גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 41
ההיסטוריון הרו מאי
פובליוס קורנליום סאקיטוס, שתיאר את צימאון-
הקרב של הגרמנים הקדומים. טבע את המושג? 011011
5יע 10 זל] £ 0 7 ,0ת׳ ,״זעם־הקרב הטבטוני״ .השנה התחיל מעין העולם כולו לייחס למדינת-ישראל תכונה דומה,
. ?
גליון 2277, 22 באפריל 1981, עמוד 61
על-לח״י הוטל לפוצץ את מישרדי־הממשלה
בבניין האחים דויד בירושלים,
ואילו אצ״ל קיבל על עצמו את המשימה
גאות בבחורים שלנו. אילו היתה זאת
מיפקדת גרמנים, היו מקבלים את צלב־ויקטוריה
במשך השנים התפתח ויכוח היסטורי על
השאלה אם אנשי אצ״ל הזהירו את הברי טים
אחרי הטמנת הפצצות, או לא.
גליון 2420, 18 בינואר 1984, עמוד 5
ביום השלישי שעבר חזרתי אחרי־הצהרים משליחות בת
יומיים בגרמניה, שבה בדקתי נושאים מסויימים, ועשיתי דבר
שלא עשיתי מזמן.
גליון 2331, 5 במאי 1982, עמוד 47
איני יודע מספיק על התרבות הער בית,
אך אני יודע כי בתרבות הגרמנית,
למשל, ידידות בין גברים מאוד חשובה.
גליון 2318, 3 בפברואר 1982, עמוד 74
רק מי שבאמת מבין בפרוות יוכל
לדעת איזה כבוד נפל בחלקו למשש מעיל
מסוג זה, שמחירו נע בהתאם לסוג הפרווה
שנבחרה.
כל צד עולה כ־ 9000 מארקים גרמניים,
סך־הכל 18 אלף מארק. אך מעייל כזה
אינו כבד, וזה חשוב מאוד.
גליון 2335, 2 ביוני 1982, עמוד 67
קובץ שירה מומלץ אחרון
בסיגנון מיוחד, ומתאר את מע מד הפועלים
הגרמני. בחירתה של סופי מאת
סטיירון, שראה,־אור בהוצאת זמורה
ביתן מורן, הוא סיפרו המעולה של סופר
אמריקאי דרומי, שכתב ספר על נו שא
השואה.
גליון 2429, 21 במרץ 1984, עמוד 18
כי אז רצה לפנות אל הרגש הלאומני של
הרוסים, בהניחו שזה ילהיב אותם יותר מאשר המארכסיזם
להילחם בפולש הגרמני. הוא גם היה זקוק לסיוע מידי המערב
הקפיטליסטי, והתותחים היו חשובים לו יותר מאשר הצלילים.
גליון 2430, 28 במרץ 1984, עמוד 44
ואני בתות לא אמרתי נואש ונזכרתי כי.אכט״
זו אץ ת א אלא -שמונה־ בגרמנית ושבתי
רגוע ושקט לוואת אל־נסנאם ברגל, ובלבי
תלכת וגומלת ההחלטה ללמוד את השפה
העברית...
גליון 2449, 8 באוגוסט 1984, עמוד 18
לאחר
מכן שהה במשך חודשים רבים, במסווה
של חוקר גרמני, בקרב שבט בדווי. הוא
למד ערבית באוניברסיטה העברית
בירושלים ובאוניברסיטה האמריקאית
בביירות והיה, לבסוף, לאיש המחלקה
המדינית של הסוכנות היהודית.
גליון 2453, 5 בספטמבר 1984, עמוד 21
את הספר(שני כרכים עבים)
קניתי אצל להמן, שהיתה לו בודקה לספרים ישנים בחצר שבין
שני בתים ברחוב אלנבי, מול רחוב בלפור.
(להמן זה, יהודי מגרמניה שמיעט להתגלח, היה מתפרנס
בעיקר מהשאלת ספרים פורנוגראפיים מתחת לדלפק.
גליון 2454, 12 בספטמבר 1984, עמוד 50
אולם עד הסוף נשאר נאמן לעצמו.
בהצבעה על עיסקת־הנשק הגרמנית,
כאשר עשרות חברי־כנסת משני
הצדדים הצביעו בניגוד למצפונם בעד
קו מיפלגתם, היה הוא ״האחד בסדום״
— הח״ב היחיד שסטה בעניין מצפוני
זה מקו מיפלגתו, נמנע באופן הפגנתי-
מהצבעה.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 67
כדרום־אמריקח כדאי לשפוט אנשים לפי
הגובה שלחם מעל פני הים
בגואיאקיל מתגורר תרו במלון יוצא־דופן
:״אכל כל החדרים כמלון היקר
הזה (הוא נקרא על שמו של צייד חול דות
גרמני מפורסם, שהיה סייר וחופר־טבע)
הדיפו צחנה של חולדות.
