חיפוש: ג'ונסון
נמצאו 313 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 9
בניגוד לבחירות 1956 ״אני נזוזפש א ת הפתרון י״ (כשנבחר אייזנהואר מחדש) ו־( 1964 כשנבחר ג׳ונסון ברוב עצום) פרוש ערפל סמיך על תוצאות בחירות אלה. … הקולות היהודיים יכולים להכריע. לכן אין להניח כי ג׳ונסון יעשה מעשה עויין לישראל. מאידך, יעלו סיכויי ג׳ונסון בצורה מסחררת אם ישיג הסכם עם ברית־המועצות בשאלת ויאט־נאם. ג׳ונסון מעוניין בהסדר עולמי, שיכלול גם את ויאט־נאם וגם את המרחב.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 9
בעיצומה של מערכת־הבחירות שמעתי כמה וכמה פעמים, מפי אמריקאים מסוגים שונים, דברים בנוסח :״נכון, שניהם אפסים. אבל האמפריי ימשיך בגישות של ג׳ונסון, וישאיר על כנם את האנשים של ג׳ונסון. … : אין כל ס&ק לגבי התשובה: האמפריי הפסיד מפני שהיה מזוהה עם הממשלה היוצאת. דמוקראט אחר, בלתי מזוהה עם ג׳ונסון, היה — מן הסתם — מנצח. יתכן שגם ה־אמפריי היה מנצח, אילו הסתייג והתרחק בעוד מועד מירושת־הביש של ג׳ונסון.
גליון 961 (15 במרץ 1956), עמוד 12
עכשיו במכירה קו לנו ע לא בלי נדד ץ14ק0ז0אק האהבה הבלתי גמורה נקורונאדו, בריטניה) הוא עיבוד רומאן מאת סופר־חטטן גראהם גרין, על אודות שבועתה של אשד, אחת: שרה מיילס (דבורה קאר) .כוכבת קאר היא אשתו של פקיד ממשלתי זעיר ומשעמם (פיטר קושינג) ,הפוגשת בגבר נאה (ואן ג׳ונסון) ,הופכת אהובתו. הימים ימי שלהי הבליץ: פצצה מעופפת פוגעת בבית בו מבלים הנאהבים בנעימים. קאר רואה את ג׳ונסון הרוג. היא נודרת נדר: אם אלוהים יחיה את אהובה היא תינזר ממנו לעולם. בו ברגע ניעור ג׳ונסון ; הוא לא היה מת כלל וכלל. אבל נדר הוא נדר.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 24
שאלות אלה נשאלו השבוע בחרדה בוושינגטון. הן לא הוסיפו ליוקרת הנשיא ג׳ונסון. כי יש המייחסים לו אשמה ישירה להתפתחות זו. לפני כמה חודשים רצה ג׳ונסון לעשות מעשה דרמאתי. הוא יצא להונולולו, נפגש שם אישית עם המרשל קי. … כשחזר קי הביתה, היה בטוח כי הוא נהנה מגיבוי בלתי־מוגבל מצד ג׳ונסון. התוצאה: הוא ניגש לסלק את מתחריו מן השלטון.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 5
ושוב מיקרה עיוזר: שני ל היורשים שמם ג׳ונסון. סגנו ויורשו של לינקולן היה אנדרו ג׳ונסון, פוליטיקאי דרומי שתקופודכהונתו היתד, רצופה כשלונות. סגנו ויורשו של קנדי הוא לינדון ג׳ונסון, אף הוא איש הדרום. העולם מלווה אותו כאיחולי הצלחה -ביודעו כי אינו קנדי שני.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 24
טענות אלה לא הפתיעו פרשנים מחוץ לארצות־הברית. דעתם השקולה: הנשיא ג׳ונסון לא פקד להפציץ את הצפון כתגמול על התערבותו בדרום, אלא כדי ליצור ״עמדת מיקוח״ לקראת משא־ומתן על פתרון פוליטי מוסכם לבעיית ויאט־נאם, שלא יהווה כניעה גמורה של האמריקאים. … הוא יביא לכך כי שאר האזורים של דוברי־האנגלית ינותקו מן האוקיינוס האטלנטי, שעל חופו יושבים הצרפתים. הנשיא ג׳ונסון קרוב לוודאי שיביא לכך כי כל — או ״הוא מלא חורים! … ״אם נסתפק במליצות על מי שחי על החרב ומת המיסמך ששימש נושא לשתי ההערות: בחרב,״ אמר באיארד ראסטין, מנהיג כושי ספרו הלבן של נשיא ארצות־הברית, מתון ומכובד ,״הרי לא נבין את משמעותו לינדון ג׳ונסון, שבא להצדיק את הפצצת של מאלקולם.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 30
