חיפוש: גרמניה
נמצאו 5,882 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 9
אבל בצד סיפורים מסוג זה מספק ארתור לעתונות הגרמנית גם חומר רציני יותר. וחבל. בעת ביקורו של מלך מארוקו, חסן השני, בגרמניה, נפוצה בין יודעי־דבר הידיעה כי המלך פועל לחידוש יחסי גרמניה—ערב, שהוא לטובת ישראל משני טעמים: • היחסים נותקו בגלל כינון היחסים :הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. … הודיע הוא, בראיון עם העתונאים: ישראל תשמח על :הידוק היחסים בין גרמניה והערבים. להכרזה זו היתר, תוצאה מיידית. … הדבר מעניין, כי הוא מראה משהו על ׳שיטת קול ישראל בעניינים מרחביים. יום לפני־כן נערך בטלביזיה הגרמנית ;סימפוזיון של יום א׳ על הנושא: ביקורו •של מלך מארוקו בגרמניה, והמסקנות לגבי יחסי גרמניה—ערב בעתיד (ראה לעיל).
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 18
בעול הנוער הגרמני ללגיון: בגרמניה המערבית ישנם חצי מיליון מובטלים — ואין צבא גרמני, אשר יקלוט אותם. … היה זה שבוע רע לאירופה המאוחדת. המתיחות בין צרפת וגרמניה המערבית עלתה לנקודת־השיא. הסיבה: רוב הצרפתים עמדו על דעתם שאסור לגרמנים להיות חיילים. … כולם יודעים היטב כי מרבית יחידות־ד,לגיון חונות בהודו־סין — וכולם מוכנים להסתכן. העובדות לא שיכנעו. טענה גרמניה אחת שהופרכה היא הטענה כי הלגיון משמש מקלט לצמרת־אנשיו של היטלר, שהצליחו להימלט מכל עונש.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 6
(הסטן נזפסוד )5 את הציבור — ולהפעיל, בדרך היחידה האפשרית, אמברגו ציבורי על חברות־הבת של תעשיית־הפשע האמריקאית.״ גאצי גרמניה תחת גאצי השבוע, עם פרישתו של ריינהארדט גוזלן מראשות השירותים החשאיים הגרמניים. … כעבור שנה, ב־ , 1945 כבר הקים גהלן רשת ביון גרמניון — אנטי־סובייטית, כמובן — עבור שלטונות הכיבוש האמריקאיים• ב־ 1956 הוא התמנה, רשמית, ראש מוסד שאת עצם קיומו הכחישו שלטונות מערב- גרמניה כל השנים. ניתן היד, לצפות שהיעלמו של גוזלו, שהגיע לגיל הפרישה, יאפשר למערב־גרמניד, למנות במקומו אדם נקי מעבר נאצי כלשהו. … איש כזה נמצא בדמות סגנו של מזלן, גרהרדם ווסל (.)53 ווסל, ראש המיחלק הראשון של שירות צבא,ות־נחרח לשעבר, ידוע כפרו־נאצי קנאי ואיש שלא בחל ברצח בתור אמצעי מדיני. בידיו הפקידה עתה מערב־גרמניה לא רק את ביטחון הדמוקראטיה שלה — אלא גם תקציב של 160 מיליון מארקים לשנה, בו מממנים את פעילותו.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 10
