חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 478 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 5

בשעת הביקור התרשם כי מצריים תצטרף לחוזה־ההגנה המערבי, בתנאי שהבריטים יסתלקו קודם לכן מן הבסיס שלהם באיזור תעלת־סואץ — השריד האחרון של הכיבוש הבריטי. … הוא היה מבין כי התנועה הלאומית הערבית עתידו; לנצח, וכי על כן כדאי לנסות להתקרב אליה בעודה זקוקה לעזרה. המאבק סביב תעלת־סואץ היה יכול לשמש הזדמנות מצויינת לכך.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34

יוקמו יותר היאחזויות, יוחלש מעמדם של המנהיגים הערביים המקומיים, יועמק שילוב כעבור יומיים הבהיר שר־המלחמה המצרי, הגנראל מוחמר פאוזי, מה בדיוק טיבה של תקווה זו :״הצבא המצרי מתמסר כיום להכנות בתחום אחד בלבד: המלחמה הבאה עם ישראל ...ישראל לא תוכל בהתקפת־פתע לחצות את תעלת סואץ. מיבצע כזה נעשה עתה בלתי־אפשרי לחלוטין.״ כאשר הסתיימה הוועידה, היה ברור כי סיסמתה החדשה של מצרים היא עתה, כ דברי נשיאה :״מה שנלקח בכוח יוחזר ב כוח! … יחסים מרחביים מלחמה 7 מילים רמות הידהדו השבוע משני ציריה של תעלת סואץ. אחרי שנדמו התותחים, ירו מנהיגים ומצביאים פגזים מאיימים.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 4

זה כמה שנים מיררה בבכי ליד הבאר — תעלת סואץ. איש לא ניגש להציל את כדה — חופש השיט לס־פינותיה. … מדיניות א ד הסואץ* מעולם לא היה כל כך ברור שישראל היא ספינה ללא קברניט, מדינה ללא ד,נ־ • בריטניה תברר את האפשרות להשתמש בישראל כתח• ליף לתעלת סואץ. בין השאר יבקר בארץ עוזר שר־החוץ הבריטי, שייפגש עם ראש הממשלה ועם שרת החוץ, לשיחות בדבר העברת סחורות בריטיות בדרך היבשה מחיפה לאילת. לתוכנית אחרת, חפירת תעלה חדשה מאשקלון לאילת, במקום תעלת סואץ, אין סיכויים מעשיים להתממש, בגלל הקשיים הטכניים העצומים והעובדות הפוליטיות הקשורות בה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11

הערביים, מעמדה של ירושלים, חופש־ה־מעבר בתעלת־סואץ ובמיצרי־טיראן — יועלו לכאורה, יכולה אז ברית־המועצות לתת לדיון בשלב מאוחר יותר, אם וכאשר יסתבר אולטימטום לישראל, שעליה לסגת מהשטשהשלב הראשון יצר את התנאים המתאימים. … להיפך: אלה פרחו ביתר־שאת, לאור כמה צעדים חמורים של המדינות הערביות בעיקר: • פינוי כל האוכלוסייה האזרחית של הערים, לאורך תעלת• סואץ. העיר סואץ עצמה, בה ישבו~350 אלף תושבים, פונתה כימעט לגמרי, ותוך ימים ייוותרו בה רק 5000 פועלים חיוניים. … ידיעה בעיתון ביירותי גילתה, השבוע, שהרוסים מתכוונים לגשת בעתיד הקרוב ביותר לפתיחת תעלת־סואץ. זה אינו חייב להיות נכון. אבל יתכן גם שזו לא סתם המצאה.
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 4

יסללא סערות שחר הטרנזיט דרך ישראל — העברת לסחורות זרות דרך חיפה ואילת — לא יהיה כדאי ברגע שתעלת־סואץ תיפתה מחדש. הוצאות המעבר בישראל יעלו תמיד על מס המעבר בתעלה, שהם כיום קצת מעל לדולאר אחד לטון, אפילו יוגדל מס זה כדי לכסות את הוצאות הניקוי. כל החלומות על הפיכת אילת לאלטרנטיבה לתעלת־סואץ תלויים על בלימה. לא זה יהיה התפקיד של קו תיפה־אילת. … המשאיות חגזולות של חגרת ליד הרציף קשורה האוניה ההולנדית פדאלה, שנעצרה •בשעתו עד־ידי המצרים בפתח תעלת־סואץ. רק משאית אחת יכולה לגשת אל הרציף, לטעון ולפרוק סחורות (שמאל).
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 6

