חיפוש: גרמניה
נמצאו 6,309 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 24
הנהג האם בונה נדמה ישראל, אמו של דני, ערבים בגרמניה — לא חדלה כאשר נודע לה על מותו של בנה. … הסבריהם של הדוברים הגרמניים, כאילו היתד, זו קטטת־מיסבאח סתמית — כאילו אך מקרה היד, זה שד,אקדוחן הגרמני הרג ישראלי אחד, פצע שלושה נוספים — אך לא פגע באף ערבי — הסברים אלד, נתקבלו בארץ באותה ה רצינות בה מתקבלים כל ההסברים הגרמניים, מאז ההודעה הגרמנית שתיזכר ל דיראון, כאילו שוחררו הספורטאים הישראלים שנתפסו בידי המחבלים במינכן. … ״השוטרים עלו על חייו של דני, ובגללם הוא ברח לגרמניה.״
גליון 1737 (16 בדצמבר 1970), עמוד 8
מכתבים רעיון פנטסטי (המשך מעמוד *) גרמנית המנסה להפעיל את תחרות מירו־צי המכוניות. עד כאן אולי שפיר. ״* אולם איומן של המפלגות הדתיות ל־הנצת תעמולה אנטי־גרמנית ׳•תזיק לשלטונות גרמניה — אינה במקומה ואינה מובנת כלל ועיקר. … הוא ומפלגתו נתנו ״הכשר מוסרי״ לאותה גרמניה — עליה הוא מאיים היום ודורש שתקצץ את שלוחותיה הארוכות (והמזיקות) בארצנו.
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 11
,.שליחות דיפלו מ טי ת״ בעיית הטיפול בגרמניה ובגרמנים אינה דיפלומטית ומדינית בלבד ! הוליבוד מתלבטת זה שנים איך לנהוג (בסרטים) בגרמנים המנוצחים, שליחות דיפלו מטית, שהום־ רט בגרמניה, פותר את הבעייה בהתחמקות ! האמריקאי יליד גרמניה בילי (שזירת סאנסט) וואילדר פותר את הבעייה בסרטו הלא־חדש־ביותר ( )1947 על־ידי שהוא מטפל בה כאילו כל עניין הכבוש, הטהורים, שלטון בנות הברית בגרמניה, הרעב, הפליטים, השוק השחור, הלצה אחת גדולה, מהולה באי׳אלו בעיות מיניות הניתנות לטשטוש בלי קושי.
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 7
וכאשר ננעלה המועצה (בתשע בערב) שוב שררה באולם האוירה השקטה וד,מנומנמת ששררה בהתחלתה. 0מ ד׳ ה טו מאה הוכ שרו משך שתים־עשרה השנים האחרונות, מאז החל הרצח המאורגן של ששה מיליוני יהודים, נשא הישוב משטמה, עוינת יותר מכל אומה אחרת, לגרמנים בשל גרמניותם. נוכח סיפורי הזועה הפכו אדמת גרמניה והגזע הגרמני לסמלי טומאה. משד,פך הישוב מדינה והמוסדות׳ ממשלה, נסתה האחרונה, משך שנים, להתעלם ממציאותה• של גרמניה על פני כדור הארץ. על דרכונים ישראלים, שהוצאו על ידי משרד העליה, בלטה חותמת :״לכל הארצות פרט לגרמניה״ .בתחילת החודש פורסמה לפתע( ,אם כי כתולדת משא ומתן ממושך עם הנהלת הסוכנות ונציגה נחום גולדמן) הכרזה מטעם קאנצלר בון, ד״ר קונרד א־תאור שבה הכריז כי ממשלת בון והעם הגרמני־מערבי מוכנים להתפשר עם מדינת ישראל והעם היהודי על־ידי מתן פיצויים, טבין ותקילין. … אם יצליח המבצע, ישפיע הלחץ על משרד החוץ לותר על תוכניתו בדבר משא ומתן לקבלת בצע כסף, יחזור בו שרת מהפרת הבטחתו בישיבת הכנסת הידועה, בזמן הדיון הכספי על שילומים :״לא ייתכן כל מגע ישיר עם גרמניה״. מ שפ ט המברק נפל בפצצה בין שאר המברקים שהובאו לצנזור במב־רקת תל־אביב היה גם אחד שיגרתי לניו־יורק על ענינים משפחתיים.
