גליון 1303, 29 באוגוסט 1962, עמוד 6
אפילו תפוצת מעריב, שהיא גדולה בממדי
ישראל אך מבוטלת בממדים אנגליים, אמריקאיים
או גרמניים, לא יכלה לספק למכונה
.הרעבה עבודה בכמות מספקת.
גליון 1275, 14 בפברואר 1962, עמוד 15
אני מציע לקבל את עיקר הצעת ה קירבת השורש ״הלם״ לביטוייכח?80111,^ 01
בשפה הגרמנית ו־ך 111 בשפר, האנגלית. אך
וועדה בשינוי משקל, ולקרוא לזה לובנן.
גליון 1261, 8 בנובמבר 1961, עמוד 3
ומאות נענו לצו הקריאה — ותיקי
חיל-הספר; מתנדבי הרוכבים לפלוגות המחץ
בזמן סכנת הפלישה הגרמנית; סאות המתנדבים
במשטרה המיוחדת בשנות 39־1930
ובזמן מלחמת העולם השניה.
גליון 1266, 13 בדצמבר 1961, עמוד 10
היא המשיכה לספר
לי על החיים שלה במחנות־הריכוז בגרמניה.
הרגשנו קרובים מאוד מבחינה נפשית — ופתאום גם מבחינה גופנית.
גליון 1646, 19 במרץ 1969, עמוד 27
• איש־התיאטרון זאב יוסיפון,
על הנ״ל :״א גולדענע קייט (שרשרת זהב)
עם אבן־ספיר.״
• שר־האוצר של מערב־גרמניי
יה, פראנץ־יוזף שטראוס :״אני שולל
כיבושים צבאיים בכל מקום בעולם
גליון 1524, 16 בנובמבר 1966, עמוד 27
בגביה, וגם לגבי ידידיה העיבריים, נשארו בתוקפן תקנות
החירום הבריטיות, אשר עליהן אמר שר־ד,משפטים של
ממשלת־ישראל, כי אפילו בגרמניה הנאצית לא היו כדוגמתן.
משמע: בישראל, המתפארת באדרת של מדינת חוק, ניתן
בכל רגע לאסור אדם ללא משפט וללא שופט, להגלות אדם
מביתו מכפרו, לרתק אותו בביתו (או הרחק מביתו) בצורה
שתפקירו לחרפת רעב, להפקיע את אדמתו על־ידי סגירת
השטח ותחבולות דומות, להשפילו, להגביל את חופש־התנועה
שלו, לשלול את פרנסתו, להעמידו לדין בפני בתי־משפם
צבאיים.
גליון 1509, 3 באוגוסט 1966, עמוד 18
שניהם מאותה סיבה. כי ברטולם ברכס,
המחזאי הגרמני שנפטר לפני עשר שנים,
כמעט ולא כתב מחזות עם אנשים חיים,
מעוררי הזדהות והבנה.
גליון 1098, 15 באוקטובר 1958, עמוד 7
דממת מוות שררה באולם בית־הדין,
כשתיאר השופט הלוי, בקולו השקט והמתון,
בעל המבטא הגרמני הבולט, את פרטי
הטבח ב־ 14 הנשים השלזזת, שחזרו לכפרן
מבלי שתדענה כי עוצר פתאומי הוטל עליו.
גליון 1119, 8 במרץ 1959, עמוד 5
ליטרת כשר כנמל
ף מד שני הקצינים הקודמים, דחף היאוש את מפקח ראשון הו ר ס ^זקל « 3ל ל £5 £ £
Wישראל, לאמריקה. הוא עלה מגרמניה לפני 25 שנה, בהיותו כבר בוגר בית־ספר תיכון.
גליון 1119, 8 במרץ 1959, עמוד 17
התשובות הארוכות נבדקו על־ידי הבמאי
בעיון רב כעייה אחרת שהתעוררה
בחזרות על הבט לאחור בזעם היתה:
תלבושתה של גיבורת המחזה, אותה משחקת
מרים זוהר. בעוד שבאנגליה ובגרמניה
היתד, השחקנית שביצעה את התפקיד
לבושה מכף־רגל ועד ראש, הרי בביצוע
הפאריזאי הולבשה השחקנית בתלבושת שכיסתה
רק חלק זעום של חמוקי גופה.
גליון 1127, 6 במאי 1959, עמוד 9
הוא ביקש לעזור להם, אך גורש
ועלה ארצה בשנת 1949 מגרמניה. התגייס
מן המקום. הוא נשאר שם בכל זאת, וללצבא
ולאחר שסיים את שרותו, החל לעבוד
בסוף, משלא הצליחו האנשים לתקן בעצמם כפקיד בעירית נתניה.
גליון 1132, 9 ביוני 1959, עמוד 12
האחת:
פגישת ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נודיל
צ׳מברלין, עם אדולף היטלר במינכן. השנייה:
פגישת שר־החוץ הגרמני לשעבר, יוא־כים
פון ריבנטרום, עם שר־החוץ הסובייטי
לשעבר, וויאצ׳סלאב מולוטוב, במוסקבה.
גליון 1086, 23 ביולי 1958, עמוד 9
הוא היה
גורם פעיל מאד בהפיכה זו, ובהצטרפות עיראק
למחנה הגרמני־איטלקי. אני זוכר כי
באותה תקופה, תחת שלטון רשיד עלי, יצאתי
לטייל בחברת חיסאם אל־דין, המפקח הכללי
של משטרת עיראק.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 4
הוא
מעורר מאד למחשבה על מהות המשטר.
