חיפוש: גרמניה
נמצאו 6,346 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 7

הסכם השילומים נחתם, קוים בנאמנות על־ידי הגרמנים. א,־לם ישראל לא נתנה כמעט דריסת־רגל לגרמני, לא הרשתה לאניה גרמנית להגיע לחופיה. המלצה כבים. אולם מאז השתנה הרבה בעולם. גרמניה חזרה לא רק למשפחת עמי התרבות, אלא אפילו הפכה למעצמה גדולה. … קשה להניח כי בשנתיים אלה תחזור פרשה מעליבה כמו היריקה בפני ישראל בשעת ביקורו של משה דיין (העולם הזה .)873 יחסי־חוץ אור חי מג ר מני ה בשום פרשה אחרת לא גילה משרד־החוץ הישראלי פחות אומץ־לב אזרחי מאשר בפרשת היחסים עם גרמניה. כשרצתה הממשלה כי הכנסת תאשר את ההסכם, על אף נקיפת מצפון מצד ח״כים רבים, הבטיחה * :לא יהיו יחסים דיפלומטיים.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 9

הוא הזכיר יותר מדי את ״שרות־העבודח״ של גרמניה הנאצית. אולם איש לא התיחס לרעיונות אלה ב־רצינות־יתר. … ״אבי המוטור של מכונת השילומים!״ הכרת בפעם אחרת, בגרמניה. השבוע עמד עורך־הדין הגרמני המצליח, חבר הפרלמנט של בון וראש ועדת־השי־לומים שלו, בצרה. … כי בינתיים הוגשה תלונה לאגודת עורכי־הדין הגרמניים נגד גרפה׳ על לקיחת שכר־טרחה בצורת אחוזים מן הסכום שהושג, דבר שהוא אסור בגרמניה.
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 8

במכת-נגד אמית אן אדירה מתקדם הגנרל מוריי האנגלי לעבר הגבול הארץ־ישראלי. התורכים ממשיכים לסגת. טייסים גרמניים. כדי ליצב את קו־ההגנה עזה־באר־שבע ממריאים הטייסים הגרמניים באווירוניהם והולמים בטור הבריטי הכבד המתקדם. בקו החדש משתלט מצב קפאון, שהשתרר באותם הימים נם בחזית צרפת. הגנתיירושלים, הגנרל הגרמני קראם פון קראסד שטיין וראש מטהו חאוסטרו־הונגרי באוהל המטה. … תותחים אנטי־אויריים: סוללה תורכית המטה הקרבי הגרמני־תורכי, המנהל את הגנת הבריטים את העיר, ופעמיים הס מושלכים אח|
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 5

מסיים המחקר: ״התוצאה הסופית של מצב בו צד אחד ניצח והשני הובס היא -שד,מובס אינו משוכנע, לרוב, שנוצח ושד,מתח בין שני ה־צדדים לא זו בלבד שאינו פוחת, כתוצאה מן ההתנגשות, אלא אף גובר יותר מקודם.״ גרמניה מו ס ד ה תי ס פו לי ם כבר לפני חמש שנים אמרו על הסטודג־טים הגרמניים מה שאמר אברהם שפירא על הסטודנטים הישראליים — ויתר עמיתיהם :״זה נוער זדי? יי׳ --י״ כיום ניכר במערב־גרמניה שינוי קיצוני. הנוער הגרמני הדמוקראטי התמרד בחיי האדישות בהם שקעו אבותיו — ברצונם לש כוח את העידן הנאצי ובעיקר — את התבו סד, שבעיקבותיו. ״ גו עלנפש ״ .הנוער הגרמני המתעורר מחדש, בדומה לסטודנטים האמריקאיים יי־ (המשך בענזוד )6 העולם הזה 15* 1 כשמדובר בקני ת חליפה או תפירתה, ברור כי אין אריג מ ת אי ם יותר מפולגת דיאולן מאסטר. 1 אריגי פולגת דיאולו מאסטר הינם המילה האחרונה באופנת אריגי גברים, הן באיכות והן בשלל הגוונים ובמבחר הדוגמאות ת ש לו ב ת הטקס טי ל ה ח די ש ה ב יו ת ר י׳1ז101£ס״ 6זכ 8)1ז16ג6ץ 801 זס{<1ז6מז3<16י!
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 12

