חיפוש: אצ"ל
נמצאו 525 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 935 (14 בספטמבר 1955), עמוד 5

כל שיטות ההגנה במשפט קסטנר כבר השתקפו במשפט הגדול הראשון שניהל תמיר אחר, הפיכתו לעו־רך־דין: משפט פאול קולק נגד העתון חרות, בשנת .1949 העתון טען כי ק״לק, אחיו של נושא־כלי־בן־גוריון תדי קולק, מפטר את אנשי אצ״ל מן העבודה במשרדו, וכי היה מעורב ברצח איש־אצ״ל ידידיה סגל, שנחטף ב״1947 על־ידי ההגנה בחיפה, עונה ונמצא מת במורדות הכרמל.
גליון 934 (8 בספטמבר 1955), עמוד 12

שלמה שמחון, אחיו של הנידון, מיהר לערוך, בתוקף תפקיד שהוטל עליו, פעולות עיקוב אחרי תנועותיהם של הקצינים הבריטיים ששכנו במלון ירקון בתל־אביב. חמישה ימים לאחר מכן׳ חטפו אנשי אצ״ל מאותו מלון חמישה קצינים גבוהים בריטיים, לקחום למקום בלתי־ידוע, הודיעו בקול ציון הלוחמת — תחנת השידור החשאית שלהם : ״אל תתלו את חיילינו השבויים, חי האלוהים, כי שבור נשבור את עמודי התלייה שלכם. … על פעולה זו ידעה * המקרה היחיד האחר של ניסוח אחיד של ידיעות — הודעותיה של סוכנות־הידיעות עתי״ם, שאינה פועלת בחיפה. העתונות לספר :״יחידת אנשי אצ״ל, מחופשים במדי הדיוויזיה ד,ששית המיטסת, חדרו אור ליום 6.3,46 למחנה המרכזי של הצבא הבריטי במזרח־ד,תיכון, סרפנד.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 16

אומנם פרק מיוחד הנקרא .טוהר המידות״ ,אולם נזהר מאד שלא לרמוז בו על כוונה להילחם כשחיתות ובמושחתים אחד הראשונים מבין חברי אצ״ל לשעבר שזכה לקבל היתר־כניסה השבוע מחקר, בו הוא טוען כי נשי ארצות־הברית הפכו את כעדיהן לחומר כיד היוצר. … עד כה ראתה מסוכנים, בריטניה בחברי אצ״ל אלמנטים סירבה להרשות את כני סתם...
גליון 901 (20 בינואר 1955), עמוד 18

אהרן זאב בן־ישי, לשעבר חבר מערכת הארץ וכיום עורך פרסומי עיריית תל־אביב וממונה על פרסיה, הסביר במכתב למערכת הארץ כי רק הודות ללחצו הוא זכה המשורר אורי צבי (רחובו ת הנהר) גרינברג, אליל אצ״ל וסופר הוצאת שוקן בפרס ביאליק. דברים אלה גילה בן־ישי, בעצמו אוהד אצ״ל וגרינברג וותיק • ,בהתגוננו מפני האשמה כי השנה מנע הוא בלחצו את •מתן פרס כיאליק לגרינברג בפעם השנייה.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 6

הופעת הבכורה של ינאי בעולם הספרות היתד, בספרו של יעקוב מרידור, סגן מפקד אצ״ל, ארוכה הדרך לחרות. בספר תיאר מרידוד את מאסרו בידי בלשים בריסיים. … ״ היה זה, לדברי מרידוד, אבראשה ינאי, שניצח על החטיפות ועל מסירתם של אנשי אצ״ל למשטרה. האצילות מחייכת. כשקמה המדינה, היה ברור כי מגיע תפקיד מכובד לאדם כה חשוב.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 9

אך התפקיד האחד והיחיד שעמד לנגד עיני אנשי המחנה היה: לצאת. במחנה שלטו שני המפקדים של אצ״ל ולח״י. בין השאר מינו את. שני המפקחים (״סופחוייזרס״) שהיו ממונים על היחסים עם השלטון. … הם היו צריכים גם לארגן את הפעילות הפוליטית והתעמולתית להחזרת המחנה לארץ• מלבד זאת הטילו עליהם מפקדי אצ״ל ולח״י במקום את. המשימה הקשה להרגיע את העצבים המתוחים במחנה, למנוע צעדים בלתי־שקולים של חסרי־ד,סבלנות.
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 2

