חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 547 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 5
האמנם היו מעוניינים במלחמת־נצח, במצור כלכלי, במתיחות על גבול עזה, בחסימת תעלת סואץ בפני הדגל הישראלי, בניתוק מן המרחב? … נשארה רה ישראל, המעצמה הקרובה ביותר לתעלת סואץ. שלום בין ישראל ומצרים לא יכול היה להיות פיסת ניר מכוסה פרזות.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 5
חיץ מזה יהיה המיבצע מכוון לכבוש את השליטה על תעלת־סואץ, כדי להשיג סוף־ס ף עמדת־מיקוח שתעשה רושם על ־;;מערב. … המבחן השל• שי יהיה קשור בזכותה של ישראל לשלו,ז את אוניותיה דרך תעלת־סואץ. מסיבות שונות, אין מבחן זה דומה למבחני עזה ואילת.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 8
אך המתכננים סמכו על כך שעם הגיע צה*ל לקירבת תעלת־סואץ, יתערבו שתי מדינות המערב, יכבשו את אזור התעלה, ינתקו את כל הכוחות המצריים שעוד נותרו בסיני, ויפרידו בין צה*ל לבין הצבא המצרי. … גן־גוריון סמך על כך שההודעה הישראלית הראשונה, שטענה כי צה״ל הגיע, כביכול, אל ״מבואות תעלת סואץ* ,תדהים את העולם הערבי ותביא להיסוס של כמדי ימים.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 18
לולא היסוסים דומים, יתכן שצה״ל היה עוכר גם את תעלת-סואץ ומחזיק כשתי גדותיה. מאזן זה הוא, בעיקרו, לטובת דיין. … הכל זיהו אותו עם הנצחון, שהנחיל לישראל אימפריה חדשה — ממבואות דמשק ועד תעלת־סואץ. הוא השיג את מבוקשו. הוא עמד ״במרכז העניינים״ .כשדר,בטחו!
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 7
האמריקאים לחצו על הבריטים למסור את בסיסי תעלת־סואץ בידי המצרים, והתכוננו בעצמם לכרות ברית צבאית עם כל המדינות הערביות. … הכל היה מוכן למערכה הבאה של המחזה: הקרב על תעלת־סואץ( .המשך בשבוע הבא) (המשך מעמוד )4 תשומת־לב העולם לעבר ישראל׳ אותה מדינה קטנה אשר לידתה מלווה צירים מדיניים־ דתיים כה חמורים.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 10
לוין־ אפשט״ן, נהרג בתאונת־דרכים באיזור תעלת־סואץ, מפקד היחידה הכוויתית המוצבת בתעלה, קפיטן עלי א־נאסר.
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 6
צינור הנפט-אם האמריקאים יסכימו לזרימתו ף* ימים כתיקונם אין בסיס משקי ל־העברת סחורית־מעבר מאסי־ה לאירופה דרך קו אילת־חיפה. המעבר בתעלת־סואץ יהיה תמיד הרבה יותר זול (ראה לעיל). … שז ביצים ן ידי מערב אירופה תהיה הברי- רה להניח צינור בישראל או להרחיב את תעלת־סואץ. יתכן מאד כי השיקולים הפוליטיים ישכנעו את המערב שלא כדאי להניח את כל הביצים בסל אחד, ושמוטב לחלק את תובלת הנפט בין שתי דרכים שונות.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 17
תפקידו הרשמי אז: קצין ביקורת הגבולות של ממשלת פלשתינה (א״י) בקנטרה, תחנת הרכבת מצפון לתעלת סואץ. ממשלת המנדט בנתה בקנטרה כמה צריפונים והושיבה בהם את פקידיה. … המוסד הותיק להכשרת > פקידים > כתות שנתיות • כעץ פקוחה (יום ד׳; :8.35 קול ישראל) — במסגרת תוכנית שתוקדש לסקירה מתוסכתת של תולדות תעלת סואץ, העומדת כיום במרכז החדשות, יוכל המאזין לשמוע גם קטע מוקלט מנאומו של גמאל עבד אל־נאצר בעניין זה.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 12
•רמוס ד*ר >* 939י1 נפצעו קל, בשני מקומות שונים לאורך תעלת־סואץ, כתב הטלוויזיה הישראלית רן אדליסט, בירכו מיריית צלף מצרי, באיזור פורט תאופיק, והצלם האמריקאי דרלן הלסטד, עובד סוכנות הידיעות האמריקאית יונייטד פרס, מנתז של פגז, באיזור קנטרה, עת היה בסיור עם כ־ 30 עיתונאים וצלמים זרים.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 6
קומדיה אנושית .לעומת זאת, תצא ישראל בדרישה תקיפה לחיסול ההסגר המצרי על תעלת סואץ. הקפ און המדיני, שבא לאחר ביקור מזכיר או״ ם בשדות לכיש היתד, מוטלת גופתו של טראקטוריסט. … על כן, תנקוט ישראל צעדים מסויימים להפ שרת ה־קפאון, ביניהם העלאת בעיי ת המואץ. • צעד מצרי אפשרי באותה זירה: רמזים כי עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפנ י אניות מעצ מות המערב, אם אלה יתנכרו בצורה חריפה מדי ל תכניו תיו בעולם הערבי.