גליון 778 (25 בספטמבר 1952), עמוד 6
הבעייה עם המזרח־גרמנים היתד, שאלה סברו כי כל הרוצה מהם כסף חייב, לפחות, להגיש בקשה. … היא היתד, רוצה שההצעה תבוא מאליה, מבלי שתצטרך לנקוף אצבע בגלוי. השאלה ה־תה אם הפסיכולוגיה של גרמניה המזרחית, עריסת הפרוסים, מסוגלת לקלוט זאת. … התשובה :״תוצרת אמריקה.״ הנערים לא שוכנעו, הבחינו בכתובת הגרמנית הברורה שעל הטנק. ללא פקפוקים נכנסו לחנות צבעים, בחרו בצבע החום׳ סמל הצואה והנאצים, החלו כותבים על חלון הראוה :״יהודים, כאן מוכרים תוצרת גרמנית.
גליון 716 (19 ביולי 1951), עמוד 15
פשפש״• בה בשעה שהמדינות האחרות החלו להתחרות על כיבוש מושבות, ירדה גרמניה מן הפרק למשך 100 שנה, לא החלימה מן המכה לעולם• הערים העצמאיות, ערש דדי־מוקרטיה הגרמנית, נחרבו, במקומן עלה לגדולה שלטון נסיכים בלתי־מרוסן. חשוב מכל אלה: קם דור גרמני שלא הכיר בכלל את החיים אלא מבעד לאשנב המלחמה• הנשמה הגרמנית התרגלה לרעיון שהמלחמה היא תופעה טבעית, שאין להשיג דבר אלא בעזרתה. על רקע זה מופיעה אמא קוראז׳ (חנה רו־בינה) ,אחת הרוכלות שנילוו בעגלותיהן לגדודים והתפרנסו מן הפרשים־השכירים, שקיבלו משכורת מעטה וחיו בעיקר על שוד רכושם של ידידים ואויבים כאחד. אמא קו־דאז׳ היא גרמניה פיקחת (סלאבית במקצת, בדמותה של מבינה) ,המתפרנסת על המלחמה אך יודעת להישמר ממנה.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 19
לזוגות צעירים חמורה לא רק בישראל. גרמניה, למשל — סמל *־״ השפע והאירגון היעיל — לא הצליחה עד היום לחסל את היעייה אצלה. … לוא היתד, ממשלת ישראל מפעילה את המדיניות הנהוגה בגרמניה — היתד, הבעייה נפתרת עוד לפני שנולדה, משוס כך, מעניינים הצעדים בהם נקטה הממשלה הפדרלית של מערב־גרמניה : 0היא העניקה לקבלנים פרטיים וציבוריים הלוואות בלי ריבית, או בריבית נמוכה. … הצעדים שנקטה בהם ממשלת גרמניה, גרמו לפיתרון, מינימלי לפחות, של הבעייה.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 10
מאו ואמצעי־מניעה עשרים שנה אחרי שביטלו את המקלחת המשותפת בקיבוצים בישראל גילו אותה הגרמנים מחדש. ליתר דיוק, הגרמנים גילו שילדיהם הצעירים אימצו את השיטה. … תוך ימים ספורים הפך מחנה הקייץ התמים של הנוער הברלינאי לאחד ממוקדי מלחמת הבחירות בגרמניה. מפלגת המין הדמוקרטי. הסיבת לכך נעוצה בעובדה שהפלקוניס קשורים בקשר הדוק עם המפלגד, הסוציאל־דמו־קרטית הגרמנית (ט.פ.ד .).המחנה עצמי מומן בידי עירית ברלין המערבית, הנשלטת בידי אותה מפלגה. … הפדיצה לצפון הנ ע ל לכל מ שפ ח ה, י זו הנ עלבהחשקת! עם להקת המחול ג׳אז גרמניה מזיבי המים מיוצרת בהסכם ־ידע ע ם י**״ 6מ 1ז <(6וז3וח ,5313 יצרני הנ ע ליי ם הנו ד עי ם של אירופה.