זהו מק־בירד, בעלה של ליידי בירד, הידוע בחיי יום־יום כלינדון ג׳ונסון. ״איירוסוד״ בכית הלכן. את אוסף ההאשמות האלה הלבישה על ראשו של מק־בירד—ג׳ונסון המחזאית האמריקאית הצעירה ברברה גארסון, שכתבה את המחזר, סק־בירד במיטב הסגנון השקטפירי ותוך העתק כמעט ליידי מק־כירד וכעלה מ שהו רקוב ב מ מלכ ת טקסאס נאמן לחלוטין (כולל שלוש המכשפות) של מקבת. בפארודיה שלד, מתריעה גארסון על כך כי משהו רקוב בממלכת טקסאם, מדינת הולדתו של ג׳ונסון ומותו של קנדי (קן או־דאנק במק־בירד).
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 8
ולטר רוכצוב היה שותף לגישה החדשה, יחד עם בל שאר האנשים כבית הלבן שעסקו כענייני המזרח התיכון. ״אבל ג׳ונסון לא יכול היה לפעול. הוא ידע שבזמן הקצר שנותר לו יוכל לטפל רק בכמה עניינים, ולכן נתן עדיפות ראשונה לבעיית ויאט־נאם ולבעיות פיסקליות בארצות־הבריח. הוא השאיר את בעיית המזרח־התיכון ליורשו. ״בינתיים הגישו הסובייטים לממשלת ג׳ונסון איגרת, שהיתה מעין פתיחה ליוזמת המעצמות. ג׳ונסון דחה את מתן התשובה, והשאיר את העניין לניכסון.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 24
אך לא היה זה סרט דימיוני, אלא חלק מחקירתו הענפה של נציב שרות בתי־הסוהר החדש שבמדינת ארקאנזו, לשעבר פרופסור לקרימינולוגיה, תומאם מארטון. כאשר סיים האסיר הכושי ראובן ג׳ונסון ( )59 את מלאכתו ,,היו מונחות לרגליו של הנציב עצמותיהם של שלושה נרצחים — מהם שניים שראשיהם נערפו בעזרת גרזן. ״לבל היותר 200 הרוגים:״ ״הרצח היה מעין אורח־חיים בכלא, בעיני הסוהרים של מדינת ארקאנזו,״ העיד בפני ועדת־הנציב האסיר ג׳ונסון .״לדעתי קבורים בחצרות בתי־הסוהר ומחנות־העבודה של המדינה קרוב לאלפיים אסירים שנרצחו על־ידי סוהריהם.״ כאשר שמעו פקידי משרד המושל של ארקאיזו על עדות כזו, פרצו בצחוק: ״שטות! … בשנים הללו חיינו באימה מתמדת.״ ״כל פעם שיצאתי לעבודה, לא ידעתי אם אשוב חי,״ אמר ג׳ונסון, הקברן־המגלר, חברת־פרלמנט פיא דאמי אחח־החסימה לא הועיל ממש למפלגת השמאל הסוציאליסטית הדנית.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 9
המשהו הזה: נסיגה ישראלית מן השטחים שהיא כבשה — או לכל הפחות, מגדות־הסואץ ומסיני. אם ייענה הנשיא ג׳ונסון לדרישה זו, סבורים הרוסים, יספיק צירוף הלחץ האמריקאי והסובייטי כדי לאלץ את צה״ל לסגת. … אם כן, מדוע יתערבו במיקרה של חידוש הקרבותי ההגיון הסובייטי אומר: אם יבוא, הסדר בוויאט־נאם, יהיה הסדר זה כרוך גם בהסכם על המרחב. הנשיא ג׳ונסון, שיסכים להסדר זה, לא יתערב נגד הצי הסובייטי, במיקרה שצי זה ינסה להפוך הסכם זה לעובדה — בכוח .
