נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2157, 3 בינואר 1979, עמוד 11
האם משום כך תשחרר אותם בערבות, רק מפני שיש עוד פושעים בעולם שמסתובבים ללא טישפט ז מטורף ע רישיון צחנת הסירחון התחילה לנדוף כבר בערב יום השני ( 11 בדצמבר) ,כאשר מפקד מישטרת מחוז תל-אביב, ניצב משה טיומקין, הודיע לקהל הרב שהצטופף סמוך לבניין מרכז התרבות של שגרירות גרמניה בתל־אביב כי אנדרי קלצ׳ינסקי, שהשתלט קודם־לכן על הבניין וחטף בני״ערובה, הודיע למישטרה על מעשיו מראש, והגיע איתה להסכם שישחרר א ת החטופים בשעה 11 בלילה...
גליון 2160, 24 בינואר 1979, עמוד 25
אפשר לקבוע כמשלם־המסים סטודנט שגילו 18 ומעלה, והוא ישלם על הכנסה עד 200 אלף לירות לשנה רק * ,35 ולא * .60 ההפרש הוא לפחות 70 אלף לירות נקיות, שהן הרבה כסף. ..ישראם׳ הקים חברהבבר לין החברה האמריקאית להפקות סרטים ״ישראם ״ הקימה חברה-בת במערב ברלין, בשם ״דבל־דבליו״ ,שתנצל את ההקלות וההטבות הניתנות על״ידי שיל־טונות גרמניה וברלין למשקיעים זרים. נשיא החברה הברלינית הוא המפיק הישראלי אלכס מסיס, שהוא גם נשיא ״ישראם״ .הסרט הראשון המופק על־ידי ״דבל-דבליו״ הוא ״רגעים״ ,ה- מופק והמבויים על״ידי משה מיזרחי ומיכל בת־אדם .
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 61
נשים 1גד גי 1ת!ר גדאס • ד,אם הסופר הגרמני הנודע נינתר נראם (תוף הפח, חתול ועכבר) חינו זכר שוביניסטי? חברות התנועה־לשיחרור־האשה בגרמניה כינו את גראם בתואר זה, בשל סיפרו החדש דג הפוטית (עומד לראות אור בקרובי בעברית) .לפני שבועיים, במהלך ביקור שערך גראס באטלנטה, ארצות- הברית, הוא הגיב על כך באומרו :״בתנועה לשיחרור הא׳שה מצויות נשים רבות המעוניינות להשתמש בכוח, לפחות באותו אופן שהגברים מש תמשים בו.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 9
מאז עלייתו ארצה לא הראה סימני פעילות מיפלגתית, שירת במפקד פלוגה קרבית במיל׳חמה, נכנס כשותף בחברה אחר־כך פקיד מוזאיקה ׳והפך לייצור בחברה קבלנית, בנו בכורו בן •שלוש ואשתו ׳בהריון. כשהתעורר עניין השילו־ • מים מגרמניה הסתבך דוב שילנסקי בפ עולה מישטרתית, והיה בין האנשים שנעצרו בדרכם חזרה מירושלים אחרי ולה והצל ההפגנה כשערי הכנסת, וישב 10 ימים על הדלית היד ,׳תלוי שלט ״:מסיבה פר במעצר. … מכתבים הגדני׳ע הגדנ״ע והמגמה הצבאית הם תולדות של חינוך מיליטאריסטי כפי שהיה קיים בספרטה ובגרמניה, וכפי שקיים היום בברית־ד,מועצות.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 43
פס־הקול משמיע עתה קאנון של פאהלבל, מלחין גרמני בן תקופתו של שוב* באך. ושוב — תמונות הס ת ת קשר רות: את הרציפות על המסך. … הבמאי שלו, וורנר ררצוג, הוא מעבר לכל ספק אחד היוצרים החשובים של הקולנוע הגרמני הצעיר! .והפרשה המתוארת בסרט היא פרשה היסטורית ידועה שעליה •נכתבו כבר נ־ 1000 ספרים שונים, ביניהם רומן של יעקב (פרשת מאוריציוס) ורסמן, שיר של ורלן ומחזה של פיטר האנדקה (שעורר שערוריח בארץ, כאשר אמנות לעם סירב להציגו בישובי עולים ובעיירות פיתוח).
גליון 2131, 5 ביולי 1978, עמוד 34
. __ הגנרלים מדשדשים בבוץ ג כו ר ה עו ל מי ת מ מו צ אי -שב ת8.7.78 , ב* <5ערים ל ת וש ב • ת ל אביב מכירת כרטיסים מוקד מ ת החל ה בקופת קו לנו ע ״אורלי /,,ת ״ א ובמשרדי כרטיסים לתרסת מנעדון חדשה רח׳ הס ,5תל-אביב יום ה׳ — 6.7.78 אמריקה הלטינית בראי הקולנוע הפוליטי הגרמני בסרט של פטר ליליאנטל (בגרמנית עם תרגום אנגלי) מיזוג״אוויר: מלא — טמון אי שי םוא מני ם פוני ם אל ה מי מ של הי שר אלי : ז כו תהפלס טיני ם ל הג דרהעצ מי ת לצד י שראל אינ ה מו טלתבספק ה חו שב אחרת מז מין מלחמה ו קו ר בנו ת נו ס פי ם אורי אבנרי, פוופ׳ ע.
