נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 47
הזמן: ערב וד 1במאי. באחת מבריכות האוניברסיטה עומד הגרמני באונמן להטביע את אירינה. אחרי עימות מתברר לרנקו כי הממונה עליו במישטרה מכור. … עם פירסום יצירת האמנות בעידו השיעתוק הטכני, מן הראוי להמשיך ולפרסם את כתבי וולטר בנימין, את הארות, את מקורותיושל מחזה התוגה הגרמני את רחוב חד־סיטרי ושאר כתביו, המפרים בשנים האחרונות את היצירה בכל שטחי האמנות בארצות־הברית, בגרמניה ובשארארצות־המערב.
גליון 2396, 3 באוגוסט 1983, עמוד 45
בווינה התפרנס ממתן שיעורים פרטיים בעברית, והפך לבקיא בספרות הגרמנית. במהלך מילחמת־העולם הראשונה נכלא בגלל היותו אזרח זר. … בפרוץ מילחמת־העולם השנייה נעצר בפאריס כנתין האוייב (אוסטריה) ושוחרר עם כניעת צרפת לגרמניה. הוא הסתתר זמן רב, נעצר שוב והוטל למחנה־ריכוז, ולפי הודעה רשמית .״הועבר לגרמניה ב־ 7בפברואר המחזור לעבר הדממה הוא הפתעה שירית, נכס צאן ברזל תרבותי.
גליון 2533, 19 במרץ 1986, עמוד 38
את פעולת החדירה השיגרתית, שעליה חושבים הורייך, תוכלי להשאיר ליותר מאוחר, אם זאת באמת הבעיה. תמרורים יהודה הל1י בגרמנית נ חוג בירושלים, יום־הולדתו הגל של חיים הרמן כהן, נשיא האגודה למען זכויות־האזרח ומי שהיה, במשך 21 שנים (1960־ )? … כהן, בנו של סוחר בעיר־הנמל הצפון־גרמנית ליבק (בה שימש סבו כרב ראשי) ,הוא בוגר ישיבה ירושלמית שהספיק להיות גם פרקליט־המדינה, גם מנכ״ל מישרד־המישפטים, גם היועץ המישפטי לממשלה ובמשך תקופה קצרה(כחצי שנה, בשנת )1952 שר־המישפטים(על תקן לא מיפלגתי) .אחד מתחביביו הפחות ידועים של כהן, שטרם מדינה התמחה, כעורך־דין פרטי, במישפטי־אישות: תירגום מעברית לגרמנית של שירת משוררי ספרד, כמו יהודה הלוי
גליון 2563, 15 באוקטובר 1986, עמוד 28
תטבץ העולם ך ןח סידר מאוזן: )1מעל או מעבר לטבע)5 : מטבע״זהב פרסי; )10 הצורה הראשונה של הפעלים; )11 אויב מתנפל; )13 אגודת פרחים; )14 הזדמנות, מקרה; )15 שלל, ביזה; )16 ראשית הצמח; )18 אור מפציע; )20 אחד משניים המתדיינים ביניהם; )21 אשת אברהם שנשאה אחרי מות שרה; )22 נוהג משפטי; )24 מרי, מורת־רוח; )25 בית־הבליעה; )26שליט )28 ,צעד; )30 אבן חלולה ליד הבאר להשקאת הבהמות; )31 דבר קל־ערו; )32 כאב; )34 עיר־חוף צפונית; )35 החלים; )38 שורה; )39 אבק; )41 שור לא מסורס; )42 מספר לא זוגי; )43 ראש־הממשלה הראשון (ר״ת); )45 החזן עובר לפניה; )47 לא חלק; )48 פילוסוף גרמני; )50 נגיד בארץ פלישתים; )51 פיטמת פרי; )52 טיפות מים העולות על־ידי פעולת החום )54 :סולם התווים המוסיקלי; )57 המוליך בררו; )61 ברח; )62 חתיכה, בתר )64 :מתפרץ מתוך החור; )65 הימים בהם אין ראש־השנה נופל; )66 נהר איטלקי; )67 