חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 679 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 11
בתום הקרבות עמדה הטלוויזיה להקרין סרט תעודתי שצולם על־ידי אנשיה תוך סיכון רב, במהלך תפיסת ראש- הגשר לגדה המערבית של תעלת־סואץ. היה זה סרט מילחמה אוטנטי ששיקף את כל שלבי הקמת ראש־הגשר והפריצה למצריים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 34
אריק עצמו היה סומך על מסך דקיק של טאנקים ליד התעלה, ממקם את חיל־ד,רגלים ממרחק ממנה. אריק גם התנגד לפתיחת תעלת־סואץ. לדעתו, היה הדבר מביא את הצי הסובייטי לים סוף, ותחת חסותו היד, חודר לשם גם הצי המצרי.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 10
לפני פרוץ המלחמה השקיע גולן בסך־ קארגבל כאפריקח ״העולם הזה״ ,1902״קארנבל באפריקה״ ,על סיורי נשות קצינים וחיילים בעבר השני של תעלת-סואץ. בהקשר לכתבה על נשו,ת הקצינים והחיילים שהוזמנו לסיורים מאורגנים ב אפריקה, טוב היו עושים אילו היו מז מינים גם את בנות זוגם של חברי הנופלים והנעדרים. !
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 4
באותו זמן עצמו לחם שרת בשצף קצף נגד המטרה הקדושה ביותר של העם המצרי ושליטיו: שיחדור תעלת סואץ. הוא הפציר בקולי־קולות באנגלים להישאר על גדות התעלה, שיכנע כל מצרי נאמן כי ישראל היא סוכנת האימפריאליזם ואוייבת נצח לשאיפות הלאומיות הערביות.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 9
סיכוי שמן אחד זחל בחול והצליח לחסום זמנית את תעלת סואץ. הדבר הבהיל כל כך את בריטניה, שהיא החליטה להטיל אמבארגו מיידי על ייצוא סיכויים למזרח התיכון.
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 4
• הודעה ישראלית אחרת תתייחס להסגר המצרי על תעלת סואץ. ב הודע ה תז היר ישראל חכי״ם אלמוגי, אכריאל ופולה כן־גוריון משלטים נוספים לביג׳יזם ני היא רואה בהסגר זה הפרה ח מור ה ביו תר של הסכם שביתת־הנ שק והחלטת או״ם על חופ ש ה שייט בתעלה
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 5
הם ידעו כי באזור עורפי, כה מרוחק מקו החזית, לא תהיה בעייה גדולה להסתנן למאהל המטה המצרי, מצד זה של תעלת סואץ. לבושם, צורתם וניב דיבורם הערבי יעזרו להם להסתדר בתוך המאהל.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 6
אולם תחת לחץ מורשת העבר, יצאה ישראל להגן על השריד האחרון של האימפריה הבריטית במצריים, נגד המטרה הקדושה ביותר לכל מצת: שיחרור תעלת־סואץ מעול הבריטים. גם מצריים החדשה הצטרפה לחזית־האיבה המרחבית.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 4
השותף השלישי — הבריטי — לא היה בעל החלסה כל־כך חד־משמעית. הלאמת תעלת־סואץ בידי מצריים פגעה קשה בענייניו ובכבודו־העצמי.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 5
צנוע יותר: #הבטחה אמריקאית לדאוג לחופש־השיט לאילת, אך סירוב מוחלט להבטיח חופש זה לאוניות המניפות דגל ישראל, סירוב לפעול למען חופש־השיט בתעלת־סואץ. סירוב מוחלט לפרסם כל הצהרה פרו־ישראלית שהיא, כדי לא להרגיז את הערבים; #׳הבטחה שלא להפריע לרכישת־נשק מצד ישראל במדינות אחרות (כגון צרפת) ,אך סירוב להעניק לישראל נשק אמריקאי ללא תשלום; • הבטחה להפנות זרם גדול של כספים אמריקאיים לישראל. … בשבועות הקרובים ישפר הרודן המצרי את יחסיו עס בריטניה ואולי גם עם צרפת, יבוא איתן להסכם בדבר שיט אניותיהן בתעלת סואץ ויסדיר את בעיית הכספים המוקפאים מאז הלאמת התעלה.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 7
• לעומת זאת, ת$יע קנדה הצעה משלח, העשויה לזכות בתמיכתן השקטה של ארצות אמריקה הלטיניות לפי הצעה זי, לא יורשה לצבא המצרי לשוב לסיני, בל עוד לא תתן ממשלת קחיר הבטחה מפורשת לא לחסום את תעלת סואץ בפני אניות ישראל ולאפשר שייט חופשי גס בסיפרץ אילת.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 5
העולם הזו! 1027 הצרפתיים־המצומצמיס תעלת־סואץ, גם אס הדבר עלול להתבטא בדחיית תביעותיה לחופש־שיט בתעלה.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
לא יצאה לפועל בכל זאת, לא היתה האשמה לא בגודמן ולא במשרד־החוץ היש־, ראלי. השליט המצרי הלאים את תעלת־סואץ, יחסי הממשלה הבריטית אליו החמירו.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 8
הוא ביצע את תוכניתן הסודית הישנה להלאים את תעלת־סואץ. מפולת כפולה. היתד, זאת הכרזת־מלחמה על בריטניה ועל צרפת.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 18
נשיא מצריים הז־כיר כי נפגש עם מוצאדק, וכי למד ממנו את ערכי הלאומיות האמיצה. את הרעיון להלאמת תעלת סואץ קיבל מהלאמת תעשיית הנפט על־ידי מוצאדק.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 8
הצרה היא שנם היציאה מנמל מסאווה האריתריאי אל הים הפתוח נתונה בסכנה. מצפון יכולה מצריים לחסום את תעלת־סואץ בפני הספנות החבשית, כשב שהיא חוסמת אותו בפני הספנות הישראלית.