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 18
היה זה כושי צעיר ( )21 וענק ( 1.87,5מטר) ,שירד השבוע ממטוס בשדה״ התעופה בלוד לביקור של שלושה ימים בארץ — רייפר ג׳ונסון• הכושי פחוס האף ובעל כפות־הידיים הלבנות, היה אמנם רק סטודנט לרפואת־שיניים באוניברסיטת קליפורניה, אולם במקצועות האתליטיים הוא נחשב לאתליט הרב־גתני הטוב ביותר בעולם, בעל השיא העולמי בקרב עשור — עשרה מקצועות האתליטיקד, הקלה — שנערך משך יומיים. הישגיו של רונסון בכל אחד ממקצועות קרב העשור טובים בשמונה מקרים מהשיא הישראלי במקצועות אלה. ג׳ונסון, שהוא גם כדורסלן, כדורגלן, שחקן בייסבול ואוסף מטבעות נלהב, ניסה משך 36 שעות שהותו בארץ לשפר את סגנונם של אתליטי ישראל, להורות להם שיטות אימון ועבודה חדישות. אם יצליח ג׳ונסון בתיקון השן החולה והפיכתה לשן בינה, יהיה זה שיא נוסף וחשוב בקריירה הספורטאית הארוכה שלו. * לראשונה ב תולדות ה מבביו ת לא תתקיינו המכביד!
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 6
תמהרי * נולד. ללוסי ג׳ונסון נאג׳נט, 20 ולבעלה פאטריק ג׳ון נאג׳נט, ,23 בנם הבכור, פאטריק לינתן, נכדו נשיא ארצות־הברית לינדון הראשון ג׳ונסון. ^ 3נפצע.
גליון 1610 (10 ביולי 1968), עמוד 11
הכרז שאתה מוכן למשא־ אכל כינתיים בכר מתחיל הלחץ המקביל - מוואשינגטון על ירושלים. כל יהודי־החצר של הנשיא ג׳ונסון — מארתור גולדברג ועד רוסטוב — באים לירושלים, כדי ללחוץ על ישראל להסכים לשלום עם המלך חוטיין. … הם אומרים: הסכימו עכשיו, כל עוד ישנו ג׳ונסון הטוב! בעוד ארבעה חודשים ייבחר נשיא חדש, ואינכם יודעים מי יהיה. … ובאותו זמן נוסעים לקאהיר כל האירים שבחצר ג׳ונסון --ברגע זה מתעורר ידידי המדינאי, כשהוא מכוסהזיעה קרה, מן הסיוט.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 3
למשל: כאשר רפי נתן, בתפקיד המלך, מגיע לחנוכת הבנין החדש, ה,א אומר בנאום הברכה שלו :״כן, האולם מבריק הוא וחדש — עכשיו תלוי רק מה בתוכו יוגש אלמגור, אשר נכח בערב הפתיחה, סרב להביע את דעתו על איכות הביצוע, והס דנדון גיונסון מי שהיה נשיא ארצות״הברית עד שנת 1969 עורר לאחרונה את דאגת ארצות-הברית כאשר אושפז בבית״החולים הצבאי בסאן אנטוניו בשל מחלת-לב. את התקפת-הלב הראשונה שלו קיבל ג׳ונסון עוד בשנת .1955 השבוע שוחרר ג׳ונסון מבית־החולים כאשר הרופאים מרגיעים את הדואגים לו :״אין סכנה לחייו. בסך־הכל הוא סובל מאנגינה פקטוריס ״.בתמונה נראה ג׳ונסון במיטת חוליו כשמא חוריו נראית אשתו, ליידי בירד, אשר סעדה אותו בימי חוליו. 1י 8לכנס מועצות התלמידינ הבינלאומי הגיע צעיר גרמנ בן ,22 שבא בכוונה מפורשז[ להיות מיטרד ולזכות בפירסוט הוא היה כל כך בטוח שיסולג מהמדינה, עד שהגיע בכרטיס לכיוון אחד.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 16
