נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2187, 1 באוגוסט 1979, עמוד 26
לשניידר 2מערכות מיוזיק־סנטר, צנועות במחירך, ומפתיעות באיכותן ובעצמתן המוסיקאלית. כל המערכות מיוצרות בהתאם לתקן הגרמני המחמיר 45500 אום אחריות ״שניידר״ מקצועית — מעבדה ארצית לשרות מהיר ומיומן עם מלאי חלפים מקוריים. 112י׳ £0 3£7ח 37£״ ח£ס4£1ז^ 3 0 השילוב האידיאלי של טייפ״דק אוטומטי עם רסיבר משוכלל ו־ 2רמקולים תואמים 1.8*112.5 ץ 6 !
גליון 993, 24 באוקטובר 1956, עמוד 18
העורך, המגיש לרוב במו פיו את התוכנית כולה, נוהג לקרוא בה קטעים שהוא מתרגם מתוך ספרים גרמניים ישנים על מוסיקה, המצויים בספרייתו הפרטית בכמות גדולה. … הסאה הוגדשה בהחלט רק כאשר הזמינו עורכי הצליליתון לפני שבועיים כמה מבקרים ומוסיקאים צעירים לערוך וויכוח על השאלה אם יש הגיון באיסור המוטל על שידור השפה הגרמנית ברדיו, גם כשהמדובר, למשל, בשירי היינה עם מוסיקה של שוברט. המתווכחים, בתמימותם, הגיעו לדעה אחידה כי אין טעם כלשהו באיסור טוטאלי זה. קץ להפקרות. הקש הגרמני שבר את גב השדרן. ד״ר שפירא הגיע סופית למסקנה כי יש לשים קץ להפקרות.
גליון 1481, 19 בינואר 1966, עמוד 10
באורח מסתורי השתנתה המילה הקובעת בפרוטוקול הסטנוגראפי, ונאמר בו כאילו אמר פרם ״יותר מכל גרמני אחר״ .אך כל יושבי הבית שמעו את הפסוק המקורי, ועל כך גם הגיב ראש־הממשלה בתשובתו :״לא אזכיר איש שחבר־הכנסת פרס דיבר עליו, ממדינה מסויימת, כשאמר מה שאמר כאשר ענה לפינה הזאת (בהצביעו עלי) שהנה נעזרנו ממנו יותר מאשר מכל באי־העולם ״ לאכד אי ל ד ! … הבטחתם ללחום למען שינוי מדיניות־החוץ, הממיסה אסון על ישראל וההופכת אותה לגרורה עלובה של כוחות זרים, והשגתם — כך הכרזתם בתרועת־נצחון — משפט אחד על חימוש גרמניה בנאום ראש־הממשלה. איפה היה המשפט הזה בנאום ראש־הממשלה?
גליון 1155, 11 בנובמבר 1959, עמוד 18
היא עוסקת, בין השאר, באילוף נערת השבוע אינני יודעת מדוע, אולם תמיד תיארתי לי את הנערה הגרמנית בד מו ת גרטכן טיפוסי ת: מוצקה, עב ת־ מו תן במקצת, מסורבלת ובלונדית מאד. יוט ה גור, נערת־התס־ריט הגרמניה בת ה־ 19 של חולות לוהטים, היא הכל מלבד. … יום אחד ביקרה ב אולפן סרטים ברלינאי, והחלה להתעניין בעבודה הטכנית של ההסרטה, למרות שהיא נראית כאילו יכלה להצליח מאוד גם לפני המצלמה. יו ט ה .,ה דו ברת גרמנית ואנגלית, היא מעניינת, מ שכילה ובוגר ת יו תר מכל נערה אחרת בת גילה.
