרתו לטהר את תעלת־סואץ, ועימה את שדות־הנפט של המרחב, מגישתם השתלטנית של הלאומנים הערביים.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 19
הגדילו לעשות מכולם הסטודנטים שצעדו בין קאהיר להליופולים, אשר קראו :״יא נאצר, יא מוג־לב, היהודים חולשים על תעלת־סואץ ! ״ תנועת־הסטודנטים אינה ספונטאנית אלא מאורגנת מגבוה.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 11
בראשית אותה שנה עמדו המיצרים על סף הגשמת חלומם המקודש ביותר: סילוק הצבא הבריטי מאזור תעלת־סואץ. במשך ארבעה דורות שכן צבא־כיבוש בריטי על אדמה מיצרית.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 10
זהו אי חולי, חשוף כמעט ל־גמרי, מלבד תחנת רדיו וכמה מיבנים של מינהלת תעלת סואץ, במרכזו. בתום המלחמה הוא היה בשטח ההפקר.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 10
ך• פרוץ השנה, לא העז איש לחלום על בך שבהמשכה ^ישתת קו התותחים לאורך תעלת־סואץ, וכי ייווצרו זנה התנאים המדיניים להסדר־שלום.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 11
הסוס שר אשכור ץ* אשר ניתנה לצה״ל הפקודה לתקוף ^ הוצב לו יעד אחד ויחידי: להשמיד את בסיני, לפי מיטב תורתו הקלאסית של לא הוטל על הצבא להגיע אל תעלת־סואץ, לעבור אותה. את המצרים, הצבא המצרי קלאוזביץ*.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 4
מאגו הנפט הנפט המרחבי החל משחק תפקיד חשוב עוד ב־ . 1913 ווינסטון צ׳רצ׳יל׳ שר הצי המלחמתי הבריטי דאז הלך בעקבות ד־יזראלי, שקנה את מרבית מניות תעלת סואץ עוד בטרם הספיק העולם להעריך כהלכה את חשיבות התעלה החדשה, רכש חלק מכריע בחברת הנפט האנגלו־אירא־נית.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 17
מקומה של אשה ך* משלט צבאי, בגליל, ביקש חייל 2חופשה מי, חדת וצו תנועה דאזור הקרבות במב אות תעלת־סואץ, על מנת לבקר את אשתו, שגוייסה ליחידת מילואים והשתתפה במיבצע סיני.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 23
הוא השיג נצחון ראשון, כאשר הסכימו האנגלים להגביל את עצמם לאזור תעלת־סואץ. הוא ידע כי יוכל לרכב על אהדת ההמונים אם ימשיך במאבקו, עד לפינוי גמור.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 11
הם אינם רוצים בהתנגשות בינגושית במרחב, והם מעוניינים בפתיחתה המהירה של תעלת־סואץ. על־כן הפעילו לחץ על עבד־אל־נאצר.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 2
יגאל אלון, שהתנגד לנסיגה הפוליטית, יצא פעמיים לצפון כדי לשכנע את ההנהגה המדינית והצבאית לבטל את פקודת הנסיגה, הצליח לשכנע את ראש אגף־המיבצעים יגאל ידין, ואת שר־החוץ משה שרת, אך נתקל בהתנגדותו הנמרצת של דויד בן־גור־יון, שציווה עליו להיסוג מן השטח ללא ערעור. 0בן־גוריון נתן את פקודת־הנסיגה משני טעמים: הוא חשש שאם יגיעו כוחות צד,״ל לגדת תעלת־סואץ הם ייאלצו להתמודד עם הצבא הבריטי שחנה אז על גדות התעלה, ומצד שני נכנע לתכתיב המצרי למנוע את כיתור רצועת־עזה, כתנאי למשא- ומתן ישיר על שביתת־נשק.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 20
הוא הציע לפני 47 שנים שהמדינה היהודית, לכשתקום, תתפוש את תעלת סואץ (ותשמור עליה למען המדינות המערביות הנחת היחידה שמשה דיין היה יכול לשאוב השבוע, חוץ מהנישואין הצפויים של שני ילדיו, באר, מכתבתו של עיתונאי שהזכיר כי שר־הבט־חון איננו השר הראשון בהיסטוריה המתייחם ברוחב־לב לחוקי השמירה על עתיקות.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 9
