חיפוש: אייכמן
נמצאו 577 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 12

מדוע פרץ הוויכוח מייד עם גמר משפטו של אייכמן והוצאתו להורגי טען יוסף: הוא עצמו רצה לדחות את הדיון לתקופה מאוחרת יותר, כדי שדעת־הקהל העולמית לא תקשור את זכר המשפט עם מחלוקת פנימית בישראל. … אולי גם חשב כי הממשלה תפחד לנקוט קו הסותר את עמדתו, מחשש כי למחרת משפט אייכמן יעורר היבר רושם רע בעולם. יתכן שלהאוזנר היה שיקול נוסף: אם לא תתקבל דרישתו, והוא ייאלץ להתפטר, כדאי לו לעשות זאת עכשיו, כל עוד שמו טרי ומפורסם, כי הדבר יעזור לו בביסוס פראקטיקה פרטית.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 2

אנשים כהיידריך, קלטנברונר, גרינג (למרות משמניו) ואפילו אייכמן, היו ללא ספק פאשיסטים, אך גם ללא ספק יפי־תואר.״ טעותו של הקורא אלמוג היא, שאינו מבחץ בין הפאשיסטים האמיתיים — מייסדי המפלגה והוגי־הדעות• שלה — לבין הפקידים המבצעים, הביצועיסטים, שיכלו לשרת כל מישטר טוטאליטארי. במאמרי ״מדוע חייך אייכמן״ (העולם הזה 09ג) 1 ניסיתי להסביר את ההבדל היסודי בין שני הטיפוסים. … ״ מדוע משכה חבורה כזאת טיפיסים כמר היידריך ואייכמן, שהיו שייכים לסוג אחרד הפאשיזם הוא כמו עבריינות־צעירה — הוא מושך אליו טיפוסים מופרעים ממשפחות הרוסות, או בני אבות עריצים.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 13

ירושלים מ׳ 1ותן אתה הו ראת אזרח ירושלמי, שזכר כי החודש מלאו שלוש שנים לתלייתו של אדולף אייכמן, רצה לראות מה נותר מן התא בו הוחזק הצורר הנאצי, בבית־העם בירושלים. … בקומה העליונה של הבניין, הוקמו לצורכי המישפט שלושה חדרים: אחד בו לן אייכמן, אחד בו ישבו שומריו, ואחד בו היה משוחח עם פרקליטו, רוברט סחואציוס. … לא יודע, לא שמע, לא יודע. מי הורה על מחיקת זכר אייכמן מבית־העם? השיבה חדווה רותם, דוברת העירייה, אשר לה שייך הבניין :״זה לא עניין של העיריה.
גליון 1333 (27 במרץ 1963), עמוד 9

כולם ידעו כי מאות אלפי יהודים כבר נשלחו על ידי אייכמן למחנות־המוות. על כן, כשהגיעו לבית הנידח ומצאו שהוא מוקף משמרות גדולים של אנשי ס״ם חמושים, השתלט עליהם פחד־מודת. … לחלוק כבוד לאישים החשובים — ונדהמה לראות כי בכר, תוך ניצול חסר־רחמיס של אווירת־האימה שנוצרה על־ידי אייכמן. המפעלים הוחרמו. שהפריעו לעסקות השגרירות עצמה. … נציגו בבודפשט היה ויזנמייר, שגם הוא העיד בכתב במשפט אייכמן. ויזנמייר רצה להעביר את מיפעלי מאנפרד וייס דתקא לידי הרמן גרינג — כי ריבנטרום היה, באותם הימים, בעל־ברית של גרינג במלחמת־האחים הניצחית בקרב הצמרת הנאצית.
גליון 1291 (6 ביוני 1962), עמוד 6

רק כאשר היה צריך לצטט פסוק הוא סיים רק ארבע מתוך חמש שנות המן התנ״ך, היה הגבר בעל הזקנקן הג׳ינג׳י לימודים בכיתות למשפט, לא קיבל כל דיפשל ימי־החהך, במשפט אייכמן. בתמונה זו נראה יעקב וההליכה הנוקשה מוציא כיפה מכיסו, מכסה לומה מבית־הספר. … הכיפה למקומה. עד־תבייעה. ברקע נראה אדולף אייכמן. כשהוקרא פסק־הדין, נעדר בר־אור מן האולם. … אולם נציגי התביעה אינם חייבים לתביעה במשפט אייכמן, אומרת, כי למד ב־ להיות משפטנים; מספיק שיקבלו כתב־לא הכירה את שמות כל המשפטנים המ המחוז כלל אינו עורך־דין.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 20

