חיפוש: אייכמן
נמצאו 603 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 22
בישראל של 1965 שוב לא די בכך שמחזה יזכיר מאה פעמים את אייכמן, ואת אסון היהודים. לא די גם במישחקה המצויין של ג׳רמן אוניקובסקי, בבימוייה הנקי של נולה צ׳ילטון, בנסיונו הבימתי של ולמן לביוש.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 18
כשצלצל למספר ענה הקול מהעבר השני :״אינני מר לב, אלא פקד משטרת ישראל אבגר לס (,בזמנו איש לשכת ,06 שעסקה בחקירת אדולף אייכמן) וברצוני לראותך בהקדם לשיחה שאי־אפשר לנהל בטלפון.״ על יואל עברו שעות של מתח ודאגה.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 20
פסוקי ה שבוע • וורה אייכמאן, אשתו של אדולף אייכמן :״אדי השקט והנחמד חסר לי.״ • פולה בן־גדריון על דויד בן־גור- יון :״בן־גוריון עולה על כולם, ואיני אומרת זאת רק מפני שהוא בעלי.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 10
מעצרו של ישראל בר, באפריל , 1961 האפיל אפילו על פתיחת משפטו של אדולף אייכמן. כאשר הופיע העולם הזה ()1230 עם הסיפור הראשון של פרשת הריגול — בשעה אחת אחרי חצות — חטפו אלפי אזרחים ברחוב דיזנגוף את העתון, במחזה חסר־תקדים של התרגשות וסקרנות המונית.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 16
.״ • הפרופסור שמואל הוגו ברגמן, על משפט אייכמן :״זרם עמלק ניצח בעמנו. ניתנה לנו הזדמנות להפסיק את ריקוד המוות, ולא ניצלנו אותו.״ • שלמה גינוסר :״אסור להגדיר את ישראל כמיקלט.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 6
בראנד, שנבחר על־ידי משמיד־ד,יהודים אייכמן כנושא ההצעה של הם. ם .להחליף את חיי היהודים בציוד אמריקאי, הורשה לנסוע רק לתורכיה הנייט־ראלית כדי לבוא שם במגע עם הסוכנות.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 15
״ יש לנוער גם בעית ה״לאן הבוקר?״ • הצופה, בחתימת חפ״ן :״את אייכמן תססו בעזרת עובדי אל־על, את צינד בעזרת עובדי שחס, עתה הגיע תורם של נהגי אשד ודן לתפוס מישהו מהצוררים.״ וכן — גרא (מדיניות) ,דליה דכי* קוביץ (שיר) ,אריאל רגב (כלכלה-,).
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 5
זר, היד, השם שהצית בשנת תש״ך תבערה בלב כל ישראלי: אדולף אייכמן. פורנו־פוליטיקה נגד טולידאנו ךשעהשנערכ ^ זקרבוו וולפא ״ י, לא ־שקטה המפלגה על שמריה.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 6
אם מישהו פיקפק בבך בישראל, הרי בא מכתב־האיום הגרמני, שנשלח השבוע לחברי הכנסת בישראל בעניין אייכמן, כדי להזכיר זאת. הצד השני. בשבוע שעבר החלו עתונים אמריקאיים, ביניהם השבועון הבינלאומי טייס, לפרסם מפות חדשות של גרמניה משולשת :״גרמניה המערבית״ ,״גרמניה המזרחית״ ו״גרמניה הפולנית״ .כך, בפעם הראשונה, החלה דעת־הקהל האמריקאית תומכת בפירוש בדרישת הגרמנים להחזיר להם את השטחים שנלקחו מהם אחרי המלחמה וצורפו לפולין, לצ׳כוסלובקיה ולברית־המועצות, כעונש על הזוועות האינסופיות שחוללו הגרמנים בארצות אלה.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 18
הציע לה אחד מידידיה: מכיוון שביוון לא שמעו על משכית אבל שמעו הרבה על משפט אייכמן, יש לפרסם מודעות שהגלימה שלבש התובע ג ד עון ה או זנר היא מוצר של משכית נשיא ההסתדרות הציונית הד״ר נ חו ם גו ל ד מן, העוסק עתה בכתיבת האוטוביוגרפיה שלו, עומד לגלות בספרו גילוי מרעיש: בשנות השלושים המוקדמות, מיד עם עליית היטלר לשלטון, הציע לו הדוצ׳ה האיטלקי כניטו מו סו לי ני לסדר פגישה בינו לבין אמלף הי טלר.
