חיפוש: אייכמן
נמצאו 568 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 2

ספר עבה לא היה מספיק לכך. אך איני יכול .שלא להזכיר את אייכמן. ״אדולף אייכמן היה המפקד של המחלקות היהודיות של הס.ס. … בשנת 1956 איתרה אחת הכתבות של העתון הפאריסאי הרציני לה־מונד אח אייכמן בסביבת גמאל עבד אל־נאצר. ״לפני כששה חודשים אמרה לי אישיות גרמנית, כי השלטונות הגרמניים מצאו את אייכמן והעבירו את האינפורמציה על מקום ׳הימצאו לממשלת ישראל. … במאמרו החדש, המתפרסם בגליון זה, מעלה בראנד את השאלה בכל אכזריותה: מה פשר אדישותה של ממשלת ישראל בפרשת אייכמן? מדוע לא גילתה כל יוזמה להבאת הפושע הגדול לדין, כדי לברר.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 4

העם בישראל היה שקוע כולו בויכוח אחר: האם יש להוציא להורג את אדולף אייכמן על אדמת ישראלז פרופסור מארטין בובר ענה על כך בשלילה, עורר נגדו זעם פרטי ומאורגן. … הרגע בו צריכים שופטי ישראל לומר לאוברשטורמבנפירר אדולף אייכמן, קצין המבצעים של מלאך המוות׳ כי עליו להיתלות בצודארו עד צאת נשמתו. … עוד דקה, עוד שתי דקות. מפתיע מאוד. מה מעכב את השופטים? אייכמן המאובן מעיף מדי פעם מבטים חטופים בשעון הגדול.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 4

מעגל החרם הערבי תם ונשלם. העם משפט אייכמן אסון ־ ל מיי ״אסון!״ כך הגדיר דויד בן־גוריון, ברגע הראשון, את תוצאות הבחירות לכנסת החמישית. … •לא גרינג וגדולי המשטר היו האשמים, אלא אדולף אייכמן. •ידיד־היהודים הימלר לא היה צריך להתאבד. … ״ היו אלד, טענות שהכאיבו לשומעים בעלי־מחשבה, ורובן לא יכלו להועיל לאדולף אייכמן מבח־נד, משפטית. אך הן נגעו לבעיות הפילוסופיות וההיסטוריות שיכלו להתברר במשפט אייכמן — אילו נוהל ברמה אחרת.
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 18

מפקדו צחק והניח לו לנחור. כעבור זמן הועבר אייכמן מן הכרטיסייה לעבודה משעממת אחרת, בתערוכה המתמדת• הוטל עליו למיין את הסמלים והחותמות של לשכות הבונים, לרשום אותם בקאטאלוג ולהדביק אותם על קרטונים, כמוצגים במוזיאון זה. … המוזיאון עורר את סקרנות כל המנהיגים הנאציים, ואחדים מהם באו לבקר בו• כך ראה אותם אייכמן, הרב־טוראי הקטן, בפעם הראשונה. לעתים גם ניתן לו להסביר להם פרט זה או אחר. … באחד הימים ביקר במוזיאון איש פחות חשוב, שהביא למיפנה גורלי בחיי אייכמן. ״ישבתי ליד שולחן־העבודה שלי ליד החלון, באולם הבונים החופשים ...אז בא פון־מלדנשטיין.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 7

חבוי אייכמן נקמו את ך* נאצים של ארגנטינה היו שוב ב! … זה עתה זוהתה געית בתו, אשר נרצחה בידי נאצים בארגנטינה, בתגובה לתלייתו של הצורר אייכמן. שר ירדד, על שירות־השידור סטירודהלחי המצלצלת של הפסקת מהדורת־החדשות המשולבת, היה ברור לכל כי החלטת ההתפטרות תחריף. … וכל אותו זמן גם לא לחמה הסוכנות באופן עצמאי בהיטלר. כפי שנסתבר במשפט אייכמן, לא עשתה מאומה להצלת יהודי- אירופה לאירגון בריחה המונית וחבלה.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 4