מילת־שלילה; )69 רעל; )70 •כינויו של האלוף זורע; )72 נסתיימה, עברה; )74 חזר על הלימוד; )75 שלמה יהודה רפפורט, רב בפראג; )77 שלילת שכר; )78 שלהבת, ברק; )81 סודה, מלח לכביסה; )83 זמן, תקופה; )85 ראש מדינה אפריקאני (ש״מ); )86 רוכל; )88 עוף טרף; )89 חומר צביעה כחול, המשמש אינדיקטור; )91 צירי הכסא, משענת; )93 תואר מזרחי)95 : פטפוט; )96 משחק המלכים; )98 קליפת העינב; )100 לא טוב: )102 חזר; )103 תופש משוט; )104 תפילת ליל הכיפורים; )105 כינוי לעלמה נאה (.)2,4 מאוגד: )1רבר הקנוי; )2רסיסי בוקר; )3בער, דלק; )4מרפא; )6דבר נסתר; )7סעודה לאורח; )8 קריאת־צער; )9שרץ מרבה- רגליים; )12 אבן בחושן; )15 טוב יותר )16 תקע, תחב באדמה; )17 משקל האריזה; )19 רטיבות; ;20 אויב; )21 שם ספרו של שמעון פרס ( )23 ;)3,3סוף; )24 כינוי לעיירות יהודים בגולה (ר׳ת<; )26 לא באופן ישיר; )27 עדין, צעיר; )29 כיסוי לסוכה; )30 אויב; )33 דרשן, נואם; )34 אחד מארבעת המינים לחג; )36 אחסן ציוד; )37 סטלקטיט; )40 ידית הרובה; )41 אחד התווים; )44 מכסה הבית; )46 מלחין גרמני; )47 בחר ביהדות; )49 בריאה, ראשית החיים; )50 ציר הארץ; )53 מלאך; )54 נסתר; )55 תשלום לרשויות; )56 זהב; )58 אות על אות; )59 נמאס עליה; )60 טעם ונימוק; )62 תור; )63 ישמרנו האל(ארמית)(ר״ת); )66 ,נוהג בהפקרות ( )68 ;)2,4ממלכתו של פירוס ביוון; )71 המה, רעש; )73 תבואת הארץ; )76 מין; )77 חרק משפחת הצרצרים; )79 פרולוג; )80 הכרמל, למשל; )82 חי ממשפחת השועלים; )84 היה כבד במשקל; )85 נהר ברוסיה; )87 מזל; )90 תשלום עבור הכלה; )92 ספל עם ידית; )94 קירצף בחוזקה; )96 סרח עודף לשמלה; )97 סטרא אחרא; )99 נחשול; )101 זריז, מלא־חיים; )102 אציל; )103 מתכופף. … מסקין: רגע, טנסי ויליאמס אמריקאי? שקספיר אנגלי? גיתה גרמני? גוגול רוסי? — מי ישראלי? קיני: ניסים אלוני.
גליון 2503, 21 באוגוסט 1985, עמוד 11
כעבור יום אמר־פלט־גילה כי ״ביקשתי נייר מהגרמנים״ בפרשה, אך לא גילה לי — הוא לא ידע שהחומר בתיקי — על אותה חקירה שניהלו חברי ועדת־הפיקוח לפני כמה שנים, והמימצאים שחשפו. … ^ ״מי שלה אותדי׳ ך ם משה קריגסר, מנהל הכספים ^ של דן שגילה את ״עודפי״ הכספים של דן בגרמניה, אחרי ששכבו שם ארבע שנים ללא דורש, דאג להדגיש — כיאיר אנקורי — כי ״בתקופה שלי נשמר טוהר המידות.״ קריגסר פרש מדן בנובמבר ,1982 אחרי שלא נבחר באסיפה הכללית. … ,דן״ סיפרו לי בי הוא אמר לחברים ותיקים בי..מדובר ביותר מ־ 300 אלף מארק, הרבה יותר.״ הוא הסביר כי ״אחרי פרישת יאיר אנקורי החליף אותו במשך תקופה קצרה משה ספקטור, ואחר־כך באתי אני לאגף־הכספים.״ אז מצא כי ״עומדים לזכות דן עודפי כספים בגרמניה, ללא דורש, ארבע שנים״. מה זה ״עודפי כספים״?