גליון 1853 (7 במרץ 1973), עמוד 23
היה זה הוא שהגה ופירסם את הרעיון הגאוני להשוות את הוריו של הנאשם בריגול אהוד אדיב, בן גן־שמואל, להוריו של אדולף אייכמן. אם היה איזה ישראלי שהתעייף מטומי לפיד, ורצה לנסוע לחו״ל, רדף אחריו טומי עד לשם.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 21
גינ־זבורג, הרגיל לערבב בשיריו קינה על מלחמת־ספרד עם הירהוריו על אברי־המין של אמו, נעצב מאוד כאשר שמע שישנה אפשרות חזקה שאדורף אייכמן יידון למתת. זעק הוא :״האם לעולם לא ילמדו״ אמן אחר, הזמר דוב (יא מוסטפוז) עיאצ, כועס על הישראלים מסיבה אחרת.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 10
הוא מתנגד לעונש־המוזת, ועל כן הוא מקווה בכל לבו כי ישראל תחון את אדולף אייכמן. רק בבעיה אחת אין לאינטליגנציה כנה זו דיעה מגובשת ואחידה: שאלת ישראל.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 21
״ חייך הנציג המונגולי ,״אלה שחטפו את אייכמן לא יכלו לחטוף גם את המעטפות?״ גם מעטפות שנשלחו לעתוני קפריסין נעלמו באורח מסתורי.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 14
על פני אולם־בית־הדין חלפו בזה אחר זה דמויותיהם של־ היסלר, הימלר, אייכמן ו מיליוני המושמדים. דבר זה, בצירוף העובדה שהוא לא הת עניין בגורלה של חנה סנש במידה מספקת, הביאו את קסטנר לפני בי ת״דין כבוד של ההגנה בבאזל השוויצית: אולם המשפט היה כה ארוך׳ שהוחלט להמשיכו בישראל.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 10
לא במיקרה דמה הביצוע כאופך מפתיע לחטיפתו של אדולף אייכמן — כי גם המחליטים וגם המבצעים היו אותם האנשים, הרגילים לאותן השיטות הזריזות, חסרות־המעצורים, הרחוקות מכל התחשבות בחוק הלאומי והב־נלא־מי.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 22
הוא דויד לקטרמן, עתונאי הרדיו והטלביזי ה הבלגית, שיבוא ארצה שנית כדי לדווח על מ שפט אייכמן ליו׳ מחזאי נהיר על מ שבר והאשה האחרת הגדול שבקיום בלתי־הולם, בלתי־רומאנטי, בו מתפתלות הדמויות ככפותות ביסורי- במיז־,תן לעולם אחר, שונה, ריק משיממון.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 3
מכתבים אייכמן והמוות תפקידו של כל משפט כפול( :א) להרתיע את הפושע מלבצע שנית פשע( ,ב) להרתיע אחרים על־ידי הענשתו.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 23
תשו 3ה: בן־גוריון רומם את סדרי־השלטון הדמוקראטיים ואת החרויות הדמו- קראטיות של העם — מפני שהוא מנהל מדיניות אנטי־לאומית ואנטי־פועלית, והוא מפחד מפני חופש המאבק ההמוני הדמוקראטי נגד עח־לותיו ומזימותיו: ס מפני שהוא קושר את ישראל בקנוניות הריאקציה האימפריאליסטית השחורה ביותר, ובכללם הגנראלים של היטלר ושותפיו הנאציים של אייכמן השליטים בממלכת־בון, — והוא יודע, כי עם־ישראל שונא את הפאשיזם והריאקציה, ומעל לכל סולד העם מיחסי ״האמון והידידות״ עם גרמניה הניאו־נאצית ומתקומם על שליחת נשק ישראלי למרצחי מיליוני היהודים; מפני שהוא מתכודן עוד יותר להעלות את רוזחי ההון הגדול ועוד יותר להוריד את השכר, להכביד את עול המסים על המוני־העם, לדלדל את מעמד־ד,פועלים ושאר השכבות העממיות, ולכן הוא זומם להנהיג בוררות־חובה בסכסוכי־עבודה ולשעבד כליל את ד,סתדרות־ד,עובדים למרות תנאי פרוגרמתי להצטרפותם העתידה לממשלה, ואף הסתלקו מסירובם שמלפני הבחרות להיכנס לממשלה בראשותו של הרודן בן־גוריון.
