חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 538 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 4
קרא אלון: ״אם מצריים רואה את התעלה בבעלותה הבלעדית ומתירה לעצמה לחסדם אותה בפני ספינותינו — אז יש להתייחס אל תעלת סואץ כאל יעד מצרי או תעלה פתוחה לכל, או תעלה חסומה לכל!״ היה זה לא פחות ולא יותר מאשר איום על כל העולם, לחסום את תעלת־סואץ, החיונית לקיומן היום־יומי של רוב ארצות אירופה המערבית, ובעיקר לבת־בריתם העיקרית של דיין־בגין־אלון: צרפת.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 4
כתב הניו־יורק טיימס: ״אורי אבנרי מסר בנאומו כיצד נלחמו טייסינו ישראליים עם טייסים סובייטיים ליד תעלת סואץ, אבל יו״ר הכנסת השתיק את אבנרי והורה למחוק את דבריו מן הפרוטוקול. … סיפר אבנרי לכנסת כי מטוסים ישראליים הפציצו מטרות צבאיות לאורך תעלת סואץ, שעה שהותקפו באש תותחים על־ידי מטוסי מיג מוטסים על־ידי טייסים רוסיים.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 16
כשמונה מטוסי פאנטום ישראליים הפציצו מטרות בשטח תעלת סואץ. לפתע הוזנקו לעברם לפחות שמונה מטוסי יירוט מדגם מיג ,21 מוטסים בידי טייסים רוסיים. … לפי ידיעות מודיעין שהגיעו לממשלת ארצות־הברית נהרג אחד הטייסים הרוסיים, שני נפצע בצורה אנושה ושניים צנחו ב שלו ם ...הנקודה המטרידה ביותר בתמונה היא שהקרב נערך מדרום לפתח הדרומי של תעלת סואץ, כלומר: מחוץ לשטח בו טסו הרוסים עד כה, בשטח בו אין התערבות רוסית רשמית.״ הופעה רוסית דלה.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 3
משם מסתעף שבילאחד דרך כונתילה לאילת, כביש שני דרומה, לתעלת־סואץ, ודרך מערבה, לאל־עריש. אל-עדיש היא הנקודה החשובה ביותר בחצי-האי סיני כולו,מבחינה גיאוגרפית, חקלאית ואיסטרא- טגית. … ב־רגע זה נמצאו כוחות־החוד של צה״ל כ־ 40 קילומטרים מעבר לגבולות פלשתינה, 190ק״מ מאיסמעיליה, בתעלת־סואץ. המיבצע, אחת הפעולות הצבאיות המזהירות של הדור גם בקנה־מידה בינלאומי, נשא עליו את חותמו של מפקד צעיר ונועז. … אולי אף יותר מזה: זה היה, אולי, כיבושו של חצי־האי סיני כולו, הרחבת תחום השליטה של המדינה עד לתעלת־סואץ, כע־רבון לשלום. הכל הוכן להתקפה האחרונה, הסופית, עם עלות השחר.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 11
יהיה עליו להבהיר לחייל המצרי היושב במרחב 200 מטר, שהטנקים הישראלים יורים עליו מפני ירה צלף מצרי עגלת מתים מוזהבת זו, ששימשה בעבר את תושבי קנטרה ־המיזרחית, מסמלת יותי מכל דבר אחר את המצב שהתהווה לאורך תעלת־סואץ לאחר מלחמת ששת־היסים הסמל — שיתוק החיים האזרחיים, מוות לכל פעילות אזרחית. … יתכן שיהיה צורך לפתוח במערכת־הסברה פשוטה ויסודית, באמצעות כרוזים או רמקולים, כדי להכניס לתודעתם של החיילים המצריים, מה שלא חודר באמצעות הפגזים. בתעלת־סואץ נפתח דף חדש ביחסי־ה־כוחות עם מצריים.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 13
שתי סירות־דייגים נחות כמיס הרגועים. זוהי תעלת סואץ בכוקר שקט. על החוף נראים הכתים הראשונים של קנטרה המצרית, כצד המערכי של התעלה.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 7
הפרסית עבאדאן, בתוספת ההובלה הימית תחילה ניסה להכחיש את זהותו, אך לדרך תעלת־סואץ. אחר שהעתונאים ביקשוהו שיראה להם תעד הדבר מצלצל כיום כבדיחה. … כתב ידיעות אחרונות יוחנן לריב כאילו מזוקק הדלק בפרס, כאילו הוא עובר הציע לו טרמם במכוניתו, פירסם למחרת דרך תעלת־סואץ (שדמי־המעבר בה הם עצו עמוד שלם על הנסיעה, ועל סיפוריו.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 10
שינוי זה בתפיסה הוליך את צה״ל ל־תיכנון קו־הגנה לאורך 160 הק״מ של תעלת־סואץ — מיבצע שצה״ל לא עשה כמותו מעולם. צה״ל המציא דוקטרינות הגנה מקורית, מותאמת לדרישות המיוחדות של תעלת־סואץ, שהיא כולה פרי מחשבה והמצאה ישראלית, ואינה דומה לשום דוקט־רינת־הגנה קיימת במחשבה הצבאית.