גליון 2504, 28 באוגוסט 1985, עמוד 9
״ ^ ,לא שמעמ>1 ^ לא ראיתיך רוצה להגיב,״ השיב בשבת אנקורי על שאלותיי. כך א חד ה״מאניס״ לגרמנים, תשלומים מראש ענה גם בפגישתי איתו פנים־אל־פנים במישרדו, שבמיבצר רמי אונגר ברחוב המסגר 38 בתל-אביב. … אלה היו תשובותיו של איש־הכס־פים החזק של דן בשנים הראשונות לעיסקת המאנים בעניין המארקים ״השחורים״. משה ספקטור, שהחזיר כספים מגרמניה לקופת דן. פסול לירושה. היו״ר הורביץ, המכהן בתפקידו מאז ( 1969״כמעט כמו טיטו ביוגוסלוויה״, מתלוצצים בדן) ,רואה באלכס אברמוביץ את יורשו, אך גם משה גל חותר לבכורה. … ״ ואילו חברים באופוזיציה מצאו כי יש בדיברי־ספקטור ״נימת התנצלות״ באותה פרשה מסעירה (347 אלף מארקים, ולא 300 אלף) .הם רואים כ״שערוריה״ את ״השיטה״ של עידן הורביץ־אנקורי־אשכול על תשלומים עודפים מראש לגרמנים, כביכול בעד שינויים אפשריים שיתבקשו, אם בכלל.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 38
קיימת רשת בינלאומית נתעבת, המנוהלת על־ידי מוסקווה ואש״ף, וקיים מנגנון נגדי מפואר ועטור״תהילה, ובראשו ארצות־הברית, גרמניה המערבית וישראל. במפת מיבצעי־התהילה של ישראל נגד טרור הבינלאומי מופיעה בסרט גם פעולת־לילהאמר. … האם באמת אפשר להשוות את הטרוריסטים הבאסקיים, שלחמו לחרות עמם(ושרובם הפסיקו את המאבק האלים ברגע שהשיגו אוטונומיה סבירה) עם הקבוצות המטורפות של באדר־מיינ־הוף בגרמניה והבריגדות האדומות שבאיטליה? מהו ההבדל בין ״הנוקמים״ היהודיים, שהרגו נאצים בשלהי מילחמת־העולם (ולא פעם טעו בכתובת) ,ובין הטרוריסטים הארמניים, המבקשים לנקום בתורכים את שואת עמם?
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 69
בטבלה אחת נע שתה השוואה בין חמש מדינות שזכו להופעת ה״היפר״ :אוסטריה, גרמניה, הונגריה, פולניה ויוון. בארבע הראשונות היה עד כמה כ ט 1ח ה בי טו ח אני לא מבין בעסקי ביטוח וחבל. … עוברים עוד כמה חודשים, פה עולה, שם יורד ובחודש ה־ 14 וה־15 מתפרצת האינפלציה ״בכל עוזה״ .ואז היא מגיעה בגרמניה למ של ל־ 35,875 אחוזים בחודש, כלומר יותר ממאה אחוז ביום, כולל חגים ושבתות.
גליון 2665, 28 בספטמבר 1988, עמוד 5
הייפלא שהאלים צוחקים להם במרומי האוליכד הזוכה האמריקאי יכול להיות שחור, לבן או צהוב. הזוכה הגרמני יכול להיות קאתולי או פרוטסטנטי. … כמעט ואמרתי: אלוהים י ש מור: ץ עוד הערה: 1אילו הקדישו שרינו לספורט האולימפי ע שירי ת מן המרץ, שהקדישו השבוע לשמירה על יום־הכי־סורים, היו ספורטאינו משיגים הישגים אחרים. מיספר התושבים של גרמניה המיזרחית עולה רק פי ארבעה על מיספר אזרחי־ישראל.
גליון 2664, 19 בספטמבר 1988, עמוד 4
אבל זכות־הראשונים להמצאת לשון מלאכותית מגיעה לאישיות אחרת: אחת הילדהגארד, אם־מינזר בעיירה גרמנית של המאה ה־ , 12 שהחליטה כי אין להסתפק ב־ 2800 הלשונות הטיב־עיות הקיימות והיא שיצרה את הלשון המלאכותית הראשונה בהיסטוריה(שאמנם לא האריכה בועז ברושי, ירושלים ימים)• אין ט1בות־הנאה על ה עובדו ת הנכונות (״רחל המרה־לת״ ,העולם הזה .)31.8.88 ראוי לחיקוי על חידו ש מעניין בברית־המועצות. … הכוונה למגזינים מאיטליה, צרפת, יפאן, אוסטרליה, ספרד, גרמניה ומכסיקו. ורציתי להביא לידיעתכם שתי דוגמניות ישר־אליות המצליחות מאוד באירופה ובארצות־הב־רית: מיכאלה בדקו, שתמונותיה איכלסו מיספר עמודים ם!