״מי שרוצה לחיות בעד ההיפיס,״ מסביר דובינר ,״צריך לשנוא את לינדון ג׳ונסון.״ הנזות באורכן הצייר והעיתונאי שמעון צבר מתחיל להכין את החתיכות לקראת המיבצע. … כולן התגייסו עין חהת עין ״צריך לשנוא את הנשיא לינדון ג׳ונסון ולאהוב את וייטנאם, גם הדרומית, לא חשוב.״ ״צריך לשנוא גם את היטלר,״ עזרה לו חנה עדן ,״ואת כל הפאשיסטים והרסיסטים ואת ראש־הממשלה הבריטי.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 9
מולה ניצב סגנו של קנדי, ליג־דון ביינם ג׳ונסון, מחכה להתחלת הטכס הקצר, שיהפוך אותו לנשיא ה־.36 אך הטכס לא התחיל, עד שהופיעה ז׳קלין קנדי. פניה היו לבנים כסיד, אך עיניה היו יבשות. ג׳ונסון נטל את שתי ידיה ברוך, העמידה לשמאלו.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 26
״ גרוע יותר הוא הזיהוי הנוצר עתה, בהדרגה, בין מלחמתנו ובין מלחמת ויאט־נאם. ממשלת ג׳ונסון משתדלת להשריש השוואה זו. מכיוזן שג׳ונסון הוא עתה התומך העיקרי בישראל, קיים חשש ששונאי־ג׳ונסון יהפכו, בהדרגה, גם לשונאי מדינת־ישראל.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 23
לאחרונה נעשה נסיון נמרץ להמיר חוק זה בחדש. הנשיא ג׳ונסון, שהוא ״צירעה״ ,המשיך בקו של הנשיא קנדי, שהיה אירי־קאתולי. קו זה מבקש לבטל את המיכסות, להעניק זכות־כניסה לכל דורשיה ללא הבדל דת וגזע, בהתאם לכשרונות. בכך מנסה ג׳ונסון להרוג שני זבובים בבת אחת: • להפריך את הטענה כי ארצות־הברית היא מדינה גזענית.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 21
ויאט־נאם סערה עדיין, למרות הצהרותיו של ג׳ונסון, וכל בירות מסך־הברזל עסקו בחישובים סביב התפטרות ג׳ונסון והסיכסוך המרחבי, המתחמם מחדש.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 23
לפני שבועיים לא היו יריבים מרים יותר מאשר קנדי ולינדון ביינס ג׳ונסון, מנהיג הדמוקראטים בסנאט, שהציג אף הוא את מועמדותו. ג׳ונ־סון ( )49 אמר בגלוי כי קנדי צעיר מדי, ואילו קנדי הבטיח ״להוסיף כמה שערות לבנות״ לראשו של ג׳ונסון. אולם למחרת בחירתו כמועמד, הדהים קנדי הפיקח את תומכיו המתקדמים בצפון. הוא דרש למנות את ג׳ונסון, איש הדרום החשוד כריאקציוני, כמועמד לסגן־נשיא.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 9