בנית חשבו שזה אגדה, נאשו סיבו זאת מנעד הצנחנים התגלה כבחורה גרמניה נוצריה, בתו של ראש עיריית מיינץ, שנולדה בזמן המלחמה … קוראים לה בת־עמי המזרחי, ולמרות שמה הישראלי הטהור היא גרמניה אמיתית, נוצריה, בתו של ראש עיריית העיר מיינץ. … ״במטוס שבו הגעתי,״ היא מספרת במבטא גרמני קל ״היו רק שלושה־עשר איש. כולנו קראנו עיתונים והתרגשנו.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 34

תשובת יש־ המוצר המוגמר ״אני רואה את אומרת דליה על הדולרים מיספר 1של מדינת ישראל,״ מכנים משמאל: דליה לביא בים־המלח בעת תצלומי סרט עצמי כמוצר שיש לשווקו,״ עצמה .״מוצר היצוא מכניס הגרמנים. בתמונה אותה הטלוויזיה הגרמני אודותיה. … כיום, דרושות לי רק שלוש שעות לכך.״ ך* גירסה הגרמנית של השיר מכרה \ 1תוך כמה חודשים מאה אלף תקליטים. … היא טילפנה כל יום כדי לברר כמה תקליטים נמכרו.״ תוך שנה כבשה לה דליה מקום בלבבות אזרחי גרמניה בשני תקליטים נו ספים. על השאלה :״איך את מתארת לעצמך את האשד, המושלמת?
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 7

על כל פנים המיספר הכולל ה א קטן בהרבה מזר, שנקבה ממשלת ישראל בדרשה פיצויים מגרמניה עבור נכים אלה. עד לפני שלוש שנים חיו הנכים מתוך נחמה שיקבלו את המגיע להם מממשלת גרמניה, בדה ק כשם שקיבלו את שלהם תושבי ישראל אחרים מנפגעי הנאצים, שלא איבדו חלקים מגופם ובשרם. … ד״ר לנדאו לבירור טענותיהם, השמיעו בין השאר את הדרישה לתשלומים רטרואקטיביים מתאריך פציעתם, כשם שמשלמת ממשלת גרמניה. ד״ר לנדאו אמר להם :״נכון שזה מגיע לכם, אולם תתארו לעצמכם שתרמתם סכום זה לטובת המדינה. … הסכום המקסימלי שמעניקה ממשלת ישראל לנכה היא קטן בשבע לירות מן התשלום המינימלי שנותנת ממשלת גרמניה לנכים. בתנאים אלה, ולמרות שחלק מחנכים הגיעו למשבר ומוכנים לקבל את תנאי החוק המ צעים, אין ארגון הנכים מוכן לוותר על זכויותיו.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 3

על ״הארץ״ במכה אחת מוחצת הטלתם את הארץ על הארץ (העולם הזה .)1452 כיליד גרמניה, זיעזעה אותי בעיקר ה־פיסקה האחרונה בכתבה: בה נאמר כי שוקן מקדש את כל האמצעים בכדי להגיע לחברה בורגנית־מעמדית, שלקראתה חונך בגרמניה, בימים הטובים לפני שהיטלר הגיע לשלטון בעזרת ההון הגדול שרצה לשבור את האגודות המקצועיות. … וכי מה רוצים הם? שגרמניה תשלח לארצנו דיפלומט שהיה עריק חוור־מאכט? המציאות הפוליטית מחייבת אותנו לקשור קשרים דיפלומטיים עם גרמניה, יש לקבל את פאולס עם כל מגרעותיו וחסרונותיו.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 2

״ ואהבי זה אפשר 5ישון בשקט. ישראל דגני, גבעתיים גרמניה האחרת ביום שני, ה־ ,24.6בשעה 8.15 בערב, הופיע בז־נוריון בתוכנית טלביזיה גרמנית הנקראת ״פאנורמה״ .הוא נשא נאום בעברית׳ אשר תורגם לגרמנית, בו הוא קורא לישראל וליהודים לשכוח את אשר היה ולא להכליל את גרמניה של 1963 עם גרמניה של .1940 כישראלי החי באז, הריני מוחה כנגד רב־העולם הזה 1348
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 4

