נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 11
מי מעריץ את היהודים? אדם קלר סיפר לי בדיחה: בגרמניה, לפני עלות הנאצים לשילטון, ראה יהודי אחד את חברו יושב וקורא את דר שטירמר, העיתון האנטי־שמי של יוליוס שטרייכר, המנהיג הנאצי של נירנברג. … אברהם(״יאיר״) שטרן התאמן בעצמו אצל קציני הצבא הפולני, שהיו אנטי־שמים עד האחרון שבהם, ואחר־כך ניסה לבוא בדברים עם גרמניה הנאצית. תמיד היה נרמה שלמאמצים האלה היה בסיס הגיוני בלבד.
גליון 2621, 25 בנובמבר 1987, עמוד 27
ואולם ברידתך בכיוון שער היציאה מן הארמון אתה מגלה צילומים המתעדים את ההרס הנורא שהותירו כאן צבאות הרייך השלישי שהתחפר בעיר פושקין כשהוא מטווח את תותחיו ללנינגראד במגמה לרכך מכאן את התנגדותם העיקשת של המגינים שמנעו את נפילת העיר בידי הגרמנים. הסובייטים — תוך כדי נסיגתם מהעיר פוש־קין — עוד עמלו קשות לקבור, כך ממש, את מרבית הפסלים שבאחוזות פטרודווארץ — שם מיכלול הארמונות שבכאן — ובדרך זו לשומרם. … כל פיתוחי הצדף המפורסמים וחלק מהפסלים שנפלו בידי הגרמנים הועברו בידיהם, בעת הנסיגה, לגרמניה.
גליון 2617, 28 באוקטובר 1987, עמוד 11
בצהרי אותו יום הייתי בכנסת, שם נפגשתי עם הירוקים מגרמניה. בין פגישה זו ובין פתיחת תערוכתה של אילנה היה ״חלון״ של כמה שעות. … יתר על כן, גם כיום יש באירופה ״לחצים גיזעניים״ נגד ״פועלים זרים, שהפכו כנראה תחליפים קלים ליהודים.״ זהו רמז לפועלים התורכיים, העובדים בגרמניה — אך הדבר לא נאמר בפירוש. מדוע מנסים האירופים להגדיר את ״ההעברה הארמנית״ כרצח־עם? … מאידך, ייחוס האשמה לקורבנות, שעזרו כביכול לאוייב, מזכירה את הטענות המושמעות כיום בגרמניה, כאילו ״הכריזו היהודים מילחמה על הרייך השלישי,׳׳ ועל־כן נחשבו כאויבים כדין.
גליון 644, 16 בפברואר 1950, עמוד 12
סרטו הגדול הראשון היה ״ העו רב״ ,שצולם בזמן הכיבוש הגרמני וגרם בשעתו לסערה גדולה .״העורב ״ מתאר בריאליזם אפור את החיים בעיירה צרפתית קטנה, ומתעכב על כל המכוער והאפור שבחיים אלה. אלמוני החותם בשם ״העורב״ מפיץ ברבים, באמצעות הדואר, את כל המעשים המכוערים הנעשים בעיירה׳ וגורם על ידי כך לסיבוכים, שנאה, חשד המוני, רצח והיסטריה כללית בכפר השקט. הגרמנים נטלו את הסרט המצויין הזה׳ הדביקו לו שם חדש :״ עיירה צרפתיתטיפוסית ״ והפיצו אותו באירופה כהוכחה נאמנה לשחיתות ולניוון השוררים בצרפת.
גליון 963, 29 במרץ 1956, עמוד 6
.״ קסטנר טען ששלח הצהף־ה־בשכועה רק לכית־משפט גרמני פנימי לטיהור המדינה מן הנאצים. … קסטנר נתן את ההצהרה במצב שבו היה ברור למעלת מכל ספק שבנר לא יופיע בפני בית־המשפט הבינלאומי, ובקשתו היחידה (של בכר) בעצם היתה לעזור לו בזה שהשלטונות האמריקאיים, שבידיהם היה בנר, יעבירו אותו במהירות האפשרית לפני בית־המשפט הגרמני.״ קביעתו הפסקנית הזאת של השופט פרץ אינה משתקפת כל עיקר בעובדות שהובאו בפניו על־ידי שני הצדדים גם יחד.
גליון 1045, 14 באוקטובר 1957, עמוד 6
שיגוו חיוח המלאכותי הואשוו מתח את מן הירח ך פ ני חמשש ני ם עורר איש־מדע /גרמני סנסציה עולמית. ו תר פון בראון, המנהל הטכני של האגף לפיתוח קליעים־ מונחים בצבא ארצות־הברית, ניבא כי תוך השנים הקרובות יפלוש האדם אל תוך החלל. … אולם מסע־ההרפתקות שתואר על־ידי המדען הגרמני, שעבר לארצות־הברית אחרי מלחמת העולם השניה, היה דמיוני רק בפרטיו הדקיקים.
גליון 1074, 30 באפריל 1958, עמוד 16
היתד, זאת נהריה ה־ייקית, אשר נציגיה שאלו מה סמכותה המשפטית של מינהלת העם• משנסתבר להם כי אין שום סמכות כזאת, סירבו יוצאי־גרמניה הפורמליסטיים לקבל את ההחלטות, חזרו מתל־אביב כלעומת שבאו, דרך זכרון־ יעקוב ויקנעם לחיפה, ומשם בסירה למושב־תם המנותקת. 9עובד־דואר שם לב כי כתבי־החוץ הודיעו מראש על מקום כינוס ישיבת־הייסוד של המדינה, בעוד שהדבר לא פורסם בעתו־נות המקומית.
גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 15
לעוזי לא היה מושג במיסחר המכוניות, אבל היה לו יתרון גדול אחר: אבא עשיר, שצבר הון כקבלן בגרמניה המערבית. בכסף הזה פתחו השותפים את סלון המכוניות המפואר, במקום שנועד להיקרא כיכר מוניה שפירא. … בזמן הכיבוש הנאצי דאג בורגיבה, באמצעות מושל המדינה, כי ליהודים עובדי הכפייה תינתן זכות קדימה ברכישת מזון, במחירים רישמיים וללא תור. הגרמנים הציעו לבורגיבה לארגן גדודי נוער ולממן את הוצאותיהם מכספים יהודיים מופקעים.
גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 27
#הקשיים הפנימיים של המישטר הנאצרי במצריים, אובדן הדינאמיות שלו וכשלונותיו הכלכליים, כובלים במידה רבה את ידי קאהיר, ואפשר עתה להתמודד עימד״ #נשיא מצריים אינו רוצה במלחמה עם ישראל על יובלי־הירדן, ולכן היה מעוניין בהפגה מסויימת של המתיחות( .דבר זה גרם לעמדה הניטראלית של קאהיר בראשית מסעו של בורגיבה, בעיקבות הידברות אישית בין שני הנשיאים — לפני שקאהיר חשה כי המסע הפך סכנה לעצם שאיפותיה). #פרשת גרמניה נתנה לעניין דחיפות אקטואלית. אך ישנו גורם נוסף, שנועדה לו השפעה מכרעת על העיתוי.