הסיפורים בפיהם מזכירים את העדויות האיומות ביותר במשפט אייכמן. פליט אחד יצא מתחת לערימת גוויות, אחרי שנחשב למת. … אולם ביקורם עזר לשים דגש על אחד המחדלים המחפירים ביותר של המדינה: המחדל של כפיות התודה. <*! ו!ו״גץי . 1באפרה את אדול! אייכמן, ובהביאה אותו לדין בירושליב נטלה מדינת ישראל לעצמה את ד! … אחדות מה ניספו, כמו הסמל הגרמני שולץ_ ,״ ליהודי ווילנה׳ גילה להם את זהותו אייכמן, והוצא להורג על־ידי הנאצים. אחדות עודן חיות: למשל, הסמל ו שהוזכר השבוע על־ידי רופא י הו־גראד.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6

שה לעצמו מדינאי זר להביע דעות על כל הנואמים האלה הפכו את משפם אייכמן עניני הדת של אזרחי מדינה אחרת.״ הודתה כתבת דבר החיננית בארצות־לנושאם העיקרי. … העסקן הדתי־לאומי לא רצה בבחירות. משום־מה החליט כי תקופת אייכמן אינה מתאימה למערכת תעמולה. כי אייכמן עלול לגלות דברים שיזיקו לראשי הסוכנות היהודית בימי השואה — ובכללם כמה ממנהיגי הדתיים. … ממשלה זו תכהן מספר חדשים, עד גמר משפט אייכמן, ואז תתפטר ובן־גוריון יחזור לראשות־הממשלה.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 10

אילו עבר 1 1ברחוב, לא היה איש מסתכל בו פעמיים. ובכל זאת: זהו אדולף אייכמן, האיש שהחזיק בידיו גורלם של מיליונים, שמילא תפקיד מרכזי באחד הפשעים הנוראים ביותר של כל הדורות. … ואולי זאת העובדה הנוראה ביותר בכל פרשת אייכמן: שלא היתד, דרושה אישיות מיוחדת, מיפלצת בלתי־נורמאלית, כדי לנצח על השמדה של מיליונים. … אם היו מנהיגיו ופקידיו טירוף רגיל. מטורפים, הרי לא היד׳ אייכמן איננו ״פושע״ במובן המקובל של המילה, ואף לא ״מטורף״ במובן הרגיל.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 10

במשפט הגדול, היתד, אחת משתי האפשרויות לגבי הצעתו של אדולף אייכמן למכור לאויבי גרמניה יהודים תמורת ציוד מלחמתי. … הסוכנות לבדה יכלה להציל יהודים, בלי הסכמת האנגליב. כי הדו־שיח הנורא בין בראנד ואייכמן היה כלהלן: אייכמן ׳ אני מוכן למכור לבם מיליון יהודים. … בראנד נכנס למלכודת, שהוכנה על־ידי אנשי הסוכנות. הוא הובא לקאהיר, הוחזק במאסר. אייכמן השב כי רימו אותו, המשיך בהשמדה.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 13

כי כל משפטמתרכז, בהכרח, על הנאשם. בירושלים הובלט חלקו האישי של אייכמן ללא כל פרופורציה, על־ידי טיישטוש האחריות של האחרים. כאן מובלט גלובקה, שוב ללא פרופורציה. אולם הרי גם אייכמן וגם גלובקה היו רק שני ברגים במכונה אדירה. … אי־אפשר היה לבצע את הפיתרון הסופי ללא הכנה חוקית. במשפט אייכמן, כאשר למדנו את פרטי־הפרטים של המיבצע האדיר, הסתבר לנו כי לא היתר.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 28

לדברי הרשימה, היה זה פאבליק שסידר עבור אייכמן את ניירותיו המזוייפים בעת שזה הגיע לארגנטינה. כבר אז, ב־ ,1949 גילו סוכני השיב את עקבותיו של אייכמן ועמדו ללכדו. .כאשר הגיעו שני סוכנים ישראליים ל־בואנוס איירם, הם נאסרו ונשלחו אל פאב־ליק. … מאה שוטרים נשלחו כדי למנוע הישנות חטיפה כשל אייכמן. שלושה ימים אחר־כך הגיעו למקום ארבעה סוכנים נוספים: אמריקאי, רוסי ושני גרמנים.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 29

