גליון 821, 16 ביולי 1953, עמוד 15
אשר על שפת־הים״; .26 אמו של אמנון; .27 אחד
מבניו של לוי ; .28 שמה הראשון של אסתר ;
.29 בעלי שש כנפיים (ישעיהו ו 31 בקיבוץ
זה נפתחה המערכה נגד אנשי סנה; .32 שמו
הפרטי, הגרמני, של יועצה המשפטי של הממשלה;
.34ד,ואד 3בדרך לעפולה; .35 נחש־ענק;
.37 קול טרוניא של חייה; .39 אחד מרעי איוב;
.42 יש של חשמל ויש של מים; .44 כמו להרבה
אישים תנ״כיים היו גם לו שלושה בנים; .45״אם
אין אני מי 47 בדיוק כמו ,24 אך
מאוזן.
גליון 828, 3 בספטמבר 1953, עמוד 15
מ אונך )2 :ממנו התקיימו בני ישראל במדבר!
)3משקה גרמני לאומי ! )4תפקידו לשעבר של
פארוק !
גליון 835, 22 באוקטובר 1953, עמוד 15
.37
אמן מפוחית יהודי ! .40
היא, בגרמנית ! .42 על־מנת, בשתי אותיות.
פרסי ספרים לפו תרי ת ש בץ ש אלו ת
ישראל הלפרן
— ירושלים, קרית יערים,
ת.ד . 1320 .דוד קרמר
עפולה.
גליון 786, 20 בנובמבר 1952, עמוד 11
כתובת ממשלתית אחת, רשות השילומים,
אליה רצו הסטודנטים לפנות בבקשה להק־צבת
צריפי מגורים גרמניים, לא היתד, קיימת
כלל. ח״כ שושנה פרסיץ, יושב ראש
ועדת החינוך והתרבות בכנסת, קיבלה
את פני חברי ועד הפעולה, קנחה אח חוט־מיהם,
אמרה :״אין אתם רשאים לכל תביעות•
עליכם להיות אסירי תודה שהמוסדות
בכלל מקשיבים לעצומותיכם.״
הנצהונות עליהם יכול היה גורביץ לספר
במבטאו הקול־ישראלי המילרעי היו אפסיים :
קומץ אגרות ומבדקי ברכה שנתקבלו לרגל
השנויתה.
גליון 800, 26 בפברואר 1953, עמוד 12
התייר, הלבוש
בקפדנות, קילל את כל הנעשה בכפר הנידח
שבגרמניה, הזכיר כמעט את כל שמות תושביו׳
סיפר עליהם סיפורים משך שעות
ארוכות.
גליון 802, 12 במרץ 1953, עמוד 11
היא היתד,
בטוחה שסוף סוף תפתור בעית הדיור הקשה
שלה. בך, עולה מגרמניה, לא חשב כלל
כשפתחו תושבי פטרסבורג באחד מבקרי
שנת 1914 את דפי עתונם, מצאו במדור
המוסיקלי בקורת קטלנית של המבקר סטא־סוב
על יצירה חדשה שבוצעה בקונצרם ליל-
אמש: חיבור מאת הקומפוזיטור.
גליון 807, 9 באפריל 1953, עמוד 12
בשנים קודמות נקראה המגפה ״שפעת
אנגלית״ ,״ספרדית״ ,״גרמנית״ .הפעם היתד,
זו מחלה צרפתית טהורה.
גליון 809, 23 באפריל 1953, עמוד 15
משך מאות שנים עבר השעשוע לחצרות
מלכי אירופה, ביחוד לגרמניה, אנגליה והו לנד׳
הפך בתקופה המודרנית למשחק נפוץ
בקרב האוכלוסיה העשירה בארצות הברית
ובדרום אפריקה.
גליון 768, 17 ביולי 1952, עמוד 11
כתובת ממשלתית אחת, רשות השילומים,
אליה רצו הסטודנטים לפנות בבקשה להק־צבת
צריפי מגורים גרמניים, לא היתד, קיימת
כלל. ח״כ שושנה פרסיץ, יושב ראש
ועדת החינוך והתרבות בכנסת, קיבלה
את פני חברי ועד הפעולה, קנחה אח חוט־מיהם,
אמרה :״אין אתם רשאים לכל תביעות•
עליכם להיות אסירי תודה שהמוסדות
בכלל מקשיבים לעצומותיכם.״
הנצהונות עליהם יכול היה גורביץ לספר
במבטאו הקול־ישראלי המילרעי היו אפסיים :
קומץ אגרות ומבדקי ברכה שנתקבלו לרגל
השנויתה.
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 6
צפונה, נעצרה בשפך ואדי סוכריר ( מול גן-
יבנה) .שם הקימו הגרמנים בימי מלחמת ה עולם
הראשונה בסיס סודי לצוללות, ובמל חמת
העולם השנייה הקימו שם הבריטים
בסים משלהם.
גליון 747, 21 בפברואר 1952, עמוד 11
שת עקירות
בשנת 1919 עמד הפרופסור היהודי קנט־רייץ׳
ראש הפקולטה לרפואת השיניים באו ניברסיטת
בון הגרמנית. באותה שנה הגיע
הפרופסור למסקנה ש שיניו המוזנחות של
האדם הנן מקור רעל וסיבוכים פיסיים ליתר
חלקי גופו ו שיש להלאים לפחות ענף זה
הזדמנות להחזיר למדינה.
