נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה

. • 1בעיניו ,״כל אי־הסכמה עם דיעותיו דומה -למה ׳שעשו הגרמנים ליהודים.״ • את נאומו בבית־הלבן, אחרי חתימת הסכמי קמפ-דייוויד ,״מן הראוי חיה לצמ צם לחצי. … ה איש שבו מדובר הוא בן שישים, נולד בפולין, ובמילחמת־העולם השנייה איבד את אשתו ובנו. אחרי המילחמה עבר לגור בגרמניה, ושם הוא חי כבר שלושים וחמש שנה.

המוצרים שתמצאו ב״דינהאוס״, מיובאים ברובם מארצות אירו פה — גרמניה, איטליה ונורווגיה וכן מארה״ב ומהמזרח הרחוק.

את עצמו — ,בלוויית כלבתו לינדה, מגזע זיאב גרמני. גם עמרם, העובד בשיוקיהכרמל, בא לים בכל יום־כיפור, ״כדי לראות את החבר׳ה, בסוסה של המציל. … אם אצום ותנו לי את המיליון?״ שאל. גלינרה ביסלהוף מגרמניה. תיירת בת ,22 חשפה את חלק גופה העליון לקרני השמש, בעודה מאזינה לטרניזיסטור.

על העיר הומטרה כפות של כלי־מוות, שלא נפלה מן ההפצצות הנוראות של ערי גרמניה במילחמת העולם השניה. והכל היה לשווא.

מבחינת שיטודהמחשבה הייתי הרבה יותר ׳רחוק מהאמריקאים, הגרמני והצרפתי. שלא תהיה טעות: לעולם לא אוכל להיות אנגלי. … כל אומה תקבל על עצמה את התפקיד שבו היא מצטיינת. הישראלים והגרמנים יהיו החיילים. היהודים יהיו אנשי־הרוח.

ב־ 1בפברואר 1899 פורסם בעיר ליק, בגבול גרמניה, עיתון הילדים גן שעשועים, בעריכת אברהם מרדכי סיורקא.

.״ הוא מעריך את העובדה, כי שמיר הניח את רגשותיו האישיים בצד והסכים לפגוש בידר הבונדסטאג המערב־גרמני. הוא מספר כי לדעתו הצליח ליצור קשרים אישיים עם רוב יושבי־הראש, פרט לסבידור כמובן. … הוא דובר שפות רבות על בוריין. הייקה הזה, שאין לו שמץ מבטא גרמני בעברית שלו, מדבר ספניולית כספרדי מבטן וערבית מצויינת.

שם לוקחים אותך רק אם אתה טוב ועובדה שלוקחים, אז סימן שאני טוב ושם אני מופיע מטעם מוישה נוי, לא מטעם המגבית, לא מטעם הסוכנות ולא מטעם מישרד־התיירות אלא מטעמי. ואם האופרה הגרמנית של פרנקפורט בחרה לנשף השנתי שלה בשארל אזנבור ובלהקת מוישה נוי והדולפינים, דייני.״ תקליטה הראשון של להקת מוישה נוי והדולפינים, שימרי את אהבתך מכר 20 אלף עותקים, מיספר מכובד מאוד בשוק הישראלי. … אחרי שראוסטרי ניקי לאודה זכה במקום הראשון עם הפורשה שלו (קצת יותר מ־ 300 קילומטר בשעה אחת 29 ,דקות ו־ 23 שניות) זכה גם במקום השני נהג במכונית פורשה, אליין פרוסט מצרפת. אבל בזה נגמר היתרון הגרמני: ארבע מתוך שמונה המכוניות הזוכות הבאות בתור היו מתוצרת רינו הצרפתית.

הוא היה גבר נאה, תמיר, בעל מחוייבות עמוקה לעקרונותיו, הומאניסט, ליברל, בלתי־ניתן לשיחוד. הוא היה יוצא־גרמניה, שירת בצבא הבריטי במילחמת־העולם, ובצה״ל במילחמת־השיחרור.

