נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 31
טמיר אף הוא מכחיש כל קשר למותו של עמי. הוא טוען כי נסע לגרמניה שבועיים לפני מותו של עמי (עם מעצרי עיסקת מישרד־ד,ביטחון, שהובילו אל עמי). … אחד הדינים־והחשבונות של כונסי־הננסים הדמות המסתורית י שלמה טמיר, דמות־מפתח בפרשת כינוסיהנכ־סיס של אוטוקרס ומותו של עמי אבטיחי, טוען כי נסע לגרמניה כשבועיים לפני מיקרה־המוות. הוא שוהה עתה בביקור קצר בישראל. 8500 לירות לדוכס, ו־ 6000 לטנדר.
גליון 2022, 2 ביוני 1976, עמוד 32
אחד־עשר ספורטאים, נציגי ישראל לאולימפיאדה שהתקיימה במינכן שבגרמניה, נרצחו בחדרי־מגוריהם שבכפר האולימפי על-ידי פידאיון ערביים. … במאתים־וחמישים אלף הלירות שקיבלה, כמו כל האלמנות, כפיצוי מגרמניה, הקימה אקדמיה על שם בעלה. אנקי, נוצריה שהתגיירה, ילידת הולנד, החליטה אחרי הרצח לגדל את ילדתה היחידה בישראל, ולהקדיש כל רגע מחייה כדי לדאוג לכך שלא ישכחו את בעלה.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 49
כאשר השיחה התפרסמה בעיתון אוס טרי פנה למערכת חייל משוחרר גרמני שהציע לתרום את אחת מעיניו הבריאות, שמא -יצליח בכך להחזיר את כוח ראייתו של הטייס האמריקאי ואז יוכל לראות את העיירה שהחריב והשמיד ב־ 1945 ואת החורבן שגרמה מילחמה בה לא רצה אי־ש. … הנימוק :״בתנאים רגילים יש במעשה זד, תוכן אנושי עמוק ...אך בינינו לבין חיילי היטלר אינם מבדילים יחסי מילחמה רגי לים, אלא דבר מה מחריד יותר ומזעזע יותר ...נחלי דם של שישה מיליוני אחינו ואחיותינו ...דין חיילי היטלר אינו בעינינו כדין לוחמים לשעבר.״ מזכיר האיגוד הישראלי :״אותו חייל גרמני המוכן להקריב את עינו הבריאה... הוא וחבריו ראו בעיניים אלה משך שש שנים רצופות את הזוועה הגדולה ביותר שהיתר, אי־פעם בעולם.״ אנשים ה שי לי נ * .שאתוימשלם - וויו תחת ונין (״העולם הזה״ )739 • בטכס פתיחת בית־חרושת לשעונים ברמת־גן כובדו •שנים מהנוכחים במתנת שעונים מתוצרת בית־החרוישת.
גליון 2047, 26 בנובמבר 1976, עמוד 51
עדן, למי שלא זוכר, היד, נער־שעשועים ידוע בפרובינציה שלנו, עד שהחליט שד,פרובינציה קטנה עליו, והפך בעל מועדוני־לילה בברלין, ואפילו זכה בתואר מלך חיי־הלילה שם. אבל למחית שקופתו בגרמניה המערבית, ליבו במיזירח, והוא מבקר אצלנו באופן קבוע כמה פעמים בשנה. … כי כשראה איך כולם מתים על מיזמורי ציון הבוקעים מגרונו, החליט לעשות טוב באוזניים גם לאלה שלא באים לפיאנו, וגם לישראלים אחרים היוקזבים לידו בגרמניה, כמו למשל בעל־ד,מלונות רוני שפווץ או תעשיין־הכטסטיל רמי אלץ• ושימעו מה הוא רוצה לעשות בנדון.
גליון 2049, 8 בדצמבר 1976, עמוד 51
אך למרות שהוא יופיע כאן כאחד האדם, נא לא לשכוח שיש לנו עסק עם פלייבוי אוריגינלי, מה־גם שהוא שימעון עדן וגדיה מפר אהבה ממבט ראשון גם הוא, כמו גליה, בא ארצה אחרי שסיים רומן שנמשך שש שנים, עם השחקנית הגרמנית היפהפיה כרכרה קאפל, ן שהתלוותה אליו לפני שנתיים כשהגיע לישראל לרגל חתונת בתו היחידה, עירית. … וכמו שאמרה לי גליה :״כשיגיע הרגע ששימעון יצטרך לחזור לגרמניה — אז נדבר.״ אז התאזרו יחד אתי בסבלנות, כי לי יש הרגשה שהדיבורים אצלם רק התחילו.
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 35
האר נסמן, יהודי־ מקורו במישפחת אלפסי, שעברה ממרוקו לספרד ומשם נדדה לגרמניה, ושינתה אז את שמה לפסמן. אחרי ששמע סיפור דומה גם מפי סבתו מצד אמו (ההורים היו דודנים) ,החליט הארי הצעיר לצרף את ״אלפסי״ לשמו, ולנסות לגלות את ה״שורשים״ של מישפחתו. … אחר־כך למד במשך שנתיים בפוקלטה לרפואה באוניבר סיטת פרייבורג, בשווייץ, עד שלפתע הופ סקה מילגת־ד,לימודים שלו — ״עד היום לא ברור לי מדוע״ — והוא נדד לגרמניה. לעבוד לא היה צריך, כיוון שתשלום חודשי צנוע הגיע אליו בקביעות מטעם הצבא האמריקאי.