זרועות רשמיים הכביש עם דגל ישראלי ביד, ושלט זכור תלוי על חזהו. ספק אם השגריר הגרמני החדש הבחין בכלל באנשים אלה. מכוניתו — מרצדס שחורה, עוד ללא שלטים דיפלומאטיים ודגלון גרמני — עברה לידם במהירות עצומה, והמשיכה, בליודי ניידת־המשטרה ומכוניות הש״ב, למלון שרתון. … זרוע חסדה ף•* ד התקבל השכוע במדינת ישראל ^ מאיור הוזרמאכט לשעבר, שאיבד את ידו השמאלית למען מולדתו בחזית המזרחית של מלחמת העולם־השניה, שבא ארצה בתור השגריר הראשון של גרמניה המערבית. שבוע לפני זה ציירו חברי השומר־הצעיר את סימני המגן־דוד הצהוב עם המילה הגרמנית ] 110£על פני כל כבישי הארץ. … מול מצלמות רבות לא העז איש מהדיפלומאטים הגרמניים לצאת דרך חומת השוטרים ממסדרון השגרירות.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 26
״חיש מהר הפך צברה למקום־מיפגש של זונות גרמניות.״ סיפר השבוע ישראלי יורד שחזר מגרמניה . … ״בלית ברירה, עברה הישראלית לגור עם גרמני אחד,״ סיפר השבוע היורד־החוזר, ״והרתה לו. … החבר הגר סאמי ושפנפנה — ללא הכסף קולט (באפודה כהה) וידידה גרמניה — ללא מישרה — מני שלה לא שילם — והיא נשארה חייבת בכל: זאת הצליח סאמי לבצע.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 23
כעולם גר מני ה הברדל ס הפל אי האם ישתמש צד,״ל, בעתיד, בטנקים מערב- גרמניים י על שאלה דימיונית ובלתי־מציאותית זו ענה, השבוע, ישראלי בכיר שחזה באימוני הברדלס — הטנק הגרמני החדש — במילה אחת : ״הלוואי ! … משום כך, ובגלל היותו מסובך כל כך, אין גם כל סיכויים שקציני־הרכש הישראליים היו קינים את הברדלס — לו ניתן היה לקנות אותו. אלא שאי־אפשר: מערב־גרמניה אינה ממהרת למכור נשק כבד לישראל — ובייחוד לא את הטנק המזוהה בעיני מומחי־נאט״ו כתרומתה הטכנולוגית של גרמניה לאמנות־ד,מלחמה. … השבוע פורסמה סטאטיסטיקה מדהימה 200 :אלף תושבי־ברלין הגרו ל- מערב־גרמניה, נאמר ממקורות רשמיים, במחצית הראשונה של 1967 בלבד.
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 12
אם אפשר לקרוא למעמד של נער שעשועים בשם קאריירה. שמעון זוסטהים, יליד גרמניה, היה בן 3כאשר הגיע ארצה. הוא למד בחיפה, היה חניך משק ילדים בפרדס־חנה, וכשפרצה מלחמת העצמאות שירת בפלמ״ח בגדוד החמישי, השתתף בין היתר בקרבות כפר־סבא, חולדה ובפריצת מצור ירושלים. … בעל מקום מפורסם זה אינו אלא צעיר ישראלי, לוחם פלמ״ח לשעבר, שהשתקע בגרמניה, אם כי לא ויתר על נתינותו הישראלית, הגיע שם אל פיסגת ההצלחה — שמעון עדן, שעל שמו נקרא הסאלון. … הוא הפך לאישיות ידועה בכל רחבי גרמניה המערבית. בטורי הרכילות ובעתוני־הנשים שמור התואר נער השעשועים מספר אחד של גרמניה רק לו בלבד.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 5
כי העצורים היו גרמנים, אזרחי גרמניה המערבית, ונשיא מצרים ביקש למנוע את הרושם באילו נעצרו בגלל הסיכסוך בין קאהיר לבון. ״הם נעצרו בגלל קשריהם עם ישראל,״ הכריז ,״לא בגלל קשריהם עם גרמניה.״ הסתבר, כי שרותי הביון המצריים עקבו מזמן אחרי פעולתה של הרשת הגרמנית. … הוא הגיע לקאהיר מצוייר בסכומי־כסף עצומים, הציג את עצמו כמומחה לגידול סוסי-מירוץ ערביים. הוא רכש וילד״ בה התגורר עם אשד, גרמניה שהוצגה כאשתו, הצליח לחדור במהרה לחברה הגבוהה המצרית, הסתובב חופשית בין הטכנאים הגרמנים הבונים מטוסים וטילים במצרים.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 12