זה היה נחמן המשוגע, כפי שקראו לו רבים בראשית המאה, הסוציאליסט הציוני הראשון. טולסטי לגרמנית. השבוע, כשמלאו 60 שנה למותו, שרטטה בתו היחידה, מארי, בת ה־ 80 פלוס, קווים לרמותו ביומון האנגלי גירוסלס פוסט. היא סיפרה על אביה, היהודי הרוסי, איש רב־גווני, שאחר שנכשל בכתיבת מחזות לתיאטרון האירי, החליט ללמוד פילוסופיה בברלין, אך ניסה את כוחו גם בתרגום (הוא תרגם את טולסטוי לגרמנית) וגם בלימודי הרפואה. בניסיון זה הכיר רופאה צעירה, שהיתה עתידה להיות אשתו הראשונה ולימים אמה של מארי.

וזה הזכיר לי פרשה שקראתי עליה נאחד הספרים סלאטו על גרמניה הנאצית. באמצע מילחמת־העולם השניה, כאשר אוכלוסיית הרייך השלישי נקראה מדי יום להדק את החגורה עוד ועוד כרי לעזור ללוחמים בחזית, נודע כי האיש מם׳ 2בצמרת, הרמן גרינג, עומד לערוך בברלין נשף המוני ענקי לחברה הגבוהה, עם מותרות פרועות מכל הסוגים.

אבל היא הסבירה, כי למרות שמעולם לא קיימה יחסים עם אילן, הרי כאשר התגוררו יחד במלון בגרמניה, כדי לחגוג את סיום המישפט, היא שתתה כוס יין. … אך הדבר לא הסתייע, והיא שילמה שוב ל־קוסטין, כדי שיסדר להם מקום בגרמניה. ולשם כך השמיד גיסה את דרכונו הישראלי, והצהיר שאיבד אותו.

הוא היה מאוד אינטליגנטי ודיבר כמה שפות על בוריין, גרמנית, אנגלית, צרפתית וגם רומנית, שידע מן הבית. … בתקופה האחרונה חיינו מרנטה של אבי. שנפטר, ומפיצויים שקיבל מגרמניה. מזה התפרנסנו. בשבילי זה היה מספיק.

יום אחרי השלום אטלפן לביירות ואזמין חדר במלון שעל הר־ברוך. את עצמו בגרמניה, בהונג־קונג או בגיברלטר, רחוק מהבית. … חייל המתגייס לצבא ארצות־הברית יודע שישלחו אותו לגרמניה או להאוואי. הוא ישמח אם יראה את הוריו אחת לכמה חודשים.

אבל אנשים רבים התפלאו מאוד שהיחס הוא עד־כדי־כך קיצוני, ביחוד לאור ה־עובדה שכולם מודעים לכך שיש קישרי מיסחר ודיפלומטיה עם גרמניה, שנוסעים בפולקסוואגן ורק כשמדובר במוסיקה נע שים פאנאטים.

זק״ש כאשר יזכה הסופר הישראלי ש״י עגגון בפרס נובל בשותפות עם המשוררת כלי זל,״ש, מעטים ידעו בארץ מיהי אותה משוררת. נלי זק״ש (בגרמנית: זקס, כלומר איש סקסוניה; כשם יהודי: זק״ש, ראשי־תיבות של זרע־קודש) נול דה בברלין. … עם פרוץ מילחסת־העולם השניה חולצה ביחד; עם אמה הקשישה לשבדיה, שם תימצתה בשירה ובמחזה מיסתורין, את הסבל של העם היהודי בגרמניה, תוך שהיא נעזרת בבדלי לשון של המיסטיקה היהודית.

אט העדיף דני המתבגר לישון ביער, לעבוד בחוות ולחלץ את לחמו ויינו מידיו של עולם ממאן, לא היה זה משום שלא היו לו קרובים בעלי־השפעה .כשהיה דני בן עשרים וחמש, הוכרזה המילתמה על גרמניה. דני וידידיו פילון הריקו שני גלונים של יין כששמעו על המילחמה.

היה מעודד אם שלמה טנאי היה ממשיך במיפעל זה, של חשיפת רסיסי הספרות הרומנטית הגרמנית לקורא הישראלי. תרגומיו של טנאי נקיים ובהירים. הוא מצליח להתגבר על מלכודות התרגום מגרמנית לעברית, והוא מעניק מריגשת המשורר שלו לצירופים הלשוניים השונים והרומנטיים המובאים בהפרה הכחול.