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 14
ועד מהרה התגוללו יהודים מתים י וגוססים ערימות ערימות על פני הכבישים. היה זה ביום האחד עשר להתקפה הגרמנית על רוסיה, השלישי ליולי .1941 הגרמנים שברו את הקו, נכנסו לבוריסלב ואפשרו לאוקראינים להגשים את חלום חייהם! … זאת היא מסקנתו של קופל הולצמן, מחבר ״באין אלוהים,״ וגיבורו הראשי של ״באין אלוהים.״ לפי עדות הספר ישב האלוהים אטום, חרש וחדל־מעש גם בארבע השנים הבאות כאשר בבוריסלב אקציה* רדפה אקציה ומטרת הגרמנים, האוסטרוטונג (בגרמנית ! עקירה מן השורש) של קהילת בוריסלב התגשמה. … הם התגלמו בפרויליין רוטפיילר ה אדמונית, ראש הפולקסדויטשה (יוצאי גרמניה) ב־בוריסלב, שחגגה את יומה הגדול כשצצה בכל נקודת ריכוז יהודית בעיר ״והיהודים שרוכזו, שימשו מטרה ליריות אקדחה הבלגי הקצר.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 2
הדבר הפך כימעט למקובל. בטלביזיה של דרום־גרמניה (מינכן) הופיעו לוי אשכול ואבנרי. לפני כן, בטלביזיה של צפון- גרמניה (האמבורג) ,היה ציוות דומה. בפינלנד, בשבדיה, בדנמארק, בהולאנד הובנו תוכניות דומות. … מבחינה זו, אולי מעניין להביא כמה מדבריו של רודולף אוגשטיין, עורך דר שפיגל ואחד האישים החשובים ביותר בגרמניה של היום, שכתב מאמר ראשי לכבוד פירסום תמצית ספרו של אבנרי: ״מנסיון מלחמותיה של גרמניה יודעים אנחנו, ני אי־אפשר להתקיים ללא הוגי־ריעות, שדבריהם הם דברי כפירה.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 7
השבוע התגלה הסוד: היו בין תחנות אלו תחנות־תעמולה של הצבא המערב־גרמני, ששידרו מעבר לגבול — אל־תוך צ׳כוסלו־בקיר, הנצורה. … העולס הזה 1619 עצם קיומו של הגדוד 701 ללוחמה פסיכו־לוגית סוד כמום ושמור היטב, במערב־גרמניה. כיום כבר יודעים שגדוד זה נהנה מיחידות ״כרוזים ורמקולים״ ,מפריח באלונים עם כרוזים, מעל מזרח־גרמגיה, ואף משדר אל מעבר לגבול, לפרקים, טרטור טאנקים ושיריוניות, כדי שלחיילי מיזרח־גרמניה נדמה יהיה כי מעבר לגבולם שומרים מיטב כוחות־נאט״ו. … מאוחר מדי, נוכחו לדעת שילטונות בון — אולי בזכות פנייה מפראג — שמאמציהם רק מזיקים ללוחמי־החרות השכנים. הצהיר השבוע ראש ממשלת מערב־גרמניה, הקאנצלר קיזינגר :״עשיתי כמיטב יכולתי כדי למנוע התערבות מטומטמת וחיזורים חסרי־חן״.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 19
במינכן תשנה נשות תוונה באמצעי חבטחון הננסטים לאבטחת שרום נוסעים ׳שואלים לבין ישראליים על אדמת גרמניה המערבית. מינכן נתווספה בכך לרשימת הערים בהן נעשו נסיונות לחטוף ולתקוף מטוסים ישראליים: רומא, אתונה וציריך. … אודם ווהמתנה כתוצאה מכך הוגברו אמצעי הביטחון בשעת נחיתת והמראת מטוסים ישראליים בגרמניה. במקביל מתכננים הגרמנים גם התקנת שמשות בלתי חדירות לכדורים בכל אולמות ההמתנה של נמלי־ד,תעופה. … לגבי תפקידיהם של השלשה ** טוסי ״אל״על״ נוחתים באורח סדיר על אדמת גרמניה רק בפרנקפורט ובמינכן. בקיץ נוחתים מטוסי אל־על בטיסות־שכר בנמלי־תעופה אחרים.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 11
דיפלומטים גרמניים אחדים היו קורבנות לחטיפות או רציחות בדרום־אמריקה, והעובדה שאזרחים גרמניים אחדים הוחזקו בשבי על־ידי חבש בעת המשבר בעמאן היתר. אף היא מאורע בלתי־נעים מאד. עתה מבקשת הממשלה הגרמנית לדעת מה ניתן לעשות כדי להבטיח ביטחון רב יותר לאינטרסים שלה. … הדברים עוד יגיעו לכך שהפלסטינים במערב־גרמניה ימו־ שיש להתפאר בו. הפלאקאט מראה את האירגונים השונים, בדמות זרועות המחזיקות ברובים, כשכולם מכוונים לאותה מטרה: ישראל.