גליון 854, 4 במרץ 1954, עמוד 14
כאשר מת לפני ששה חדשים האלמוני נשוא״הפנים ושב״השיער שהציג עצמו לפני כל מרצה חדש, בגרמנית מדוקדקת, כפרופ סור לתרבות האטרוסקית ( מדור שאיננו קיים באוניברסיטה העברית) ,הצטמצם מספר ה מבקרים הלא כל כך נורמליים באוניברסיטה לאחת: גברת לא צע-רה יו תר, הלבושה דר ך״ קבע שמלה, מעיל ומגבעת חומים, בהם היא מופיעה במבחר הרצאות, מחימיה אורגאנית עד תורכית למתחילים. … תמיר המשיך בהתקפה וקסטנר היה נאלץ לפנות עמדה נוספת: הוא הודה שוועדת״ ההצלה מסרה לידי הגרמנים את שני הצנ חנים הארצישראליים׳ פרץ גולד שטיין ונוס־באכר, מפני שהגרמנים ידעו ממילא שהם נחתו בהונגריה, אם כי לא ידעו את מקום־ הימצאם המדוייק.
גליון 856, 18 במרץ 1954, עמוד 20
דיימונד בולאן נולד להורים בלגיים, התגייס לצבא, והכניעה המבישה לגרמנים, בשנת , 1940 מצאה אותו על אדמת צרפת. … הוא נשלח לעבוד כסוכן קי שור עם המחתרת הצרפתית, הוסגר לגרמנים על ידי בוגד, נמלט שנית והצטרף למאקי. … קולונל דה״ליגק פעל במחתרת הצרפתית בשם בדוי, והיה אחראי להצלתם של טייסי בנות־הברית שהופלו, או נחתו בשליחות מווחדת בשטחים הכבו שים בידי הגרמנים. מן הרגע הראשון להיכרותם התפעל ריימונד מ או מץ* ליבו של הזקן רב״ההוד, שהיה איש״צבא מכף רגלו ועד קדקדו.
גליון 797, 5 בפברואר 1953, עמוד 13
לשם כך היו מוכנים אף לשתף המשפחו־ילה עם הגרמנים שעמדו אותה שעה בשערי אלכסנדריה. … אחת הנשמות שעבד אל־נאסר היה מעלה לעתים קרובות הימה זו של אחמד מאהז, ראש ממשלת מצרים שנרצח ב־ 1944׳ לאחר שהכריז מלחמה על גרמניה ואיטליה. עבד אל־נאסר: מה יריע לד על עתידה של מצרים 7 מאהר: לפניה דרך קשה ומסוכנת, מלחמות מבפנים ומבחוץ.
גליון 737, 13 בדצמבר 1951, עמוד 7
היה זה קולו של יוסף אלמוגי, מזכיר מועצת פועלי חיפה, אשר הימאים רואים בו אויב־המוות, שליח־השטן בכבודי ובעצמו. כעבור שעה הופיע יוחנן כהן, יליד גרמניה בן ,23 קצין מזכייו ת־שני של צפונית, איש הפורצים, שנבחר כחבר המשנה לשעת חירום (אחרי גיוס חברי המזכירות הראשונה לצבא) .הוא התקשר עם המספר ,4662 ביתו של יוסף אל מוגי• מסר לו המזכיר: חברי נציגות הימאים המוחרמת מוזמנים להופיע אצל מרדכי נמיר, מזכיר ההסתדרות, לנן ח־רת היום. … רב־חובל יצחק אהרונוביץ, שנולד ב־ 1923 בגרמניה והגיע לארץ בהיותו בן ,9הוא דמות בלתי־רגילה אפילו בצבור הימאים, העשיר בדמויות בלתי־רגילות.
גליון 776, 11 בספטמבר 1952, עמוד 10
.״ בבית האבל נגולה פרשה טרגית: שני הבנים הראשונים של משפחת משלניק נרצחו בכבשנים במחנות ריכוז גרמניים. שניים אחרים נולדו לאחר השחרור, שלום הבכור היה התינוק הראשון שנולד בברגן־בלזן לאחר שצבא בנות־הברית פתח את שערי המחנה׳ עתה נותר להורים בן אחד. … הקריין המסכן שם, בטעות, תקליט של רי־כארד ואגנר, הקומפוזיטור הגרמני הגדול שאסור לנגן את יצירותיו על גלי האתר הישראלי, מפני שהיה ידוע כאנטישמי (אף כי אויביו טענו שהיה ממוצא יהודי) ומפני ש־אדולף היטלר אהב את מנגינותיו. … אסור להם להזכיר את שמותיהם של מבצעים גרמניים גדולים, כגיזקינד, אפילו כשמגנים את תקלי־טיהם.
