חיפוש: אצ"ל
נמצאו 571 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 13
הבטחה זו לא קויימה. י • בשיחה עם מפקד אצ״ל בירושלים אמר דויד שאלתיאל, מפקד כוחות ההגנה בעיר :״הטינופת, הפוליטרוק של ה־פלמ״ח( .בני מהרשק האזנה שלנו לשידורי האויב הוכיחה שהם קלטו את שיחתו (של מהרשק) והבינו כי המצב בעיר העתיקה מיואש והחליטו להסתער.״ שאלתיאל טען שלא.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 13
.״ סיכם שרת :״אני סומך עליך בהסתייגו באופן קיצוני מ־מעשה־ד,זוועה בכפר־קאסם, סיפר השבוע מנחם בגין על מידת הקפדנות שנהגה מחתרת אצ״ל לשמירה על חיי שבויים ולא־לוחמים.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 9
אחרי התחלת הגיוס ההמוני גבה בית־חמשפס המחוזי ב־תל־אביב את עדותו של אליהו ספקטור, לשעבר אחד ממיטב לוחמי אצ״ל, במשפטו׳ של עמוס בן־גוריון ..ססקטור, שכבר לבש מדים, גילה שורה ארוכה של גילויים מזע טרמפיסטים רבים נוהגים לחלק את נהגי ישראל לשתי משפחות: משפחת בני האסכולה התיאטרלית, המנסים להתחמק באו־תתם כל מיני תנועות בבוהן היד לרמוז שהם נוסעים לכל הרוחות ורק לא לכוון הטרמפיסט .
גליון 1464 (29 בספטמבר 1965), עמוד 11
מבחינה מהותית, היה זה כאילו הסכימו להנחה, כי חייל דתי הוא חייל מסוג מסויים — כמעט חייל של צבא נפרד, החותם על חוזה מיוחד עם צה״ל. אלה שפירקו את אצ״ל והפלמ״ח הסכימו ליצירת גרעין דתי מיוחס בתוך הצבא.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 11
ודבר שני: אנחנו רוצים שאנשי הממשלה יבינו, מ־ זאת אתם יכולי ם לע שות אצ״ל חדש: ארגון ונבא דאדוהיס פניה זו, כמד, רציני המצב.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 14
יחסו של השומר לניל״י, דמה דמיון מפתיע ליחסי מוסדות הישוב המאורגן ל־מחתרות ה׳׳פורשים״ ,אצ״ל ולח״י. השומר יצר את הסיזון הראשון, ומוסדות הישוב, בהנהגת בן־גוריון׳ החיו את הסיזון בשניה.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 20
סירות שחלפו בקרבת מקום, מיהרו מיד לעזרתו, הביאו את סירתו אל החוף מנהל משרד ראש־ד,ממשלה, תדי קולק, שחזר לאחרונה מביקור בארצות־הברית, כינס את עובדי קול־ישואל, והסביר להם את מה שמתרחש עתה בין אגודות הכושים שם, הלוחמות למען ביטול ההפליה ,-גזעית. הסביר קולק :״יש שם אצ״ל, יש שם לח״י ויש בן־גוריוניסטים. אבל אין וייצמניסטים,״ קרא לעברו אחד מעובדי שרות השידור: ״וסזון יש שם עדנה מישל, הכנרית הישראלית הצעירה 23 מי שהיתה הכנרית השניה בתזמורת הפילהרמונית, עורכת עתה סיור הופעות ברחבי ארצות- הברית.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 6
בן־גוריון * * ן ה קי ר הסתכלו בנו תצלומי־ענק של חיילים אלג׳יריים, שהזכירו איך שהוא את תמונות אנשי־הפלמ״ח, שהתפרסמו בימים הטובים על שערי העולם הזה הישן. אך אפילו מלחמת הפלמ״ח, אצ״ל ולח״י היתד, מצומצמת ממלחמתו של עם זה, הלוחם מזה שבע שנים מלחמה אכזרית נגד אוייב בלתי־אנושי, וששיכל כנראה למעלה מ־ס/״ 10 של אוכלוסייתו במלחמה זו.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 21
אחיו הצעיר משה, שנסע עם צעירים מצריים רבים ב־ 1946 לישראל והצטרף ל־אצ״ל, גויים לאחר מכן לחטיבת גבעתי, נהרג בקרב על משטרת עיראק סודידאן.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 6
בעוד ^ שהעתונות הרשמית היתר, כבולה ומצונזרת, חיפשו הבריות על קירות הבתים את הידיעות על פעולות המחתרת, את ההשמצות ההדדיות בין ההגנה, אצ״ל ולח״י, את דברי־ההסברה של הגופים השונים.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 8
ראש הנפגעים מזכיר המרחב לשעבר, יגאל גריפל בריא הגוף, איש המודיעין של אצ״ל לשעבר, והאיש החזק של בית״ר בהודה, החליט לערער על ההחלטה בפני המרכז.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 27
היא היתד, צריכה להיות יותר רגישה לגבי מה שנעשה במרתפי הבולשת הבריטית — אפילו אם זה לא קרה לאנשי אצ״ל. למחרת היום נימק תופיק טובי, איש רק״ח, הצעת־חוק לביטוח בפני אבטלה.