כל ידיעה הקשורה למחקר גרעיני בישראל זוכה לתשומת־לב מיוחדת, כי היא נוגעת ישירות לאחת הטרדות העיקריות של הנשיא ג׳ונסון — התפשטות הנשק האטומי בעולם, והנסיון למנוע התפשטות זו. … ברית המועצות מנגחת בטענה זו את הנשיא ג׳ונסון. גם הגרמנים משתמשים בטענה זו כדי לבסס את דרישתם לנשק אטומי. הנשיא דה־גול, החותר תחת ההגמוניה האמריקאית בעולם המערבי, תומך בהתפשטות הנשק האטומי. כל זה מטריד את הנשיא ג׳ונסון, והוא החליט לשים לכך קץ. הודעת משרד־הפנים האמריקאי באה ללחוץ על ממשלת ישראל, שתמהר ותקבל את ההחלטות הנוחות לארצות־הברית, ושלא תתחשב בהתנגדות של כלכלנים ישראליים.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 15
יכשהופרה החלטת בית־המשפט, לא היסס אייק לעשות דבר ששום נשיא לא העז לעשותו לפניו ואחריו: לשגר צבא פדרלי נגד המימסד הגזעני בדרום. לא קנדי ולא ג׳ונסון הגיעו לידי כך. סרה סרת. סרה קרח! … הוא סיים את מלחמת קוריאה, ולא נגרר למלחמה חדשה, כמו ג׳ונסון בווייאט־נאם. מכיודן שהיה אלוף, לא חש בתסביכי־נחיתות בפני האלופים, לא התרשם בנקל מטענותיהם, לא נסחב למלחמות. … אך כשבא כרושצ׳וב, קיבלו אייזנהואר, ופגישת שני בעלי־הקרחת הולידה את ״הרוח של מחנה דויד״ (על שם מעון־ר,חופשה של הנשיא) .היתד, זאת ראשיתה של הברית האמריקאית— הסובייטית, שנפסקה זמנית בימי מיפרץ־החזירים של קנדי ובימי מלחמת וייאט־נאם של ג׳ונסון, אך המתחדשת עתה שוב, בימי הנשיא הנבחר החדש — סגנו ותלמידו של אייק אייזנהואר.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 10
אירגונים אלה, הקשורים למפלגה הרפובליקאית, הפריעו ללינדון ג׳ונסון במערכה נגד בארי גולדוואטר, שניטשה בעיקר על חיוב או שלילת הדו־קיום עם ברית־המועצות ומתן שיוויון זכויות לכושים. בעוד שהדו־קיום הכריע לצד הריסון, מעוניין ג׳ונסון בהמשך הפעילות המרוסנת למען יהודי ברית־המועצות מתוך אספקט ״כושי״ :להוכיח בהארלם שגם במוסקבה קיימת הפלייה, ולהפחית בכך את ״ההשפעה האדומה״.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 6
לאחר מכן הודיע הבית הלבן כי דה־גול הבטיח לבקר אצל ג׳ונסון. פירסום זה הרגיז את דה־גול, הקנאי לענייני יוקרה. … הלוויתו תאפשר לשני הנשיאים להיפגש שוב, אם בריאות ג׳ונסון תתיר זאת, מבלי לפגוע בכבוד איש מהם.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 6
האמנם קרובה סכנה השבוע היה נידמה כי מעולם לא היה הציבור האמריקאי רגוע ושליו כמו עתה. לינדון ג׳ונסון נוהג בו ביד בטוחה, גיבש רוב עצום סביב שלטונו, מאחד תחת כנפיו פועלים ובעלי־הון, אנשי שמאל וימין, ליברלים ושמתים. … אם תסולק ארצות־הברית מוויאט־נאם, ישתנה המצב בין־לילה מן הקצה אל הקצה. שלטונו של ג׳ונסון ייקבר בעיי המפולת. העולם1 ,ששלומו תלוי במידה רבה ב־שווי־המישקל הנפשי של אמריקה, יכול רק לקוות כי הנבואות השחורות ביותר לא יתאמתו.