. : 1 7 .9 .3 5לונדון מודיעה כי יש סיכויים להסכם קרוב עם מצריים בעניין פינוי תעלת־סואץ. בעוד שבממשלה לא תמך איש בקו הבן־גוריוני, מלבד פנחס לבון וגולדה מאיר, החלד, מתקבצת סביב המנהיג הקשיש, בן ד,־ ,67 חבורה של נאמנים אישיים. … ממשלת ארצות־הברית מודיעה על הפסקת מתן הסיוע הכספי לישראל עד אשר תפסיק ישראל את העבודה להטיית אפיק הירדן. : 3 1 .1 9 .5 3בריטניה ומצריים מודיעות רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ. : 3 8 .1 9 .5 3הנשיא אייזנהואר מודיע רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ.
גליון 689 (11 בינואר 1951), עמוד 4

הסיבה ליוקר המחיה: עושרה הרב של מצרים (כותנה, בצל, דמי־מעבר בתעלת סואץ) מחולק בצורה בלתי שווה, הנותנת ל־ס/ס 20 של האוכלוסיד 8054 ,מהרכוש. … הובלה ימית של הצליינים הללו שימשה נימוק עיקרי להקמת חברת הספנות המצרית ״מיסר״ בשנת .1925 אולם בגלל תעלת סואץ, לא התפתחה חברה זו, כפי שהיה ביכולתה להתפתח. … מעבר חפשי לאניות מצרים דרך התעלה, היה נותן תנופה אדירה להתפתחות צי מסחרי, אשר תעריפי־ההובלה שלו היד מתחרים באופן רציני בשאר הספנות העולמית בחבל זד״ עסקים הם עסקים. מה יקרה אם תפול פצצה אטומית על תעלת סואץ ותחסם את התנועה ז לכך מקוות כמה ארצות ערביות.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 8

השטרלינגים המצריים שהוקפאו בלונדון מיד לאחר ההכרזה על הלאמת?תעלת־סואץ. יהיה זה צעד בעל משמעות מהפכנית, הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית, והוא יסמל את התקרבותה המתהדקת והולכת של בריטניה למדינות ערב. … @ ישראל לא תרבה להעביר אניות נושאות דגל זר כתעלת סואץ, למרות הצלחת התקדים של ״בירגיטה טופט״ .תקדים זר, זכה בתמיכת חשרד־החוץ, חתוך הנחה שמצרייס לא תניח לאנייה לעבור בשלום ותספק על־ידי כך לישראל נשק נוסף למערכתה המדינית בעד חופש השיט ובמפרץ בתעלה ישראליות לאניות אילת ולגיוס מדינות נוספות, החרדות לחופש השיט, אל מחנה התומכים בה. מאחר שהנחה זו התבדתה, ומצריים התירה את מעבר הבירגיטה טופט ללא קשיים, חוששת עתה ישראל כי טע נוזל ק׳־־מציאות להד, אם אניות רבות תשאנה סחורה לישראל דרך תעלת סואץ, תחת דגל זר. • הטיהור במשרד־החוץ עומד לפני ביצועו הקרוב ביותר.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 12

אותה שעה התכוננו הבריטים לנטוש את בסיסיהם בתעלת־סואץ. ממשלת ישראל סברה (משום מה) כי יש קשר בין פינוי זה לבין המערכה על חופש־השייס של ישראל בתעלת־סואץ ובמיצר טיראן. … כחלק ממערכה זו, נשלחה האוניה הישראלית בת־גלים לתעלת־סואץ, נעצרה שם על־ידי המצרים. דיין התנגד לפעולה זו, הציע לשלוח אוניה דרך מיצר־טיראן החסום, תוך ליווי צמוד של צה״ל ונכונות לפרוץ את המעבר בכוח. … * לא באמצעים ״מקובלים״ .בתחילת יוני נודע לאגף־המודיעין כי ההסכם בין מצריים ובריטניה על פינוי הבסיסים הבריטיים באזור תעלת־סואץ עומד להיחתם ב־23 ביולי, וכי ניתן להשהותו רק באמצעים שאינם ״אמצעים מדיניים מקובלים״ .על רעיון זה חזר הקצין הבכיר בתז־כירים לדיין וללבון
גליון 713 (28 ביוני 1951), עמוד 15

מלבדן, קיימת גם רשימה ארוכה של טענות ישנות יותר: העמדת הענינים הבינלאומיים והדיפלומטיים מעל לענינים הדתיים ; הסתייגות מדרישת מצרים לפינוי הצבא הבריטי מאזור תעלת סואץ ; סיפוח אזור ונמל אלכסנדרטה השייכים, לפי הצדק ההיסטורי, לסוריה ; איסור על השימוש בשפה הערבית, שפת הקו ראן הקדוש ; הסתגרות נפשית ואחרי־כן התכחשות לעובדה שתורכיה חלק בלתי־ נפרד של המרחב. … ,ממשלת איחוד לאומי״ ,שבה תיוצגנה כל המפלגות, הצריכה לנהל את המשא ומתן עם אנגליה על פינוי תעלת סואץ ואיחוד סודאן עם הכתר המצרי. ממש לת אל־וופד, שנוסדה על ידי סעד זגלול באשא, אבי העצמאות המצרית, לא מצאה את העוז לעמוד על תביעות המצרים.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 15