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 13
— אנסה, למרות הקשיים הרבים. הדמות של האדם שהיה מפקד אצ״ל, הנואם הגדול שיודע לדבר וליצור את המגע עם האדם הקטן, יחסו הלבבי בפגישות אישיות, יצרו בעיני דמות, שבנוסף להתרשמותי החיובית נוספה אליה הילת העבר.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 14
אליעזר שוסטק 56 בוגר ישיבה בווילנה וחובב ציור, הגיע ארצה בשנת , 1935 שנה לאחר יסוד הע״ל. עד הפילוג בין אצ״ל ולח״י היה שוסטק מזכיר סניף הע״ל בתל־אביב.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 7
לצערי נקראתי באמצע החוצה, כדי לשאת את נאומי על משרד־המיסחר־והתעשיה (ראה מסגרת) ,אך מצאתי * עד , 1940 כשהיה יאיר חבר מפקדת אצ״ל, בהיותי נער בן . 16 הזדמנות זו כשרה כדי להכניס לראשונה מילים על יאיר לפרוטוקול הכנסת.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 6
אנ שי ־ צי בו ר, לאגונ בי ־ תרנ גו לו ת ן * אחדממסעותיו לדרום־אפריקה׳ בבואו לסניף הגדול ^ ש ל תנועת החרות שם, על מנת לנהל את מגבית המפלגה׳ נפגש מנהיג תנועת החרות, מנחם בגין, עם עשיר מקומי גדול, אוהד נלהב של אצ״ל וחרות בשם אברהם ספירו .״אני מוכן לתרום סכומים גדולים,״ הבטיח ספירו לבגין ,״אך לא אעשה זאת, כל עוד שהחברים שלכם, שוסטק והלפרין, לא יחזירו לי את הכסף שהוציאו מ מני...״ מנחם בגין נדהם.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 5
האיומים היו מופנים לאיש שהוא הרוח החיה שלו: שמואל מרלין, אזרח ישראלי וחבר הכנסת הראשונה. ממשלת אצ״ל כגולה. אין זו הפעם הראשונה שמרלין עורר את חמתם של דוברי״עברית באמריקה.
גליון 1153 (31 באוקטובר 1959), עמוד 13
לאחר שלושה חדשים הופיע אפריים בביתו של אבי ריבה, נכה פעולת אצ״ל למלחמת השחרור, גימגם בעברית נלעגת: ״אני רוצה חתן את ריבה.״ ריבה היססה.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 16
דוב שילנסקי, לשעבר אסיר חנה הריכוז הנאצי דכאו, מי שהיה מפקד !אצ״ל בגרמניה ומי שעלה לארץ באונית ׳דמים אלטלינה — ניסה למחות בדרך מקו״ ית זו על חתימת הסכם השילומים בין סראל וגרמניה המערבית.
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 9
כי ביוב א׳ שעבר, במלאת 35 שנה למותו של מנהיג נילי »׳ אהרון אי״ רונסון, הפך תא״הגרדום של בית הסוד ר,בריטי לשעבר להיכל עולי׳ד,גרדום של הדור, כאשר נוספו על שלושת לוה׳ ת השיש עם שמותיהם של עשרת לוחמ־אצ״ל ולח״י, שניתלו על״ידי הבריטים• שני לוחות אחרים עם שמותיהם של חללי נילי: נעמן בלקינד, יוסף לישנסקי, שרה •״ראש׳ תיבות.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 17
ידע זאת כל צעיר עברי, מאוהלי הפלמ״ח עד למרתפי אצ״ל. אילם רבים הישלו את עצמם שתקופה זו מתה ביום בו נולדה מדינת ישראל בשדה־הקרב.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 13
ראשי הסוכנות היהודית ידעו היסב שגילויים מסוג זה יג בירו את פעילות אצ״ל ולח״י, חששו שהבריטים יסילו עליהם את מלוא האחריות למעשי־הטרור.
גליון 841 (3 בדצמבר 1953), עמוד 11
ופעם זכה • האנגלים אסרו את חנושיח כשנאם לטובת אצ״ל ברחוב בריהודה, תל־אביב. ,הינוהו ושיחררוהו כשנתברר שאין הוא אחד ממג־היניה.
גליון 829 (10 בספטמבר 1953), עמוד 8
ידידי הכפר, מרון של עבודתו דרך הבנאי, בטעות, על זנבו של חתול. .תקולל אמך צעק הערבי, סיעת סנה וותיקי הפלמ״ח עד לאנשי אצ״ל ולח״י״ התכנסו וטיכסו עצה כיצד לגבש הריס מקל והנה את הבנאי עד זוב דם.
גליון 821 (16 ביולי 1953), עמוד 7
אולם גם לזמרים עצמם היו קשיים. כשפתחוו אנשי אצ״ל בעלי באריקדות ניפגש, ניפגש קרא איש לח״י :״אוי, זה שיר אצ״לניקי.״ התוצאה: אותם חמשה־ששה שירים מוסכמים חזרו מדי פעם.