.״ טענותיה של אלמנה, התובעת פיצויים, אינן תמיד שיא האובייקטיביות. הצרה היא, גרמניה בת 5ו — שבוייה ב מקוס א מה שבעה חודשים הוחזקה נערה בריטית בת , 15 קארן הייזלר, במיזרח גרמניה, כשאמה ממתינה לה בברלין המערבית, מעבר לכותל המפורסם — והמיזרח גרמנים סירבו לשחררה. … ביולי האחרון — עקרה למערב ברלין. ״אמף נטשה או ת ך /לטענת מקרח גרמניה, השאירה האם את בתה במיזרח ברלין, והשתמשה בדרכונה של הבת על־מנת להבריח אשד, אחרת לחופש. משום כך, כאשר נעצרה קארן בתחנת־הגבול לאוסטריה — הוחזרה והועברה למוסד־לילדים בעיר האל. נציגי שלטונות מיזרח־גרמניה שביקרו אצלה, סיפרו לה, בתשובה לתביעותיה לשחררה, כי אמה החליטה, למעשה, לנטוש אותה.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 5
הוא נושא תואר אישי של שגריר — אך אין הוא מואמן לממשלת גרמניה. מעמדו הוא כשל פילגש דיפלומטית, שמקיימים עימה יחסים תכד פיס, תמורת תשלום שילומים, אך ללא טבעת וקידושין. … במיקרה הטוב ביותר הוא יכול לחזור, כמו מיליוני גרמנים אחרים, על הפיזמון המוכר־עד-סלידה :״מעולם לא הייתי חכר המפלגה...״ השילום וזגזונורי של גלוב\2ה ושגגד על הט ימט ום״ -אומר שס הספר שבידי אדנואד ך • איזו מידה פעל אדנואר, למחרת התמוטטותו של הרייך־בן־אלף־השנים, למען שיקו־ ^ מ ה המוסרי של גרמניה? לשון אחרת — באיזו מידה דאג לסילוקם של הנאצים מחיי- הציבור הגרמניים? ב־ 1949 נתמנה אדנואר לתפקיד הקאנצלר (ראש־ר,ממשלה) בגרמניה המערבית, אחרי שהפך ב־ 1946 יושב־ראש המפלגה הנוצרית־דמוקראטית באזור־ד,כיבוש הבריטי.
גליון 1326 (6 בפברואר 1963), עמוד 7
כולם יחד מאון זדים בלאומנות הצרפתית המסורתית — ודה־גול הביא את צרפת בחודשים מעטים מן התבוסה המשפילה של אלג׳יריה לשיא של יוקרה כגורם מדיני עולמי. אך בגרמניה המערבית שונה המצב לגמרי. נדמה כי בכל גרמניה ישנו רק איש אחד ויחיד התומך בקו ה־,־גול — הקאנצלר אדנואר. … הנשיא קנדי בחדר עבודתו בדידות מול אחריות גורלית מדוע? מפני שעיני גרמניה מופנות לעבר ברלין, המנותקת, הנתונה בסכנת־חיים. … הגשמת החלום השני — חיסול המלחמה בת אלף השנים בין גרמניה וצרפת — נראית כחשובה פחות עד אין שיעור.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 8
לא היד, כמותו עד כה אף בתולדות השאלות הבאות: ( | חייו הציבוריים של שמעון פרם. • ״מר שטראוס, במערכת־הבחירות האחרונה בנרטניה אתה התקפת באופן אישי את על הבמה ישב הגרמני המגושם, הדוחה, זורח ומרוצה מעצמו, כאילו יצא זה עתר, ראש המפלגה הסוציאל־דמוקראטית, מר וילי בראנד, על כי עזב את גרמניה עם עליית מסרט הוליבודי אנטי־נאצי. … המילה החוזרת עד־בלי־די היא ״אני״ — באותיות גדולות .״אני האדריכל של הצבא הגרמני החדש״ .״אני עיצבתי את המדיניות הגרמנית״ . … בגלל תכונה זו הפסידה גרמניה • היומונים חרות וקול־העם החליטו להחרים את המסיבה — ובדרך תמוהה זו חסכו את כל מלחמותיה, טעתה תמיד בכל הערכותיה.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 26