גליון 1838 (22 בנובמבר 1972), עמוד 4
.״ במקומו של בוריס רפד פורט, יבוא כשופט פלילי, עו״ד עמוס זמיר, שהיה פעיל במיוחד בשטח ה־מישפט הרבני. חס מוזר ל מ של ח ת ממערב־־גרמניה יחסי ישראל מערב־גרמניה עדיין לא הוטבו, למרות הזמן שחלף מאז שיחררה גרמניה־המערבית את רוצחי מינכן. מישלחת מפיקי סרטים ממערב־גרמניה שביקרה לאחרונה בישראל כאורחת מישרד המסחר והתעשייה, הוחבאה מעיני העיתונות שלא ידעה כלל על ביקורה בן השבוע של המישלחת. … חברי המישלחת שהרגישו במסך הסודיות שהוטל על ביקורם, הביעו מורת־רוח וחברי המישלחת הקשורים בתחנות הטלוויזיה סיפרו על היחס המוזר של השילטונות הישראליים לחבריהם ברשתות השידור המערב־גרמניות. אברהם כורוכפקי, בעלה הראשון של האם לנגר, שהוא הקורבן העיקרי שד מיכצע-הכזק שי הרב גורן, יגוייר מחדש.
גליון 1830 (27 בספטמבר 1972), עמוד 17
הסכנה הכרוכה בהתפתחות כזו ברורה לכל הבקי בנסיבות לידתו של הנאציזם הגרמני. לידת הנאציזם לאומיים׳ /ושחלק מדעת-הקהל תומך כפעולתם ״נגד האוייב״. … הם חיפשו עיסוק, ומצאו אותו בגבולה המיזרחי של גרמניה. לאורך אותו גבול התנהלה אז מעין מילחמה־זעירה בין פולנים וגרמנים, על איזור־מריבה ששני הצדדים דרשו אותו. … חברי אירגונים אלה עסקו במשך שנים ברציחת מנהיגים דמוקרטיים — וביניהם המדינאי היהודי הנודע, ואלתר ראטנאו, רוזה לוכסמבורג האגדתית, ורבים אחדים. הם הטילו את היתתם על גרמניה כולה, בידעם שהשופטים יתייחסו אליהם בסל חנות, השוטרים יעלימו עין והצבא יתמוך בהם בחשאי.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 14
מדוע נכנעו הגרמנים בקלות כזאת? מדוע לא גילו נוקשות? … 1דאל היתה טבעית. אד יתכן כי מחשבה שנייה תלמד כי לגרמנים לא היתד, ברירה. הם היו חייבים לפעול כפי שפעלו. … • בהשפעת ממשלת ישראל, פעלה גם ממשלת גרמניה על פי כלל זה במינכן. כתוצאה מכך נערך מיבצע־השיחרור הכושל, שעלה בחייהם של בל החטופים, חלק מן החוטפים ושוטר גרמני
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 10
ס סרטים אירופאיים — מבריטניה, מ־ברית־המועצות ומספרד — החלו לדהוק את מקומם של סרטי מעצמות הקולנוע, צרפת ואיטליה, מרשימת הסרטים הטובים. • הסרט האמריקאי חזר וכבש את מקום הבכורה שלו, לא רק ברשימת הכמות, אלא בפעם הראשונה מזה זמן רב גם ברשימת האיכות. 1 שחקן השנה שחקנית השנה צירלס לוהטון ב ט סי בלייר הרי תשע שנים בהן לא היה איש \ | א ף מעז להעלות על דעתו כי סרטים דוברי גרמנית, בהשתתפות שחקנים גרמנים, יועלו על מסכי הארץ, כבש הסרט הדובר גרמנית את ישראל בסערה. … דוניה נחל הצלחה לא רק משום שדיברו בו גרמנית, אלא משום שהיה בו משחק קולנועי מצוין. הצלחת הסרט עוררה את קנאת המפיצים. הם מצאו שטח חדש לרודחים: סרטים גרמניים ואוסטריים זולים יותר מסרטי מעצמות- 1רט הרע תשי״ח * הסרט 1 פייטו!