בשנת 1950 פירסם מנחם בגין, המפקד הראשי של אצ״ל, את העובדות בעניין אלטלינה, בספרו המרד, שם, בין השאר, סיפר על ה־מיברק ששלח לפאריס על מנח לעכב אח, משלוח ה־אוניה; על תשובתי כי נבצר ממני הדבר; על הוראתו לאונייה עצמה לא להתקרב לחופי הארץ; על פנייתו לממשלת ישראל הזמנית לקבל את הסכמתה. … התייחסו בעיקר לקטע אחר בספרו של כ״ץ: שאצ״ל לא הציע להעביר את מרבית הנשק לצה״ל, אלא לגדודים של אצ״ל בתוך צה״ל. ידם אחד בג טו ברצוני לומר דבר מה לאברהם קמינסקי, שהפגין נגד שגרירות גרמניה בישראל ונעצר על־ידי המשטרה (העולם הזה .)1479 גם הורי, אחי, קרובי וידידי ניספו בשיאי׳• ידעתי רעב ופחד, נדודים ובריחות.
גליון 728 (9 באוקטובר 1951), עמוד 6

אולם בינתיים נרקמו תכניות בעלות אמביציות רחבות יותר. בפולין קמו תאים של אצ״ל שהוציאו שני עתונים (לפי הסכם פנימי היה מפקד האצ״ל בארץ נציב ביתר, ואילו נציב ביתר בפולין היה מפקד האצ״ל שם) .נולד הרעיון לערוך פעולת־הפגנה עצומה: להעלות רבבות צעירים מזוינים על אניות, להורידם בחופי הארץ, להעמיד את האנגלים בפני עובדה קיימת של קיום צבא עברי. … הפ״ג׳נטים התלויים: פעולת התגמול של אצ״ל שעוררה את ההתנגדות החזקה ביו תר בגלל טמינת מוקשים ליד הגרפווד התץ וייס
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 4

המנהיגים: שעה שמנחם בגין נאם מגג בית ליד מוג- רבי, המתינו מנהיגי חרות בפינת רחוב יונה הנביא, מוכנים להתיצב בראש ההפגנה( .בתמונה משמאל: חברי הכנסת החרותיים ד״ר יוחנן בדר, בעל המשקפיים, אריה אלטמן ואסתר רזיאל־נאור, אחותו של מפקד אצ״ל, הראשונה משמאל). המנהיגים הסתכלו בערימה של לבנים שנראתה על אחד הגגות• במקום נפוצו שמועות כאילו הובאו הלבנים לשם כדי להמטירם על ראשי המפגינים כשההפגנה תזוז הרחוב.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 2

ראש מערכת ירושלים : יו חנן או רי דן או רן מנהל מעבדה : דו ד ראש מערכת חיפה: טו ויע עורך דפוס משה או ר מנהל מבצעים שלמה שלמה הררי • עוד לפני מלחמת־העולם הביאו סוכני האינטליג׳נס הבריטי הצעת־הסכם ״איטלקית״ לאצ״ל. לפי הצעה זו הסכים אצ״ל לשלטון איטלקי בארץ, תמורת מתן עצמאות לישוב תחת חסות מוסיליני. … כשהשניים היו בדרכם לחיפה, כשאתם את הפצצה, נודע להם כי ההגנה כבר פוצצה את הספינה. • ערב מותו התקרב רזיאל שוב לארגון אך הוא לא התמנה רשמית למפקדו. באופן רשמי לא היה, איפוא חבר אצ״ל כשנהרג. • הסברו של חייכמן לעובדה שרזיאל עצמו הצטרף לפעולה בעיראק, בלי כל צורך: רזיאל נפגע קשה על־ידי האשמות יאיר כאילו נכנע לאנגלים בשעה ששוחרר ממעצרו, רצה להוכיח במעשה גבורה אישית את אומץ־רוחו. … חייכמן הסכים עמי בשלוש הנחות יסו דיות: היה הבדל עצום בין אצ״ל של רזי־אל לבין אצ״ל של בגין רזיאל ושטרן היו מאוחדים ביחסם לתנועה הרביזיוניסטית (אי־קבלת מרות) ולז׳בוטינסקי (קבלת מרות רעיונית בלבד) ; רזיאל היה חייל סדיר, לעומת שטרן׳ שהיה מהפכן פוליטי.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 16