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 6
אולם עצמאותה של מצרים היתה למראית עין בלבד. כי מאז שנחפרה תעלת סואץ רכשה מצרים מעמד חיוני במערך האסטרטגיה של האימפריה הבריטית. … אחרי שאיברהים, שהצליח לחדור אל לב המדבר הערבי וללכוד את המורד ואנשיו כאשר בנובמבר 1869 נפתחה תעלת סואץ הגיע או שרו של איסמעיל לשיא. קיסר הפראיים, חזר למצרים, ניגש לביצוע חלומם של כל מנהיגי הארץ במשך כל הדורות : הצרפתים ונסיכים רבים היו אורחיו והמחבר ג׳וז פי כיבוש הארצות שעל גדות הנילוס הדרומיות.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 13
ייפסקו האיומים ומעשי־האיבה בין מצריים וישראל. #מצריים תפתח את תעלת־סואץ בפני סחורות ישראליות, בתנאי שלא תובאנה תחת דגל ישראל. … באותה תקופה אמנם הרשתה מצי• היה ולא גברא!״ ריים לאוניות זרות להעביר בתעלת־סואץ ך* מיס מד ראשון יכול היה התובע נד סחורות מישראל ולישראל( .ממשלת ישרמישפט זה להגיש את גליון העולם הפרה הסכם אילם זה על־ידי שאל הזה , 1115 מלפני שש שנים. … היטלר של חתום על הסכם עם הבריטים, לפינוי המזרח התיכון״ ,מיפלצת שכל כוונתו אחת: הצבא הבריטי מבסיסיו באזור תעלת־סואץ. להשמיד את ישראל. אין ספק כי באותם הימים לא היתד, משה שרת עצמו יצא ממש מגדרו, פי־לו גישה מגובשת גם כלפי ישראל.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 19
חיי לי ם בו ד קי שני חיילי צה״ל בודקים את הקרקע, על גדת תעלת סואץ, כאזור בו נערף המארב המצרי, בביצוע המארב, בלטה העובדה כי המצרים נמנעו הפעם מלחזור על שגיאות קבועות.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 17
\ 1 1 ^ 1ר ב ׳ את מפקדי צוז׳ל ליד תעלת סואץ, ששיחררו את השטח של ארץ־ישראל כאשר נגיע לשילטון, האשמים יועמדו כל יום אני מקבלת המון מכתבים וטלפונים במסה | | 1 1 1 8 1התנועה שלי, מכל מיני אנשים הרוצים להצטרף :לדת השלימה.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 2
רות בלומברג, חיפה מרוע לא פירטמתם כמדור תצפית שעבד אל־נאצר הולד להלאים את תעלת סואץ? זלמן שנוקפרצקן, תל־אביב הקורא שנוקפרצקן יטיב לעשות אם יעיין בתצפית העולם הזד ,972 ,שם נאמר בפירוש, על פי ידיעות משרות מודיעין מערבי כי ״עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפני אוניות מעצמות המערב.״ ביג׳י שציפצף על דעת הציבור, לא סילק את בנו מהמשטרה אבל נתז בעיטה מחפירה למשה שרת אילן גוטהים, נהדיה ...מרדכי אורז, האיש שנשא וסבל כה רבות בכלא הצ׳כי. … לא כדאי להיכנס לעולם הבא, אפילו בגלל העולם הזה, על גדות הסואץ לרשימה ״ישראלי כתעלת סואץ״ (העולם הוה :)982 אין אני קצין מחוז נתניה, אלו* קצין מחוז בפועל.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 2
