גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

נראה ששליטי מצרים הגיעו למתקנה כי
עליהם לגרור בכוח את ישראל לקראת עי
חתן
צדדי זה של תעלת סואץ ושתי נדו111ך
0 1 111 #111 1 * 1111 תיה מדגים כיצד הצליחו המצרים לחצות
בהסתר את התעלה לאור היום ולהניח מארבים לסיורי צה״ל העוברים בדרכים שמאחורי
הסוללה.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

במאמר שפירסם במעריב, ניתח
פלד את הצעותיו של נשיא מצריים
אנוואר אל־סאדאת לפתיחת תעלת־סואץ ואת
תגובות ממשלת־ישראל על הצעות אלה.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

במיוחד ברצוני להעלות על נס את
ההסכמה שהישגנו בעניין הגבולות, ה־בעייה
הפלסטינית, ירושלים, סידורי־הבט־חון,
תעלת־סואץ ומיצר־טיראן. השארנו
לסוף את הבעייה הקשה ביותר, שהיא
בעיית הפליטים.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

.״
בימים ההם הזמין עבד־אל־נאצר את ירוחם כהן לקאהיר,
כשם שהזמין עתה את גולדמן. ספינת־משא חכורה עברה
את תעלת־סואץ בגלוי בדרכה מחיפה לאילת.
הרעיון של הידברות אמריקאית-מצרית, במקביל
להידברות אמריקאית-ישראלית, לא
היה, איפוא, מופרד לגמרי.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

רבבות
אזרחי ישראל, מהבונקרים של חזית תעלת
סואץ ועד מורדות הגולן, שנצמדו אל
מכשירי הרדיו שלהם כאשר הועבר מהלך
המשחק ממכסיקו בשידור ישיר, ידעו שישראל
חייבת את יוקרתה בשדה הספורט
לאותה בעיטה בודדת של שפיגלר ששילחה
את הכדור לרשתם של השבדים.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

כלומר: מעולם לא ישב מוסד מוסמך של ממשלת
ישראל, בדק את כל הפתרונות האפשריים לבעיות הצבאיות
בדרום, ואחרי דיון מעמיק החליט כי הפתרון
הסביר ביותר הוא הקמת קדביצורים אדיר לאורך תעלת־סואץ.
הדכר
פשוט קרה מעצמו.
כאשר הגיעו כוחות צה״ל בדרום לתעלה, הם עשו
את אשר עושה כל כוח המגיע לעמדה כלשהי: הם התחפרו
והתכוננו להתקפת־נגד.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

השיחה היתד, כך: סיסקו שאל את דיין
בתמימות מה המרחק בין תעלת סואץ ובין
המיתלה. דיין השיב את התשובה הנכונה
(כ־ 30ק״מ) .אז שאל טיסקו מה המרחק
בין התעלה ובין עוד כמה נקודות
— כולן, במיקוד* באותו המרחק מהתעלה.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כפי שטענו החוקרים במשפט קהיר, עמדו
הבריטים לפנות את הבסיסים הצבאיים
העצומים, שבהם החזיקו עד אז
באיזור תעלת־סואץ. בישראל חששו כי הנשק
הרב הנמצא במחסנים אלה יפול בידי
המצרים, וישנה את מאזן־הכוחות לרעת
ישראל( .בדור כיום שהיתה זאת היסטריה
מפוברקת, כי נשק מיושן זה היה חסר כל
ערך בידי הצבא המצרי).
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יש להסתפק, כעת,
בחיפוש ״הסדר חלקי״ לפתיחת תעלת סואץ.
רעיון ״ההסדר החלקי״ נולד כתחליף זמני.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לדחות את הלאמת
הנפט הבריטי והאמריקאי, להבטיח את
תעלת־סואץ למערב — וגם להסיר לזמן*
מה את האיום על קיומה של ישראל.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

היה זה אחרי שפרעה נכו, מלו
אחמד אל״ג׳זאר, נוצרי בן יוגוסלביה, ביצע בנעוריו פשע מיני, ירח
מצרים, כרה תעלה מן הנילוס לים־סוף, מעין תעלת־סואץ קדומה. ימאי כנען, יושבי
לקושטא, מכר את עצמו לסוחר-עבדים יהודי, הפך עבדו של מושל מצריים, שמינה אותו
חוף ארץ־ישראל והלבנון, עברו בתעלה דרומה, לאורך החוף של אפריקה, סובבו את
לתליין.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