המלך לא הסתפק, כ־ פי ט ר אוטול עו מרש רי ף טוס קורטניי יו הנ הפטט אייכמן הסיפור של ע שרת הכו שים נראה, בחסדי המלכה בלבד אלא גם עשה בהם שימוש מסחרי וריחני. … מ־ 17 הנותרים הוצאו שלושה להורג: פקיד בכיר במימשל פולין הכבושה על־ידי הפולנים; גנרל ם.ם. על־ידי האנגלים ואדולף אייכמן על־ידי ישראל. שגייס היו שופטים. בניגוד לסיפור עשרת.הכושים נותרו כל 14 אנשי אייכמן האחרים בחיים: #ששה מהם נעלמו, אמנם, מבלי להשאיר עיקבות אבל יש להניח כי הם מסתתרים.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 7

במקרה הרע ביותר, כל האשמה על שיכמו של אייכמן, אותו חשבו למת. אם נכונה גירסה זו ואם לאו, אין ספק כי הנאצים העריכו נכונה את הגבת העולם. … פן עקרוני, וכי יש מקום לדיון על הפרטים. אייכמן התחייב מראש שבמקרה זה ישים מייד קץ להשמדה, יפוצץ את משרפות אושוויץ ויעביר אל מעבר לגבול את מאה אלף היהודים הראשונים. … שנים עשר אלך יהודים הושמדו מדי יום כאושוויץ. אייכמן ׳הבטיח להפסיק את ההשמדה עצמה למשך שבועיים, בתנאי שעד אז יחזור בראנד.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 8

אייכמן: איש ותקופתו מאמר תשיעי בסידרה: הארגון שהוליד את תעשיית־המוות -ואת הצעת אייכמן .ס -הגז עהחדש דו לףאייכמן לא היה איש גדול, אף לא איש בולט. … כי אייכ־מן יכול להיחשב, במידה רבה של צדק, לנאצי האופייני בהא הידיעה. אייכמן היה טיפוס מושלם של איש הס.ס ואילו הס.ס. … באושמיץ חיסלו את יהודי אירופה ואדולף אייכמן ניהל את המשא־והמתן שלו עם קאסטנר ובראנד, עסקו קציני ס.ס.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 18

טו ברנר חי פ ה, ר חו בהחלוק וב נאום־התביער, המזעזע, אותו נשא היועץ המשפטי גד^/ון האח *ר, כמשפט אייכמן, זיעזע גם את אדולף אייכמן עצמו. … בגלל דמיונו הרב לפרקליטו של אייכמן, הד״ר סר״ וואציוס, עטו עליו בימים הראשונים של המשפט עתונאים רבים, ביקשו לשמוע מפיו ! … באחת הישיבות, התעכב פריץ על הבעותיה של אחת העתונאיות שהאזינה לשידור הקלטת הודעתו של אייכמן, צילם סידרה של תמונות בהן החלה העתונאית בוכה.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 17

הצליח בכך אחד מאנשי החבורד״ מאנוס דיאמנט, כיום תושב רמת־גן• הוא גילה את בית פילגשו של אייכמן בהרי האלפים באוסטריה. הוא קנה את חסדיה במתנות קטנות, הציג את עצמו כנאצי מושבע — עד שגילה באלבום שלה את התמונה המפורסמת.׳ המראה את אייכמן ללא מדים. … הכל הוחזר למחרת — אחרי שתמונת אייכמן צולמה. הפעולה נמשכת. פעילות הנוקמים הוקפאה׳ פחות או יותר׳ בשעה שהמאבק נגד האנגלים הגיע לשיאו בארץ־ישראל. … הוכנה רשימה מרכזית של המבוקשים. בראשם עמד אדולף אייכמן. אחריו לפי סדר העדיפות: מארטין בורמן, יוזף מנגלה, היינריך מילר.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 4

במדינה השגה תבלה חזפ שתך באר צו תסקג דינ בי ה העם ב שן ועין הסיבוב הראשון של פרשת אייכמן נסתיים השבוע. ישראל יצאה ממנו בש, ועין. … במאבק הפנימי בין אוהדי־הפאשיזם לבין יריביהם בממשלה הארגנטינית, בעקבות חטיפת אייכמן, נקט פרונדיסי בקוד המתון ביותר. … במסיבת־עתונאים, בתשובה לשאלה שאפשר להתחמק ממנה בנקל, אמר דויד בן־גוריון כי ישראל ׳1א תחזיר את אייכמן לעולם. היתה זאת תקיעת סכין אימפולסיבית בגב הדיפלומטיה היש• ראלית.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 11

