חיפוש: גרמניה
נמצאו 5,918 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 8

בעולם (המשן מעמוד )7 דחייה מסויימת: העברת הדוק שהיתה צריכה להתבצע בחודש הבא נידחהה. גרמניה חינוך לגי או־ג א צי ם ״פעם היה השירות הצבאי הגרמני משהו השם מדים על אזרחים — עכשיו צריכים להגיע לכך שכל אזרח יהיה חייל בלי מדים!״ כך אומר, בקאריקאטורה המופיעה בירחון הסאטירי פארדון, קצין מערב־גרמני. כי השבועון פארדון, המתעניין, מדי חודש׳ בנושא מדיני מרכזי אחד, שם החודש על הכוונת את שירות־החובה הגרמני. 83 אחוז בעד צבא. … אחרי שיחרורם — 83 אחוז. • בבתדסווהר, כפי שקוראים לצבא של מעוב־גרמניה, יש גם נטייה פוליטית ברורה לימין 47,5 :מן הטוראים ו־ 72,5מן הקצינים בצבא־החובה מצביעים בעד המפלגה הנוצרית־דמוקראטית, רק 24 אחוז מן הטוראים ו־ 14 אחוז מן הקצינים — בעד הסוציאל־דמוקראטים. • והעיקר — הצבא מחנך לרעיונות המקרבים את החיילים המשוחררים למיפלגד.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 46

:״ מצהירה בתוקף המוצר האחרון שישראל ייצאה לאולפני־גרמניה. היא גם מוכנה להוכיח את זה. עובדה: אביטל פז כבר הספיקה לנסוע לגרמניה המערבית, לשוחח על כל־מיני במאים, להיצט־לם בכל־מיני מיבחני־בד. … הם החמיאו לה. והם גרמו לה להתייחס לגרמניה החדשה בהתלהבות ממש. והתלהבות זו הולידה, בסופו של דבר, ניצניה של קאריירה. … על כן לא התפלא איש שכאשר קפץ המפיק היהודי־הגרמני ארתור בראונר לישראל, הוא לקח את אביטל פז שתקפוץ הנה איתו.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 6

:ם באותם התנאים המפורטים בחוק הגרמני. •ממשלת ישראל השתמטה עד כה מד,ת־חיבותך, המפורשת. … בידי ארגון הנכים נפגעי הנאצים נמצאים שני מיסמכים מענינים. המיסמך הראשון הוא של ממשלת גרמניה המערבית ונושא עליו את כתובתו של שר הכספים הפדרטיבי. … אפשר ללמוד הרבה מהעובדה המעציבה שד,נכים, אשר חייהם נפגעו על־ידי הנאצים, האמינו יותר לדברי הגרמנים מאשר לדבריה של ממשלת ישראל. ך * לאדםסכיר משוכנע כי ממשלת גרמניה המערבית, בנטלה על עצמה את האחריות לפשלי הממשלה שקדמה ,/ה, מפצה את כל נפגעי הנאצים.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 2

שההסדרים וההסנמים המיוחדים, הקיימים בינינו לבין גרמניה, עולים בערכם על קשרים רגילים. אך בעצם היותם מיוחדים, עלולים הם להיות גם חד־פעמיים וזמניים. מדי פעם צריך להתקינם מבראשית ,אני מקווה כי אלה בינינו, שסברו כי הסדר לסיוע בטחוני עדיף על קשרים מדיניים תקינים, נוכחו עד כמה הוא רעוע ובלתי־מחייב, ומה מוחשי הדבר שממשלת גרמניה לא תרצה להמשיך ולערוך איתנו הסכמים מיוחדים. … אותו מקור גילה כי גרמניה המערבית מכרה עוזים לסודאן, וכי ספקי נשק סודאנים מכרו אותם, כנראה, לצבא המיצרי.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 14

אולם אחרי כמה דקות חוזרת השיחה לאפיקים יותר מעניינים — אופנת הבגדים במזרח גרמניה, הרכילות האחרונה, יופי המין הנשי הגרמני לעומת האנגלי והצרפתי. … בישראל היה זה מחזה בלי טעם, כי אין: בר הרחוק מן האדם הישראלי יותר ממלחמת שלושים השנה, בה נקטל שליש מאוכלוסית גרמניה ונזרע הזרע הנורא שנבט לאיטו במלחמת הנאצים. … בגרמניה מוצג עתה סרט נהדר, מתוצרת גרמניה המזרחית, המסביר במקצת אין חונך
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 31

