גליון 1594, 20 במרץ 1968, עמוד 12
.
• כאיטליה התחילו מהומות של
סטודנטים על רקע הסדרים באוניברסיטה,
קיבלו במהרה אופי פוליטי מובהק.
• כגרמניה פעלו הסטודנטים נגר
נשיא המדינה, היינריך ליבקה, שחלקו בפשעי
הרייך השלישי מטיל עליו כתם כבד
גליון 2379, 6 באפריל 1983, עמוד 68
אם לצה״ל היתה אחריות עקיפה, אז גם
האמריקאים אשמים בשואה, מכיוון שהם
ידעו על מחנות־הריכוז ולא הפציצו מטי-
לות־ברזל ולא מנעו מהגרמנים להכניס
לשם יהודים! וגם הבריטים אשמים, כי
ידעו שהערבים עומדים לתקוף את שיירת
הרופאים להדסה
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 7
ראש־ד עלי היה לאומן עיראקי, ששינאתו לכובש הבריטי הפכה אותו לידיד־
הגרמנים. ב־ 1941 חולל הפיכה בעזרת הצבא העיראקי וגירש את העוצר הפרו־בריטי,
יחד עם המלך הקטין, בן־דודו של חוסיין.
גליון 2376, 13 במרץ 1983, עמוד 56
״ הוא נשלח
לשוודיה, כדי למסור לרוזן כרנדוט את
הרשימה. אך תיכנון לקוי של המודיעין
הגרמני, ומילחמות־הפנים שלו, משלחים
את ראש לידיו של ג ׳וזן) קונווי, עיתונאי
אירי היושב בשטוקהולם, אשר בעז רת
חוש ריחו העיתונאי, מוצא כר נרחב
לסידרה של סחטנויות אצל תעשיינים
בריטים שתמכו ברייך השלישי.
גליון 2380, 13 באפריל 1983, עמוד 53
בשיר
במטבח הוא מתאר מחוויות נדידה בכבישי
אירופה :״כפני הנהגים האוספים אותי
כככיש חרץ אני מודה עכשיו שלא כל
כד חשוב לי לאן יטעו ואני /בן שלושים
וארכע מחייי בשוככית כאילו בן עשרים
וארבע וכולע את חכאכ ואומר לעצמי /
כשפתי: בארץ טילחמח פושעת ואם
לאלה כאן לא היתה פרירה (עבודה, בש־כנתא,
שבנים מאגים לגורל הצבא) ואם
אלמד לסלוח להם אלמד לסלוח גס לפוש עי
מילחמה קטנים יותר, אוכל /לשוב
שמח כיום מן הימים ולחיות ביניהם ככל
האדם לאור מעכיר את דימוי פושעי
מילחמה קטנים ל״אכל עדיין איני יכול
לשמוע את סיפורי הגרמני /הקשיש
מהחזית המיזרחית אפילו לא את מעט
הטילים /שרכש מן הרוסים...״
בשיר סאלוה כותב לאור :״באחד
הלילות אחרי זוועת צידון הרחובות הס ריחו
שם מרוב גוויות /והרדיו דיווח
כהרחסה על דובדבן הלבנון נסענו לנו
שותתים כאב ...והמכונית נסעה כאילו
לה כתפיים של ברזל אמרה לי סאלוה
אבו האדרה פדגוגית פלשתינאית /באי רופה
פגשתי אותה אחרי החורבן השלישי.
גליון 2383, 4 במאי 1983, עמוד 57
אלא שגירסתו של
שלום אינה הגירסה העברית הראשונה, ובין
הגירסות שקדמו לה ישנה זו של יהודה עמיחי
(בקובץ שערך ויתרגם משירי לסקר־שילר).
גירסתו של שלום נראית לו כתרגום מגרמנית
לעברית, אלא כתרגום מעברית עכשווית
לעברית של ימי ראשית ההשכלה.
גליון 2373, 23 בפברואר 1983, עמוד 51
שריף, משוררת מישרד־החינוך־והתרבות, שהמישכל והבנת תפקידי השירה בעיניה
לא שופרו, למרות מגעים שקיימה לפני כמה שנים עם משורר גרמני, ומאוד אנטי-
ימני, כגינטר גראס.
גליון 2375, 9 במרץ 1983, עמוד 44
ארץ הצגתי בעשרות תערוכות,
חלקו כתרומות. גם בגרמניה זכיתי
בהכרה. רצו שאשפץ שם כנסיה,
קראו לי רמברנט הישראלי.
גליון 2367, 12 בינואר 1983, עמוד 39
מישקל אלקטרוני, מיקררמחשב,
רדיו־טרנזיסטור מנגן בצורת פסנתר׳
מישחק־׳שעון אלקטרוני ומצ־
אבא בו אי
גרמנית, עברית ואנגלית׳ עם נסיון
ביחסי־ציבור, מעוניין בהצעות רצי ניות.
גליון 2368, 19 בינואר 1983, עמוד 31
הוא פעיל
במיפלגד, הזאת בענייני כספים. בפירסום
אודותיו שהופיע בגרמניה אף נאמר כי
הוא ״גיזבר המיפלגה הליברלית״ ,דבר
שאין בו אמת.
גליון 2372, 16 בפברואר 1983, עמוד 49
את האקורד האחרון בשבוע חגיגות הטלוויזיה לרגל עלייתו של אדולף
זזיטלר לשילטון בגרמניה, הביא יעקוב אחימאיו, בכתבה בהשבוע — יומן
אירועים, שהציגה דיאלוג טלוויזיוני בין פיזמונאי הפולקלור המיזרחי ארז ביטון
לאיש גוש אמונים בגי קצובר.