.״ אלה הם מיקצת בן המימצאים שפירסם לאחרונה ד״ר שלמה קולצ׳ר, מנהל המכון הפסיכיאטרי בבית־החולים תל־השומר, מתוך מחקר שערך באדולף אייכמן, בתקופת חקירתו ומשפטו, לפני למעלה משש שנים. בשיחות הארוכות שקיים הפסיכיאטר עם הלקוח־המיוחד־במינו־שלו, שאל אותו האם הרגיש אי־פעם רגשות אשמה .״פעם או פעמיים,״ השיב אייכמן ,״מפני שברחתי מהשיעורים בבית־הספר.״ .ומה הוא חש למראה רצח ילדים? … הוא דיבר על גיתה ועל שילר, ולא ידע אף שורה אחת משיריהם.״ בצעירותו למד אייכמן לנגן על כינור, אך מעולם לא ביקר בקונצרט או באופירה, ואף לא בתיאטרון. • העיתונאי האמריקאי ג׳ים בישום פיר־סם כבר ספרים על נשיאים אמריקאים.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 16

אץ זו אמת, כשם שלא נכונים הדברים שכתבה הסופרת הזו ;על הנוער הישראלי*. פרשת אייכמן ה פ קי דהק טן תשובה :״לא, זה ל א ...זח לא סוכר לי כלל, זה לא אומר לי כלום*. … :אינני יכול למסור מל זח פרסיס, אדוני תספקד* תשובה :״נם כן לא כל אלה שמות שיאני שומע אותם בפעס הראשונה*. המשיב היה אדולף אייכמן. מציג השאלות: פקד לם, מלישכת 06 של משטרת ישראל. התשובות לקוחות מנוסח פרטיכל החקירה שנערכה ביום ה־ 2בפברואר — 1961 הקטע הראשון של עדות אייכמן שנמסר השבוע לידיעת הציבור. הוא דן בגזילת רכושם של יהודי הונגריה.
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 4

לאחר ההכרזה של פנחס רוזן הוכנס סעיף בחוק אשר מבטל את עונש־המודת — להוציא מיקרים של עבירות על ביטחון המדינה. מאז ועד תפיסתו של אדולף אייכמן לא התעוררה בעיית עונש המוות מחדש. אך לאחר תפיסתו של אייכמן החל שוב הוויכוח ובפברואר 61׳ ביטלה הכנסת את ביטול עונש־המוות מ־ .1948 בעיקבות סעיף־הביטול הותר עונש־המוות רק על עבירות נגד ביטחון המדינה ונגד פשעי־הנאצים־ועוזריהם.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 4

1מזסא * 5מ ט 1 0 טי ולים מאורגנים במחירים עממיים ב־ 4עד 8תשלומים נוחים ליוון לקפריסין 26.7 12.7 28.6 6.9 23.8 9.8 13 יום כולל הכל 313ל״י 3.8 20.7 6.7 21.9 14.9 31.8 17.8 14 יום כולל הכל 357ל״י לאיטליה לאירופה הפונות 22 יום, במכוניות משובחות ומלוני הדר 3טיולים של 20 יום טיול לימוד בפלורנם מספר המקומות מוגבל -כל הקודם זוכה פרטים והרשמה משסע שנדור סילגי מוצא מאולם משפט־אייכמן המחאה של 20 דולאר סוכנות לתיירות ונסיעות תל־אביב, אחוזת בית ,3 טל 65217 ,65218 . … משפט אייכם! נדבו אדמוני מה מעמדו של אדולף אייכמן ( )55ב מדינת ישראל? פעם נתעוררה הבעייה בקשר למיפקד התושבים.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 8