כאות הוקרה, התחייבה המשטרה הבריטית להוציא את כל שוטריה מן העיר שעה שאנשי אצ״ל הדביקו את כרוזי האצ״ל. במרוצת השנים נעשו נסיונות רבים להעביר לארץ את הגופה, שנקברה במיוחד בא* רון־מתכת לצורך זה. … ואין ספק ששטרן דמה הרבה יותר לרזיאל מאשר לבנין. אצ״ל חדל להיות ״הארגון״ ,הפך ״המעמד״ .סגנון חדש בא עם בגין, ואיתו גם תפיסה לגמרי הדשה.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 7

הוא שוחח עם נציגי התוכנות היהודית, וגם עם נציגי אצ״ל, שהקומוניסטים הפלשטינאיים הכריזו עליו כעל ארגון פשיסטי• לא מתנה מן השמים. … השתלבות ישראל במערכת הבדהון המערבית לא היתד, הסכנה הגדולה ביותר, אף אנדריי גרומיקו כשיחה עם שייחי אצ״ל• כלייק-פאכסס כי מוכרחה היתד, להוביל, בסופו של תה״אנחנו נגרש אותם בבעיטות !
גליון 737 (13 בדצמבר 1951), עמוד 14

גי בורו של הספר שמעון צהמרא, בנם של ז׳ורז׳,אחי האם, פקיד מנדט ערבי, בעל הו פעה לפי מיטב כללי ההידור הליבנטיני, חשי בותו רבה, כשבן־אחותו של שמעון, יחזקאל, בנה של ראשל, ההופך, כמובן, איש אצ״ל, מתיז כלפיו ברשעות :״אבל הדוד שלך הוא ערבי ! … הספר שנכ תב בחפזון, תובע עריכה, סילוק סיפורי הדמיון המקלקלים את השורה, מחיקת עלי לת השוא הידועה על הפקרת שייך ג׳ראח ובית הספר לשוטרים בדרך להר־הצופים על ידי אנשי אצ״ל. קשה למזג אמרות נבונות כמו ״או״ם החליט (בתכנית החלוקה) על שני ייצורים מדיניים לא יציבים והניח את הנורמליזציה לאלוהי המלחמה״ .עם הסיפור על שכיר גרמני, לויטננט־קולונל פון טננבום, המופיע תדירות לבוש כערבי ורוכב על סוס לבן, והמתחיל להתחרט על השתתפותו במלחמה מוקדם למדי (בעת פינוי שיך־מונים, חורף ) 1948 וטובע לעצמו את הסיסמה ״להסת לק !
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 12

בו לשתומחתרת \ 7יעקב מרידוד (ויניארסקי) הבנאי מחייך המבט והמשופם, בן ה־ ,37 שהיה מפקדו של הארגון הצבאי הלאומי, ועם בואו של ביגין — סגנו, שהוגלה לאפריקה וברח (במארס )1948 אחר נסיונות חוזרים ונשנים, משך שלוש שנות מעצר, שנכשלו, מלבד האחרון, לפרים, מקום שנטל על עצמו את פיקוד אצ״ל באירופה, — הכרתיך לפי הקול — ענה פקיד הדואר — לאחרונה שמעתיך בגבעה פלונית באיטליה׳ כאשר שרתי בבריגאדה. — באמת — ענה השר — ומה שמך? … מרידור שהעפיל ארצה דרך הלבנון, בהיותו בן ,19 נתפס לראשונה ליד מתולה ושיחד, בר,תפסו שנית, את השוטרים הרוכבים, הערביים׳ ליד ראש פינה. הוא חניך קורם מפקדי אצ״ל, שנערך ב־, 1939 בחסות המטכ״ל הפולני, שנוא ה״הגנה״ והשמאל, מארגן ״אלטלנה״ ומעציריה משך חודשיים, הוא סגן יושב ראש תנועת החרות והאיש השני (להוציא את המשורר אורי צבי גרינברג) אחר ביגין — בתנועה חסרת האישים. \ 7בתום השנה החמישית מאז נפלה, ב״ליל ווינגייט״ ,על הגנת מעפילים, שנחתו בחוף תל־אביב׳ זכתה סוף סוף ברבה פולד, מפקדת כתת פלמ״ח, יפת התואר, גבהת הקומה, נאת השער וכחולת העין, בת ה־ , 19 שנוקבה קלעי תת־מקלעים בעמדה על משמרתה מול מחנה (״כוחות המשטרה הניידים״) שרונה, שזכרה יונצח במקום שהקריבה בו חייה: ועדת השמות של עירית תל־אביב החליטה לקרוא את הרחוב בין הרחובות ביל״ו לאבן גבירול על שמה.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7

