חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 663 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 4
משקיפים ניטראליים יותר, סברו כי ישראל פתחה חזית שניה נגד רע״ם, אחרי שנואשה מהצלחה בחזית הראשונה — תעלת־סואץ. אולם קרוב ל־וודאי כי הקו התקיף החדש של ישראל נבע משיקול עמוק עוד יותר.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 20
המלחמה האיש שגיגא ארג ימותו סגן־מישנה ארנון צור, מקיבוץ שער־ה־בסיור גולן, נפגע בעת שנסע לאורך תעלת סואץ. מארב מצרי תקף את הסיור שלו, בגיזרה הצפונית של התעלה.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 9
הוא טס במשימת הגנה אוירית באזור תעלת סואץ. ארבעה מטוסים מצריים מדגם מיג 17 חדרו לתקיפת כוחותינו.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 14
המשיך קראפט וקבע: מזב״ל־מתפופזר אליאב צנינים בעיני הצמרת שר החוץ האמריקאי, ויליאם רוג׳רס, ב־איזור, נועד למציאת דרך כדי לאלץ את הצדדים להגיע לפחות להסדר כלשהו בשאלת פתיחת תעלת סואץ. #היחסים עם ארצות־הברית, ידידתה היחידה והאחרונה של ישראל, הלכו והתערערו, ככל שהאמריקאים נעשו קצרי רוח יותר לגבי עמדותיה הקשוחות של ישראל.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 15
הוא גם חזר על העיקרון שכל הסדר- ביניים לפתיחת תעלת־סואץ צריך להיות צעד לקראת הסדר כללי, וחלק מן המאמצים להשיגו.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 15
במדינה העם כוחן של מילים מה שאירע השבוע במדינה בעקבות הצעתו המפתיעה והבלתי־צפויה של נשיא מצריים, אנוואר סאדאת, לפתוח את תעלת־סואץ, היה אופייני לנוהלי העבודה ודרכי המחשבה של ממשלת ישראל.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 26
במדינה המלחמה לקראת יום הידיד 3—11 8וווו — 11י משני עברי תעלת סואץ, במרחק של כ־ 180 מטר אלה מאלה, ניצבו השבוע חיילי צה״ל והצבא המצרי והשקיפו אלה על אלה בגלוי ובדאגה.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 15
ספציפית, נאמר באותה כתבה, היו פקידים, במשר־ ה סי מ סו ם * 4ילו היה צבא מצריים מנסה ^ מחר לחצות את תעלת סואץ, היה צה״ל ערוך ומוכן לסיכול נסיון הצליחה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 21
רצינו בבניין למען השלום, בפיתוח החקלאות למען החיים * ה מזנ ה, כנראה, לפניית ישראל ב שנת 1954 אל ממשלת ברי טני ה בדרישה שלא תפנה את בסיסיה באזור תעלת־סואץ. ** הכוונה להתקפת צה״ל על עזה בסוף פברואר , 1955 ימים מעטים אחרי שבן־גוריון חזר לתפקיד שר־הבטחון.
גליון 1871 (11 ביולי 1973), עמוד 16
,אמריקאית״,המורכבת׳ מפירסטנשיונל לימי בנק, קונצרן ביצ׳טאל וחברת קידאי־פי*וידי* ך זודילגו סי תיבנה את צי- ניר הנפט וזמצרי לאורך תעלת סואץ, ב־השק $1ו ד #ל 100 טזליון דולר.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 13
בעוד הישראלים מתפלאים מדוע לא מספרים לעמי ערב על עומק החדירה של ציה״ל לגדה המערבית של תעלת סואץ, על חומרת מציבה של הארמ״ה השלישית של הצבא המצרי בגדה׳ המערבית, של: התעלה, שוכחים בישראל שלאזרחי המדינה נודע על נפילת מוצב חחרמץ רק ביום האחרון של המילחמה, אחרי שהמוצב׳,שנכבש על ידי הסורים בשעות: הראשונות.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 14
הצבאיים: ועיתוני העולם, שניתחו כבר את מהלך הקרבות בחזית הדרומית, מאוחדים בדיעה, שהפריצה בגיזרה המרכזית לעבר תעלת־סואץ, דרך קווי המצרים, הקמת ראש־הגשר.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 13
היינו צריכים להחזיק בתום מילחמת ששת־חימים בגדה המערבית של תעלת־סואץ, ובגדה המיזרחית של הירדן, ובשטח שמצפון לדמשק.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 11
