נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2484, 10 באפריל 1985, עמוד 21
. • כנ״ל למי שהחליט להציג על המירקע את הסידרה הגרמנית גלות, על פי סיפרו של ליאון פויכטוונגר. אחרי הסידרה הטובה על מישפחת אופרמן, זוהי סידרה תפלה, שהמישחק הירוד שבה גובל לא פעם בפארודיה, בייחוד בדמותו הנלעגת של המו״ל היהודי, שבה מגיעה הפילו־שמיות החדשה של הגרמנים לתוצאה שאינה שונה מזו של האנטי־שמיות הקודמת.
גליון 2498, 17 ביולי 1985, עמוד 4
״ הנה למשל מיכתבו של הקורא פרידמן, שסיפר על שדה״התעופה הבריטי על שפת הכינרת (במקום שבו מצוי היום קיבוץ מעגן), ששימש כבסיס־אימונים לצנחנים הארצישראליים שצנחו באירופה הכבושה בידי הגרמנים. האם ידעתם, כי 30 שנים קודם לכן שימש אותו מינחת (זה מה שזה היה, לא שדה־תעופה, רק מינחת, בסך הכל) כבסיס של להק־תעופה גרמני שהיה נספח לצבא התורכי בארץ בימי מילחמת־העולם הראשונה?
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 46
במחזור הכותרת אנ טי־ מ חיקון מלגלג זך על הפירמידה של בר בורכוב, פירמידה שהחלו־צים שאפו להפכה, תוך העמדת העם היהודי כעם נורמאלי התהפכה הפירמידה היהודית והוא נסל מן הגג, כפי שזך מתאר בשיר בלי שם סידרת שיברי תמונות מחיפה העובדת, חיפה, שבה ישב, בימי מילחמת־העולם השניה, הסופר הגרמני־יהודי והקומוניסט ארנולד צווייג. … בשיר הבא, מן ה מרפס ת, דומה שזו מתאר את עצמו בנעוריו כאינטליגנט מעורב כן 13 דובר גרמנית / :זו היתה דרך טובה /להסתבך בצרות, נער הרואה, לעיתים, מץ מזג־אוויר כזה, אירופי...
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 35
.״ פרם עצמו קובע, כמובן, מה אמיתי ומה תחת שלום עם הערבים, עמד לנגד עיני פרס הפיתרון של בן־גוריון: להתחבר עם מעצמה מערבית גדולה אחת. תחילה היתה זאת צרפת, אחר־כך גרמניה, ומאז ארצות־הברית. אמר פרס באוקטובר . :1965 ישראל אינה טריטוריה אירופית מבחינה גיאוגרפית, אבל על קושי כזה ניתן להתגבר,״ לפני כן אמר: .ישראל אינה מדינה מיזרח־תיכונית, אלא מדינה ים־תיכונית״.
גליון 2577, 21 בינואר 1987, עמוד 7
היא הניפה במליאת הכנסת, יחד עם רפאל איתן, כרזת־סקנדל מול פני מישלחת של נציגי מיפלגת־הירוקים מגרמניה (״חומים — החוצה!״) היה זה אך טיבעי שהיא תפברק סקנדל גם נוכח ביקור המישלחת הסובייטית בכנסת — מישלחת שהיוותה איתות נוסף מצד ברית־המועצות, בדרכה הזהירה לקראת חידוש היחסים עם ישראל (ראה מה הם אומרים). … לפני שנתיים, כשביקרו בכנסת חברי מ יפ־לגת־הירוקים מגרמניה, הניף נאמן כרזה נגדם. טובי חטף אותה מידיו וקרע אותה לגזרים.