ביודעו מצב זה, מאיים גונאר יארינג כהתפטרות כדי להשיג ויתורים מהצדדים, אולם נראה שיופעלו עליו לחצים להאריך את שליחותו לתקופה נוספת. הגרמנים מבקשים שתיקה ישראלית לביקורו של גוסטאב היינמן, שר־ר,משפטים הגרמני, שהגיע השבוע לישראל, נועדה מטרה סודית שהן הגרמנים והן הישראלים מעוניינים להסתירה. … בבחירות הכלליות שייערכו בגרמניה כעוד כשנה, ינסו כנראה מרבית המפלגות להכליל במצעיהן סעיף של תמיבה כחוק־ההתיישנות -נושא שעלה לאחרונה מחדש כדעת־הקהל הגרמנית, ושעד כה תמכה בו בעיקר המפלגה הניאו-נאצית, שזכתה משום כך בקולות רבים. … נראה שהגרמנים ידרשו זאת בתמורה לתמיכתם בישראל בזירה הבינלאומית מאז מלחמת־ששת־הימים.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 14

לייבר, הוא השר הגרמני השלישי המבקר בישראל תוך חודשיים. שר־התחבורה הגרמני יברר כישראל כעיקר בעיות הקשורות בהגברת התיירות הגרמנית לארץ, בשיתוף עם המוסדות הכלכליים של ההסתדרות. לפי חשבונו ביקרו עד סוף השנה הנוכחית בישראל 60 אלף תיירים גרמניים. בדי לעודד את תנועת התיירות הגרמנית העממית לישראל, מבקשים הגרמנים להקים מוטלים, אכסניות וכתי-מלון זולים, שיהיו מיועדים רק להם, בשם שעשו באיטליה, למשל.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 2

הלה הדעה ניכרת, אם כי שני הצדדים מעלימים זאת. הגרמנים כועסים על ישראל, בגלל כתבות ושמועות שתיארו את שר־החוץ, של, כמי שמבקש לרכוש קולות נאציים ואנטי־שמיים למפלגתו הקטנה( ,הדמוקרטית החופשית) ,שהיא שותפת זוטרת בשלטון. … ישראל מצידה מרוגזת על הביטוי ״נורמליזציה׳׳ ,בו משתמש משרד־החוץ הגרמני לגבי יחסי ישראל—גר־מניה, בדומה ליחסי גרמניה—ברית־המועצות וגרמניה— ארצות־ערב. … המנהיג שקבוצה זו העמידה לפניה, הוא עזר וייצמן, שבינתיים יסודר כמנהל חברה כלכלית של מרידוד. הרעה ביחסי ישראל—גרמניה כיחסים כין ישראל וגרמניה המערבית ך ך ך ״ 1ןןן 1ןךו חמ ש שנים מפרידו ת בין שתי ת מונו ת אלה של וולפגאנג לוץ, רב־המרגלים הישראלי 1 !
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 13

המטוס נוחת בדיסלדורף. בעוד כמה דקות אימצא ( | בגרמניה. איך אגיב? לכל אחד יש תיאוריות ביחס למידת אשמתם של הגרמנים כעם וכפרטים. … אולם איך אגיב כאדם, מבחינה רגשית פשוטה, כשאעמוד מול הגרמנים בארצם? אם מישהו יגיד לכם כי אפשר להיות אדיש כלפי הגרמנים, שאפשר להתיחם אליהם כאל תורכים או נורבגים, או אפילו אוסטרים, הוא טועה. … כשאני עולה בכבש ומתקבל על־ידי דיילת בעלת מיבטא קוקניי מובהק, אני עונה לה ״גוד איבנינג,״ וכמעט הייתי מוסיף ״ברוך השם.״ כעבור דקות מעטות מטפס המטוס מעל לעננים. גרמניה נעלמת, יחד עם הנוף היפה שלה, זרוע היערות והאגמים, והנראה כמו תמונות־שמן מסויימות שראית בחדר־האורחים של כמה מידידיך.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 11

בנעוריו היה ואגנר מהפכן ודמוקראט. באותם הימים היתד, גרמניה מחולקת בין 36 מלכים, נסיכים ודוכסים. במהפכה הגדולה של 1848 קם העם הגרמני, בהנהגת האינטליגנציה, כדי להפיל נסיכים אלה ולאחד את המדינה. … כמו רוב בני־דורו, ביטא ואגנר את הגעגועים לעבר הגרמני — לאגדות הקדומות של הטבטונים ולהווי הגרמני של ימי־היי- ניים.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 20