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 9
ה,שלום׳ הפך למכת המושבה וחיש מהר נפוץ השם: חיל השלום הגרמני. סכר פנים יפות. הקבוצה הגרמנית, שנחתה בלוד בערב הקודם, הוסעה מיד למושבה באוטובוס, שנהגו קיבל הוראה מפורשת: לא לעבור ברחובות ראשיים ולא לעורר את סקרנות התושבים העוברים בהם. תושבי זכרון ידעו זה מכבר על התוכנית לשכן גרמנים במקום, אך מקריאה בעתונים הוטעו לחשוב כי מועד בואם נקבע לחוד 7007? … אחריה יבואו קבוצות. נוספות, מתוך עדה של 1500 גרמנים, המרוכזים בשטוטגארם שבמערב־גרמניה.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 13
אך גם מבחינ ת אהר.ת עלה המשפט ה שראלי בהרבה על המשפט הגרמני, וההשוואה יכולה למלא כל לב ישראלי בגאווה. … ובכל זאת — גלובקה זה מכהן ברגע זה כמנהל הכללי של משרד ראש־הממשלה בגרמניה. הוא האחראי לכל שרותי־הבטחון הגרמניים. … ב ת מונ ה נראית אשתו של הזמר הכו שי פול רוב: קוקהוף, פעילה ידועה ב מועצת־ה שלוס המזרח־גרמנית.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 16
התובע מפראנקפורט הצהיר, בראיון לעיתון דני, כי לו היה היטלר חוזר לגרמניה, ר,־ה העם הגרמני מקדם אותו בברכה. … בעיתונות הימנית כונה באוור כמשמיץ העם הגרמני החדש. מפלגת אדנואר דרשה בבונדסטאג את התפטרותו המיידית. … בין היתר, מסר באתר לעיתונאי הישראלי ידיעה סנ־סאציונ־ית על תוכנית למעצרו של אחד מעשירי גרמניה הגדולים — קורט בכר (העולם הזה 1331 והלאה).