אפשר לשמוע כאן אנגלית, צרפתית, סרבית, אפילו ערבית. אבל השפה השלטת היא גרמנית. הבמאי מדבר בגרמנית עם הטכנאים הגרמנים ועם נערת־התסריט הגרמנית. וכמובן — עם הכוכבת הגרמנית טינה ודדצקי, המגלמת את לאד,׳לה. … זמן קצר לאחר מכן קמה חומת־ברלין והמעבר למערב גרמניה נחסם. תאונה כצהריים. טינה ובעלה החליטו לברוח.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 6
הקאנצלר אדנאור היה אומנם מעוניין בביקור זה, אן הפ רסומת הרבה שהוקדשה לקשרים הבטתונייס בין שתי הארצות, לא מצאה חן בעיני ממשלת גרמניה. הגרמנים שלחו איגרת לבן־גוריון, בה דרשו להפסיק יאת ההודעות על עזרה גרמנית בשטחים חיוניים … המחאה התל־אביבית לי נראית כפוזיטיבית — כאן, סוף־סוף, מאוחדים גרמנים ויהודים! פיזמון זה התפרסם ביום ה־ 26 במאי בעיתון ההאמבורגי די ולט, אחד משני היומונים החשובים ביותר של גרמניה. … ״אך מה טעם היה להזמין אדם דווקא אחרי שסולק מכהונת שרי״ כדי להבין את משמעות המעשה לגבי גרמניה, יש לדמיין מיקרה הפוך. למשל: שר־הבטחון של ארצות־הברית מזמין לביקור ממלכתי את פנחס לבון, מי שחיה שר־הבטחון של ישראל.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 15
1 *3 0 3 1 ב של ם גרמניה ישרא לי ע לי ך, המדים הללו ״הם באים ! … האנשים שהקצינים ציפו להם היו שמונה גברים זקופים, הנציגים הראשונים של גרמניה המערבית בפיקוד המערבי. אולם לא בגלל היותם גרמנים גרמו לציפיה כה מתוחה. … אותם תצלומים גרמו לשערוריה ׳ שעברה על • פני גרמניה .;.הם עוררו ויכוח: חזק יותר מאשר עצם הקמת.הצבא הגרמני.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 18
אולם בניגוד לבריטניה, מורגש מאד כי לא זה המרכז לחיי העם. לבני בון, ולבני גרמניה המערבית כולה, אין שום ענין בכל הנאמר והמדובר בבית היפה הזה, על־ידי האנשים הלבושים בחליפות האפורות והכחולות הממשלות. … תאי־היצירה, שטופחו במשך מאות בשנים, התאים אשר יצרו את גיתה וקאנט ויוהאן סבסטיאן באך, הושמדו. כאשר התעוררה גרמניה ממחלת־הרוח הנאצית, היא יכלה לבנות מחדש בנינים ו־בתי־חרושת למכוניות מרצדס. … יתכן כי גרמניה מתה, ואינה יודעת זאת. זהו המחיר האמיתי ששילמה גרמניה עבור כיבוש אירופה מהרי הפירינאים ועד למבואות מוסקבה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 7
