גליון 2067, 13 באפריל 1977, עמוד 35
גודריאן הוליך (אישית ופיסית) את מסעי־הבזק
ברוסיה בהיותו בן — 53 וכאשר נפטר, בגיל ( 66ב־) 1954
שימש בתפקיד רמטכ״ל היבשה של הצבא המערב־גרמני
המתחדש. מונטגומרי הפך רמטפ״ל צבא-היבשה הבריטי
בהיותו בן 59 ואת שירותו הצבאי סיים, בנאט״ו, ב־, 1958
בגיל .71
מוכן שאינני מטיף להפיכת המטכ״ל למו•
שכ-זקנים.
גליון 2110, 8 בפברואר 1978, עמוד 26
פעולותיהם מהוות
מדינה שאינה מתחשבת באינטרסים של
פגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות של
הראשונה של העיתונאי לברכט עם חו בת־הברית
היחידה שנותרה לה בעולם,
מות בית המעצר. הוא נמלט מגרמניה ל שולחי
ובאמינותה של החקירה כולה, על
לא תוכל לאורך ימים לתבוע מאותה בת-
ארץ ערב מלחמת העולם השנייה.
גליון 2114, 8 במרץ 1978, עמוד 49
על עריכת
כתב־העת הזה הופקדו ישראל אלירז, מורה
שהתפרסם בחיבור תמלילים לאופרות שוא-
ניות גרמניות, והד״ר פינחס פלאי, עסקו-
תרבות דתי.
גליון 2011, 17 במרץ 1976, עמוד 22
במקרה י שבבגרותו ייחלה בסרטן, ניתן
לטפל בו בחומר השמור על שמו.
ירחון מדעי גרמני לחקר הסרטן הביע
לאחרונה הערכה לניסיונות טיפול ש נעשו
על סמך גישתו של אדן גרץ.
גליון 2197, 10 באוקטובר 1979, עמוד 31
בימים האחרונים קיימה ארצות־הברית
מגע עם נציגי אירגון הישיחרור הפלסטיני,
וכך עשו אוסטריה, צדפת וגרמניה
המערבית. אפילו משה דיין, שר־יהחוץ
של ישראל.
גליון 2170, 5 באפריל 1979, עמוד 81
אלא שלא די בכך, והוא גם מרצף
את סיפרו במישפטים כמו :״הכלבה בבר
קיבלה בכניעה נשית ...בנענועי ירכיים
שמנמנות וכאשר אשה אינה מספקת
אותו, באורח המצופה, הרי שהיא הו פכת
ל״זונה״.
ה־,20
מתמיד, שירה גרמנית מהמאה
שירה המתורגמת כהלכה מבחינה לשונית,
אך נטולת מיקצב שירי.
גליון 2184, 11 ביולי 1979, עמוד 28
(אחרי מילחמת־העולם הראשונה טענו הנאצים, כי
הצבא הגרמני כלל לא נוצח במילחמה, אלא שהיהודים
״תקעו סכין״ .בגב הצבא המנצח.
גליון 2083, 3 באוגוסט 1977, עמוד 50
הנה מה שמולידה חברת שפע כמו החברד. הגרמנית אחרי
שהתיזסורת הפילהרמונית בניצוחו של זו כין מהטה ,׳ניגנה באיצטדיון בלומפילר
בליווי רעמי תותחים וזיקוקין די־נור, הציע מחזאי תל-אביבי לזויבין מהטה :״לנגן את
מילחמת יום־הכיפורים ׳במקום ההתרחשות״ • צ׳ ארלםמא רו כיץ׳ ,אחד החדשנם
בין במאי לונדון, מעלה בימים אלה גירסה משלי לסוחר טוונציח של וי לי א ם
שיקספיר, כאשר שיילוק !