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 8
הנ שמת תכנית זאת תהפוך את ישראל לגימו חסר־אונים. • נקודתי־מוקד אחרת כמרחכ: תעלת סואץ. האנגלים ילחצו לחדש ל־ 25 שנים נו ספו ת את תוקף חז כיון הקיים של חברת תעלת־סואץ, הכפופה להשפעה ברים ית, אשר י פוג תו קפו בסוף . 1957 נמאל עבד אל־נאצר חותר, לעו מת זאת, להקמת חברה חדשה שתהיה בבעלות חברות הגוש האסיאתי (המשך מעמוד )6 עתונאים מקומיים פתרון לתעלומה.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 4
התוכנית הצר־פתית־ישראלית היתד, פשוטה ומושכת: מאחר שממילא תעלת־סואץ לא תספיק בקרוב למעבר כל הנפט המרחבי לאירופה, מוטב לחלק את השקעות המערב כך שלא יתרכזו כל דרכי־המעבר בארץ אחת. תחת להשקיע כספים נוספים להרחבת תעלת־סואץ, שהיא מכשיר של סחיטה בידי מצרים, מוטב לבנות צינור חדש מאילת לחיפה, שיהפוך את ישראל לגורם־נפט עולמי ויפחית את כוח־הלחץ של גמאל עבד אל־נאצר.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 3
בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ. אחד הקופסים הידועים כיום בעולם, מקרם עביר באשא היה, עד שגת , 1944 סגנו של אל־נחאס. … ארבעה שבועות אחרי שנפתחו בתי־הספר בקהיר, אחרי שהפסיקו התלמידים את הפגנותיהם נגד אנגליה ובעד איהוד עמק הנלוס, ופנוי אזור תעלת סואץ (ה עולם הזה ,<682 נטשו שוב 20 אלף תל מידים וסטודנטיס את ספריהם ויצאו להפ גין ברחובות.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 15
האופרה הגדולה הוזמנד, על־ידי הנדיב* איסמאעיל, כדי לפאר את טפס פתיחת תעלת־סואץ ב־ •1869ג׳וזסה ורדי לא הספיק להגיש את הסחורה למועד הנכון. … ורדי לא יכול היה לחלום על כך. בבואו לפאר את תעלת־סואץ, העלה דמויות מתקופת פרעה: ראדאמם המצביא נשלח על־ידי פרעה למגר את פלישת המלך אתיופיה (חבש) .כפרס על נצחונו זוכה האלוף ליד בת־המלך.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 9
הבריטי באיזור 5 2 4 . )5.54 פרשנים רבים מחכים להתקפה אמריקאית על הקולוניאליז ם תעלת־סואץ. 5 2 6 . )5.54ג׳ונס טון, שגריר־המים של הנשיא •אייזנהואר, הגיע להסכם עם מצריים, ירדן, סוריה ולבנון על חלוק ת מי הירדן. … במשך שש השנים שקדמו לפינוי, כאשר החיילים הבריטיים שלטו בגדות התעלה, לא עברה אף אוניה ישראלית אחת. את תעלת־סואץ. הבריטים לא התערבו לחלוטין, לטובת השייט הישראלי.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 12
לכן מוזרה הכרזתו שהוא מוכן לפתוח להם את תעלת־סואץ, על-ידי נסיגת כוחות צה״ל עד מרחק מסויים. … על המטה המשותף יהיה להכין תוכנית מיבצעית משותפת לפינוייה וניקוייה של תעלת-סואץ. את העבודה יבצעו חיילי צה״ל והחיילים המיצריים.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 12
ישבנו בתעלת־קשר במעוז בגיזרה הצפונית של תעלת־סואץ. כמה רגעים קודם לכן הסתיימה הפגזה של תותחינו על מוצבי המצרים.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 16
בכל צירי ההתקדמות הגיע הכוח עד למבואות תעלת־סואץ. המיבצע הושלם למעשה, שעה שהכוח הרביעי תפס את כל החוף המערבי של מפרץ אילת ואת האיים החולשים על הכניסה אליו. … ״יא בייה*, הפליט אחד הבחורים ,״לא ידעתי שתעלת סואץ כל כך רחבה!* ״טמבל, זה לא סואץ ולא בטיח, זה הים, ים סוף!