המיסות, התנקשויות, כסייח האחידה בעתוני פי הגירסה /שווייץ, גרמניה ושאר ארצות אירופה, עוסק עתה ״השרות החשאי הישראלי״ במיבצע גדול, שמטרתו לשים קץ להשתתפותם של מדענים וחרשתנים גרמניים בפיחות הטכנולוגיה הצבאית במיצרים. … קרוג היה מנהל של מכון גרמני, שעבד למען החימוש ה־מיצרי בשטח הטילים. … הפגישה נקבעה במלון בבאזל. היידי הודיעה על־כך למישטרה הגרמנית (ומן הסתם גם לביון ר,מיצרי) .הגרמנים באו במגע עם עמיתיהם השווייציים, שהכינו את המלכודת.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 6
הוא רואה את עצמו קשור במחנה ר,״סוציאליסטי״ ,ולא ב״עולם הקאפיטליסטי״ ,אליה שייכת גרמניה המערבית. יש גם נימה מסויימת של זילזול. … הוא מחכה שהפועלים יקבלו את שכרם מתוך ההלוואה הממשלתית, ורק לאחר מכן יגלה את הידוע לו על ג׳ימי לוי ועסקיו. מאבק״ בין גרמניה ומצריים נגד הבריטים במלחמת־העולם. … התאריך: מארס *.1962 מה דעת המצרים על גרמניה? אפשר ללמוד זאת מן הוויכוח שהתנהל כאן בעתונות על הסרט יום הדין בנירנברג.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 7
להביא לשיחרור בן־גל, ומטרתה השניה היתד, להכריח את ממשלת גרמניה להוציא את הגרמנים מקאהיר( .מטרה זו היתד, מבוססת, כנראה, על ההנחה שהמדענים פועלים תוך תיאום עם ממשלת גרמניה, שהרי אחרת לא היתד, יכולה להיות לממשלה הגרמנית שליטה ממשית עליהם). … שטראוס הוא סמל המיליטריזם החדש של הימין הגרמני, והוא סולק מתפקידו בשל הפעלת שיטות ניאו־נאציות בפרשת דר שפיגל. … הוא ניהל את הגנתו על־פי קווים שהותוו לו על־ידי הממונה וגולדה — קו שהעלה מחדש את הסכנה הנוראה הכרוכה בעבודת המדענים הגרמניים במצריים, ושד,שמיץ בעקיפין את ממשלת גרמניה המערבית על שלא עשתה דבר נגד עבודה זו.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 12
אולם ביום השואה תשכ״ט עדיין לא החליטי הישראלי הממוצע מה יחסו לגרמניה ולגרמנים — והסתירות היו בולטות, ולעיתים אף מגוחכות. … אותה כנסת, המקיימת את החרם על ואגנר בשרות־השידור הממלכתי, שלחה ל־ ריכארד ואגנר טוב נאצי חי — מאנטי־ שמי מת גרמניה משלחת ן רלמנטרית, כדי ללחוץ את ידו של גיאורג קיזינגר, שהיה חבר פעיל של המפלגה הנאצית. … לא קל להגיע, במצב כזה, ליחס מאוזן כלפי גרמניה. אך נראה כי בקרב רוב הישראלים מתגבשת באופן הדרגתי, כאילו מעצמה, גישה זו: • אל המדינה הגרמנית — כמו לשאר המדינות.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 11
אחר כך באו סרטים שנוצרו בשיתוף פעולה גרמני־צרפתי, גרמני־איטלקי, או גרמני־בריטי. תחילת שנת תשי״ט עמדה כבר בסימן של הצגת סרטים גרמניים טהורים. הסרטים דוברי הגרמנית היו תמימים מאוד. … שום סרט לא משך קהל רק מפני שדיברו בו גרמנית. הסכנה העקרית בסרט הגרמני לא היתה דווקא סכנה לרגש הלאומי, אלא לטעם שחקן־משנה השנה שחקנית־משנה השנה סידני פואסייה מילייו דמונג׳ו הטוב של הצופה הישראלי.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 6