דרד הסואץ — תצפית מירושלים מוסרת כי ישראל תעמוד על זכותה להעביר אניות ישראליות בתעלת סואץ, במידה ומצריים תמשיד למנוע מעבר של מטענים ישראליים באוניות ז רו ת יש להניח כי נם בעתונות העולם פורסמה ידיעה זו, או הריסה יותר, לאור שיחה עם באי־כח רשמיים או בלתי-רשטיים. … מתברר כי אניית־מבחן זו נשלחה לשם התחלת משלוח אוניות, תחת דגל ישראלי, דרד תעלת סואץ. דבר שהוא אבסורדי היום, מטעמים מעשיים וגם פסיכולוגיים — כאילו היינו דורשים כי השיירה להר הצופים תעלה, דרד טריטוריה ירדנית, תחת דנל ישראלי. … היה זה משחק מסוכז, שהביא לידי ״טשבר חדש ומסוכן במזרח התיכון״ .עובדה היא כי מאז מבצע סיני עברו סחורות ישראליות דרד תעלת סואץ, בטליונים רבים של דולרים. דרד נוחה וזולה זו הועמדה עתה בסכנה על־ידי התעמולה לשליחת אונייודמבהו.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 3
הבה נזכיר אותם ברמז. ראשית: הלאמת תעלת־סואץ חוללה מהפכה במרחב, גרמה לרעידת־אדמה עולמית ויצרה שעת־כושר חד־פעמית. … שנים. לפעמים — אבל לא תמיד. פתיחת תעלת-סואץ ומיצר־טיראן לדגל חכחול־לבן היא מיכצע חשוב מאד, כלכלי, פוליטי ופסיכולוגי.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 5
אנחנו לא יכולים להטיל הסגר על הערבים, כי אין לנו תעלת־סואץ, וגם אין לנו מיצר-טיראן. אין לאל ידינו להטיל חרם כלכלי יעיל על הערבים. … הכרתי בישראל, שמתי קץ למצב ד,לוחמה, ביטלתי את החרם, פתחתי את תעלת־סואץ. יותר אין לי מה לתת. אבל ישראל לא נתנה עדיין כלום.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 13
״בימי סיני נוצלה סיטואציה בינלאומית נוחה (ערב הבחירות בארצות־הברית, המרד בהונגריה, ההסתבכות של עבד־אל־נאצר בוויכוח על הלאמת תעלת סואץ ).למרות זאת, היתר, תגובה בינלאומית אחידה נגד הפלישה, וישראל נאלצה להיסוג מכל השטח שכבשה. … ישראל תחזור לאותו מקום שבו עמדה לפני עשר שנים בדיוק, בעת מיבצע סיני~.היא תצטייר בעיני העולם כמדינה החיה על חרבה, זרה ועויינת למרחב שבו היא שוכנת, תלוייה כל־כולה בחסדי המעצמות האימפריאליסטיות המעוניינות רק לשמור על שארית האינטרסים הכלכליים שלהם: תעלת סואץ ב־ ,1956 הנפט הערבי ב־,1966 השאלה הגדולה היא: האם יש כבלל מנהיגות ישראלית המסוגלת לשקול שיקולים אלה כמוה צלול?