גליון 2062, 9 במרץ 1977, עמוד 48
בפתח רשימתו על חתול ועכבר • לגינ* טר גראם, הוא מתייחם לאוסקר מצארט, גיבור תוף הפח של אותו המחבר י* : התנהגותו האנארכית של אוסקר עושה אותו לגורם מפורר, כמין סכין חדה, ה חותכת כשכבות החכרה הגרמנית ומציגה אותן בבל עירומן ונלעגותן ...הדימוי החלול ״לגורם מפורר, כמין סכין חדה״ הינו כרכיכה של אבסורד. … וכך ממש הם אולי גם נפשו וקורותיו של העם הגרמני כתקופה ש־גראס מתארה ...והקורא המטיל ספק ב* הוצאת ״מסדה״. ** הוצאת ״זמורה, ביתן, מודן״.
גליון 2065, 30 במרץ 1977, עמוד 51
סיפרו הראשון ראה אור ב־ . 1952 קרולוב פעל רבות לתרגום שירת משוררים ספרדיים וצרפ תיים לגרמנית. הוא קשור לסוריאליסטים הצרפתיים, וערך אנתולוגיה לשירה סו ריאליסטית צרפתית מאפולינר למישו. … זכה בפרס גיאורג ביכנר, החשוב בפרסים- הסיפרותיים בגרמניה. •טלמה בר-שביט במקום הקודם תולעי תרבות מוספי־הסיפרות של ערב־פסח ימלאו שוב ביצירותיהם של שלמד, שנהוד, אבות ישורון, משה שמיר, חנוך ברטוב, ראובן בר־יוסף, חיים הזז, אביבה הזז, אביר טרייגין, שמאי גולן, בנימין גלאי, פרופ׳ יוסף דן, פרופ׳ הראל־פיש, ד״ר פלוני וד״ר אלמוני.
גליון 2063, 16 במרץ 1977, עמוד 41
שני מ אפיונרי ם בירו שלים // [ 1 0ג׳ו סטאשר, שהיה ידוע בכינויו 1י |#״דוק״ ,נפטר לפני כשבועיים בבית־מלון במינכן בגרמניה, בזרועותיה של צעירה ישראלית, כפי שדיווחו סוכ־נויות־הידיעות. … אני יודעת ש הוא תרם סכומי־עתק לצד,״ל, לכל מייני אירגוני־צדקה ולאנשים יחידים שפנו אליו עם צרותיהם. לפני נסיעתו לגרמניה פגשתי בו. הוא ניראה לי קצת מתוח ומוטרד, ואמר שיפסיק לבוא לבית־הקפה.
גליון 2033, 18 באוגוסט 1976, עמוד 43
בצורה כלשהי, אם מתייחסים אליהן במעט רצינות, אפשר אולי אף להבחין במידה מסויימת של משמעות בחרפתקות אלה, המעמי דות זה מול זה את רוח החופש והיוזמה הפרטית של שני הגיבורים הצדים פילים ומוכרים את השנהב ברווח גדול, ואת הגרמנים השנואים, העבים והאטומים, המצרים את צעדיהם. … מוצגים בגישה דרום־אפריקאית נאורה אופיינית, בבשר-תותחים או כשק מים מושבעים או, במיקרה הטוב, כשרתים נאמנים. הגרמנים הס או חזירים מפוטמים ומגעילים, או קצינים מסו- יידים מרוב תקנונים שרובצים על מצפונם.
גליון 2113, 1 במרץ 1978, עמוד 48
בדומה להלד־הרוח שהפעיל את מכו- נות־הכתיבה של סופרים עבריים רבים, במהלך שנות ד 50 כאשר שלחו עיניהם למרחקים והתעניינו יותר בנעשה בבתי- הקפה של הגדה־ד,שמאלית של פאריס, איש לא טרח לבשר לגברת כהנוב את העובדה שעם נפילת פאריס לפני קל- .גסיו של היטלר, חדלה עיר זו לשמש מרכז של התרבות העולמית, והמרכזים העולמיים של התרבות עברו לארצות־הברית ומאוחר יותר למערב־גרמניה. אלא שאחד ממאפייני הלוואנטיניזם הוא התחושה ש־פאריס היא עדיין בירת התרבות העולמית.
גליון 1933, 15 בספטמבר 1974, עמוד 11
כאשר הפך לראשונה לדמות השובה כמע־רבת־השילטון האמריקאית, קראו לו מאחרי גבו כשם ״כיסמארק״. היה בכך רמז למוצאו הגרמני של קיסינג׳ר (אם כי נולד בבאוואריה, חבל־ארץ שביסמארק הפרוסי התייחס אליו בזילזול עוקצני, ואמר עליו :״באווארי הוא חצי בן־אדם וחצי אוסטרי.״) קיסינג׳ר ראה בכינוי זה מחמאה. הוא מעריץ את ״קאנצלר הברזל״ ,שטען כי את ההיסטוריה עושים ״ברזל ודם״ .הנסיך אוטו פון־ביסמארק יזם שתי מיל- חמות גדולות, הקים את הרייך הגרמני השני בשדה- הקרב, ויצר מאזן־כוחות יציב שהבטיח את השלום באירופה במשך דור וחצי.
גליון 1972, 18 ביוני 1975, עמוד 2
העיתונאים סבורים כי ההחלטה לצרף את הוצאו- תיהם־בתפקיד לסך־כל הכנסותיהם החייבות במס, עלו- לה לגרום בעהיפיו להורדת ד^ת זקלזריזיידת רי צ׳ ארדבר טון י שחק ב אר ץ * ריצ׳ארד ברטון עשוי להגיע לארץ, בדי להשתתף בהפרטת סרט בהפקה גרמנית, על-פי סיפורו של הסופר ה פולני מארק חלאסקו, שנקרא כמקור ״כיום מותר׳ .הוא נכתב עד-ידי הסופר הפולני הגולה בעת שהייתו כישראל, כשעבד כפועל־בניין, לפני שחזר לגרמניה ונפטר שם.