ק רל פון שפרטי פון הולבן שגריר גרמניה בגואטמלה, נח טף מביתו ב״ 31 במרץ .1970 ממשלת גואטמלה סרבה להיכנע לחוטפים ואלה רצחו אותו ב 5-באפריל אותה שנה. שגריר גרמניה בברזיל, נחטף ב״ 11 ביוני ,1970 בידי אנשי מחתרת ברזילאים. … אפילו במחיר הכבוד של הגנרלים שלכם!״ בדיוק בדרך זו נהגה ממשלת גרמניה המערבית, כאשר כמעט וניתקה את יחסיה עם גואטמלה, כאשר ממשלת מדינה זו סירבה לשחרר אסירים פוליטיים בתמורה לשגריר הגרמני קרל פון־שפרטי שנחטף, וגרמה בכך לרציחתו.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 20

בשעתו העבירה אסיפת הקיבוץ (כזו המתוארת בסרט אשת הגיבור של פיטר פריי, שצולם בקיבוץ זה) החלטה, לפיה לא תדרוך כף רגלו של גרמני על אדמת המשק. אולם לפני מספר חדשים ביקש אחד מחברי המשק לארח בקיבוץ מספר גרמנים. האיש, יוצא מחנות־ריכוז — שש־מש בזמנו שפן ניסויים למחקרים רפואיים נאציים, נמלט ממחנה הריכוז ומצא מקלט אצל גרמנים — שמע כי נותני המחסה הגרמניים הגיעו לביקור בארץ. … אבל מה לעשות וישנה כבר החלטה נגד מתן דריסת־רגל לגרמנים? מכנסים שוב אספת קיבוץ. חכמי בית־זרע ישבו וחשבו, ומצאו פתרון בהשראתם של חכמי חלם: ההחלטה שבקיבוץ לא יבקרו אורחים גרמניים בעינה עומדת, אבל למומחים גרמניים מותר לבוא.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 10

ש טר או ס ...וג ם ה שנה נו ס עי ם # בטיולי מ׳ 1עד 27.7 1 5.7 איטליה, שויצריה, אנגליה וצרפת 6.8 1 0.7 | 211 קפריסיז, יוז, איטליה, שויצריה וצרפת 33 1 14-8 1 11.7 איטליה, צרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד, גרמניה ושויצריה 8.8 | 11.7 20 ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, שויצריה ואיטליה 37 1 18.8 ! 11.7 ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, דנמרק, שודיה, נורבגיה 1 הפיורדים, שויצריה, איטליה, יוז, רודוס וקפריסין 22.7 35 | 20.8 איטליה, שויצריה, הולנד, בלגיה, צרפת וספרד 1 29 | 20.8 1 23.7קפריסין, יוז, איטליה, צרפת, ספרר ושויצריה 1 28 | 22.8 | 26.7איטליה, שויצריה, צרפת וספרד וכז ט׳׳ולים עממיים של וקפדי סיז 11 .הפלנוח החל מחדיס אפריל. … בין השאר: מערכת פגישותיו של שמעון פרס עם שטראוס וגרמנים אחרים, חידוש של התעשיה הצבאית הישראלית המאפשר לתת־מיקלע עוזי להטיל רימונים בטאנקים.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 10

בכל אחת מפגישות אלה חזר ראש־הממשלה על אותם נימוקים, פח ת או יותר, עד כי אפשר לצרף את הרצא־תי; השונות ולפצות מהן את ה״אני מאמין״ שלו בעניין היחסים עם גרמניה. ואלה עיקרי מחשבתו, כפי שהתבטאו בפגישות הסגורות: ״האויב המסוכן ביותר — והחשוב ביותר — של מדינת ישראל הוא גמאל עבד אל־נאצר. … כל עוד לא יהיה בטוח בתוצאות המערכה הגדולה, לא יסתבך במערכה קטנה. ״באשר לגרמניה, נשקפת סכנה רבה מטיפוח משטמה לגרמנים. … הן לא קיבלו את מדיניות ראש הממשלה ביחס לגרמניה, ערכו מסע הסברה נגד ההתמכרות לממשלת בון.
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 5

הם רק שפטו לפיו, כרוחו וכלשונו, כפי שנחקק על־ידי הרשויות המוסמכות של הרייך הגרמני. ממשלת־הקואליציה של הרייך השלישי נבחרה, כידוע, על־ידי העם הגרמני, ברוב קולות, בבחירות כלליות. … וקי נירנכרג לשמירה על טוהר ה! | גזע -הגרמני, העומדים במרכז הסרט הזה, לא היו החוקים הראשונים של הרייך השלישי. למעלה משנתיים לפני כן הופעלו כבר ברחבי גרמניה חוקים, שאיפשרו לכלוא בדרך חוקית אנשים שכל פשעם היה התנגדותם לקו המדיני והרעיוני של המישטר.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 6