בשבוע האחרון עמדו שיטות אלה נגד עיני ישראלים רבים, שעה ששאלו את עצמם: באיזו שיטה יוצא אדולף אייכמן להורג, אם יידון למוות? אילו נתפס אדולף אייכמן לפני שש שנים, לא היה הוויכוח מתעורר כלל. … על רקע הנימה הסאדיסטית החבויה, שהתעוררה בלבבות כה רבים בישראל עם פתיחת הוויכוח על המתת אייכמן, מצאו כמד, אנשים את העוז בנפשם להשמיע בקול רם קריאה לדם. מה עוד שדם זה יוקז בשם המדינה, החוק והצדק, קרא השבוע נציב שרות בתי הסוהר, אריה ניר :״יש להחזיר את עונש המוות לישראל, ולא רק למען אייכמן.״ כלומר: לאחר שיותקן המיתקן שמטרתו להמית את אייכמן, יש להשאיר מיתקן זה על כנו ולהחזיקו כמוסד קבוע של מנגנון המדינה, בין אם זה חדר גרדום, תא־גאזים או כיסא חשמלי.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 14

• ראשים יפלו, עם היוודע תוצאות חקירתו של אייכמן. דויד בן־גוריון החליט להביא את אייכמן ארצה, בידעו כי עדותו תטיל צל כבד על פעולותיהם של כמה מראשי מפא״י, ובראשם משה שרת. בין השאר יעיד אייכמן שאפשר היה להציל רבים מיהודי גרמניה לפני המלחמה, אילו חסכימו מנהיגים ציוניים לשתף פעולה בגירוש הקהילות היהודות. @ כן יעיד אייכמן בי אמנם היה מובן להותיר בחיים את יהודי הוננריה, לו הזד בשעתו יואל בראנד משליחותו בתור־ביה, דבר שנמנע על־ידי שרת ואנשיו.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 10

על אחד הקירות היו תלויות תמונות של אדולף אייכמן, שהראו את הנאצי העצור כשהוא מטייל בחצר כלאו, עובר בדיקה רפואית, כותב את זכרונותיו או קורא ספרים. … סיכומו: (המשך בעמוד )14 בדיקה יומית רופא משטרתי בודק את אדולף אייכמן בתאו, כדי לוודא שהוא בריא. בתמונה נראה הרופא כשהוא מודד• את לחץ־הדם. של אייכמן. מעבר לסורגי ה־אשנב, מצד שמאל, נראה שוטר העוקב אחרי העציר.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 9

את אדולד אייכמן למשמיד המיליונים הי, אריי ם״ בעולם המתייחס בהגינות לחיות. … מחלת־־רוד! מדבקת גף אלוף ה־ס.ם ,.אדולף אייכמן, התחנך על ברכי תורות אלה. היהודים היו בעיניו ^ פישפשים, שיש להשמידם. … על הרייך המתפשט, מפני ים הגזעים הנחותים. אדולף אייכמן היה כפוף במישרין להיינריך הימלר (אם כי רשמית עברה שרשרת הפיקוד מהימלר, דרך קאלטנברונר ומילר, לאייכמן) .השקפת־עולמו עוצבה על־ידי הרצאותיו של הימלר, שכללו דברים כגון אלה שהשמיע בפני אלופי ד,־ס.ס.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 12

אביו של באקון היה אחד מאלף ההודים ממיריש־אוסטראו, צ׳כוסלובקיה, שהשתתפו במסע־האימים לניסקו. מסע זה, שאורגן על־ידי אייכמן כדי להקים בפולין מחוז יהודי, כבר תואר בהרחבד, במשפט- אייכמן. אביו של באקון נמנה על החלק הקטן שחזר חי לעירו, בתום ההרפתקה המחרידה, כאשר השליט הנאצי של פולין הכבושה סירב לקבל את היהודים הצ׳כיים שהוברחו על־ידי אייכמן לתוך שטחו. אולם לא לזמן רב ניתן לאב להישאר בעיר מולדתו. ב־ 1942 הובלה כל המשפחר, לטרזיינש־טאט, הגטו שהוקם אף הוא על פי עצת אייכמן. למעשה היה זה רק מחנה־מעבר, לפני ההשמדה.