המדינה המאוחדת, לדברי השבועון, תשלוט על תעלת-סואץ
וצינורות הנפט, תוכל לגרום נזק קטלני לכלכלת המערב, אם זה יפלוש
מחדש למרחב; תלכוד את ישראל כתוף מלקחיים; תשים לאל את
התוכניות הקולוניאליות, ביניהן רעיון הסהרון הפורה, המשורטט מימין.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

על מה שקרה אחרי שרפי נלסון
ירד לתאו של צ׳ארלי ככניסה ל־תעלת־סואץ,
סיפר רכ״המלחים פי־טרסון
לכתכ ״העולם הזה״ שעלה
על סיפון ה״בירגיטה טופט״ ,כה־ניעה
לנמל חיפה :
״כבר בג׳יבוטי אמרנו לרפי שאין לנו
התנגדות לכך שירד לחוף ויחזור לאילת באחת
הספינות העובדות על קו אפריקה־אילת.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

שוב ניתנה לי האפשרות להיות הישראלי
הראשון הרואה, מאז 1948׳ את המדינה המצרית שממערב לסואץ.
עברנו את תעלת־סואץ בגשר־הענק ליד קנטרה. בתעלה שרר שקט מוחלט.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

נציגתו האישית במשרד־החוץ, גו לדה
מאיר, חזרה בדיוק נמרץ על מעשי שרת, קודמה.
משבר תעלת־סואץ היתד, הבחינה הסופית. ישראל הגיבה
עליו במחדל מוחלט.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

צירוף
כאשר הלאים השליט המצרי את תעלת־סואץ, הפך גיבורו
המוכר של העולם הערבי כולו.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הליגה הערבית תודיע שאם לא יסוגו הישראלים תוך שבוע, יפסיקו הערבים את זרם
הנפט למערב (ואולי אף יסגרו את תעלת־סואץ).
* השבוע חזר על תוכנית זו בטאו!
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

שמענו אותו בימי קיביה ובימי הפשיטה על עזה, שמענו
אותו כאשר פינו הבריטים את תעלת־סואץ והתיידד׳ עם
עבד אל־נאצר. שמענו אותו כאשר זרם הנשק הסובייטי הראשון
למצריים.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אנחנו מוכנים בכל רגע לפתוח
במשא־ומתן ישיר. אנחנו מוכנים לפתוח את תעלת־סואץ
בפני ספינות ישראל, ואת הדרך לכותל המערבי בפני
מתפללים יהודיים.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בין
היתר:
(א) שדפי ההסכם הסודי כין בריטניה, צרפת וישראל,
ניתנו לצה״ל 96 שעות בדי להגיע לגדת תעלת־סואץ -
ורק אז היה צריך להתפרסם האולטימטום המפורסם, שדרש משני הצדדים
להתרחק עד נדי סו מילין מן התעלה.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

שאר המתחרים היו ארבע
נשים, והפרס לזוכה: כרטיס טיסה לאירופה,
עוגה בת שלוש קומות והזמנה לבשל לחיילי
צה״ל במוצבי תעלת־סואץ.
מונה לנהל את עסקיה של להקת
החיפו שיו ת, עורך־הדין והיועץ הפיננסי ה־ניו־יורקי
אלאן קליין בן ה־ .35 את זמנו
יצטרך קליין לחלק בין לונדון וניו־יורק.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

נאום 1ה ארם לדיון סוער שמיכה אלי צעולט כולו
בשבועות האחרונים מלאו עיתוני העולם וישראל ידיעות, שמועות והערכות על כוונתה
של ברית־ד,מועצות, כביכול, לפתוח בכוח את תעלת־סואץ, תוך אפשרות של עימות עם
צה״ל.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הציעו אנשי המרכז החופשי, פורשי חרות:
מדינת ישראל. מקונייטרה עד תעלת סואץ,
בלי לתת למיליון וחצי הערבים אזרחות,
או כל מעמד רישמי אחר בה.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

במשך תשעה ימים הקפנו
את חצי־האי ערב! ביום העשירי הגענו
לכווית• תעלת סואץ היתד ככר מאחורי.
ע ת 1נ 1ת
מה מריץ א ת שב ת אי?
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הס מזכירים כי ישראל היתד, המדינה היחידה
בעולם שהפצירה בבריטים להישאר ככובשים
באזור תעלת־סואץ, ובזאת, פגעה ב־צפור־הנפש
של האומה המצרית.