גליון 2638, 23 במרץ 1988, עמוד 5
עכשיו זה קורה שוב. אבל להיפך. ך* פילוסוף הגרמני גיאורג וילהלם הגל ריבר על ״עורמת \ 1התבונה״. … לא יאסר ערפאת, המתאפק מלהגיב, ולא חוסיין ומובארב, המתרוצצים בין הבירות, אלא יצחק שמיר ייראה כמכשיל הגדול. גם הפילוסון ז הגרמני הגל לא יכול היה לחשוב על ערמומיות ערמומית יורנר.5 **ורמת התבונה ^/זה לא יהיה יצחק שמיר.
גליון 2655, 20 ביולי 1988, עמוד 27
העירייה נ ר תעה על פי כל הסימנים נתכוונה עיריית חיפה, לאחר השלמת הרס ואדי סאליב ,״להעלות על הכוונת״ את המושבה הגרמנית שיסדו הטמפלרים במחצית המאה הקודמת (ראה גם תגובתו של פרופ׳ אלכס כרמל בעמוד הקודם) .לאחר ואדי סאליב, תיכננה ־העירייה ״לשקם ולשפץ״ את יי המושבה הגרמנית, קרי: להפוך גם אותה לקרייתמשרדים, שיכונים, חניון, קניון וטיילת.
גליון 2661, 31 באוגוסט 1988, עמוד 27
בעצם אי־אפשר לדבר על כך — אין מילים, רק זרימה תת־קרקעית אדירה, שמעליה אנשים מנסים לתמרן את מערכת־היחסים. אודו שותק. גם הוא בא מגרמניה, מבווריה. אמנותו רגישה, מעודנת ביותר. … חלקם של הזרים מופנם מאוד, כמו יואכים, אשר מערכת ביוגראפית ונפשית סבוכה מביאה אותו מגרמניה לתל־חי. אישיות מופנמת אשר חלום נעוריה היה להיות לנזיר קתולי.
גליון 2622, 2 בדצמבר 1987, עמוד 42
בינט, קצין־מודיעין ישראלי, שהתחזה במצרים למהנדס גרמני המשווק גפיים מלאכותיות, נשרף אחרי שזהותו נחשפה על־ידי אחת מחברות רשת־החבלה החובבנית, של מה שנודע לימים כפרשת עסק־הביש. בינט, בנו של קצין צבא, יליד הונדל בגרמניה איש־מודיעין בינט קצין בן קצין ועלה לארץ בגיל . 18 אחד מעיסוקיו הביטחוניים הראשונים היה כקצין־ הביטחון של משק־הפועלות בחדרה.
גליון 2607, 19 באוגוסט 1987, עמוד 26
מיטב אדריכלי ארץ־ישראל של אותן שנים — אלחנני, רובין, רכטר — השתתפו בעיצוב ביתני היריד, שניבנו בסיגנון הבאוהאוז הגרמני. אילו נשתמרו הביתנים בצורתם המקורית, היתה העיר העברית הראשונה זוכה בתערוכת־קבע מרשימה ביותר — מעין זו הקיימת בברלין המערבית — של מה שמכונה כיום בשם ״הסגנון הבינלאומי״ באדריכלות הארצישראלית. … המסקנה המוזרה, שספק גדול הוא אם בנדה היה מאמץ אותה: אותם פרופסורים גרמניים שהשלימו עם שלטונו של היטלר — שמרו אמונים לרוח, ואילו אלה שתקפו אותו והלכו בגלות או נפלו על משמרתם — הם דווקא אלה שבגדו ברוח...
גליון 2679, 4 בינואר 1989, עמוד 27
ה״קוביזם היהודי״ הזה, בתוספת אווירה הזויה וסמלים שונים, היה גם לצורת ביטוי לאמנים יהודים בגרמניה — יאנקל אדלר היה הגדול שבהם, אבל גם בודקו יצר בתמונות השמן שלו קוביזם ועולם הזיות. וכזה הוא ליאו רוט, שקיבל את חינוכו האמנותי בגרמניה. בראשית שנות ה־ ,30 כשעלה הנאציזם לשילטון וליאו רוט, אמן צעיר, נתקל בכל גילויי האנטי־שמיות, החליט לעלות לארץ.