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 17
ההשמדה הכמעט טוטאלית של כל מערך הטילים הנגד־מטוסיים של המצרים בגיזרת תעלת סואץ בחודשים האחרונים, הוכיחה כי ס.א.נו ,2.ממנו חששו כל כך, אינו אלא עוד כלי נשק שניתן למצוא נגדו את התשובות שישתיקוהו. … יצליחו המצרים, בעזרת הרוסים, להקים מערכת כזאת לאורך תעלת סואץ — דבר שחיל־האוויר ינסה למנוע מהם — הם עלולים לשלול מישראל את היתרון האווירי, שהודות לו נמנעת מהמצרים תוקפנות־יתר בתעלה.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 16
כפיסי טילים כשלופה 1אחד הפרקים בספרו מגלה לוץ 4כיצד הצליח לאתר את מקום בסיס הטילים המצרי בשלופה שליד תעלת־סואץ. לממונים עליו היה ידוע קיומו של בסיס כזה אך לא היה להם כל אישור לכך. … המיבצע היה קשה במיוחד כיוון שהבסיס שכן בין הכביש הראשי ומסילת הברזל שלאורך תעלת־סואץ, בשטח צבאי סגור שאין כל נקודת תצפית לעברו, ושזקיף מופקד תמיד על דרך הגישה היחידה אליו.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 18
אל מסע זה נוספו תוך שבוע אחד שלוש פרשות, שכל אחת מהן נועדה לספק עובדות לחיזוק הדיעות בהן נשטף הציבור. ראשונה היתה פרשת הטילים באמור תעלת סואץ. היא החלה שעות מעטות בלבד אחרי שנכנסה הפסקת־האש לתוקפה ו־הוסתרה במשך מספר ימים מעיני הציבור. … היה זה משה דיין שהציג את ההתפתחויות באיזור תעלת־סואץ בכל חומרתן ותבע פעילות קיצונית, אפילו אם תביא לקיטוב היחסים, המתוחים בלאו הכי, בין ישראל לארה״ב.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 16
הסיפור המפורסם ביותר הוא סיפור הצלתו של רב־סרן יונתן, טייס מיסטר, שמטוסו נפגע ביום הראשון למלחמת ששת־המים והוא צנח בסביבות האגם המר מצידה המערבי של תעלת סואץ. במשך כל היום נדד רס״ן••:יונתן במידבר ורק בשעות הלילה יצר קשר עם מסוק שאיתר את מקומו, נחת מאחוריו וחילץ אותו. כיום, כשמטוס, חיל־האוויר פועלים בחזית תעלת סואץ, משימת החילוץ של טייסים נוטשים היא בבחינת משימה בלתי אפשרית.
גליון 665 (20 ביולי 1950), עמוד 3
אין ספק שלוא נתקבלה הצעה זו היה הצבא הגרמני משמיד את צבאו של וייוול (רק שתי דיביזיות, שחסרו ציוד אלמנטרי) .אולם הגנרלים האיטלקיים גראציאני ובאדוליו התנגדו לכך בתוקף, בבקשם לזכות בעצמב בעלי־הדפנה של כיבו ש תעלת סואץ. הדבר הובא בפני היטלר — ואז באה האפתעה הגדולה. … אולם כוחו של רומל לא הספיק לכבוש את מצרים ונו צר מצב של תיקו — עד לסתו . 1942 בינתיים כבשו הגרמנים את יוון 1941 הגנרל סטודנט, מפקד הצנחנים הגרמניים, הציע תכנית מהפכנית: לכבוש מן האויר את כרתים ואת קפריסיו, ו״לקפוץ״ מקפריסין לתעלת־סואץ. לתכנית זו היו כל הסיכויים להצלחה, אולם היטלר לא התלהב לה, והסכים כשלב ר א שון רק לכיבוש כרתים.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 17
גר בתעלה : ״ראיתי חייל מצרי זורק רימון לשדם ד יהושע (״ג׳קי״) ג׳קסון, הקארי־קטוריסט של ״ידיעות אחרונות״, היה בשירות מילואים, נמצא בסיור שיגרתי של צה״ל לאורך תעלת סואץ, שעה שהסיור הותקן? על־ידי מארב מצרי כגייזרה הצפונית של התעלה, תוך בדי קרב הוא הספיק לצלם פמה תמונות בץ ירי לירי. … מאוחר יותר, שיחזרתי לעצמי את ההתחלה: תנועה של סיור בקטע של הדרך העוברת לאורך הסוללה, במקביל לתעלת סואץ, צפונית לקנטרה. הדרך כאן ממש דבוקה לסוללה, שגובהה כחמישה־שישה מטרים.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 13
במרכז העיגול יושבת דמות קטנה. זהו ״קוף״. לכל אורך תעלת־סואץ יאמרו לך, כי ״קוף״ הוא חייל מצרי, הניצב בצמרתו של עץ גבוה ומשקיף לעבר העמדות של צה״ל, בצד זה של התעלה.
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 5
האמנם היו מעוניינים במלחמת־נצח, במצור כלכלי, במתיחות על גבול עזה, בחסימת תעלת סואץ בפני הדגל הישראלי, בניתוק מן המרחב? … נשארה רה ישראל, המעצמה הקרובה ביותר לתעלת סואץ. שלום בין ישראל ומצרים לא יכול היה להיות פיסת ניר מכוסה פרזות.