הם פלשו למצריים, עברו כמה פעמים את קו תעלת־סואץ (שאז לא היתד, קיימת) ,ובפלישה אחת התקרבו אף לקאהיר. … אך לאחרונה ניכרים הבדלים מאלפים במחשב הצבאי שלה. לאורך תעלת־סואץ הוקם קו־ביצו־רים עצום, וגם לאורך הירדן ורמת הגולן עברה המדינה למיגננה סטאטית מובהקת( .פעו־לות־גמול של צד,״ל, ובעיקר של חיל־ו־,אווירי, מזכירות פשיטות שנערכו על־ידי הצלבנים).
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 4

קרא אלון: ״אם מצריים רואה את התעלה בבעלותה הבלעדית ומתירה לעצמה לחסדם אותה בפני ספינותינו — אז יש להתייחס אל תעלת סואץ כאל יעד מצרי או תעלה פתוחה לכל, או תעלה חסומה לכל!״ היה זה לא פחות ולא יותר מאשר איום על כל העולם, לחסום את תעלת־סואץ, החיונית לקיומן היום־יומי של רוב ארצות אירופה המערבית, ובעיקר לבת־בריתם העיקרית של דיין־בגין־אלון: צרפת.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 12

היא עסוקה בעניינים דחופים יותר: המשא־והמתן עם מפ״ם׳ התוספת האחרונה לתוכנית• הכלכלית, ועוד. הרעיון: בריית תעלת־סואץ שנייה מאשדוד לאילת. ״בוגזפגרגסי עיברי״ רעיון עצמו אינו חדש כל עיקר. … בפרקו השני הוא מתאר את זוג המתבודדים, החוזר לעולם התרבותי אחרי העדרות של 20 שנה (היינו בשנת ,)1923 ומתפלא כשהוא נוכח לדעת כי תעלת־סואץ כמעט עזובה. הסיכה: כל התחבורה הימית בין אסיה ואירופה עכרה לתעלה הדשה, שנחפרה על-ידי היהודים בפלסטינה.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25

ס מה היא יכולת ההתערבות של ברית־המועצות באזור תעלת סואץ, ואילו סימנים מצביעים על כוונה סובייטית לפתוח את התעלה בניגוד לרצוננו? … מחזק צפדנים שבירות סו צ ד די ס קו ב ע״ ם חיפה • מה היה — אם היה — חלקם של הסובייטים בתקרית האחרונה בתעלת־סואץ? • אילו בסיסים ימיים ואוויריים יש לברית־המועצות במצרים, בסוריה, באלג׳יריה ובארצות ׳אחרות, ואילו כוחות מוצבים שם? … כל נאום סיפוחיסטי הבא מישראל, והמתפרסם באל־אהרם, כל נאום הקובע שלעולם לא נחזיר את חצי־האי סיני, אף לא במיסגרת שלום טוטאלי במרחב — כל נאום כזה נותן תחמושת לתותחים המוצבים נגדנו מעבר לתעלת־סואץ, כי כל נאום כזה מחזק את ידיהם של התובעים לתת פקודות־אש נפשעות לצבא המצרי.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 9

. >• האינטרס הסובייטי המובהק בפתיחת תעלת־סואץ ובמניעת מלחמה חדשה במרחב, תוך קיום מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים. … חוץ מזה הוטל על הערבים להפסיק את מצב־הלוחמה (וזה כולל, כמובן, את החרם הערבי) ,לפתוח את נתיבי־המים הבינלאומיים (ובכללם תעלת־סואץ) בפני אוניות ישראל. כן הוטל על הצדדים לפתור את בעיית־הפליטים.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 3

משם מסתעף שבילאחד דרך כונתילה לאילת, כביש שני דרומה, לתעלת־סואץ, ודרך מערבה, לאל־עריש. אל-עדיש היא הנקודה החשובה ביותר בחצי-האי סיני כולו,מבחינה גיאוגרפית, חקלאית ואיסטרא- טגית. … ב־רגע זה נמצאו כוחות־החוד של צה״ל כ־ 40 קילומטרים מעבר לגבולות פלשתינה, 190ק״מ מאיסמעיליה, בתעלת־סואץ. המיבצע, אחת הפעולות הצבאיות המזהירות של הדור גם בקנה־מידה בינלאומי, נשא עליו את חותמו של מפקד צעיר ונועז. … אולי אף יותר מזה: זה היה, אולי, כיבושו של חצי־האי סיני כולו, הרחבת תחום השליטה של המדינה עד לתעלת־סואץ, כע־רבון לשלום. הכל הוכן להתקפה האחרונה, הסופית, עם עלות השחר.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 11