בעשר השנים שקדמו למלחמת־העצ־מאות ראינו תופעות רבות׳ עצמאיות ו־כמעט־עצמאיות, של הנוער. אצ״ל פיר- סם ב־ 1938 את ״החרב״ :ב־ 1941 פסל ״מחרזת צר״ את כל הסופרים שאין העברית לשון אמם: ב־ 1942 הוציא לח״י את ״חזית״ :כעבור שנה יצא ״הועד לגיבוש הנוער״ בהוצאותיו ד,״כנעניות״, וכעבור שנתיים נוספות עורר ״במאבק״ ויכוח מר ונסער. … הישוב ״השלים״ עם כל המרדנים. אנשי אצ״ל ולח״י יושבים בכנסת ועוזרים להמטיר חוקים .
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 4

כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה, נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא־פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. … אפילו משה שרת, שהתעלה עד כדי דרישה להכיר בתרומת ״כל חלקי תנועת־המרי״ (ובצורה עדינה זו הכליל את אצ״ל ולח״י, מעודדות. דבר החל קורא לשליט קאהיר בשם ״רודן כשלון״ ,מעריב ציין בשמחה בכותרת שמנה כי עבד אל־נאצר יצא ל מוסקבה ״באפילת הלילה״ .אולם היתד, זאת איוולת להתעלם מן ההשפעה הפסיכולוגית העצומה של הביקור בכל רחבי המרחב השמי.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 5

כתב הוא :״לא אהיה שלם עם עצמי, אם לא אוסיף שקיימת סיבה נוספת (מלבד קיפוח חיילי אצ״ל ולח״י) המונעת ממני להיענות להזמנתך: אני בדעה, שראש־הממשלה חייב היה מזמן לצוות להעביר מהנכר את עצמותיו של האיש, לו הוא רוצה להעניק את אות ההגנה, ולהציב את קברו באדמה עברית.״ הפעם התעוררו כל מפלגות המדינה. … בצורה קיצונית ביותר ביטא רעיון זה השבוע אחד מראשי אצ״ל לשעבר .״כל זמן שז׳בוטינסקי נשאר בחוץ־לארץ,״ אמר, ״משמש הדבר סמל לכך כי חזונו טרם נתגשם במלואו, וכי שליטה בארץ ממשלה ששיתפה פעולה עם השלטון הזר נגד תלמידי ז׳בוטינסקי במחתרת.
גליון 660 (15 ביוני 1950), עמוד 14

כך פותחת החוברת הראשונה בדברי הערכה לאשר בנז׳מן, החלל הראשון של אצ״ל מאז הוכרז המרד. ונשאלת השאלה אם לא היה כדאי לוותר על לשון האזכרה הרגילה אצלנו, ולהניח במקום זאת לעובדות שתדברנה. … החוברת השניה מספרת על חטיכת הקצינים, שהיו צריכים לשמש בני ת ך רובת לשני חברי אצ״ל שנדונו למ ה. למחבואם של החטופים (ובאמת שלושה.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 9

אחד קדחת בצלחת מהם: פרס הוא ראשי התיבות של פרופסופרק היסטוריה העלה כתב אלמוני בחירות רים, רבנים, סופרים כמובן לא שכח ביום הזכרון לחללי אצ״ל. בספרו על מרידב סדן גם להזכיר כי פרס הוא חצי פרם- בות ההגנה־אצ״ל תאר כיצד ״אנשינו היו טיז׳ה (ליתר דיוק: שלוש שביעיות רואים את הארוחות הנשלחות לנקודות החדשה אחרת מעולם הטמירין והרזין: הוהגנה (בימי המאורעות) ,בעוד הם קיבלו צאתו של אבא חושי מכלל ישראל בטקט לחם יבש עם סרדינים, בתוספת ביצים לפמסתורין׳ בו התכנסו 75 מקובלים ספרדיים עמים.