בתום החגיגה ניגשה אלי קבוצה של חברי לכיתה והודיעה לי, שאם עוד פעם אמנע מהרים את ידי בעת ששרים את הימנון גרמניה החדשה, הם ״יראו לי׳׳. הם לא הראו לי. שבוע לאחר־מכן יצאנו מגרמניה, לצמיתות. אני מאמין כי אבי היה אחד הראשונים בין יהודי גרמניה שהבינו את המתרחש. … ״אבל מר אוססרמן,׳׳ הם אמרו, ,׳אתה גרמני כמונו. משפחתך חיתה בגרמניה מאז ומעולם.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 7

פר שת גלובקה ״חא״כמן של בון״ ״קולגה יקר,״ כתב רוברט סרבאציוס אל עורך־הדין פרופסור ד״ר פרידריך קארל קאול. בקשתו: לאפשר לו בחומר שנאסף בגרמניה המזרחית נגד האנס גלובקה, כדי לראות אם יש בו כדי ״להוריד את עומס האשמה ממרשי.״ הקולגה היקר, יהודי־גרמני שבא למשפט כמשקיף מטעם ממשלת גרמניה המזרחית׳ לא נפל במלכודת . … תעודה מיוחדת במינה, בחתימת גלובקה, נשלחה ביוני 1944 לכל המשרדים הגרמניים בשטח־החסות (צ׳כיה) .הנדון: נשואין בין אזרחים גרמניים ואזרחי שטח־החסות. כדי לשמור על (המשך בעמוד )8 * שמות בעלי צליל גרמני קדמוני, המופיעים באגדות ששימשו יסוד לאופרות של וואגינר ולפולחן הגזע הגרמני.
גליון 1779 (6 באוקטובר 1971), עמוד 30

בעולם גרמניה אבן מ א סו הגדמ גי ס ראיונו של אבא אבן בשבועון הגר־מני שטרן כבר גרם לו צרות למכביר. … כתב אז היומון הלונדוני הסג־ ׳סציוני :״עם ישראל בעולם כולו מכריז מלחמת כלכלית וכספית על גרמניה 14 .,. מיליון יהודים עומדים כאיש אחד כדי להכריז מלחמה על גרמניה ...הסיטונאי היהודי ינטוש את ביתו, הבנקאי את הבורסה שלו, הקבצן את ביקתתו, כדי להתלכד במלחמת־קודש נגד אנשי היטלר.״ מסקנתו של אדולף נאמרת רק ברמז: היהודים הכריזו מלחמה על גרמניה, ולכן רצחו הגרמנים את ששת המיליונים רק מתוך הגנה עצמית. … שמפניה אסורה. מתבודד גם ואלטר אולבריבט, מנהיג גרמניה המיזרחית עד לפני חמישה חודשים. הוא גר עם •אש תו בווילה בת 12 חדרים, השייכת למדינה, ליד ברלין, על שפת אגם.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 8

קליין, שהוא כיום איש יחסי־ציבור מצליח, ושרוב לקוחותיו הן חברות גרמניות גדולות, שרבות מהן בבעלות גרמנית ממשלתית למחצה, היה לפני שנים מספר בצרה. … לכן לחץ קליין וחזר ולחץ על דוד שייצא לגרמניה ויפעיל את השפעתו על הגרמנים שלא לבטל את חוזיהם עם קליין. … היה זה קליין, אחר הכל, שהצליח במבצע יחסי־הציבור הלא־מבוטל, אותו יזם בשנת : 1960 להפגיש את ראש ממשלת ישראל באותה שעה, דויד בן־גוריון, עם קנצלר גרמניה המבקר בארצות־הברית, קונראד אדנואר.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 5