השידורים מקאהיר מורים, כי ברגע זה המחשבה היסודית שלו היא זו: יום חמישי: קצינים שבו״ס באל-עויש האיש שהפסיד לפני פחות משבוע את סיני ורצועת עזה, שהכניס את צבא מצרים למלכודת, שאיבד את שארם־אל־שייך ו־תעלת־סואץ. האיש שגרם לחיסול הממלכה ההאשמית, למעשה, ולהתמוטטות סוריה.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 13
האם לא יקטנו הסיכויים להשיג זאת אם ישראל תיסוג מראש מהתעלה ותאפשר את פתיחתה בלי מעבר לאוניות ישראליות י מעבר אוניות ישראליות בתעלת־סואץ צריך להיות חלק מהסדר־השלום, גם לפי החלטת מועצת־הביטחון. … בשביל מצריים, זה מצב בלתי-ניסבל. אולם מצריים זקוקה לתעלת־סואץ, המכניסה לה כסף רב במטבע זר (אם כי פתיחת התעלה תיתן תירוץ לסעודיה ולכוויית להפסיק את תשלומיהן למצריים, הבאות לפצות אותה על סגירת התעלה) .יש להניח כי קיים לחץ סובייטי לפתיחת התעלה.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 19
תוך חילופי אש עם הלוחמים המצריים שבעמדות השתלטו על חמישה מתוך ששת התותחים חידהאויר תוקף בעיקבו ת הפ שיטה על תותחי האי גרין הופעלו תטוסי חיל־האוויר בגיזר ה הצפונית של תעלת סואץ, מקנטרה עד פורם־סעיד. ב ת מונ ה ני תן להבחין בבירור ב שקי־החול שב מוצב המצרי שהופצץ.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 8
:כאן יש סיפוק שאין במקום אחר.״ ך* פסקת האש בחזית תעלת־סואץ שן \ ייכת להיסטוריה. היא מתה.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 5
באחת הישיבות שנערכו לאחרונה, חזר שר־ה־חוץ וטען כי הסובייטים במצריים עדיין שומרים על קו התיחום של 50ק״מ באיזור תעלה־סואץ, אותו אין הם עוברים. קמה ראש־הממשלה וטפחה על פניו של אבן. … לפני שבועייו המתופף זוהר לוי, אשך חין את פיזמוניו של ן לוין בהצגה, לאחת מח התקליטים הישראליות, ן למנהלה להפיק תקליט ע פיזמונים של ההצגה. המנהל :״יותר טוב תלך י בתעלת־סואץ.״ פניות לו תקליטים אחרות נתקלו ג בסירוב.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 10
כאשר תוכנן בשע־נו קו בר־לב לאורך הגדה ;ישראלית של תעלת־סואץ, ;ציע האלוף אברהם (ברן) 8רן, שעמד בראש צוות התיכון להקים את אחד המעוזים !
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 18
יי*ד האמריקואים גי 5ו ראשונים את הרוסים בתעלה שירותי הביון של ארצות־הברית הם שגילו לראשונה את המעורבות הצבאית הסובייטית בחזית תעלת־סואץ. אחרי שמטוסי צה״ל גילו את מערן הטילים החדש שהוצב מערבית לאיסמעיליה, היו אלה האמריקאים כהוגי השופטים והמשפטנים גוברת הדאגה כקשר לידיעה באילו הבטיח י״ש שפירא לשר־הדתות, זרח ורהפטיג, מישרה של שופט כית־המשפט העליון.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 11
האם זוריי תעלת סואץ י -טאנקי אמביב״ס סובייט״ צולח׳[ נהר ברוסיה מדוע הם מתכננים, כפי הנראה, התערבות מאסיבית נגדנו?
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 17
סיני מספק 70 מיליון דולאר נפט גלמי לישראל, אבל ריתוקם של חיילים ישראליים לאורך תעלת סואץ עולה לאין ערוך יותר. אוצרות הטבע של סיני — באשר הם — אינם ניתנים לניצול בידי ישראל לבדה, ואין לחשוב עליהם אלא במסגרת אזורית.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 16
האמריקאים משוכנעים כי ישראל חבה להם חוב פוליטי בצורה של נכונות ל פשרה על הסדר חלקי באיזור תעלת־סואץ. ישראל מאמינה כי ארצות־הברית חייבת לה עוד כמות של מטוסים ונשק מתוחכם.
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 16
.״ יש לזכור כי ביג׳י כתב מילים אלה זמן קצר בלבד אחרי שהיה שותף יחד עם צרפת ובריטניה, למה שהתקבל בעיני העולם כולו כמזימה אימפריאליסטית לתפוס את תעלת סואץ ממצריים. אליהו ששון ״סירובים, דחיות והערות מעליבות״ אפילו על יוזמה או תיכנון של מיתקפת שלום ישראלית.
