גליון 2674, 30 בנובמבר 1988, עמוד 15
זה מזכיר לי את אחד הסיפורים הקצרים העצובים ביותר
ששמעתי.
זוג גרמני קשיש הצליח להשיג, מייד בתום מילחמת־העולם
השניה, אשרת־כניסה לארצות־הברית.
גליון 2696, 3 במאי 1989, עמוד 42
אם אתם רוצים לראות במדינה הציונית אכסניה בלבד, כשם שראיתם, למשל, בגרמניה
הטרום־נאצית, עד ליום שבו יבוא המשיח, מבלי שאתם עצמכם צריכים לנקוף אצבע לשם
שמירת עצם קיומה, אז תסתלקו גם מכל השפע שאכסניה זו משפיעה עליכם.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 46
אולי בגלל השפה העממית הזו ואולי
פשוט בגלל התקופה המאוחרת שבה התקבל
לתיאטרון לא נתנה ההצלחה הגדולה בגרמניה
לרודנסקי את הלגיטימציה שחיפש. הוא
היה אהוב־הקהל, אבל אצל חבריו עדיין נשאר
׳אאוט־סיידר״ עד מותו.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 23
אותה המפה
שעמדה לנגד עיניו של הדוקטור תיאודור הרצל, עיתונאי
בווינה, וידידו של מכס נורדאו, עיתונאי ומבקר בגרמניה,
כאשר חשבו, באי־רצון רב, על פלסטינה.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 51
שכן ריין פירושו
באידיש (ובשינוי קל גם בגרמנית) :נקי,
טהור, זך. ההבדל הוא רק בזה, שהוא לא בחר
בשם־מישפחתו, ואילו אני ־ בעוונותי הרבים
— קיצרתי את שם־מישפחתי הקודם, וכך
יצא בעברית מה שיצא.
גליון 2714, 6 בספטמבר 1989, עמוד 39
במילא, פרשנים מבריקים פחות מאדורנו
היהודי הגרמני אינם מסייעים להבנת בקט.
יש המדברים על ההיבט ה״קיומי״ אצלו, אחרים
יסבירו לך כי האיש העיוור, השתלטן,
בסופמשחק, הוא ג׳ימס ג׳ויס, ואילו זה המתרוצץ
סביבו ומספק לו אינפורמציה על העולם
הוא בקט הצעיר שהיה מזכירו בפאריס.
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 31
0111105 זט 31ז1.116
׳ ,78000 שהופיע לא מכבר בהוצאת
ח0ג \ 10181 שבלונדון ובניו־יורק, וכן את סיפרו
של ג׳ו־ן וילט על אמנות ופוליטיקה ברפובליקה
של ויימר, ואחר־כך מפנה אותו אל
ים שלם ומרתק של מחקרים בגרמנית, בצרפתית,
באיטלקית. פשוט כדי שישכיל מעט.
גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 14
כפי שסיפר לי בטלפון, הונגריה
היא ארץ נחמדה, אנשיה חביבים, הדיור בה זול הרבה יותר
מאשר בגרמניה ובאוסטריה, והגבולות פתוחים לכל.
גליון 2726, 29 בנובמבר 1986, עמוד 25
זה היה כחצי שנה אחרי הפוטש של קרליבך( .מקורה
של מילה זו היא במילה גרמנית־שווייצית, שפירושה דחיפה,
מכה).
לרגע נדהמתי.
גליון 2724, 15 בנובמבר 1989, עמוד 31
יתרה מזאת: שנים רבות, לפני מילחמת״
העולם השנייה, קיוו בריטניה וצרפת שהיט־לר
וסטאלין ישמידו זה את זה, שגרמניה
הנאצית תשמש ככלי להריסת הבולשביזם.
גליון 672, 7 בספטמבר 1950, עמוד 12
מאוזן ) 1 :כוב ש יוני גדול; ) 6פרי מתוק שקליפתו מת >.
)9שור הבר הקדמון; ) 10 מובן; ) 12 בלורית הארי; ) 14 מקור מים;
) 15 נעימה; ) 17 ארץ איים שכנה; ) 18 חברת שיכון לאומית; ) 20 פקודה;
)21 מעוט משקל; ) 22 מפל מים; ) 23 קנה בליעה; ) 25 ספר ילדים
מפורסם; ) 27 קש קצוץ; )29 מצוי ליד כל תחנת אוטובוסים; ) 31 אשת
אברהם; ) 33 שלהבת; ) 35 מגדל צופים; ) 38 תבואה; )40 המאור הקטן;
)41ב תוכי; ) 42 מידת הלח; ) 44 קו מפוזיטור גרמני בסוף המאה
) 47 מעגל ) 49 :קצה הצנור ;
ר,קידמת; ) 46 מסמר המוכנס ביד;
) 50 מסוגי הספרות היפה 51 מחבב!
גליון 975, 21 ביוני 1956, עמוד 9
היה זה בשעה שגברת רוזוז פיק, ייקית
בגיל העמידה המשחקת בשעות הפנאי שלה
בתיאטרון הגרמני הגשר, יצאה לטיול שיגרה
עם כלבתה הקטנה.