גליון 2593, 13 במאי 1987, עמוד 4
את בית־החולים הזה, עת הוקם במאה שעברה: היה זה גרמני נוצרי, אחד קונראד שיק. הרגשתי עורך־כיתוב של ממש כאשר יכולתי להוסיף את ההערה הבאה ליד שם בית־החולים: תוכנן על־ידי האדריכל הגרמני קונראד שיק (1822־ ,)1901 שבין תכנוניו האדריכליים הרבים בירושלים של המאה ה־ 19 היה גם תיכנון שכונת דוב איתן, תל־אביב מאה־שערים. … כתבתו של הדוקטור המלומד קצת הרגיזה אותנו והיינו רוצים להגיב על כמה נקודות בת ובלי הרדמת• זה שהיו מחלות אשר קטלו, בתקופות אחרות ובמדינות אחרות, יותר אנשים, לא מנחם אותנו ולא מפחית מן הסכנה האיומה של האיידס. • ומהיכן שאב ד״ר נודלמן את נתוניו על כך שבכל ארצות־הברית, בריטניה וגרמניה יש רק כמה אלפי חולי איידס? • ולבסוף, עם כל הכבוד לקונדום, ידוע שהוא לא תמיד חסין מפני חור, ואז הנגיפים בזרע עודד יערי, ניו־יורק יכולים לעבור• במ 1בעיירה הפולנית על נסיעתו האחרונה של השר ארנס לארצות״הברית. • שמעתי זה עתה כי השר זבולון המר דרש להחזיר לארץ מייד את השר משה ארנס ואת ח״כ רפי אדרי מארצות־הברית, כי זאת בושה למדינת ישראל לכבס את הלכלוך בארצות־הברית בנוגע לוועידה הבינלאומית.
גליון 2641, 13 באפריל 1988, עמוד 11
אחד מהם צולם בארצות־הברית ב־ :1969 מתחת לדגל הוויאט־קונג עמדה מפגינה צעירה בלב ניו־יורק והניפה אל על את האגרוף, סמל ההתקוממות. עכשיו הביאה לי ידידה מגרמניה ספר יפהפה של אחד מאבות־המהפכה, היהודי־הצרפתי־הגרמני דניאל כהן־בנדיט, שביקר בשעתו גם בארץ. הג׳ינג׳י הלוהט, החי עתה בגרמניה, ערך סיור בעולם וריאיין את אנשי המהפכה של אז.
גליון 2643, 27 באפריל 1988, עמוד 40
בחדר התקבצו העיתונאים שהוזמנו, היו אלה סופר סוכעת־רויטרס, אריה ולנשטיין, ויד רידריך קיסטנמייר, נציג סוכנות־הי־ריעות הגרמנית. חדרו של אייכמן נשמר בשבע עיניים, מחשש שיחזור על מעשהו של הרמז גרינג לפני תלייתו המיועדת. … שאלתי אותו אם הוא רוצה לאמור דבר מה. הוא הביט בחבל־התלייה ואמר ״תחי גרמניה, תחי ארגנטינה, תחי אוסטריה — שלוש המדינות שהייתי קשור אליהן ביותר ולא אשכחן.
גליון 2653, 6 ביולי 1988, עמוד 7
פרום ביצע הונאה בגודל של 70 מיליון מרק בגרמניה, כאשר מכר לגרמנים בעלי כספים שחורים מניות גנובות של חברות אמריקאיות ואיג־רות־חוב ממשלתיות אמריקאיות מזוייפות. … בושמי נאלץ לעזוב את לונדון מפחד שץ, והסתובב בפאריס, בדיסלדורף, בתל אביב ובלוס־אנג׳לס. עתה נעצר שץ בגרמניה ובושמי חזר ללונדון. — —יגאל לביב העולם הזה 2653 וונה ברורה.
גליון 2647, 25 במאי 1988, עמוד 5
יש 01 להסות כאלה) החף, הקום, הבום-. פגישה בברלץ על כתבה בעיתון גרמני יוקרתי. לא האמנתי למראה עיניי. הלכתי ברחוב בבר לק ופתאום ראיתי את פרצופו של אורי אננרי על פילדמרשל בן 91 על קצק-הצבא הקשיש בהיסטוריה (״אנשים׳ /העולם הזה .)11.5.88 בסידרת־התצלומים מערב הצנחנים האחרון בבית הצנחן ברמת־גן מופיע תצלומו של איש חיל־ההנדסה תת־אלוף דויד לסקוב, קצין־הצבא הקשיש ביותר ( )85 בצה״ל ובעולם. … מדינות אלה סופחו לברית־המועצות בראשית מילחמת־העולם השנייה, כשרוסיה, אז בת״ברית לגרמניה הנאצית, ע ד שמרה על נייטראליות. … כאשר מדובר בשורש נטש חלים דברי ד״ר שאול ברקלי מלוח הפעלים השלם (הידוע לכל אבנרי על שער ״די צייט״ מראה־עינ״ם בברלין שער המוסף של השבועון הגרמני היוקרתי ביותר, די צ״ט, המופץ בחצי מיליון עותקים.