יהיה עליו להבהיר לחייל המצרי היושב במרחב 200 מטר, שהטנקים הישראלים יורים עליו מפני ירה צלף מצרי עגלת מתים מוזהבת זו, ששימשה בעבר את תושבי קנטרה ־המיזרחית, מסמלת יותי מכל דבר אחר את המצב שהתהווה לאורך תעלת־סואץ לאחר מלחמת ששת־היסים הסמל — שיתוק החיים האזרחיים, מוות לכל פעילות אזרחית. … יתכן שיהיה צורך לפתוח במערכת־הסברה פשוטה ויסודית, באמצעות כרוזים או רמקולים, כדי להכניס לתודעתם של החיילים המצריים, מה שלא חודר באמצעות הפגזים. בתעלת־סואץ נפתח דף חדש ביחסי־ה־כוחות עם מצריים.
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 6

אולם עצמאותה של מצרים היתה למראית עין בלבד. כי מאז שנחפרה תעלת סואץ רכשה מצרים מעמד חיוני במערך האסטרטגיה של האימפריה הבריטית. … אחרי שאיברהים, שהצליח לחדור אל לב המדבר הערבי וללכוד את המורד ואנשיו כאשר בנובמבר 1869 נפתחה תעלת סואץ הגיע או שרו של איסמעיל לשיא. קיסר הפראיים, חזר למצרים, ניגש לביצוע חלומם של כל מנהיגי הארץ במשך כל הדורות : הצרפתים ונסיכים רבים היו אורחיו והמחבר ג׳וז פי כיבוש הארצות שעל גדות הנילוס הדרומיות.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 7

הפרסית עבאדאן, בתוספת ההובלה הימית תחילה ניסה להכחיש את זהותו, אך לדרך תעלת־סואץ. אחר שהעתונאים ביקשוהו שיראה להם תעד הדבר מצלצל כיום כבדיחה. … כתב ידיעות אחרונות יוחנן לריב כאילו מזוקק הדלק בפרס, כאילו הוא עובר הציע לו טרמם במכוניתו, פירסם למחרת דרך תעלת־סואץ (שדמי־המעבר בה הם עצו עמוד שלם על הנסיעה, ועל סיפוריו.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 13

ייפסקו האיומים ומעשי־האיבה בין מצריים וישראל. #מצריים תפתח את תעלת־סואץ בפני סחורות ישראליות, בתנאי שלא תובאנה תחת דגל ישראל. … באותה תקופה אמנם הרשתה מצי• היה ולא גברא!״ ריים לאוניות זרות להעביר בתעלת־סואץ ך* מיס מד ראשון יכול היה התובע נד סחורות מישראל ולישראל( .ממשלת ישרמישפט זה להגיש את גליון העולם הפרה הסכם אילם זה על־ידי שאל הזה , 1115 מלפני שש שנים. … היטלר של חתום על הסכם עם הבריטים, לפינוי המזרח התיכון״ ,מיפלצת שכל כוונתו אחת: הצבא הבריטי מבסיסיו באזור תעלת־סואץ. להשמיד את ישראל. אין ספק כי באותם הימים לא היתד, משה שרת עצמו יצא ממש מגדרו, פי־לו גישה מגובשת גם כלפי ישראל.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 2

רות בלומברג, חיפה מרוע לא פירטמתם כמדור תצפית שעבד אל־נאצר הולד להלאים את תעלת סואץ? זלמן שנוקפרצקן, תל־אביב הקורא שנוקפרצקן יטיב לעשות אם יעיין בתצפית העולם הזד ,972 ,שם נאמר בפירוש, על פי ידיעות משרות מודיעין מערבי כי ״עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפני אוניות מעצמות המערב.״ ביג׳י שציפצף על דעת הציבור, לא סילק את בנו מהמשטרה אבל נתז בעיטה מחפירה למשה שרת אילן גוטהים, נהדיה ...מרדכי אורז, האיש שנשא וסבל כה רבות בכלא הצ׳כי. … לא כדאי להיכנס לעולם הבא, אפילו בגלל העולם הזה, על גדות הסואץ לרשימה ״ישראלי כתעלת סואץ״ (העולם הוה :)982 אין אני קצין מחוז נתניה, אלו* קצין מחוז בפועל.