גליון 899, 6 בינואר 1955, עמוד 7
לכן לא התפלאתי כאשר ראיתי בביתיהחולית היהודי אחיות
גרמניות, כושיות וערביות מזדקפות לעמידת דום כאשר שרו
את התקוה.
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 9
״אני רק מצטערת שהחוק אינו מרשה לי
לאסור את הנאשם יותר מ־ 30 יום,״ סיכמה.
כאשר עמדה א/ק אריך להפליג חזרה
לגרמניה, ביקש הקברניט לשחרר את איש
צוותו, הודיע כי יקבל את עונשו מידי
שלטונות ארצו.
גליון 930, 11 באוגוסט 1955, עמוד 7
הילד הבלונדי
גדל והיה לתלמיד, לא נבדל במאומה משאר
חבריו לכתה, סיים את בית־הספר התיכון
הגרמני שבאותו מקום. כדרכם של רבים
מבני המעמד הבינוני ברומניה שגרו במחוזות
הגבול, נכנס מאכסימיליאן הצעיר כמתלמד
לבודק־מכס.
גליון 902, 27 בינואר 1955, עמוד 17
יום הולדתו ה־ 50 של המשורר שלום שפירא, הידוע
יותר בשם־העט שלו, ש .שלום. שפירא, שכתב את
שיריו הראשונים בגרמנית, נדר לעבור לעברית עם עלייתו
ארצה, קיים את הנדר בששה כרכי שירה (הנר לא כבה, פנים
אל פנים) ,הספיק לזכות עד יובלו הראשון בשלושה פרסים
ספרותיים נכבדים: פרם ביאליק, טשרניחובסקי ובמר, קיבל
ליום הולדתו פרס כבוד מיוחד מאת עירית חיפה.
גליון 921, 9 ביוני 1955, עמוד 13
לחסד־של־אמת כזה
זכה בשבוע שעבר גם כלב רמת־גני בהיר־שיער
וגדול־מידות.
הכלב, מטיפוס כלב־רועים גרמני, היה
שייך לזוג עולים מרומאניה שהשתקעו בשיכון
רסקו ברמת־גן.
גליון 996, 14 בנובמבר 1956, עמוד 30
בדרך רואים כמה מטבחי-
שדה משוכללים ביי תר, מתוצרת גרמנית,
שהיו נגררים אחרי מכוניות ומסוגלים לספק
אה חות חמות בכל התנאים, אם רק לא
עוזבים אותם באמצע הדרך.
גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 13
במשרד ניסה בעל בית־החרושת יהודה
לנדאו להזעיק את המשטרה• ״בריונים פרצו
לתוך המפעל,״ הסביר בהתרגשות ובמבטא
גרמני לתורן, במוקד המשטרה החיפאית.
המשטרה מגיעה באיחור.
גליון 1050, 20 בנובמבר 1957, עמוד 13
על
כך הודיע השבוע חבר הנהלת התזמורת
אורי טפליץ. יצירות המלחינים הגרמנים
המוחרמים יוכללו בתוכניות הקרובות של
התזמורת יעול וחסכון, הלכה למעשה,
הדגים השבוע לפני עובדיו חבר הנהלת
הסוכנות מטעם אחדות העבודה י.
גליון 1043, 2 באוקטובר 1957, עמוד 5
הוא נהג כפי שנהגו
שבויים במצב זה מאז ומעולם: כדי להעלים
את הסרטים החשובים שהיו ידועים
* קארל דוברם אדוארד פון־הארטמן, פילוסוף
גרמני שטען ני הרצון והרעיון׳אינם
כפופים זח לזה, אלא פועלים במשותף£ .
*• פרט זה חושמם מטעמי בטחון מתוך
סיפורו של נלסון, שפורסם בנליון הנויוחד
של העולם הזה (.)1036
לו,׳.סיפר לחוקריו כזבים שונים ודמיוניים.
גליון 1047, 30 באוקטובר 1957, עמוד 4
כך התחייבו המצרים מראש להגנה נוקשה.
משלחת של מומחים צבאיים גרמניים הזהירה בפירוש מפני שיטה זו. הם יעצו למצרים,
על סמך הנסיון של מלחמת־העולם הראשונה באזור זה, להגן על תעלת־סואץ לאורך רכס
הנמצא כ־ 50 קילומטרים ממזרח לתעלה.
גליון 1060, 22 בינואר 1958, עמוד 7
גם בעדותו של
קסטנר, שהצהרתו בשבועה היתד, מיועדת רק לבית־משפט
גרמני לדה־נאציפיקאציה, אינה מתאימה ל אמ ת...
גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 17
תחילה, לא היה ברכט מרוצה
מיצירתו וסירב להציגה בתיאטרונו שבברלין
המזרחית. המחזה הודפס בצרפת ואחרי
כן בגרמניה המערבית, בה הוצג
לראשונה בתיאטרון קטן בעיר פראנקפורט.