גליון 1966, 7 במאי 1975, עמוד 26
עיתונאים זרים ביקרו במעוזים, והדביקו
להם את השם ״קו בר־לב״( ,על מישקל ״קו
זיגפריד״ הגרמני שהוקם ערב מילחמת־העולם
השניה מול קו־מז׳ינו הצרפתי ).מאותו רגע
הפך הקו לפרה קדושה.
גליון 1939, 30 באוקטובר 1974, עמוד 12
פודיסו בעירייה
פעם היה בתל-אביב מלון בשם ״גת-
רימון.״ את המלון הישן קנו משקיעים
גרמניים שהחליטו להקים במקום מלון
כי בשח־ הרש של
מיידם ש דו ב ר
קים: עורכי-הדין אפרים פוקס ו טיבה
כגן.
גליון 1742, 20 בינואר 1971, עמוד 38
פירוש הדבר שהשנה נקריב על מיזבח הביטחון במחצית תקציב
המדינה 75 מכלל הבנסות־הפנים של המדינה, למעלה מ־־/־30
(יום ד׳
* כפורכאלפסגדריה
)20.20 .20/1סרט ה ש בו ע: מפקד טנק בצפון
אפריקה במלחמת העולם ה שנייה מנסה
להעביר בשלום למקום מב ט חי ם ש תי
א חיו ת צעי רו ת ו בו בז מן להלחם במרגל
גרמני. מ שתתפי ם: ג׳ו הן מילם׳ סילביה
סי מם ו אנ טוני קוויל.
גליון 1791, 29 בדצמבר 1971, עמוד 30
חכו, אכניס אתכם מיד אח רי
נציגי הטלוויזיה הגרמנית.״ יבין חיפש
מיד בקדחתנות צלם מצויד במצלמה מתאימה.
גליון 1798, 16 בפברואר 1972, עמוד 10
בין הפגישות עם האנשים היפים של
הוליבוד (שאינם נראים יפה כל־כך לאור
היום) ,לשיחות עם לוחמי־חירות כושיים
אמיתיים ומזוייפים, באנדרלמוסיה של פר עות
הכושים בוואשינגטון והדי המהומות
ברובע ואטס בלוס־אנג׳לס, משתרבב סי פורו
הסמלי של כלב־רועים גרמני ענק,
שאומן להתנפל על כושים, וגארי מנסה
בכל הדרכים לגמול אותי מן ההרגל.
גליון 1783, 3 בנובמבר 1971, עמוד 34
נמצא. )29 .מהבר טרגדיות יווני )33 .מכי נויי
האל )34 .מכתב לכתוב בו יעל לוחות
שיש )35 פלא )36 .תירוש )38 .מחצית
הקוטר )39 .אדמירל גרמני, ראש שירותי
הביון במלחמת העולם השניה )41 .אסף
למקום אחד )42 .איבר חיוני )44 .מדינה
ים תיכונית )46 .זז )48 .קיסר רומי, יור שו
של יוליוס קיסר )51 .בית הציפור.
)52 גבה מצח, ששערותיו נשרו מצד
הפנים )54 .ענף )55 .ידית )56 .הגה, דבר
שפתיים )57 .לדרוך בכוח )59 .ממיסדי
רומי )62 .מורה )63 .תהיה, חוסר החלטה.
)64 טנא )65 .כותב דברי שירה)66 .
גליון 1760, 26 במאי 1971, עמוד 15
דפוק את האמריקאים
והאנגלים. דפוק את הגרמנים וגם
את היהודים, דפוק את העולם כולו• דפוק
את כולם.
גליון 1760, 26 במאי 1971, עמוד 32
אגב, דן
מאושר גם מכן שהזמינו •מומחה גרמני מיו חד
לתיקון המצלמה, שהקנתה לו בזמן האחרון
מראה של נערה פה משוחה בשמן
ושפתון.
גליון 1786, 25 בנובמבר 1971, עמוד 30
לגבי הטלוויזיה,
היתד, זו כתבה חדשנית, במיטב המסורת
של העולם הזה, שכתביו נקטו בשיטות
אלה כבר לפני שנים רבות (אודי דן התרים
אזרחים ברחובות למען קרן להנצחת
אורי דן, יעקב אגור התחפש לראש
עיר גרמני ,׳וכך הלאה).
כתבה חזקה אחרת בתוכנית היה הראיון
עם בן־הרוש, גיבור מהומות ואדי
סליב, שהרשים בכנותו, בסיבלו, ובהיעדר
המרירות שבו.
גליון 1781, 20 באוקטובר 1971, עמוד 19
.
* על שם שר־הביטחון הצרפתי, שבנה
קו־ביצורים מול הגבול הגרמני, בין שתי
מלחמות העולם.
ו״הישראלי הנחמד״ שיו
ארגונים המהפכה החגיגית מזכ״ל הסתדרות העובדים יצחק ב ד
אהרון אולי עוד איננו יודע זאת, אבל
הוא מיועד להיות הנשיא הממונה הראשון
של מיסדר אבירי ציון.
גליון 1961, 2 באפריל 1975, עמוד 25
השווייצים החליטו להמתין עד סוף אפריל, שמא יתפתו
ממשלת ישראל והבנק הגרמני המחוזי של הסן להכניס כסף להצלת הבנק
של רוזנבאום.
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 21
ישראל תרחיב את המגע עם
ירדן — ולא חשוב אם ישלוט בה מלך ההאשמי, או
העם הפלסטיני .״יש מיליוני תורכים בגרמניה, איטלקים
בשווייץ. זה לא נורא.״
למעשה זהו הפיתרון של משה דיין
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 12
בנסיעתו התלוותה אליו עדית קמחי,
׳והם בילו יחד בגרמניה כשלושה שבו עות.