להרפיית־המתח ההמוני, גרמו סיבות רבות: באוזני אזרחי ישראל, שיצאו לרחובות המוארים־חג עם קץ יום הזיכרון לחללי השואה, הידהד עדיין קולו המאשים של הד״ר גדעון האוזנר, וקולו העמום יותר של אדולף אייכמן. גם בזירה הציבורית הטביע מאורע מדכא ומביך — מעצרו של סגן־אלוף ישראל בר באשמת ריגול — חותם על אוכלוסיית המדינה, בעוד שבתחום הטכני (ראה להלן) השביתה מריבת־סמכויות ביורוקראטית בין שני גופים מארגנים חלק ניכר של השימחה. … הצופים העיקריים במצעד הצבא שנערך בירושלים, למחרת, היו המוני התיירים ו־העתונאים שבאו למשפט אייכמן — וכמובן, תושביה של העיר. ההערכה הרשמית של מספר הצופים מוגזמת למדי.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 12

מבין 17 מיניסטרים ומזכירי־מדינה של ממשלת־בון — 12 מילאו תפקידי־מפתח בימי שלטונו של היטלר, ובתוכם האנס גלובקה, בעל החיבור המשפטי של חוקי־נירנברג הגזעניים ושותפו של אייכמן לפשע השמדת היהודים. בכלכלה המערב־גרמנית שולטים אותם אילי הנשק והממון — כגון קרופ ואבס — שהציתו את אש שתי מלחמות־העולם. … עם גרמניה זאת מקיים בן־גוריון — כדבריו בכנסת — יחסי ״אמון וידידות״ .העובדות שאיש אינו יכול לחלוק עליהן מוכיחות, כי גרמניה של אדנאור איננה אלא המשך לגרמניה של היטלר. הנה, ידוע היום לכל, כי גלובקה ואייכמן הם שותפים לפשע ההשמדה, וגלובקה הוא יד־ימינו של אדנאור הייתכן שמדינת-ישראל תתן הבשר יהודי לשלטון גרמני, בו המישנה לקאנצלר הוא אהראי ל־חוקי־נירנכרג ולטכח מיליוני היהודים? … תפקיד מיוחד מילאה המפלגה הקומוניסטית הישראלית וסיעתה בכנסת לגבי משפט־אייכמן, באשר עמדה ם התמדה על המשמר, כנגד מגמת הממשלה, שמשפט היסטורי זר, יהא משפט על הנאציזם ופשעיו כלפי האנושות והעם היהודי, משפט על כל פושעי־המלחמה־וההשמדה, שלא להוציא את שותפי אייכמן המתהלכים חפשי ועומדים ברום־המעלה בממלכת־בון.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 7

לפתע מתפרץ לחדר קורט גרשטיין, במדי סרן של הס״ם. גרשטיין (הידוע ממיסמכי משפט אייכמן) הוא מנהל אגף־התברואה במטכ׳׳ל הס״ם. … נוכחים כמה מראשי, הפתרון הסופי״ .בין השאר: פרופסור הירט, האיש שאסף שלדים ודאג להרי- גתם של יהודים וקומיסארים פוליטיים כדי לצרפם לאוסף; אדולף אייכמן במדי הס״ס, הבארון רוטא, תעשייד נשק המבקש לנצל את אסירי אושוזיץ לפני מותם; כנו הגיבור, איש חיל־האוויר; קצינים של מיפקדת הצבא במזרח ובעיקר — הדוקטור. , .הדוקטור״ ,ששמו אינו מוזכר, הוא ד״ר יוזף מנגלה. … ״ תדהמה כללית. בינתיים ניכנס גרשטיין, המדוזח לאייכמן על הניסיונות בגאזים. ברור כי גרשטיין מנסה לחבל בהפעלת תאי־הגאזים, ואייכמן רומז באופן היתולי כי עלולים לחשוד בגרשמיין, בשל השקפתו הנוצרית הידועה ועברו כאסיר במחנה־ריכוז.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 3