גליון 2077, 22 ביוני 1977, עמוד 46
תקשורת (״מי כאן קומי סר״)
נתגלתה, על-ידי הטלוויזיה, במלוא
״קלונה״ .שנוא-נפשו של שילוח הוא לוחם
אנטי־נאצי ידוע, חתן פרס נובל לשלום,
שמת במחנה־ריכוז גרמני.
לונדון אף סיים בשיגור מיבזק ידידותי
לשילוח בזו הלשון :״אמור לי מי אויבך
— ואומר לך מי אתה.״
מדור קיטעי־ה,עיתונות של עלי כותרת
מוכיח עצמו שוב ושוב כאחד המדורים
המעניינים והחשובים בטלוויזיה.
גליון 2086, 24 באוגוסט 1977, עמוד 9
לדוגמא, סטאלין, אשר הרס את התרבות וה תיאטרון
הרוסי, היטלר, גבלס וחבר מרעיו שהרסו
את התרבות הגרמנית, מק-קארתי בארה״ב, שניסה
להרוס את התרבות האמריקאית, ולא אדבר על האינק־ויזיציה
אשר העלתה את ז׳יורדנו ברונו על המוקד
והתעללה בגלילאו גלילי.
גליון 2084, 10 באוגוסט 1977, עמוד 23
הקבלן
בצלאל מזרחי, שגם לו קשרים עם היהודים הגרמנים,
לא מסוגל למלא את התפקיד כיוון שזה היה גדול עליו.
גליון 2084, 10 באוגוסט 1977, עמוד 30
היה זה כאשר התנדב לצאת, בראש
כיתת־סיור, אל מול עמדות ארטילריה של
הגרמנים באיטליה, כדי למשוך את אישם
ולאפשר בכך את מיפוי מערכיהם.
גליון 2074, 1 ביוני 1977, עמוד 55
סופרים בהרכב מוזר ביותר מייצגת את סופרי ישראל בקונגרס פא״ן־קלאב הגרמני, הנערך
בימים אלה. עם חברי המישלחת נמנים דויד רוקח, שלמה ניצן ונעמי פרנקל •
בחוגי־סיפרות רבים נלחשת בימים אלה הלחישה הרועמת, כי לתפקיד נשיאה החמישי
של ישראל יש בכוונת הליכוד להציג את מועמדותו של המשורר־הלאומני אורי צבי
גרינברג, שהשנה מלאו לו • 80 משורר ירושלמי מ״דור הפלמ״ח״ הפיץ בין ידידיו
קטעים ממאמרו של ח״ב משה שמיר, למחרת היבחרו לכנסת.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 38
במשך שנים רבות
כימעט ואי־אפשר היה לערבי לזכות באיזכור בעיתון
אמריקאי או גרמני.
אולם התעמולה הגאונית כיותר אינה יכולה
להצליח, כהכרה חופשית, כשהיא נוגדת את
מושגי־היסוד המקוכלים.
גליון 2284, 10 ביוני 1981, עמוד 14
.״
על החברה והכלכלה הישראלית אומר
טבנקין :״תוך שלושים שנה הגענו למצב
של קיטוב חברתי, כאשר לשני העשירונים
התחתונים יש 0/6ר מההכנסה הלאומית,
ולשני העשירונים העליונים יש .450/0
בגרמניה הגיעו למצב כזה אחרי 200 שנים.
אני לא עוסק בשאלה הסוציאלית, האם
זה טוב או רע.
גליון 2441, 13 ביוני 1984, עמוד 60
גיבור הספר, פריפקה,
הוא נוצרי העומד מאחרי התפוררות
מישפחה יהודית, בעלילה המתרחשת
בארץ, בגרמניה ובארצות־הברית.