אסור להם ליהרג, כי לא מכבר השתתפתי בגרמניה בסימפוזיון, לצד נציג מובהק האמריקאים רגישים מאוד לחללים מקרב חיל־הנחתים. … אני משוכנע שאילו היה זה סרט דובר גרמנית או אנגלית, היו אני מוכרח להגן על יצחק מודעי מפני גאולה כהן.

בנה מיכאל, ששרת כבעלה בצה׳ל, נשוי לנערה בולגריה, בת של ידידים מסופיה. הוא למד בימוי תיאטרון במיזרח גרמניה, ושוהה שם ברגע. יחד עם זאת, הוא ויתר על זכויות תושב״חוזר שלו, כדי שבנו, דניאל, יוולד בישראל, והוא מתכוננן לשוב לכאן בעוד שנה.

״הנה איש חכם,״ אמרתי לעצמי. (נולדתי בגרמניה, במחוז שנקרא אז פרוסיה, ולא ינקתי עם חלב־אמי הערצה לאוסטרים. גדול הפרוסים, אוטו פון־ביסמארק, אמר פעם על הגרמנים־הדרומיים : ״בוודאי הוא בן־תערובת של אוסטרי ושל בן־אדם.״ מוצאם הלאומי של שני האדולפים, היטלר ואייכמן, לא עזרו להגביר את אהבתי לאוסטרים.

לא, אני לא מרגיעה עאני אחותו על בניהו אחרוני, ענעצר באעמת אלימות בהפגנת ״עלום עכעיו״ ,למרות עגם הוא בוגר בית-ספר ״מעלה״ .ואני לא מרגיעה עאני אחותם הקטנה על הצועקים ״אריק מלך יעראל״ ו״בגין בגין״ .אין לי ולהם דבר מעותף, ואני מורידה את את הוריהם וילדיהם ואחיהם ואחיותיהם בעואה, הטראומה הזו לא נח־עבת וכעאני עואלת את בני עדות-המיזרח מה עם אותם עולים חדעים אעכנזים עהועמו כאן במעברות, למה הם יצאו מעם והסתדרו בחיים, למה הם לא נעארו בתוך הסחי והצחנה ותת־התנ- אים, התעובה שאני מקבלת כי הם קיבלו פיצויים מגרמניה. ואני עואלת עוב, האם היית מוכן לקבל את הפיצויים האלה מגרמניה !

כווץ, בטירופו להילחם בעליה ב׳ על גופות המעפילים, שלח אותם לגרמניה ובכך הגיע לשיא של ניבזות. הורידו אותם בגרמניה בכוח, אבל כל 4500 האנשים הוברחו, אחד־אחד, מהמחנות למרסיי, וכולם הגיעו ארצה.

״שמעון זנדבנק, סופר ומרצה לסיפרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ידוע גם כמתרגם מעולה,״ כותב יעקב הסינג(על המישמר) ברשימה תחת הכותרת ״שיעור בתרגום,״ בהתייחסו להופעת מיבחר שירה גרמנית מודרנית, הגרזן הפורח, בתרגומו של הנ״ל. גם ענת פיינברג(מעריב) הכותבת באותו נושא, אף כי לא בלי ההערות הסטאנדארטיות בעניין אופיו האישי של המיבחר(ויש לזכור כי כל אנתולוגיה רצינית מעוררת שאלה זו) ,איננה מסיימת את רשימתה לפני שהיא קושרת כתרים למלאכת התרגום בציינה כי :״הפיצוי המלא על ההערות הנוגעות לשאלת ה,מה׳ ,דהיינו, המיבחר שזימן זנדבנק, מצוי בתרגומי השירים מן המקור הגרמני לכלי העברי. כמו בתרגומו את סיפורי קנטרברי של צ׳וסר — שזיכה את זנדבנק בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת — כן גם בהגרזן הפורח מזומנת לקורא העברי מלאכת מחשבת של תרגום״ .אין ספק כי שמעון זנדבנק, כמתרגמים רבים אחרים, ראוי לכל השבחים הללו, ואולם הופעת אנתולוגיה זו, כמו הופעתן של אנתולוגיות דומות אחרות, מזמן לזמן, מלמדת כי תחום חשוב זה של תרגום משירת העולם נותר מוזנח, וכל הפעילות המתקיימת בו מקורה מיקרי וספונטאני.