ביוגראפיה שונה לגמרי מופיעה על כריכת ספרו של בר, המזרח הקרוב — •ארץ גורל בין מזרח ומערב, שהופיע לפני כשנה, במינכן, גרמניה, בהוצאה מדעית־צבאית• ״אלוף־ מישנה י. … גיאורג בר, בנו *•,היחיד של תעשיין וינאי עשיר רצה, תחילה, ללמוד את אמנות התיאטרון, למד במאות אצל מאכס ריינהארט, גדול במאי גרמניה, ואף הצטיין בלימודיו. אולם עלייתו של היטלר שיכנעה אותו כי לאדם צעיר בעל־הכרה, שוב אין זכות לבזבז את שנותיו על הבמה. … אחת הטענות •הסתמכה על הסתירה הבולטת בין הביאוגראפיה הישראלית והגרמנית. מדוע נאמר בספר הגרמני כי בר ניכנס לאקדמיה הצבאית ב־ ?
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 4

זהו כתביעת המוקדש כולו לביקורת חריפה על המישטר בגרמניה המערבית (והמזרחית), והמציב את עצמו כאוייבם המושבע של הניאו־נאצים ושל המילי־טאריסטים. … בתצלום הראשון נראית הדוגמנית אניטה, בעלת החזה החשוף, עומדת בשורה אחת עם צמרת השילטון בגרמניה, כשהנשיא היינריך ליבקה מתכופף אליה מקרוב. … ואני שואל את עצמי: האם הסובלנות בגרמניה גדולה יותר מאשר אצלנו?
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 5

הרשיתי לעצמי רק להחליף את המלה ״יהודון״ במלה ״ערבוש״ ,ואת המלה ״גרמניה״ במלה ״יהודיה״. לולא מיגבלות המקום והטעם הטוב, יכולתי להביא כאן אלפים — לא, רבבות! … כי בכל גליון מגליונות בטאון זה של גדול האנטי־שמים בדורנו, יוליום שטרייכר, הופיעו כמה סיפורים מפורטים ברוח זו: היהודי המלוכלך, החותר תחת בטחון המדינה, אך השופע כוח־גברא, שוכב עם אשתו ואחותו של הגרמני הטוב, והופך את גרמניה כולה לקריית־זונות. … כך, בערך, אמרו שליחיו של אייכ־מן, על הגרמנים שעזרו ליהודים :״האנשים הבאים לכאן מגרמניה לא יודעים מה זה יהודי ומה זה ארי.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 25

במשרד המיפעל ראה התעשיין הגרמני תמונה של הצייר הישראלי אליהו כדורי, שמצאה חן בעיניו. … ״ תשובת גוגול :״אני מתייחס למפוחית כמו לכלי שהציל את חיי.״ הנאצי של חפר לפני צאתו לבון, בירת גרמניה המערבית — שם עמדה להיערך השבוע הצגת־ד,בכורה הממלכתית־הגרמנית של הסרט שהפיקו אר־ תור בראונר, ומנחם גולן, טוביח ושבע בנותיי — הודיע התסריטאי חיים חפר, כי הוא מכין הפתעה לאורחי־ההצגה. בהקרנה צריכים היו להיות נוכחים שרי־ממשלה גרמניים אחדים וכן נשיא גרמניה המערבית, היינריף לביקה.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 3

הראשי בפרוסיה המזרחית. שפות: צ׳כית וגרמנית, עם הניב המקומי של חבל הסודטים. … הוא עשה זאת כדי לאפשר יצירת מגע עם ממשלות בריטניה ואמריקה, מהן רצה להשיג שלום נפרד כדי להמשיך במלחמה נגד הרוסים. גורלה של גרמניה כבר נחרץ, חיי היהודים היו אחד הקלפים המעטים שנותרו על שולחן־ד,הימורים של הפושעים שצעדו לקראת האבדון. … בימים אלה חוזרים הנאצים, זו הפעם הראשונה מאז המלחמה, לבמה הפוליטית הגרמנית. הדור הגרמני, שגדל והתחנך בימי הרייך של היטלר, כובש עתה את העמדות.