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 3
מכתבים כל הנגב נמל -כל הארץ חון? בהתייחס לכתבה ,,תעלת סואץ הישראלית״ (העולם הזה ,) 1512 ברצוני לציין כי עוד בשנותיה הראשונות של המדינה הגי״ תוכנית כוללת ומקיפה, בעלת ארבעה נים, אשר לה צד־מדיניים, כלכל־כטחוניים התו־ ׳^חלקם את ה־ ,כתבה הנ״ל.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 8
הגדיל לעשות הכידיווי איסמעיל — אותו שליט שמכר את תעלת סואץ לאנגלים מפני שנכנס לחובות. איסמעיל רשם את מענקי־הקרקע על מגילות של קלף, באותיות זהב.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 18
עם השלמתה יסולקו מן המקום 50 מיליון טון עפר — כמחצית כמות־העפר שסולקה בעת חפירת תעלת־סואץ. לפי הבטחות משרד־הסיתוח העיראקי ישמ שו התעלה והסכר לא רק לפתרון בעיית במשך הזמן תוקם בוואדי השטפונות : תארתאר גם תחנת״פוח הידרו־חשמלית׳ בת שבע טורבינות־ענק, אשר תאפשר הקמת תעשייה כבדה באיזור. … מצרים תרועת אחרונה בשנת 1942 זרמו למעלה משני מיליון לירות סטרלינג מבריטניה מזרחה, שימשו לבניית נמל צבאי גדול בעבאדייה, הסמוכה לתעלת סואץ. משרד־האוצר הבריטי הקציב כסף ביד רחבה: הוא היד.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
ראווה או הכנה למלחמה 5נ -511111 5 מתבוננים לצריחה יחידת מצריים וירת הדיכאון שהשתררה ברחובות ערי ישראל, ערב יום העצמאות תש־כ״ט, לא היתה רק תוצאה של הידיעות על ההתלקחות הגוברת באזור תעלת סואץ, שבישרה מלחמה קרבה והולכת. יותר מהידיעות שפורסמו, תרם לאווירה זו גל של שמועות, שהתפשט בין רבבות החוגגים במהירות מדהימה. … מרחמה בתדמית הסופר־מן 4^ 1ולס למרות שהשמועות בציבור היו ^ מופרכות מעיקרן, הרי מד, שהתרחש בתעלת־סואץ סביב יום־העצמאות, היה בו כדי להדאיג.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 11
שר־הביטחון, משה דיין, היה עסוק. הוא סייר לאורך תעלת־סואץ, שם אירעה התקרית החמורה יום לשני כן. … הלקח העיקרי שיילמד — במחיר הקורבנות שנפלו בשבת האחרונה — ואפילו אם זה הלקח לו התכוונו המצרים, הוא שתעלה סואץ אינה קו גבול — אלא קו חזית קדמי.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
פלאח זקן טיפס על עץ, כדי לעקוב אחרי תנועות הישראלים בצד השני, ולדווח לאלה * ב ע רן :״איז ה יופי 1״ מעברה של תעלת סואץ, בצד הישראר: נראים תימרות
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 15
מהפכה נאצריסטית בירדן תפר את השלום הפנים־ערבי ותקלקל את היחסים בין מצריים לבין סעודיה וכוויית, המשל מות כיום למצריים סכומים גדולים כדי לפצותה על אובדן ההכנסות של תעלת- סואץ. כל הסיבות האלה הניעו את עבד־אל־נאצר לתת הוראות תקיפות לחסידיו בירדן: לא לתמוך ביכוס מהפכה נגר חו־סיין, לפי שעה.