גליון 2316, 20 בינואר 1982, עמוד 63
האמנות הנוצרית של ימי־הביניים
מיוצגת בספר בסידרת פרקים, המוליכים
את המעיין על ראשית ימי הרנסאנס באי טליה,
אמנות ארצות־השפלה וגרמניה של
ראשית המאה ה־ , 16 המאות ה־ 17 וד 18-,
באירופה, המאה שעברה וימי ראשיתה של
האמנות המודרנית.
גליון 2346, 18 באוגוסט 1982, עמוד 58
את מחקריה
של מרת רוכר, על ההיבטים
וההשתקפויות היהודיות של קפקא ביצירתו
(רובר מנסה לקבוע את מקומו של
מחבר המישפט והטירה כיהודי בסביבה
התרבותית שבה נולד) .הרצאה זו מוליכה
את בחינת יצירת קפקא ליצירה
הנובעת מתוך עולמו של יהודי בן העיר
פראג אשר אינו גרמני ואינו צ׳כי, בן
לאותה תרבות. שהיא שוכחת לציינה,
תרבות קאקאניר!
גליון 2349, 8 בספטמבר 1982, עמוד 15
בברכות ובאיחולים לפעילות רבת״הצלחה,
שלך,
מר אבנרי חיקר,
אני כותב לך בשפה הגרמנית, מפני שאני עומד לנסוע
מכאן בעוד שעה, והכתבת הדברים בעברית תדרוש זמן
רב יותר•
הייתי רוצה להגיד לך שאני קורא בשנתיים האח רונות
את העולם הזה בעניין רב, ושאני מעריך ומעריץ
שוב ושוב את אומץ-ליבך ואת כישרונך העיתונאי.
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 65
אברהם יצא
ממחנה־ריכוז ועבר לברית־המוע-
צות אחרי נסיגת הגרמנים. שם הוא
הכיר את שרה, והשניים החליטו
הכית כרחוב יחיאלי
מגורי בהמה
דיירת שרה אדטמן
אלמונים גנבו
ד ר בי חיים
מעש מגו 1י ס
האם הסתובב החשזד
7לא טיבנסיים בג 77
מחלת־גסש 5
כעלי־כית שיטרית אור ויוסי ורזינסקי
״יש לה דירה אחרת !
גליון 2347, 25 באוגוסט 1982, עמוד 20
הוא
טוען שכאשר הוא מציץ מחלונו בשבת,
והוא רואה מטוס אל־ על עם דגל ישראל
טס בשמיים, זה מפריע לו. אז כעת הוא
יראה כל שבת את הדגל הגרמני טס ב שמיים•
לא על מטוס אחד, לא על שני
מטוסים — על שישה מטוסים !
גליון 2345, 11 באוגוסט 1982, עמוד 51
הם היו חברים טובים שלי. אני זוכר
גם את ד״ר נתן, יהודי מגרמניה שעבד
בבית־החולים בנהריה. הוא היה אדם טוב
מאוד.
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 62
חמסין נמכר לשידור לתחנות
הטלוויזיה הגרמנית והצרפתית. ומפי־ציו
נמצאים עתה במשא־ומתן עם
בי־בי־סי, תחנת השידור האנגלית.
גליון 2395, 27 ביולי 1983, עמוד 68
ראיתי במו עיני איך
מייצרים בארץ מערכת מיזוג־אוויר למכוניות
מרצדס. שולחים למיפעל שם, בגרמניה, ושם
מרכיבים את המזגן בקו הייצור.
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 9
הדוח השנתי של איש כזה יכול לשמש מנוף
לפיתוח דיון רציני על טיב הצבא, מיבנהו, עלותו
ותיפקודו — דיון גלוי על סמך נתונים גלויים
(עד כמה שאפשר) ,דיון סודי על סמך נתונים
סודיים בפורומים המתאימים.
שיטה מעין זו. קיימת בגרמניה המערבית, שבה
יש מודעות גבוהה מאוד לצורך לפקח על הצבא
פיקוח יעיל ושיטתי.
גליון 2507, 18 בספטמבר 1985, עמוד 11
צריכים לחתוך להם פה
(מראה בצוואר) את הווריד הראשי, כל עוד שהם קטנים, ולגמור
את זה חד וחלק!״
שום צעיר גרמני באס־אס הנאצי לא יכול היה לנסח את זה
יותר טוב.
גליון 2544, 4 ביוני 1986, עמוד 38
\1בן־גוריון הדיח במכת־פתע אחת שני אלופים, מאיר זורע ויהושפט הרכבי,
שהיו אחראים לפשלה קטנה״יחסית — פרשת ״ברווזי־המים״ .בן־גוריון הדיח
במכה אחת את איסר הראל, כאשר חרג מסמכות בפרשת המדענים הגרמניים
במצריים.
(השבוע צץ ״איסר הקטן״ שוב.
גליון 2539, 29 באפריל 1986, עמוד 30
השכונות הראשונות מחוץ ליפו שקדמו לתל־אביב
— נווה־צדק, נווה־שלום, שכונת שבזי,
המושבה הגרמנית — על סף התמוטטות
וחידלון. ואילו שכונות התיקווה, עזרא, שפירא
והרכבת — שכונות לזמן קצר שנשארו לזמן
ארוך — גם התוכניות הרישמיות תובעות את
הריסתן.
גליון 2540, 7 במאי 1986, עמוד 11
לשמירה על איכות־הסביבה, תנועות־השלום
למיניהן (שהתעוררו לעניין בגלל הנשק הגרעיני)
וגם מיפלגות פוליטיות חדשות (הירוקים
בגרמניה ודומיהם במערב, כמו תנועת־אלטר־נטיבה
בישראל).