חיפוש: או"ם
נמצאו 776 תוצאות (מציג 501 עד 525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 7
ס הז ה 1007 סאנקציות רשזיות על ישראל, כי החלטה כזאת יכולה להתקבל סופית רק על־ידי מוע- צת־הבטחון, בה היא תיתקל בקיר אטום של הוויטו הצרפתי. לעומת זאת יכלה העצרת של או״ם, בה אין זכות ויטו, להמליץ (ללא תוקף מחייב; על הפלת סנקציות בידי חברות המוסד.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 3
שום הסברה ישראלית רצינית לא תתכן במרחב השמי (וגם לא בעולם הרחב או בעצרת או״ם) כל עוד לא תגבש ישראל אידיאה ברורה, כנה ומשכנעת שתשמש מענה לתביעה היסטורית זו.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 4
במלים אחרות: הם ביקשו יפוי- כוח להסכים סופית לנסיגת כוחות או״ם מעזה ומשארם אל־שייך, תמורת כל מה שיוכלו להשיג מהאמרשילד.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 3
עם תיקונים קלים, אפשר היה להשתמש בהן מחדש. למשל :״הגזרה לא תקום — בוז לעצרת או״ם״ או ״לא נוותר — דאג התפטר!״ ולבסוף, למען שלמות התמונה, היה כדאי שמנהיגי המדינה (חוץ מבן־גוריון החולה) יתכנסו במזנון הכנסת ויקיימו צום למשך 48 שעות.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 8
על דרכי פעולתו סיפר בגילוי־לב רב, בתשובה לשאלותיו של קריצ׳מן: ״סיפרתי להם (לש.ב ).שקיבלתי אינפורמציה מירושלים שחברי בית״ר הדתי עומדים.להצית מכוניות או״ם, ורק אני יכול למנוע זאת.״ מה עשה שם?
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 5
דאג האמרשילד הודיע שהוא סומך על אלוף־משנה לירי, ראש משקיפי או״ם בפועל. לירי הודיע פרוזאית שישראל אינה מניחה לו לבדוק אח המצב באופן אובייקטיבי.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 3
מר ישראל היה במשך זמן כה רב גלמוד וערירי, הוא ישב במשך ערבים כה רבים בודד ליד שולחנו בבית־הקפה ששמו או״ם, עד שחסדי העלמה הראשונה שנשקה לו הסעירו את רוחו עד לאבדן החושים.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 3
היא מודה כקיום ישראל בעובדה קיימת לצמיתות. היא מתעלמת מגבולות החלטת או״ם. היא מציגה שני תנאים: פתרון בעית־הפליטים ו־ ״תיקוני־גבול״.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 4
אפשר היה לחפש מועמדים מעבר לימים. אחד מהם היה מזכיר או״ם דאג האמרסקיולד (או האמרשילד) שביקר השנה פעמיים במרחב.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 4
כל תקרית נוספת בחזית זו עלולה להתפתח לממדים נרחבים ביותר ולהגיע למצב נזה שכוחות או״ם לא יצליחו להשתלט עליו. • ישראל תחדש את דרישתה לנשק מערבי.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 3
מזכיר האו״ם שחיסם עד אותו רגע, דרש עתה לשגר מיד את אנשי או״ם למקום. ישראל נאלצה להסכים לבך, בדי להציל מה שניתן להציל.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 18
הלוחמים החדשים מאוזן .2 :דיפלומט ישראלי .6 :נם .8 :בן דוד . 10 :נבט: . 12״המשקה הזך בבקבוק ה 13 להם ׳ ולא ידברו!״: .14 מזכיר או״ם הראשון ; .15 בעל צבע אדום טיפוסי .16 :מרילין ; . 18 מדינה מרחבית .19 :מדיציני .21 :אמנה .24 :זנות .25 :בארי־קאדה; .28 חרק .29 :אות עברית .31 :על כל בית .32 :קרום: .34 ענף .3 5 :מגה ראשונה ישראלית .36 :ידיד .37 :בן־מנחם מנהל אותו; .39 אות אנגלית; .40 אוניברסיטה אמריקאית .41 :מדבר; .42 עוני; .44 עץ הנגב; .46 זמן; .48 צורת שלטון .50 :טקסי; .51 מקום הוצאה להורג; .53 פארקר הוא כזה; .54 עוף טרף; .56 מין; .57 מקצוע צבאי; .58 זכוכית המצופה תערובת כספית; .60 החלמה; .62 חומר גולמי לכתיבה; .64 ספרי איוב, משלי, תהלים.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 4
גפרור ולהבה, במצב זה צילצלו הודעות משקיפי או״ם ורדיו קאהיר על פעו־לות־תגמול ישראליות, בהן נפלו תשעה חיילים מצריים, כנגינה של תקליט ישן־נושן.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 21