עתה הופיע סיפרו השלישי.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 66
זיזן, אשתו
השלישית של מאו, היתה לצידו בעת
המנהיג
הסיני
בשנותיו
נפטרה בירושלים, בגיל ,84
מרים ילן־שטקלים, משוררת
שירי־ילדים (בובה זהבה, הגיינג׳י),
ילידת רוסיה, שהתפרנסה ממישרת
האחראית למדור הסלאבי בסיפריה
הלאומית ובעלת רעיונות מקוריים
ביותר: שם מישפחתה העברי, ילן,
נלקח מראשי־התיבות של שלושת
שמותיו הפרטיים של אביה (יהודה
לייב ניסן) והיתה זאת היא שתירגמה
את יומניו של יוסף טרומפלדור, איש
תל״חי, מרוסית לגרמנית.
נפטרה בלונדון, בגיל ,90ד״ר
מליני סוקולוב, בתו של נחום
סוקולוב, מראשוני הציונים ברוסיה,
הנחשב גם לאבי העיתונות היהודית.
גליון 2440, 5 ביוני 1984, עמוד 30
המיקרה היה ברור לגמרי, הרצח היה אכזרי
במיוחד, ולא היתה לבית־המישפט כל אפשרות אלא להטיל את
העונש המירבי. רוב דעת־הקהל בגרמניה קיבל את פסק־הדין
בהסכמה.
הנאצים יצאו מכליהם מרוב זעם.
גליון 2420, 18 בינואר 1984, עמוד 61
החשודים
העיקריים הם אנשי־הסקי מברית־המועצות,
צ׳כוסלובקיה וגרמניה
המיזרחית. הסיבה, כפי שאומר המאמן
האמריקאי מייק גלאגר.
גליון 2415, 14 בדצמבר 1983, עמוד 64
לנשים הכדורעפניות הישראליות —
הוא יתקיים בגרמניה.
ולבסוף: אלון מכחיש כאילו רובם
של הכדורעפנים באים מהקיבוצים
ולכן ההתייחסות האידיאולוגית
לספורט הזה :״פעם רוב הקבוצות
בליגה הלאומית היו מהקיבוצים, היום
המצב השתנה.
גליון 2424, 15 בפברואר 1984, עמוד 18
(סרט על ז׳דנה הוצג גם בטלוויזיה הישראלית).
איש •הירוקים״ מגרמניה דיבר על מלחמתם של שני הגושים,
האיש מצ׳ילה דיבר על הרודנות העקובה־מדם של הגנרל פינושה,
חביב האמריקאים, והפיליפיני אמר כמעט את אותו הדבר על
הגנרל מרקוס.
גליון 2324, 17 במרץ 1982, עמוד 60
אני רואה טלוויזיה בהולנד,
בנורווגיה, אפילו בגרמניה הגדולה, ואני
לא מתבייש.
• אתה רוצה לומר שאתה
מרוצה ממצב תוכניות־הכידור בטלוויזיה?
גליון 2318, 3 בפברואר 1982, עמוד 63
השפם הוא בעל רקע פסיכולוגי, אשה
התובעת מבעלה לגדל שפם ארוך, שעיר
וניתן למשיכה, ואינה מרשה לגלחו מכיוון
שגם החייל הרוסי שדאג להנקת תינוקה
(על חלב נשים גרמניות) במחנה הריכוז
שבו היתד, כלואה, היה בעל שפם דומה.
גליון 2431, 4 באפריל 1984, עמוד 27
אפשר היה לתלות מעל לבית־הנתיבות, מתחת לשלט ״ברוכים
הבאים לישראל״ ,שלט מאיר־עיניים :״לכושים הכניסה אסורה״
(על מישקל השלט ״אין כניסה לכלבים וליהודים״ ,שהיה תלוי
במקומות רבים בגרמניה בתקופה מסויימת).
מחיתי לא פעם על הנוהג הנפסד הזה לעצור אנשים בדרך
מכבש המטוס לאוטובוס, אך ורק בגלל חזותם החיצונית(הערבית,
בדרך־כלל) .גם כשיש בעיה ביטחונית, ניתן לבצע את הדברים
במינימום של טאקט וכבוד לאדם, ולמנוע מדי שנה מאלפי
בני־אדם חפים מכל פשע עלבון, השפלה ומבוכה.