״הממשלה,״ אמר ,״הייתה מעדיפה לתלות את אמרי במקום אייכמן. שמעון פרס שונא אותו.״ פרס הוא סגן שר־הבטחון. … אחד מהם סבר כי אורי אבנרי הוא אדם עז־נפש, וכי משפם־אייכמן היה מישגה .״זה נמשך ונמשך,״ אמר ,״והדברים נעשו זולים.״ ״אך היה עלינו לערוך את המשפט כדי לחנך את הנוער. … מה אתה חושב?״ ״אני חושב שגילוייו של אייכמן היה מעשה מזהיר, אך המישפט היה מישגה.״ ״קל למתוח ביקורת.״ העולם הזה ו 0:ג1 ״אני יהודי מן הסוג הישן.
גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 4

סיפר משה פרידמן, תושב העיירה סרא־סאטה, מרחק כ־ 100 קילומטרים מבואנוס־איירס :״סוכני חרש ישראליים איתרו את מקומו. את הכתובת קיבלו מאייכמן, אחרי שחטפו אותו וחקרו אותו בישראל. … אריה קובובי, ראש יד ושם, אף מסר הודעה נבובה, שממנה השתמע כאילו והמוסד שלו סיפק חומר לארגנטינה ״ולגורמים שטיפלו בפרשת אייכמן״ ,ושבכך סייע בתפיסת בורמאן. סכיני הקינאה. … שהרי מארטין בורמאן הומת בידי רופא יהודי בבואנוס־איירס, על פי עצתו של אירגון יהודי מסו־יים, סמוך לתקופה שבה נלכד אייכמן. את הפרטים. המלאים פירסם העזלם הזה (,)1185 באחד הסקופים הגדולים בעתונות העולמית.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 8

תחילה האמינו הכל כי ארגנטינה תעצום עין, תשמח להיפטר מאורח כה בלתי־רצוי כמו אדולף אייכמן. העובדה שמשטרת ארגנטינה לא נחפזה ;לי• חפשו — אחרי שאשתו הודיעה על היעלמה ישבה בחיבוק ידיים במשך קרוב לשבועיים, אף רמזה על האפשרות שהיתר. … שלווה זו הגיעה לקיצה ברגע הראשון בי יצאה תפיסת אייכמן מתחת למעטה הסודיות של ד,ש.ב. נאומו של בן־גוריון בכנסת, וחקירת העתונות הבינלאומית שהוכיחה במהרה כי האיש נחטף בארגנטינה, גרמו לרוח־הפרצים הראשונה.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 5

אני איני יכול לשכוח, ואתם אינכם יכולים לשכוח. הייתי במשפט אייכמן. עכשיו אני בא ממשפט גלובקה. כששומעים את העדויות המזעזעות, שוב ושוב, המסקנה החשובה ביותר היא: המיליונים לא נרצחו על־ידי קומץ של פושעים. … שטראוס לא מילא תפקיד חשוב ן צר ההווה: תילחוצץ בין שתי הגרמניות • פיתחתי קו־סחשבה זה ביתר הרחבת בסידרת־הנזאנזרים אייכמן — איש ותקופתו, זבסיפרי צלב הקרם.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 29

ברוך כותב בצרפתית, חושב בצרפתית, וקשור פיזית ונפשית למדינה זו, בה שהה כעשרים שנה לסירוגין, למד ויצר את מרבית כתביו. משפט אייכמן. גם אחר עלותו ארצה לא חדלה התסיסה שהניעה את אברהם ברוך להגיב תמיד ולומר את אשר על ליבו. … כשנה בלבד לאחר עלייתו, כתב חוברת בה הוא מבקש להסביר מדוע לדעתו חייב אייכמן להישפט בידי בית־דין בינלאומי, ומדוע אסור לישראל להוציאו להורג, מע־שה^עין תחת עין.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 7