בגרמניה עצמה שורר בדרך כלל אי־רצון כללי לחזור על כל הפרשה, ולא רק מצד הגרמנים. … הקהילות היהודיות מנסות למצוא פה ושם עדים למעשי הזוועה* לרוב מבכרות הן שיהיו העדים תושבי ארץ אחרת ולא גרמניה. לעיירה איזביצה, מחוז לובלין. זה היה מרכז שאליו הביאו יהודים מכל ארצות אירופה הכבושות, ומשם שלחו אותם למחנות־המוות. … תשובת בית־המשפט לא איחרה לבוא: ממשלת גרמניה תשלם גם את הוצאות־הנסיעה של אשתו.
גליון 723 (6 בספטמבר 1951), עמוד 12

ייתכן שרומל יכול היה להציל את אנשי רמקה, אולם הוא לא רצה גרמניה אולם תחת לחץ ארצות־הברית, מתחילה כל הבעייה ללבוש צורה אחרת, המתאימה יותר למציאות המלחמה הקרה. … מדינות מערב אירופה אינן נדרשות להצטרף למ דיניות החדשה אם הדבר אינו מוצא חן בעי גסטפו שמה קץ לחייו לפני שהצליח לבצע את ההשמדה. הזכרונות נשארו ופורסמו ב גרמניה, ובהם הערכות שליליות ביותר על אנשים חיים ומתים. … גרינג איבד את עצמו לדעת לפני שהספיקו לת לותו. קסלרינג הושב בבית סוהר בריטי ב גרמניה בעוון פשעי מלחמה ורמקה חיכה להזדמנות כדי להחיות מחדש את רוח חיילי המלחמה הגרמניים ולנקות את כבוד הצבא הגרמני בעיני העולם.
גליון 890 (4 בנובמבר 1954), עמוד 8

אמר שנער :״ככל שנקדים למצוא אומץ ולפתור את בעיית יחסינו עם גרמניה, כן ייטב לנו׳. היתר, זו הצהרה כללית למדי, אולם הלל דן, מנהל חברת־השילומים, הסביר אותה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים :״ייעול פרעון השילומים ואישור־הפיצויים האישיים יתאפשר רק אם נסכים לשהותם של נציגים גרמניים בארץ, ולבואה של משלחת מסחרית גרמנית לכאן.״ העיתונאים מהרו לאחוז בעפרונותיהם. … בדברו על בעית.הטכנאים הגרמנים, הוסיף ואמר :״הניצול היעיל של הציוד רב־הערך, שהזמינה ישראל בגרמניה, יהיה אפשרי רק אם היא תתיר לטכנא־ם גרמניים לבוא לארץ, להדריך את העובדים המקומיים. … ה שי עמום פג. בתוך כל הרעש שנתעורר בישראל וגרמניה מסביב להסכם־השילו־מים נשאר דבר אחד ברור: הסכומים ששילמה גרמניה לישראל לא פגעו כלל בעוצמתה התעשייתית.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 24

ומה עוד שאדי דיבר גרמנית שוטפת, היה החומר האידיאלי לסוכן גרמני באנגליה. … שך שבועות שידר אדי על מכשירו ידיעות לא נכונות לגרמניה. ידיעות אלה נערכו בפקחות כה רבה שעמדו גם בביקורת הנגדית של סוכנים גרמניים אחרים. … אנגליה הציעה לו לד,שאר — איש לא ידע אם הגרמנים בלעו את ה־פתיון — אבל אדי לא חשש, הוא יצא מיד לגרמניה.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 16

איתי לגרמניה. עכשיו תטפלי בהם פה, י־אחר־כך נסע יחד לגרמניה, ותטפלי בהם שם. … למעשה, בצמרת העליונה של היחסים בין גרמניה וישראל. אם אני מקשר את זה עם ההתרשמות שלך, שבמשרד הזה לא ניהלו עבודה מאוד אינטנסיבית של פיצויים — אז למה המשרד הזה, בעצם, משמש? … ושהוא לא פועל כאיש פרטי• ואין לו משרד פרטי• והוא אדם שקיבל על עצמו בקבלנות לנהל את המשא־והמתן עם גרמניה, במישור מאוד מסויים. האם זה הרושם שקיבלת?
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 19