גליון 2340, 7 ביולי 1982, עמוד 56
.״ זה סיפור
עולמו של זמירי, סייד מחנה־ריכוז נאצי,
שהגרמנים כינוהו פיקאסו, ההופך לקבלו־צבע
בישראל ולנובו-ריש, בתו ובנו,
פועליו הערביים, פרוצותיו, וניסיון ל־שירטוט
המציאות הישראלית של שנות
במבט ראשון דומה, כי בהאימפריה
הפרטית של זמירי־פיקאסו מצויים כל
המרכיבים לכתיבת הרומן הישראלי העכשווי
הגדול, אך דמויותיו החד־מימדיות,
מלאכותיות ופוסטריות של ניצן, לשונו
הדלה ואי־ידיעתו את הלשון המדוברת
בישראל של שנות ה־ / 70 כמו חושפים את
ערוותו הספרותית והופכים את סיפרו
היומרני לפארודיה משוללת כל כישרון
של החוויה הישראלית, פארודיה שמחברה
לא נתכוון לה.
גליון 2359, 17 בנובמבר 1982, עמוד 69
בדרך לא דרד, בשבילים
צדדיים, בין הגייסות הגרמניים ה ברגל.
מתקדמים.
צעדו השישה
עליזה בגין, בת־הבורגנים המטופ חת,
שנשאה תרמיל על גבה, הש תדלה
שלא לפגר אחרי האחרים.
גליון 2351, 22 בספטמבר 1982, עמוד 59
לפי אותו ההגיון, לא חוטפי הספורט אים
הישראלים במינכן אשמים, אלא ה ישראלים
(או הגרמנים) שסירבו להיכנע
להם ולנהל עימם משא־ומתן.
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 58
הטראומה
הרא שונה היתה, כ ש היי תי בן 8ו עלינו ארצה
מגרמניה. ל א רציתי לבוא הנה במיוחד, אבל אבא
שלי מאוד רצה לע לו ת.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 44
הוא גם הילל אותם על כי מנעו מן ההמונים
המדוכאים והרעבים של עמיהם להשיג מידה כלשהי של קידמה
וחרות. הפליט מגרמניה הנאצית היה כבר אז חסידם של העריצים.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 51
עפיפונים מתאר פקעת אנושית, שבה שרונים
אותו צעיר נורמנדי, מישפחת האצילים הפולנית,
סבו של הנער המייצר עפיפונים, מנהלת
בית־זונות פריסאי, ותיאורי פולין קודם לפלישת
הגרמנים. עפיפונים הוא ספר הנקרא בנשימה
אחת.
גליון 2378, 28 במרץ 1983, עמוד 55
ניראנסואה, ראש־ הג ש ר
שך מעמוד )53
יד מאריה רילקה מגרמנית ל-
לשמור על
ישות כלשהי
*דוע הרגשת
שאתה צריו
׳לחזור לכאן?
גליון 2316, 20 בינואר 1982, עמוד 56
היה משה סמילנסקי שהיה מסוגל
להבין לנפשו של הערבי, היה נתן חופשי בנהלל שלא יכול
לשאת את התוקפנות היהודית, היו מי שלא היו מסוגלים
לקבל שילומים מידי הגרמנים, והיו עוד, שאולי לא שינו הרבה,
אולי לא הצילו את המצב, אבל אולי הצילו משהו מן הכבוד.
גליון 2399, 24 באוגוסט 1983, עמוד 56
ראיתי סוהרות שאין
להן כל קשר עם האסירות. ראיתי בתי־כלא
בגרמניה באנגליה. פה היחסים הם אחרים לגמרי.
גליון 2533, 19 במרץ 1986, עמוד 30
אפילו הידיעה על כך, שהאחות והילדים טבעו
בשובם מאפריקה לאמריקה בספינה שנתקלה
במוקש גרמני והימים ימי מילחמת העולם
השניה) ,תתגלה כמוטעית ולא תפר את שימחת
ההפי אנד.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 18
למרות שנראה כיקה, זמיר נולד בפולין לפני 55 שנים והגיע
לפיצוץ הפרשה גרמה בעקיפין עתירה שהגיש לבג״ץ אחד מן
ארצה בגיל .3הוא תירגם את שמו הגרמני, נכטיגל, לעברית בעת
השלושה, רפי מלכה, בתביעה להחזירו לתפקידו, אחרי שראש־שרותו
בצה״ל.
גליון 2566, 5 בנובמבר 1986, עמוד 30
גם עמים אחרים מדברים על
לאומיות בתחום היצירה, ובעניין זה אני חולק על
דיבריהם של קודמיי, מפני שאנשים כמו רוזנברג
וכמו גרינברג דיברו על אמנות אמריקאית,
ויואכימידס בצייטגייסט מדבר על אמנות
גרמנית אשר ניתן לאפיין אותה. ישנו מה
שמוגדר זמינות החומרים ואינני מדבר על דלות
החומר זהו באמת הבל ורעות־רוח, אבל בארץ יש
דיקטים יותר מאשר שיש...