גליון 747, 21 בפברואר 1952, עמוד 13
שדר בקביעות ל־אופן
צ׳כוסלובקיה,
היה נאלץ לותר על
ד בורו השקט, הרך הרגיל, לצעוק במלוא ה ג
רון כדי להתגבר על הפרעות הרדיו הגרמני.
כאשר
קיבל, באותם הימים, בעצומה של
פשעי,
עבודתו ברדיו, תפקיד קטן בסרט
היתר.
גליון 748, 28 בפברואר 1952, עמוד 15
זו עצת־סרק לחנה יורים,23 ,
ולימימה בן־גל .21 ,כי כבר לפני 18 שנה
כאשר חנה ביקרה עם אמה בגרמניה גיל תה
את הריקוד: אם חנה יצאה לערוך
קניות, התפלאה לראות שבתה נעלמה.
גליון 745, 7 בפברואר 1952, עמוד 11
לאחר ששוחרר ממעצרו לא נהנה בורגיבה
מחופש ארוך: ב־ 1938 נעצר שנית, נשלח
לבית־הסוהר של מרסייל בעוון ״מרד והסתה
למרד״ .משם שוחרר כעבור ארבע שנים על־ידי
כיבוש העיר בידי הגרמנים שסייעו בידו
לחזור לטונים, דרך רומא.
גליון 738, 20 בדצמבר 1951, עמוד 8
שני רבי החובלים, אייק על גשר תל־אביב ופרוי־מטל,
גרמני בגיל העמידה, על גשר רימון, לא זזו
מן המקום המיועד לרב חובל בשעת קרב, שעה שהתנהל
הקרב האכזרי שלא היה כדוגמתו גם בימי
ההעפלה.
גליון 730, 25 באוקטובר 1951, עמוד 10
אחד מספורי המלח מה
האמתיים המרתקים ביותר היה המעשה
בסוס העץ. במחנה שבויים גרמני החליטו
עצורים, אנשי ר. א .פ ,.לחפור מנהרה ול־המלט
דרכה.
גליון 717, 26 ביולי 1951, עמוד 9
כאשר
הראה השופט את הדולרים לפנקו:־,
התמוטט הצעיר ופרץ בבכי: לא היו
אלד, אלא פתקי־תעמולה של הגרמנים,
שנשאו על גבם את הכתובת :״האם
יפלשו?
גליון 717, 26 ביולי 1951, עמוד 14
כתגובה האשימו אנשי אל־סנוסי את מצרים
בשאיפות להתפשט ובנסיון להפוך את אפריקה
הצפונית לשטח תלוי במצרים .״לא
גירשנו את האיטלקים והגרמנים על מנת
שחיילים מצריים יתפסו את מקומם״ ,הכריז
הכניסה לארמון המלך עכדאללה בעמאן
נאיף בפנים, טלאל בשוויץ
הבירה טריפולי
בעבור השיירה
עליה רימון־יד :
האמיר ומלוויו
לארמון האמיר,
האיטלקי.
גליון 785, 13 בנובמבר 1952, עמוד 10
נימוקיו: א) הבטחה מפי ועדת
נורותיה מחוץ לארץ, לשלם עבורן את מלוא
התרבות של הכנסת לעיין בתביעותיהם של
המחיר, או שתשתמש בפתרון, הנראה יותר
הסטודנטים לשיכון ומנזה * ,ב) חשבון של
אפשר במציאות הנוכחית: תביאן מגרמניה
רמאות עצמית, כי יחסכו את סכום העלאת
במסגרת השילומים.
גליון 1734, 25 בנובמבר 1970, עמוד 17
כך התבשלה הקנוניה ל״פדיון השבת״
מידי מארגני מירוץ המכוניות. סיפר אינגו
טרפל, אחד המשקיעים הגרמניים באירגון
המירוץ :״ביום חמישי הציעו לי חוגים
מסויימים סכום של 300 אלף לירות כדי
שנדחה את התחרות.
גליון 1732, 11 בנובמבר 1970, עמוד 33
בינתיים עלו מחירי המיבליות בעולם -ובלי
כל בושה מברה החכרה של מר מרידוד את
המיבלית הישראלית לחברה גרמנית גרמ
נית ברווח של הרבה מיליינים.
גליון 1731, 4 בנובמבר 1970, עמוד 35
הסרטים הישראלים נוצרים בחלקם בשותפות
עם הון זר — גרמני או אחר —
ובחלקם בהשקעה ישראלית בלבד.
גליון 1730, 28 באוקטובר 1970, עמוד 23
הוא
שימש כשליחה של סוכנות הידיעות הצרפתית
א.פ.פיי ,.של פארי מאץ הצרפתי, של
קוויק הגרמני, ראיין את נשיא ארצות
הברית, ריצ׳ארד ניקסון.
גליון 1727, 6 באוקטובר 1970, עמוד 30
הארוריס של
לוקינו ויסקונטי, המוצג עדיין בתל־אביב,
מתאר את עלית הנאצים בגרמניה בצבעים־
נים אליהם התיחס הבמאי הספרדי, שאב
מן הסרט הנאה רבה, ואף הלך לראותו
פעמיים ושלש.