עבד אל־נאצר (ימין) צופה בשיגור טיל. השבועון טען כי השלטונות הגרמניים ראו בעין טובה את עבודת המדענים במיצריים, מתון הנחה שהזכר ימנע הומות מדענים סובייטיים, וכי תוצאות המחקר יעמדו לרשות גרמניה. … כאשר פירסמו השוזייצים את דבר המעצר (בניגוד למצופה בירושלים) ,מיהר הממונה לבן־גוריון, השיג ממנו את האישור לשלב השני: מסע־תעמולה אדיר נגד גרמניה, שווייץ והמוענים. שמעון פרם, שכבר ידע על המעצר, לא היה בארץ ברגע שנתקבלה החלטה חדשה זו. … כמעט אפסית. גרמניה לא הכריחה את המדענים לחזור, אלא רק הבטיחה לחוקק חוק כלשהו, שהשפעתו תהיה מבוטלת.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 8
בעולם (המשך מעמוד )7 סם בעיתון גרמני, מדליון הנושא את דיוקנו של בנימין זאב הרצל. … ״ מי או ה ב א ת משה דיין? ״אילולא היית גרמני, לאיזה לאום היית רוצה להשתייך?״ ?800*0*6 תוצאות המישאד הגרמגי אחרי רומל ואייזנהואד שאלה זו הופנתה על״ידי מכון נכבו ל־חקר דעת־הקהל אל אזרחי גרמניה, בני כל ־הגילים ומכל שכבות הציבור.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 16
במדינה (המשך מעמוד ) 11 עובדות העשויות להבהיר את המצב — והלקוחות, תוך־כדי ציטוט ישיר, מן השבועון הגרמני שטרן: $שירות־הביון המערב־גרמני, בראשותו של קצין־הוורמאכט לשעבר גרהארדט גהלן *,הוא אשר סיפק לשירות־הביון המצרי פרטים בדבר המדענים הגרמניים שבאו בחשבון לתעשייתם. • שירות־הביון המערב־גרמני הוא גם אשר סיפק פרטים, כתובות מדוייקות ומענים למישלוח חבילות־התופת לשירותי־הביון הישראליים. • ואשר למצרים — כאשר הם הגיעו למסקנה שקיים קשר בין אירגונו של גהלן לבין שירות המודיעין הישראלי, היה זה גהלן עצמו — או מישהו ממקורביו — אשר לחץ על הישראלים לחדול ממישלוח מעטפוודהנפץ. … מלחמת ששת־הימים הוכיחה, כי הראל טעה לחלוטין בהערכת חשיבותם של המדענים הגרמניים. הם לא הוסיפו דבר לפוטנציאל הצבאי המיצוי, אלא להיפך — הביאו ל־ביזבוז המשאבים המיצריים על תוכניות־סרק יקרות. הראל עצמו, שהוא כיום מעמודי־התווך של התנועה למען ארץ־ישראל השלמה, הודה אף הוא בטעותו, אך מתרץ :״אני רק הבאתי את העובדות, פירושן היה נתון בידי המומחים לענייני נשק.״ שהיה ממונה על הביון האנטי־סובייטי במיפקדת הצבא הגרמני, שירת לאחר המלחמה, ב{ה אחר זח את שילטמות־הכיבוש האמריקאיים ואת ממשלת מערב־גרמניה ופרש, לפ^י חודשים אחדים, לגימלאות.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 14
לא שזה משנה הרבה, אבל אנחנו, דרך אגב, גם לא חיים כל הזמן בגרמניה. בקושי אנחנו נמצאים בגרמניה שלושה חודשים בשנה. … פעורי עיניים ^ לפי ישראלים נוהגים באלפי מכו־ וכאשר מעלים סרטים גרמניים על מסכי ניות גרמניות — פולקסוואגנים, מר- הקולנוע, באים לשם רבבות ישראליים. … אבל רק אנחנו, זמרי־העם שקצרנו משך אלפי סטודנטים ישראלים לומדים באונישנים הצלחה כבירה על בימות העולם ומסכי ברסיטאות גרמניות ורבים מהם משתעשעים הטלביזיה — מוחרמים ושירינו אינם מושעם נערות גרמניות.