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 13
גישתם זו מביאה לזהות המושג לאום למושג הגזע, שהרי גזע הוא המושג היחיד הניתן להגדרה ביולוגית ותור שתית — ובכך גוררים אותנו המשיבים לדרכי מחשבה של גרמניה הנאצית ודרום־ אפריקה של ימינו.״ דרכי מחשבה של גרמניה הנאצית ** לו הקריטריונים לפיהם נבקש / /ר * להעריך את שייכותם הלאומית של ילדינו? … הגדרתו האקטואלית והאמפירית של חוזה־המדינה, מהווה גם היא מדד ברור שאינו מתיר ספק ללאומיותם של ילדינו, שהרי ברור כי אויבינו היו מתייחסים אליהם כיהודים ולא שועים להגדרות שרד,פנים כנראה וגם ממשלת־ישראל אימצה לעצמה את הקריטריון של אויב משותף או אחים לצרה, כאשר במיסגרת הסדרי הפיצויים עם גרמניה אין המדינה מצטמצמת בקבלת שילומים עבור בנים לאם יהודיה, אלא במפורש עבור כל היהודים, מבלי להתייחס לדת אמם. … את נימרי מוכן היועץ המשפטי לקבל לחיק־האומה, אך אותי הוא משלח, כפי שכנראה היה משלח את משפחות שאול טשרניחובסקי ומקם נור־דאו, שלא לדבר על רבים מעולי גרמניה אשר, במילי המאמר בהארץ על ד,עליה הגרמנית, :היו יהודים רק לפי חוקי ני ת־ברג הנאצים׳.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 9
הצד הנוגע למעמדה של ירושלים, בירת ישראל. מי שסיפק עוזים לצבא הגרמני, והכשר לפראנץ־יוזף שטראוס, וחיבוקים לגנרלים של הודרמאכט — קשה לו לנגן על המיתר האנטי־גרמני. … אמנם, יש סיסמות יותר טובות, יותר בטוחות, אבל קשה דווקא לרפ״י לעלות עליהן. למשל: עניין גרמניה. בארץ חיים מאות אלפי קורבנות השואה. … יכול תמיד לפנות לכן, כשאין לדמגוג מה לומר, הוא לאחשובמה הנושא, אל ליבם של שונאי־גרמניה אלה. טענה טובה יותר, לא חשוב מה המזנה — כשאין לך אתה יכול לצעוק ״בוז לגרמניה!
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 46
ימים מעטים לאחר מכן, ערך השגריר הגרמני מסיבת קוקטייל לכבוד השחקנית המפורסמת. … יחד עם זאת, נקטו המפיקים באמצעי זהירות: הם הביאו את גאולה נוגי ל מינכן, העמידו אותה כמחליפה. גאולה החליפה די הרבה. לקהל הגרמני, הסבירו כל פעם שהכוכבת ד,גרמניה יחד יפה בפיר לה. … הייתם צדיכות/צריכים לשמוע א ת׳ הגרמנית של התימניה הזאת. ללקק שפ־ ן תיים.
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 15
רק כדי למנוע שערו־ריה בינלאומית, מעלימים הגרמנים לפי הברית ונציגות של גרמניה המערבית. … משחקי האולימפיאדה ה־20 הנערכים עתה במינכן, נועדו בין השאר לטהר את גרמניה מעברה העכור. כך קרה שהופעתו הראשונה של ספורט אי ישראלי בזירה, במסגרת התחרויות ה אולימפיות, לוותה בשערוריה חסרת תק דים. … אין צורך להסביר את משמעותו הסמלית של הטקס 36 .שנים אחרי אולימפיאדת ברלין, שנערכה בחסותו של אדולף היט־1 לר, תחת דגלים נאציים, משמשת אולימ פיאדת מינכן כטקס טיהור של גרמניה. היה זה רק טבעי שמארגני האולימפיא דה ייענו ליוזמתה של ועדה נוצרית — יהודית, ויכללו טקס אזכרה לקורבנות ה נאצים במחנה ההשמדה בדאכאו.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 7
הסכם השילומים נחתם, קוים בנאמנות על־ידי הגרמנים. א,־לם ישראל לא נתנה כמעט דריסת־רגל לגרמני, לא הרשתה לאניה גרמנית להגיע לחופיה. המלצה כבים. אולם מאז השתנה הרבה בעולם. גרמניה חזרה לא רק למשפחת עמי התרבות, אלא אפילו הפכה למעצמה גדולה. … קשה להניח כי בשנתיים אלה תחזור פרשה מעליבה כמו היריקה בפני ישראל בשעת ביקורו של משה דיין (העולם הזה .)873 יחסי־חוץ אור חי מג ר מני ה בשום פרשה אחרת לא גילה משרד־החוץ הישראלי פחות אומץ־לב אזרחי מאשר בפרשת היחסים עם גרמניה. כשרצתה הממשלה כי הכנסת תאשר את ההסכם, על אף נקיפת מצפון מצד ח״כים רבים, הבטיחה * :לא יהיו יחסים דיפלומטיים.