גליון 2131, 5 ביולי 1978, עמוד 57
שלונסקי שהבחין בשדה הניצב בדלת בית־הקפה, קם ממקומו, ניגש אל שדה הצעיר וחיבק אותו אל חזהו • 1בדומה לשנים קודמות, כך טוענים ליצני הסיפרות העיברית, יוענק התואר ״העורך הסיפרותי של השנה״ מן הסתם לבנימין מיכלי עורך מאזניים, שפירסם ביקורת מאת ישראל זמורה על הסהווויים לסופר החשוב בלשון הגרמנית ה דמן כרוך, שראה אור בעיברית. למאמר מצורפות שתי איגרות של חרמן ברוך למשורר אברהם בן־ יצחק (סונה) ,שראו אור בכרך מכתביו של ברוך בגרמנית.
גליון 2085, 17 באוגוסט 1977, עמוד 15
מילחימת שלושים השנים, שהפכה מיבצע נורא של רצ׳ח־עם והשמדת-ארץ, בהשתתפותן העליזה של כל המדינות השכנות, החלד. סמולסמת־אהים גרמניות. וומי — מיפאן עד ארצות-הברית — לא.השתתף כשימחה במיל־חמת־האזרהיס הרוסיות . … ,אם להשתמש בשפה גסה, הכוח הנוצרי המקומי הפועל כאן הוא ׳מכשיר קשראלי, ,כשם ש״הצסא הרוסי״ שיל הגנרל ולאסוב היה מכשיר גרמני, ,או כשם שהצבא הפולני של הגנרל אנדרם היה ומפשיר בריטי.
גליון 2149, 9 בנובמבר 1978, עמוד 15
הערים האמבורג וליבק היו מעצמות ימיות וכלכליות לפני שקם הרייך הגרמני המודרני. פראג קדמה בדו רות רבים לצ׳כוסלובקיה. אתונה משקיפה בבוז, ממרומי האקרופוליס, על ההיסטוריה הקצרצרה של יוון החדשה, שחגגה בשבוע שעבר את ״יום הלאו״ ,היום שבו אמרו היוונים ״לא״ לאולטימטום הגרמני ב״. 1941 לכל הערים האלה יש פטריוטיזם מקומי עמוק, היונק משורשים המעורים במאות שנים של היסטוריה עצמאית.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 46
פ ס קו ל מפיק גילעדי וידידה מישרה בכירה בארצות־הברית צופי הטלוויזיה הלימודית, שלוש שעות קודם לכן: סרט־אמנות מעולה על ה־כאוהאוז בגרמניה שלאחר מילחמודהעו־לם הראשונה, סרט שיש בכוחו לשמש ביודאולפנה. … הסידרה בנים ואוהבים נרכשה בשל איכותה.״ תשובת הדוברת אינה מחפה על העובדה שיד שמאל בטלוויזיה אינה יודעת את שעושה יד ימין — מה עוד ששתי הידיים שייכות למרים רוטשילד, המנהלת מזה שמונה שנים את מחלקת סרטים קנויים. 1אג1ו־ -על־־תנא הידיעה כי כוכב הקולנוע ריצ׳רד ברטון עומד לככב בסידרה טלוויזיונית בת שמונה פרקים, שתוסרט בשנה הבאה, על חייו של המלחין הגרמני הנודע רי- פתב־שדה סדן על קוצה של מילה הישראלית, יצחק (״צחי״) שימעוני, במונטה־קרלו, לשם טס גילעדי במיוחד.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 60
ז׳אק רופיו עיבד רומן של ז׳וזף קסל — סופר צרפתי שהירבה ל עסוק ב מי לחמת העולם השנייה ובמה שקדם לה — אודו ת נער יהודי שהתייתם מהוריו ואומץ על־ידי מו״ל גרמני ואשתו. כאשר האווירה בגרמניה של היטלר הפכה בלתי־נסבלת עבור המי שפחה הליברלית, נשלחת הא שה י חד עם הילד לפ אריס, שעה שהבעל נותר מ א חור, כדי למכור את הנכ סי ם ולבוא ב עיקבו תי הם.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 45
ד,״נשירה״ הגיעה ל׳ 50/0ך, כאשר כל שלושה מבין ארבעת המהגרים היהודיים מברית־המועצות שם את פעמיו הישר אל ארצות־הברית או גרמניה. התנועה הציונית הכירה בעובדה זו, כאשר פנתה בתביעה מבישה אל אירגוני־הסעד היהודיים: שלא להושיט עזרה ליהודים אלה, כדי להכריח אותם בכוח לבוא לישראל — או להזדקק לאירגונים לא־יה,ודיים.
גליון 2276, 15 באפריל 1981, עמוד 33
אם הוא מסתכל, לפי דעתי, כמו שאני מכיר אותו, בן־אדם כל-כך רגיש, היה צייד לרעוד לו הפופיק בצורה מאוד נמרצת• באו הנאצים והחליטו שהגזע שלהם יותר טוב. לקחו הגרמנים את היהודים, הצוענים והסלאבים, קצת מפה וקצת משם, שמו אותם בגיטאות ובמחנות, העבידו אותם בפרך בלי לשלם כמו שצריך, ובסוף שחטו אותם. איזה מין אנשים יכולים לעשות דברים כאלה ן ההיסטוריה מוכיחה שמבחינת האנשים לא צריך להיות משהו מיוחד. סתם גרמנים. מה שעשה מהם חיות־רעות כאלה, זה רק האידיאולוגיה הזאת שלהם, האידיאולוגיה הנאצית.