הזכיר את פרשת הסרן מקופניק בגרמניה
הדבר שקרה באחד באפריל הוא עבירה
הקיסרית, כאשר אסיר משוחרר לבש מדי-
פלילית לפי חוקי הארץ.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 7
• חברת השילמוים שילמד 30 ,אלף ל״י לחברה ישראלית, שערכה מחקר מסחרי
המבקר צדק
בגרמניה, על אף שמבקר המדינה קבע כי אין זה בשום אופן מתפקידה של חברת השילוחים
י• תכן כי חהסכר לכל התופעות הללו נעוץ במשפט צנוע אחד של מבקר המדינה,
לממן מחקרים מכל סוג שהוא.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 18
ברטי טיטמן שייכת לשיכבה מסוייסת מאד בנוער הישראלי:
צברים ממוצא גרמני. לכן למדה בגיל מוקדם מקצוע טוב — תופרת
וציור־אופנה( .אתם רואים את הדגמים המונחים לפניה?
גליון 1115, 11 בפברואר 1959, עמוד 18
לביוש, שישב בחברת
שלושה אנשים, לא האמין שהמנה הענקית
היא עבורו, חתך את הסטייק לארבע חתיכות
וחשב ;חלקו בין המסובים עד שהעירו לו
כי הסטייק מיועד רק עבורו תקלה
אחרת אירעה גם למשלחת התיאטרונים הישראליים
שנסעה לגרמניה כדי להזמין ציוד
חדיש עבור הנימה והקאמרי.
גליון 1121, 25 במרץ 1959, עמוד 17
הוא פייס את התייר בהבטיחו לו
פגישה עם ביג׳י כפיצוי לשיא עתונאי
זכה ביום אילת לא־עתונאי יעקב הוז מן,
הידוע יותר כמנהל חברת התעופה ארקיע:
מאמרו על אילת פורסם ב־ 11 עתונים
יומיים, בשבע לשונות (עברית, אידית, צרפתית,
רומנית, פולנית, הונגרית, גרמנית)
העתונאי האלמוני שהחל לאחרונה
לפרסם במעריב מאמרים ביקורתיים
מאוד על מפא״י תחת השם א.
גליון 1148, 30 בספטמבר 1959, עמוד 21
״ על חייו הפרטיים של קאסם :״אל־
מ ד עיו ת
ישראל בר־יהודה
שו של שנש
המאורע העיקרי של מדיניות־הפנים בשנת תשי״ט היה המשבר הממשלתי, שבא בעקבות
עיסקת־הנשק הגרמנית. דויד בן־גוריון הצליח בפרשה זו לרכוש את הסכמת רוב
הקהל (ראה עמודים 5־ ,)4לחזק את מעמדו שהחל להתרופף.
גליון 1157, 24 בנובמבר 1959, עמוד 13
נח, שיצא
אחת לכמה חדשים למסע עסקים לחוץ
לארץ, בזבז כספים אלה בהרחבה, בעיקר
במקומות בילוי בשוויץ וגרמניה.
באוקטובר נסע נח שוב. הפעם בלי לחזור.
גליון 1085, 16 ביולי 1958, עמוד 16
הוא אוהב מאד לפטפט בשפות
הצרפתית, האנגלית, הפולנית׳ הרוסית,
האיטלקית והגרמנית. נשמע יותר
מדי טוב כדי להיות אמיתי אבל אל
תתרגשי.
גליון 1087, 30 ביולי 1958, עמוד 2
נורלה של צ׳כוסלובקיה, שניפתה להשתלב
ב״סדר החדש״ של היטלר, וגורלם של מיליוני
בני עמנו שנם הם השתלבו במרחב
הגרמני, צריכים לשמש לנו לקח.
אברהם בלסברגר, קרית־אונו
נוכח הסכנות המאיימות עלינו, עם המהפכות
החדשות במרחב, צפה ועלתה מחדש
ונעשתה אקטואלית יותר בעית ההסדר שיקבע
את מקומה של ישראל ביז עסי האחור.
גליון 860, 15 באפריל 1954, עמוד 22
כתב
אל-קאהירא, עתונו ש׳ גמאל עבד
אל־נאסר, שבועיים אחרי המקרה :״אודי
אבנרי הוא שהיה אומר — היהודים נלחמו
בהיטלר הגרמני, לאחר מזאת השליכו יהבם
על •מאה היטלרים יהודיים ...הוא שהיה
קורא לסובלנות, אך גמול ההטפה לסובלנות
בישראל הוא מוות ...משרד הנהלת שבו״
עונו הותקף בפצצות יותר מפעב אחת, אך
השבועון המשיך להתקיים...
גליון 873, 15 ביולי 1954, עמוד 9
״
הוא פ ח בבכי מר, חזר תוך כדייכך
על טענתו, כי אביו הוא שהביאו לדרך
הפשע כשדרש מבית־המשפט, בפעם הראשונה
שזילבר הובא לפניו, שיישלח למוסד
דאללם :״כין ארה״ם וישראל
שוררים יחסים מיוחדים כמינם.״
* אקדח גרמני.
״ פיסטולה באראמה, אקדח איטלקי.