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 18
דלת חדרי היתד, פתו לעבוד על טרקטור באמור תעלת־סואץ. כאשר התעורר דיון משפטי סביב הפרת־חוק זו, היה זה דווקא רב־סמל יעקב בן־ בסט, מהמדור המרכזי במשטרת תל־אביב, שביקש לאפשר לפטיה להמשיך לעבוד שם, מאחר והאיש הביע חרטה, ועבודה זו תעזור לו להשתלב מחדש כאזרח הגון בחברה.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 10
הוא מחמיר את דמצב הכלכלי החמור של מצריים, ומונע ממנה את הכנסות המטבע הזר של תעלת־סואץ. נוכחות צה״ל בגדת התעלה מזכירה יום־יום את מפלתו הצבאית ופוגעת ביוקרתו.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 25
אולם לפני שהם יוצאים לכבוש שוב את העולם הגדול, דרשו אילן ואילנית מאמר־ גנם לצאת לסיור נוסף לתוצלארץ הנמצאת בתחומי ישראל: הם יצאו לסיור הופעות רצוף של 48 שעות בכל עמדות־צה״ל, לאורך תעלת־סואץ .״לא נפסח אפילו על העמדה הכי קטנה,״ אמרו השניים ,״וכל מי שירצה יוכל להעביר דרכנו ד״ש אישי לגדיים קלי.״ אופנהיימר אומנם הבטיח שיבוא לוועידה, אולם לא היה כל ביטחון בזה.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 12
בעצם הימים בהם החלו הבריטים לנטוש את תעלת־סואץ, בשלהי , 1954 פרצה מלחמת־השיחרור של הפל״ן.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 20
.״ • ראש ממשלת צרפת, ג׳ורג׳ פומפידו :״כשהענקנו עצמאות לאלג׳יריה — עשינו היסטוריה; כשגמאל עבד־אל־נאצר הל־אים את תעלת סואץ — הוא שינה את פני כדור הארץ; כשישראל שילחה את הטנקים שלה לתוך סיני — היא טילטלה טלטלה עזה את כל העולם.״ לים, או מדינה גדולה עם מנהיגים קטנים?
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 9
קרא עבד־אל־נאצר :״יהיה המחיר אשר יהיה, לא נרשה לישראל לפבור בתעלת־סואץ.״ אולם למשפט חד־משמעי זה, הצמיד משפט שני, דו־משמעי ביותר :״המעבר הישראלי בתעלת־סואץ הוא חלק בלתי־נפרד מבעיית־פלססין *.הרמז ברור: אם יימצא פיתרון מוסכם לבעיית ארץ־ישראל, על״ידי הסכם בין ישראל והעם הפלסטיני, יוכלו אוניות ישראל לעבור בתעלה.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 4
מקהיר באד, ד,ידיע־ן Iהראשונה, בשבוע שעבר: א/ק גרוזיה הסובייטית עברה דרך תעלת סואץ, בדרכה לבצרה שבעיראק, ועל ם־פונה כמה מאות לוחמים כורדים חמושיב.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 7
בי תובל לעיין לא מן הנמל כקרוב בתוכנו של ההסכם הקוא- ליציוני כין מפא״י והצ״ב, חלק של הכפים הבריטי ליד תעלת סואץ ימח שמם וזכרם, אבל בשקט ! רק עבור ;הסחורה׳ אלא גם עבור הדולא• רים המושקעים בה.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 5
המצרי הצעיר, שהשקפת־עולמו הושלה בכיס פאלוג׳ה, תחת מהלומות צבא־ההגנד״ גרם למאורע העיקרי במרחב בשנת תשי״ד: חתימת ההסכם לפינוי תעלת סואץ. הסכם זה שינה באופן מכריע לרעה, את עמדת ישראל בעולם: הוא הפקיר בסיס צבאי עצום לידי המצרים, הוא סלל את היררך לזיון מצריים ושאר מדינות ערב.