מלבד זאת, מספרים שבביתו של ואן־בום, בסימטה הסמוכה׳ מסתתרים גרמנים אחדים.״ ״אני חושבת שהם באו להיפרד,״ אומדת הצעירה׳ ״בתו של ואן־בום התהלכה עם הגרמנים במשך כל תקופת־המלחמה,״ הם לא באו להיפרד. … עד כה נתנו לי החיילים רק סיגריות גרמניות. ״זה שלל,״ אמרו ״אנו נעים במהירות גדולה מדי. … אני שוכח את הבירה ומבקש את החיילים לבוא אתי אל מאחורי בית־החרושת לבירה ולחסל את הצלפים הגרמניים. ״יקח השד את הגרמנים,״ אומר אחד החיילים .
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 9

לבעל ההברה, הנם גלאס, היו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה מפעלים לטרקטורים ומכונות חקלאיות אחרות בגרמניה. אולם עם עלות היטלר לשלטון עזב גלאס את גרמניה, השאיר שם את מפעליו, עבר לאר־צות־הברית. … להקמת הסרט הנע של ביתיר,חרושת, מצד החברה הגרמנית. +זכות בלעדית לייצור מכוניות החברה בישראל מאלף עד תו. זכות זו כללה גילוי התכניות של החברה הגרמנית ומתן ידע מלא כולל יצור המנוע ותוכניות הדגמים לשנים הבאות.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 12

הוא נוטל את תקופת שבתי צבי׳ בגטו היהודי של עיר גרמנית (המבו־ג י) ,ומנסר, לנתח את תגובת היהודים לרעיון של הגירה לארץ ישראל. … ״ המותר בג ר מני תי השאלה העקרונית ״אמנות וגרמניה״, עלתה השבוע על הפרק ביתר שאת והפכה לנושא כמעט סוער בחוגים המוסיקליים ומוסיקליים למחצה בקשר לביצוע היצירה הנפלאה של גוסטאב מאהלר, ״שיר האדמה״ על ידי התזמורת הישראלית בשפה הגרמנית( .הופיע בפעם הראשונה עם התזמורת הטנור ההונגרי ארנסט גראי). … אין ספק, כי מבחינה אמנותית גרידא יש ערך רב לטקסט המקורי(;הגם שבאנגליה ובאמריקה מבצעים את היצירה באנגלית) .אלא השאלה אצלנו היא יותר מקיפה ונראה, כי יש צורך פעם לתמיד לקבויע עמדה ״רשמית״ ביחס לגרמנית, ביחס לנגינת יצירות ואמר (ואולי אף ריכרד שטראוס) .בימים של סתר עם גרמניה, קו אוירי עם אוסטריה, בשעה שבתל אביב מדברים גרמנית לא פחות מעברית, צריך לקבוע עמדה.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 22

ראיף טען כי הוא נגד כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה. כששאל כתב הרדיו לסיבה, השיב :״יש שש מיליון סיבות.״ התשובה הוקלטה והשניים נפרדו. … השיב איש הרדיו :״אין כאן עניין של צנזורה, אבל היה לא נעים לשדר תשובה מוחצת כזו מצד ערבי, בעוד שרוב היהודים לא התנגדו כלל לקשרים עם גרמניה.״ הידוק יחסי לרגל כינון היחסים בין ישראל וגרמניה החליט, כנראה, השבועון הגרמני המצוייר, דר שטרן, להדק את היחסים בדרג צעיר יותר. … פ סו קי ה ש בו ע •י ח״ט חרות יעקט מרידוד, על הרגע בו יופיע שגריר גרמניה בירושלים :״רק אי־נעימות? גועל נפש!
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 29

גה דוחו אור בכל פעם שיש עניין עם גרמניה — קשה לי לעמוד בצד. אתה חי מהפגנה להפגנה? … זה אולי מצלצל שקיבלתי מהם משהו, אבל זה 150 לירות לחודש. אבל אז, כשקיבלתי, לא דיברו על גרמניה אחרת. היום לא הייתי עומד איתם בקשר בכלל. … וווי בונה ! מ ה שגיאה — השיכחה וההתקשרות עם גרמניה. אני רוצה להגיד לך, זה עניין של אמונה בלב.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 9