עכשיו הם חזרו.
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 28
יליד וינה, שימש
כמנצח על מקהלה בפולקס־אופר ס ד נא.
היד, המנצח הצעיר ביותר בגרמניה.
19380־ 1933 ניצח באופרה הממלכתית של
וינד״ והרצה באקדמיה למוסיקה.
גליון 2048, 1 בדצמבר 1977, עמוד 29
שיבער, חודשים התגלגל לכטמן ברומא,
כשהוא חי מקיצבות מוסדות-צדקד, יהודיים,
ולבסוף נדחתה בקשתו לקבל אשרת־כניסה
לאדר,״ב. הוא התגלגל לגרמניה, חזר לאיטליה
ומשם, לאחר שנאספו ׳תרומות ב־מייוחד
לצורך זה, עלה למטוס לישראל.
גליון 2054, 12 בינואר 1977, עמוד 17
מיכאל השקיע מיליון לירות במדריך
קורט אונ
המפיק הישראלי לשעבר
גר, מי שהפיק בשנת 1964 בישראל א ת
הסר ט ״יהודית״ עם סופיה לירן, תבע
בי מי ם אל האת קרלו פונטי. אונגר,
שהוא בעל דרכן גרמני המתגורר בלונדון,
הגיש שם א ת התביעה, על סך 150 אלף
דולר, בגין הפ ק ה משותפת.
גליון 2057, 2 בפברואר 1977, עמוד 25
נחוג • במיסעדה תל־אביב הקטנה
שבצפון תל־אביב בר־המיצווה של אביב
נעמן, בנם של עדית, בעלת־טור בידיעות
אחרונות ואל״מ (מיל ).יטלמה
געמן, ממנהלי המשביר המרכזי ולשעבר
נספח צה״ל בגרמניה. לבר־המיצווה הזמינו
הוריו של אביב עיתונאים, אישי-
משק וכלכלה, הפכו אותה לאירוע חברתי.
גליון 2055, 19 בינואר 1977, עמוד 45
כעבור עיון מעמיק, מתרגש הזקן ומחבק
את הצעיר :״לא ידעתי, לא יכולתי לנחש 57״
וכמו מסע של שניים בתופת־העולם, הם נעים בחזרה
לחדרו של הזקן, וזה פותח ארונותיו לפני הצעיר, הרואה
בהם :״מאות מיצירותיהם של חאכספרסיונים טים ח־גרמנים
...רישומים עתיקים, איטלקים ונרמנים, מן חמאה
ה־ ,14ה־ ,15ח־ 16 וה 59( 17״ עד שהוא מגלה רישום
של ליאונרדו דה־וינצ׳י, ותגובתו היא :״שבתי ונעשיתי
מת, פגר מתהלד בארצות החיים, בארצות שגורלו נחרץ,
מפני שחן מיושבות פגרים שכמותי 59״
זהו כיוון־המחשבה בצעיר המתפתח משלב זה ואילך.
גליון 2030, 28 ביולי 1976, עמוד 41
ואולי זהו סיפור־אהבה
נפלא, לפי מיטב המסורת של האכספר סיוניזם
הגרמני, עם מוות עייף •שהיה
מעדיף לחדול ממלאכתו (כך בכל אופן
מגלם רוברט ישו את השריף מנוטינגהם)
אבל אין לו ברירה אלא להמשיך בה, ועם
זוג האוהבים -שאושרם אינו יכול להתממש
בעולם הזה?
גליון 2043, 27 באוקטובר 1976, עמוד 20
כתנועת־יד אחת יכול היה ח מלו
הסעודי לסגור את ברז ה כסה,
שבלעדיו לא תוכל סוריה
לתפקד.
לפני 899 שנים הוזמן הקיסר הגרמני
היינריך ה־ 4אל אויבו, האפיפיור גרגור
ה ,7-במצודת קאנוסה.
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 6
אבנרי לא התנגד לקשירת יחסים דיפ לומטיים
בין ישראל לגרמניה, דבר שגרם
בשעתו לחילוקי־דיעות חריפים בישראל
ולהתנגדות גדולה בקרב המיפלגות הדתיות,
העבודה, המזרחי והפועל־המזרחי.
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 53
אהד מאלה, שהגיעו בשבוע ש אלון,
הוא נותן את שירותיו האישיים, רק על־ ן
עבר, הוא איש־ד,עסקים הגרמני רמי
פי דרישה מיוחדת, לכוכבות-קולנוע ול־ ן
בן־דודו של איש־הטלוויזיד,־לשעבר יאיר
והוא נשים מחוג האריסטוקרטיה הבינלאומי( .
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 6
מה רצה
אבנרי, שיצרני הסרט ייפו את המציאות
כדי להתאים אותה לדיעותיו? מה אפשר
לעשות אם החוטפים הגרמנים ששיתפו
נושאי דגיו הדמוקרטיה וטוהר המידות של
התנועה לשינוי של ייגאל ידין.
גליון 2049, 8 בדצמבר 1976, עמוד 13
.״
בהמשכו של הראיון עוסק שפירא בהגדרה ה־מישפטית
של מצבי־שלום, ואומר מהבחינה
המישפטית הפורמאלית׳ אין כלל צורך באמנת־שלום
מפורשת כדי להביא לסיום של מצכ-מלחמה״
והוא ממחיש זאת בשלוש דוגמאות בולטות :
0בסיומה של מילחמת־העולם השנייה חתמו
הגרמנים על כתב כניעה־ללא־תנאי — ולא נכרתו
אמנות־שלום.