בתום הקרבות עמדה הטלוויזיה להקרין סרט תעודתי שצולם על־ידי אנשיה תוך סיכון רב, במהלך תפיסת ראש- הגשר לגדה המערבית של תעלת־סואץ. היה זה סרט מילחמה אוטנטי ששיקף את כל שלבי הקמת ראש־הגשר והפריצה למצריים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 34
אריק עצמו היה סומך על מסך דקיק של טאנקים ליד התעלה, ממקם את חיל־ד,רגלים ממרחק ממנה. אריק גם התנגד לפתיחת תעלת־סואץ. לדעתו, היה הדבר מביא את הצי הסובייטי לים סוף, ותחת חסותו היד, חודר לשם גם הצי המצרי.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 12
כאשר הגיע הג׳יפ שהוביל אותנו — את ראש המטה אלשאד׳לי, הגנרל אנדרה בופר, מפקד חיל־ההנדסה ואותי — אל הקווים המצריים במערב. כאשר ראינו את תעלת סואץ לפנינו ועליה את אחד מגשרי הצליחה — ירדתי מן המכונית, והלכתי על הגשר לבדי.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 10
כך, למשל, דרש דיין שתמורת הנסיגה הישראלית לקו המיתלה תכריז מצריים על ״הפסקת מצב הלוחמה״ ותפתח את תעלת־סואץ. העוקץ: מצריים מסתמכת על קיום מצב חוקי של ״לוחמה״ כדי למנוע מעבר אוניות ישראליות בתעלה.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 4
באותו זמן עצמו לחם שרת בשצף קצף נגד המטרה הקדושה ביותר של העם המצרי ושליטיו: שיחדור תעלת סואץ. הוא הפציר בקולי־קולות באנגלים להישאר על גדות התעלה, שיכנע כל מצרי נאמן כי ישראל היא סוכנת האימפריאליזם ואוייבת נצח לשאיפות הלאומיות הערביות.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 9
סיכוי שמן אחד זחל בחול והצליח לחסום זמנית את תעלת סואץ. הדבר הבהיל כל כך את בריטניה, שהיא החליטה להטיל אמבארגו מיידי על ייצוא סיכויים למזרח התיכון.
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 4
• הודעה ישראלית אחרת תתייחס להסגר המצרי על תעלת סואץ. ב הודע ה תז היר ישראל חכי״ם אלמוגי, אכריאל ופולה כן־גוריון משלטים נוספים לביג׳יזם ני היא רואה בהסגר זה הפרה ח מור ה ביו תר של הסכם שביתת־הנ שק והחלטת או״ם על חופ ש ה שייט בתעלה
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 5
הם ידעו כי באזור עורפי, כה מרוחק מקו החזית, לא תהיה בעייה גדולה להסתנן למאהל המטה המצרי, מצד זה של תעלת סואץ. לבושם, צורתם וניב דיבורם הערבי יעזרו להם להסתדר בתוך המאהל.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 6
אולם תחת לחץ מורשת העבר, יצאה ישראל להגן על השריד האחרון של האימפריה הבריטית במצריים, נגד המטרה הקדושה ביותר לכל מצת: שיחרור תעלת־סואץ מעול הבריטים. גם מצריים החדשה הצטרפה לחזית־האיבה המרחבית.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 4
השותף השלישי — הבריטי — לא היה בעל החלסה כל־כך חד־משמעית. הלאמת תעלת־סואץ בידי מצריים פגעה קשה בענייניו ובכבודו־העצמי.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 5
צנוע יותר: #הבטחה אמריקאית לדאוג לחופש־השיט לאילת, אך סירוב מוחלט להבטיח חופש זה לאוניות המניפות דגל ישראל, סירוב לפעול למען חופש־השיט בתעלת־סואץ. סירוב מוחלט לפרסם כל הצהרה פרו־ישראלית שהיא, כדי לא להרגיז את הערבים; #׳הבטחה שלא להפריע לרכישת־נשק מצד ישראל במדינות אחרות (כגון צרפת) ,אך סירוב להעניק לישראל נשק אמריקאי ללא תשלום; • הבטחה להפנות זרם גדול של כספים אמריקאיים לישראל. … בשבועות הקרובים ישפר הרודן המצרי את יחסיו עס בריטניה ואולי גם עם צרפת, יבוא איתן להסכם בדבר שיט אניותיהן בתעלת סואץ ויסדיר את בעיית הכספים המוקפאים מאז הלאמת התעלה.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 7
• לעומת זאת, ת$יע קנדה הצעה משלח, העשויה לזכות בתמיכתן השקטה של ארצות אמריקה הלטיניות לפי הצעה זי, לא יורשה לצבא המצרי לשוב לסיני, בל עוד לא תתן ממשלת קחיר הבטחה מפורשת לא לחסום את תעלת סואץ בפני אניות ישראל ולאפשר שייט חופשי גס בסיפרץ אילת.