הדיבור — דיבורו של אוסטרי, המשתדל לדבר את הגרמנית הנהוגה בגרמניה הצפונית. הריש קשוחה כמו אצל היטלר עצמו. … ״אי־אפשר היה לצפות מראש כי כתוצאה מהנצחונות הראשונים המהירים במלחמה, שנכפתה על גרמניה, תגיע ההנהגה לכלל מסקנה שהיא כל־יכולה ואין לנצחה, ושתעבור לאמצעים הנוראים והאוזיליים.״ ״המלחמה שנכפתה על גרמניה רק נאצי מובהק עד לשד עצמותיו יכול להפליט מילים אלה בשנת ,1961 אחרי 17 שנה בהן יכול גם הגרמני המרומה ביותר לעמוד על השתלשלות העניינים שהובילה למלחמת העולם השניה. … הוא הצטרף למפלגה הנאצית מפני שזו לחמה בתכתיב של וורסאיי שקרע שטחים נרחבים מעל גרמניה. היטלר ניבחר לתפקידו באורח חוקי, על־ידי העם הגרמני.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 10

אנחנו לגרמניה? זה נשמע ממש גרוטסקי.״ בעד 5 s ״גם הקרל גוסטב הוא נשק I A Jטוב, והגרמנים יכולים לקנות אותו משוודיה אם הם רוצים,״ אומר מחסנאי שלמה בלום ( )37 מתל־אביב• ״אם גרמניה רוצה לקנות נשק, שתקנה ממדינות אחרות. … או שלא היינו מקיימים כל מגע אתם, חרם גמור, או נוכיח שאנו מתעלים עליהם בעצם ׳העובדה, שאיננו שומרים טינה.״ 1י ך ״כל דבר אחר אפשר למכור | A Jלגרמנים,״ חושבת איזבלה מלי־נובסקי ( )50 מצ׳כיה, כיום תושבת תל־אביב• ״אם מוכרים נשק לגרמנים, זה פוגע קשה במוראל של אותם אנשים, שסבלו נוראות מהעם הגרמני. … אני נגד כל יחסים איתם.״ ךןןץ ״אם שילומים כן, אז מכי־ I I I , 1רת נשק גם כן,״ טוענת פקידה צברית אביבה גרונדלנד, נשואה ()20 מתל־אביב• ״היתד, אולי צריכה להיות הגבלה ביחסים שלנו עם גרמניה תיכף בהתחלה. אבל במצב שאנו נמצאים היום, אי־אפשר לקבל toאחת ולדחות ביד האחרת.״ !
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 9

קאריקטורת השבוע צויירה בידי קריאל ״דוש״ .הוא הראה את לוי אשכול מסתכל תמיד, נראות לו כקנוניה עולמית שטנית נגד גרמניה. אילו התעניינה בון בהלכי־הרות בישראל, היה מתברר לה כי אי־אפשר לשלוח לישראל, כשגריר גרמני ראשון, אדם ששירת ב־וורמאכט. … מכיוון שכל ראשי המישטר הגרמני שירתו בוור־מאכס, ראו בפסילת חייל משוחרר מעשה חמוד, ומעליב, שאסור להתחשב בו. … מי לא שירת? העם הגרמני התפרסם בהיסטוריה בשל חוסר־יכולתו המוחלט להבין את רגשות הזולת.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 30

הוא דחה בכל תוקף את הצעת אנשי הטקס לעזוב אחר המחצית הראשונה, בדיוק כמו בעת ביקורו בצרפת, בו יצא למסע צייד, הוכיח קוסיגין שוב כי הדור הנוכחי של המנהיגים הסובייטיים אוהב את החיים הטובים לפחות כמו רעיהם מן המערב. גרמניה דד ציי ר להיות לכמה גרמנים יש חשבון די ארוך עם הנשיא שלהם, היינרין ליבקה. לאו דווקא בגלל זה שבשנת 1944 היה אחראי להקמת קסרקטינים לעובדי־כסייה בגרמניה הנאצית. בשביל הרבה גרמנים ליבקה לא מספיק אינטלגנטי. … לפי חוקי גרמניה חייב הנשיא לאשר קבלת אותות־הצטיינות זרים לאזרחים גרמניים, ובמקרה זה סרב ליבקה לתת את האישיר.