גליון 1784 (10 בנובמבר 1971), עמוד 10
אם מחזה זה צריך לעמוד על אחריותו של הפרט למעשי-הזוועה של המלחמה, הרי זהו הנסיון הדליל והקלוש ביותר בכיוון זה, ולאנשים אשר מכירים מן ההיסטוריה הקרובה מאוד את מישפטי נירנ- ברג ואייכמן, והטיעונים אשר הושמעו בהם, נראית המוסריות ההפגנתית של התובע, הקשיחות של השופטים והערמו- מיות־כביכול של הסניגור, כהולמים ביותר הצגת מחזמר בגימנסיה.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 11
צריך כבר לגמיר עם כל העסק. יש אנשים שסבלו מאייכמן והם כבר רוצים לראות אותו תלוי.״ ^ מייקל פוני, נזיר, כנס־ית הו:די־לנז בעכו :״קראתי עיתונים בארץ אבל לא קראתי על משפט אייבמן.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 3
הגילויים על קשריו של קסטנר עם קציני ההשמדה קורט בכר ואייכמן, היו מדהימים בפני עצמם, ונשיא בית־המשפט המחוזי היה נאלץ לקבוע, מתוך צער עמוק, כי קסטנר מכר את נשמתו לשטן.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 9
אליו הגיע, ב־ , 1944 יהודי מסויים מאד, שהצליח לצאת משטח הכיבוש הנאצי: יואל בראנה שיצא בשליחות הימלר ואייכמן לנהל משא ומתן עם יהדות העולם, על הצלת מיליון יהודי הונגריה מהשמדה, בעיסקה של ״סחורה תמורת דם — דם תמורת סחורה״.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 5
כדאי לזכור דוגמה זו בבואנו להטזת אוזן לרעש המיוצר לאחרונה על־ידי דויד בך גוריון ונערי־חצרו, בשם בטחון המדיני- •דידי, בנימין עומרי, טבע לפני חודש, 7מעל עמודי אתנר, מטבע לשוני חדש, שנקלט חיש מהר בוויכוח המדינה: מן יש גבול, ומאחוריו יושבים אלפי אייב־מנים האומרים בפירוש: מה שאייכמן לא סיים — אנחנו נסיים!״ משמע: ברגע זה מוקפת מדינת ישראל, כמו גטו ווארשה בשעתו, על־ידי שונאים אחוזי־טירוף, שכל מטרתם בחיים אינה אלא להשמיד את אזרחי המדינה — גברים ונשים, זקנים וטף.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 18
החדר היה רחב־מידות וקירותיו היו מכוסים חרסינה. הסוהרים החלו ללעוג ולצחוק לנו .״לאייכמן ודאי סיפקו מקום טוב מזה!״ אמר אחד, כשישבנו על ד,ריצפה, ללא שמיכה או מיזרון.