היה עליהם להיפגש עם בראנד על אדמה ניטראלית, להזעיק את דעת־הקהל העולמית, ואולי איש־השער ל,סטנר ()1954 — מנהיג המושמדים אגרנט הגדיר את פסק־דינו כ״פסק־דין מושלם״ ,קבע בצורה ר החלטית כי ״קסטנר החליק את גלגלי ההש מד ה ...שיתף פעולה ביודעין עם אייכמן וסייע לו ביודעין בסיוע הגירוש הטוטאלי.״ • חשץ, שדחה מסקנה זו כבלתי־מוכחת, מצא לנכון י להקדים בכל זאת כי ״על סמך החומר הרב והמגוון שנערם ׳< במהלך הדיון במשפט, אפשר בנקל לתאר את קסטנר כשחור ״ משחור ולתת אות קין במצחו, אך יתכן גם להעלותו צחור מצחור ולראותו, צדיק הדור עמוד ) 175 ואחרי שורה של נימוקים :״מפני טעמים אלה אין בידי לאשר את מסקנ תיו * של בית־המשפט שלמטה בענין שיתוף־ד,פעולה.״ (עמוד? .)195 • אגרנט, שניסח את דעת הרוש, הזדהה עם עמדת הלוי כי ״הצלת המיוחסים שימשה בידי הנאצים אמצעי להקלת הגירוש וההשמדה״ ,של ההמונים, וכי ״קסטנר סייע י בידי אייכמן לקדם מטרה זו,״ (עמוד )38 פסל את מסקנת 1, ד,לוי, מתוך שיקול ש״לא הוכח כי קסטנר תרם ביודעין 1 לתוצאה עג מה זו.״ (עמוד .)105 • אולש* ,״בית־המשפט לא נקרא כאן לתת תעודת־יושר לקסטנר,״ (עמוד ) 167 ובמקום אחר :״בית המשפט לא ... … להחזירו להונגאריה כדי למשוך את המשא־והמתן בתמרונים שונים על מנת לנסות להפסיק לפי שעה את ההשמדה. לפחות היה עליהם להעמיד את כתנות אייכמן וחבריו במבחן מעשי. במקרה שלילי, היה עליהם להודיע לקסטנר שהוא חייב להפסיק כל משא־וטתן ולפנות לשיטות־הצלה אחרות — הסתתרות, בריחה, או התקוממות.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 10

הנימוק: לפי חוק מיוחד זכאי הנאשם להזדקק לסניגור מדוע נחקק בכלל חוק כזה? ערב משפט אדולף אייכמן הבינה ממשלת ישראל ש־העולם יראה בעין זועמת את בירור משפטו של הגרמני החטוף בישראל, על־ידי שופטים ישראליים, בלי הגנה סבירה. למען אייכמן נחקק אז אותו חוק. אך מפני שלא היה נעים לחוקק חוק למען נאצי אחד, הוכלל בו סעיף המעניק זכות זו לכל אדם הנאשם בפשע שיש עליו עונש־מוות. … היא גם לא הביעה נכונות לשלם את שכר־טרחת. הסניגור, כמו במיקרהו של אדולף אייכמן. כך הושארה היוזמה לליגה הערבית —1 אירגון העויין את ישראל.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11

אולם בן־גוריון יצר תקדים, והוא עצמו מיהר להשתמש בו. כאש יצרה חטיפת איש־השנה אייכמן, בחודש מאי, תקרית פוליטית בין ישראל וארגנטינה, הודי בן־גוריון במיכתב אישי לנשיא־ארגנטינה כי אייכמן חייב להשפט בישראל, מאחר וישרא היא ״הרשות הריבונית היחידה ביהדות״ .שוב דיבר בן־גוריון בשם יהודי כל העולם, ל רק בשם יהודי ישראל. מעסים שמו לב להפגנה ישראלית שלישית באותו כיוזן. למחרת חטיפת אייכמן פירסמ ממשלת ישראל הודעה רשמית, בד, הודתה בפעם הראשונה בקיום חמש שלוחות של מנגנון החושך, ובכללן המוסד המרכזי למודיעין וביטחון, ושרות־הביטחון.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 6

הג׳נדרמריה הקאתולית של הונגריה ביצעה את ההוראות של אדולף אייכמן, שלא היה לו כוח־אדם משלו. הקאתולים האלה התוודו בפני כמריהם. … הוא לא דיבר אפילו כאשר כבש הצבא האנגלו־אמריקאי את רומא, ושיחרר את האפיפיור מכל סכנה אישית. זה היה ב־ 4ביוני — 1944 ,כשאייכמן רק התחיל בהשמדת יהודי הונגריה. … באוקטובר 1943 החל המישלוח של יהודי רומא עצמה לאושוויץ, על פי לוחות־ההסעים של אייכמן. היהודים נלקחו מתחת לחלונות האפיפיור.



