גליון 2573, 24 בדצמבר 1986, עמוד 28
כך לא הזכרתי
את המשוררים — לא־עבריים רובם ככולם — שאותם קראתי
בילדותי ובנעוריי, באותם כרכים יפים להפליא ומעוטרים
בעיטורי יוגנדשטיל גרמני, או בספרים הלא־מהודרים המודפסים
על נייר־צנע(מכיל עץ) של משוררים אנגליים קולוניאליים בימי
מילחמת העולם השניה ובשנים שמייד לאחריה.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 11
השימוש נדחה במשך זמן־
מה, אך לא מתוך שיקולים מוסריים, אלא בגלל ספקנות הגנרלים.
לבסוף השתמשו בו הגרמנים לראשונה בבלגיה באביב
,1915 כדי לפרוץ פירצה בחזית הבריטית.
גליון 2537, 16 באפריל 1986, עמוד 34
ההונגרי מקרבות לטרון
נחוג 4יום־הולדתו ה־ 60 של
משה לנכר, אחד מארבעת האנשים
שאיישו עד כה את מישרת נגיד בנק־ישראל
(שלושת האחרים: קודמו של
זנבר, דויד הורביץ, והבאים אחריו,
ארנון גפני והנגיד הנוכחי, הד״ר משה
מנדלבאום) .זנבר, יליד הונגריה,
שנכלא בגיל 18 במחנה־ריכוז גרמני
(וכתב על כך ספר, שנה לאין קץ,
שתורגם, בין השאר, גם לפרוטוגלית)
היה מאנשי גח״ל (גיוס חוץ־לארץ),
שעם עלותם ארצה, בקיץ ,1948 נפצעו
בנסיונות־הסרק לכיבוש מישטרת
לטרון מידי הירדנים.
גליון 2535, 2 באפריל 1986, עמוד 7
כמו כל מיפלגה בארץ, גם המרכז הליברלי נהנה מקרן בגרמניה.
קרן הנס זיידל מממנת את הליברלים.
גליון 2535, 2 באפריל 1986, עמוד 17
הם לא היו צופים
פאסיביים במאבק בין הבריטים והגרמנים. הם ביקשו לפרוק את
עול האיש הלבן.
גליון 2532, 12 במרץ 1986, עמוד 31
טות ...בהכרח הוא קשור לתפיסה מסויימת
אנחנו מחפשים עכשיו מימון גרמני לסרט
האוהבת את האמבלמאטי והמאגי ...הוא
הדוקומנטארי על קפה ״פראק״ (בתל־אביב.
גליון 2531, 5 במרץ 1986, עמוד 12
זה יהיה היום לרדת מן הארץ, או לרדת
למחתרת.
(ב־ 1932 נערכו בגרמניה ארבעה סיבובי־בחירות. במארס,
בבחירות הישירות לנשיאות־המדינה זכה אדולף היטלר ב־11.3
מיליון קולות.
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 33
הוא התפטר ממישרתו נארבייטר־צייטונג
(בגרמנית: עיתון־העובדים),
פתח חנות־תקליטים אופנתית בלב
וינה הבירה והפך עד מהרה לבעל
שרשרת חנויות־תקליטים מצליחות.
גליון 2559, 17 בספטמבר 1986, עמוד 35
שידור
צר־ש
שארות מראש
• לישראל סגל. כתב־הטלוויזיה בגרמניה.
באוסטריה. בבריטניה. באיסטנבול ובכל עיר
אירופית שבה מתרחשות הרשות.
גליון 2564, 22 באוקטובר 1986, עמוד 33
אני
מתעב את אבו־נידאל, שבאחד מפירסומיו הגדיר אותי כסוכן־
המוסד ודן אותי למוות, ובפירסום אחר תבע ממני לחזור לגרמניה.
אבו־נידאל רצח כמה מטובי ידידיי וחבריי, כמו סעיד חמאמי
אוד אבנדי
שיחת חולין
נכנסתי לחנות קטנה כדי לקנות משהו.
גליון 2563, 15 באוקטובר 1986, עמוד 17
״
״בוודאי שיש,״ השיב הנהג בתמיהה ,״יש הגבלה של 130
בגרמניה אין בכלל. בארצות־הברית, לעומת זאת, ההגבלה
דומה לשלנו.
גליון 2511, 16 באוקטובר 1985, עמוד 35
שיא ההצלחה והחרפה
נחוג
בהמבורג שבגרמניה, יום־
הולדתו ה־ 80 של מכס שמלינג,
אלוף־העולם באיגרוף (במישקל כבד)
של שנות ה־ ,30 שהגיע לשיא הצלחתו
ב־ ,1936 עת גבר על האלוף האמרי־ך
קאי־הכושי הבלתי מנוצח עד אז, ג׳ו
!