החי • הסיבההאמיתית ; :בירושלים, פירסם אביו של הנער שנחטף על־ידי הירדנים מכתב בהצופה, הביע את דעתו כי בנו נחטף ״כתי צאר, מן ד,ד,שפעי ת הקלוקלות של החיים המתקדמים המודרניים• שקרש קו ף: בטבריה .,התלונן משקיף או״ם כי כספו נגנב מכים מכנסיו כשישן בחדרו, הודה, בלחץ חקירת המשטרה, כי בילה את הלילה בחברת צעירה, לה נתן את הכסף. • צי לו םבזק • :בירושלים, השמיעו צעירים רמזים בלתי מוסריים כלפי אשך, שעמדה והסתכלה בעבודתו של צלם ברתק, נעצרו מיד על־ידי הצלם, שלא ה ה אלא צלם־ד,משטרה ובעלה של האשה. • מירשם התושבים: בחיפה, עצר צעיר עוברים ושבים, הציג עצמי, בש טר ולאחר שאסף מהם את תעודות הזהות, קרע אותן והשליכן למקום בלתי־ידוע.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 5
המדינאים ד,משופשפים ביותר של העולם ישבו מולה, כאשר קמה השבוע לנאום בעצרת או״ם. שבעים־ושבעה ראשי־ממשלה ושרי־חוץ, נוסף על המוני נציגים אחרים, שגרירים, צירים ויועצים למיניהם.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 17
לכן פתח הסנטור אדוארד קנדי דוזקא עתה במערכה נגד שוקיירי. מטרתה: למנוע סעד של או״ם לפליטים שהתגייסו לצבא־השיחרור. אותה שעה התפרסמו ידיעות מוזרות על שוקיירי עצמו.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 10
דיבורו הענייני, השקט, התאים לסגנון המבוקש ב־או״ם. בעוד שאבא אבן הרגיז לא פעם בשל התפארותו בידיעותיו בשפה האנגלית המוצר העיקרי של מדינת־ישראל הוא האדם הישראלי החדש.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 8
טופי אחד: ההצבעה בשאלת הפליטים ב־״ או״ם. הצבעה זו, היא האל״ף והת״ו של המחשבה המדינית הרישמית.
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 6
כי גולדה לא הביעה חרטה, או אף צער, על מעשי ממשלתה במשך שבע שנים, בהן (א) תמכה ללא סייג במדכאיים הצרפתיים; (ב) הקימה ארגונים צבאיים שהפכו הלק מהאו־אה־אס; (ג) נאמה נגד חרות אלג׳יריה והצביעה נגדה בכל הצבעה ב־או״ם> ,ד) הסיתה את יהודי אלג׳יריה נגד הפל״ן ולבסוף קראה להם לברוח בהמו־ בית משפט חשניוס האגףה אז ר חי • תוצאה צפוייה נוספה של פרשת יופלה: הצעה ציבורית לתקן את החוק פרפר חטיפת ילדים.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 17
סיפרו על הרפתקותיה בארץ, על קשריה עם אנשי חיים שד עיוורת או״ם והבוהימה. אמרו שזאת היא הרצליה זיניוק, שחבריה היו מכנים ך עבור הלאה.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 5
הפורטוגלים, הדואגים י1־ נהל מערכת תעמולה יסודית וענפה סביב מסע הדיכוי שלהם באנגולה, אינם מתירים אומנם לעתונאים לבקר באופן חופשי באנגולה עצמה, למרות החלטות מוסדות ה־או״ם שתבעו מהם לאפשר לעתונאים אובייקטיביים ללמוד מקרוב על המתרחש במושבה האפריקאית.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 22
לאחר שערך את הטכס, יצא האח את האוהל, והש־ כול הדרומי בידי חיילי או״ם, שימנעו חדירות משני הצדדים. ״אל-פתח״ מאיים ך * גוכתוהרש מי ת של אל־פתח היתד, 1 1חד־משמעית בקיצוניותה: ״לא נרשה לשום ממשלה ערבית להפנות נשק ערבי נגד הלוחמים הפלסטיניים.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 10
הם התמכרו יותר ויותר לאמונה, כי נעצרו גלגלי ה־או״ם וכי אפשר לרמות את כל העולם. הגיונם אמר בערך כך :״נסחוב את העניינים, נפרית סיסמות נבובות, ניתן ליארינג להסתובב.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 13
זהו המכנה המשותף של כל אשר קרה סביבנו בשבועות האחרונים: של פרשת המטוס, שנחטף על־ידי חברי איר־גוני־טירור פלסטיניים ; של הקרבות לאורך קו הירדן, שבו נפלו לאחרונה שני קצינים בכירים וחיילים אחרים ; של מעשי־הטירור בעזה ובג׳בליה ; של פעולת צה״ל באיזור אלסאלט ; של המאבק באו״ם והדדיכוח על שיגור שליח־או״ם, שיברר מצב הערבים בשטחים המוחזקים.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 11
על הפער לה ינצח צ׳ארלס יוסט, ראש המשלחת בי או״ם וחבר הממשלה, המטפח מזה זמן י ב את הרעיון של כינוס ועידה של ארבעת הגדולים, או של שני הגדולים, שאליה יוזמנו הערבים וישראל, ושם יופעל עליהם לחץ לקבל על עצמם הסדר, ברוח החלטת מועצת־הביטחון.