גליון 2513, 30 באוקטובר 1985, עמוד 11
בסוף
סערנו כולנו ביחד, ודיברנו בעירבוביה איטלקית,
אנגלית, גרמנית, ערבית ועברית.
האם זה היה מיפגש אסור?
גליון 2554, 13 באוגוסט 1986, עמוד 13
מרק(אוקונור, פרקליטו הנוכחי).
מרק נסע לגרמניה לפגוש שני
מאז הוא לא עזב אותי.
גליון 2547, 23 ביוני 1986, עמוד 31
מקובל לחשוב כי שום שיר אינו יכול להיכתב
ביצירה זו: אילו ניתן היה — מן הדין היה שכל
הגרמנים שבעולם, אלה החיים ואלה שעוד
ייוולדו, יצפו בסרט זה מדי־שנה בשנה ובמלוא
אורכו ( 400 שעות רצופות) ,כלומר כשישה עשר
יום בשנה, עד סוף ימיהם: זאת, כדי שתחדור
להכרתם החמקמקה ולו אלפית־זוועה ממה
שעוללו בימי מחלתם.
גליון 2543, 28 במאי 1986, עמוד 21
האיש פעל לבדו. הוא התקבל במצריים כקצין גרמני לשעבר,
המשווק פרוטזות לנכים. החברה המצרית הגבוהה נפתחה לפניו,
ראשי השילטון נפגשו עימו.
גליון 2509, 2 באוקטובר 1985, עמוד 5
רק עתה זכיתי לקרוא, בתרגום, כמה מכתביו
של המשורר והעיתונאי היהודי־גרמני היינריך
היינה ( )1856 — 1797 ואני חושבת שאני ובני
גילי הפסדנו הרבה מאוד מכך שלא ניתן לנו
להכיר את כתביו במיסגרת חינוך־החובה.
גליון 2502, 14 באוגוסט 1985, עמוד 4
ולאותה פרשה יש גם ספיח היסטורי: אנחנו
התנינו עם הדייגים־המבריחים כי לא יבריחו בין
היהודים לא־יהודי כלשהו(מחשש ממרגלים —
מסתננים גרמניים) .הדייגים קיימו את התנאי
הזה, עד שיום אחד ניצב ראש הדייגים לפני האיש
שלנו באיזמיר והודיע לו:
״אני יותר מדי מעריך אותך מלשקר לך!
גליון 2527, 5 בפברואר 1986, עמוד 6
היה זה מימסך
לאומני כל״כך קיצוני, עד כי קניג הפך
בעיני הציבור הערבי בן־לילה לסמל
מתפטר קניג
שינאה לוהטת
הגיזענות. שמו הגרמני(קניג — מלך)
הפך שם־דבר בשפה הערבית־הישר־אלית.
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 29
אמא באה מיארוסאר ואבא בא משדלוף. הם
נפגשו בפולניה ואחר־כך בגרמניה, שאליה ברחו.
כשפרצה מילחמת־העצמאות אבא התגייס ועלה
ארצה, ואמא רצה אחריו עם שני הוריה.
גליון 2668, 19 באוקטובר 1988, עמוד 43
גלאזיר: בסדר, כל טוב לך, שלום.
ייליל: תודה לך.
(המשך מעמוד )7
גרמנים הרגו שישה מיליון יהודים אירופיים.
גליון 2575, 6 בינואר 1987, עמוד 38
מק־מילן החל את
דרכו כשר זוטר(ושליח למשימות סו דיות,
כמו תיאום הפלישה לצפון אפרי קה
עם כוחות וישי הפרו־גרמניים) ב ממשלת
וינסטון צ׳רצ׳יל של מילחמת־העולם
השניה, שימש לאחר מכן בכמה
מישרות מינסטריאליות עד שעלה מ תפקיד
שר־האוצר לתפקיד ראש־המפד
שלה
גליון 2577, 21 בינואר 1987, עמוד 8
אחת את המינוי לכמה שגרירים:
ליהודה אבנר בלונדון, לעובדיה סופר
בפאריס, ליוסי הדס בבלגיה, לקונסול
ראובן מרחב בהונג־קונג ולשגרירים
בגרמניה וביפאן. בכך הוא הצליח להתנער
מלחצים שונים למינויים, וגם הצליח
לפגוע בעקיפין באבי פזנר, היום
דוברו של יצחק שמיר במישרד־ראש־הממשלה.
גליון 2596, 1 ביוני 1987, עמוד 7
עכשיו מדברים על ״ועדת־חקירה״
שתעזור לדחות ולטשטש.
אני מוצא את עצמי במצבו של אותו
גרמני ״טוב״ ,שאמר: לא ידעתי. לא ידעתי,
מפני שלא רציתי לדעת.