חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 11,326 עד 11,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 22

שתוכנית השיכון, שרובם עובדי נציגות מס־הכנסה (ושד יחידות ממשלתיות אחרות) וכולם, פרט לשניים, אינם תושכי נתניה. … חצי מי ליון מתחתל שול חן 68 רכישת שני השטחים לשיכון פקידי /מם־ההכנסה של בן־יעמי יש היבט נו סף, שמבקר המדינה לא גילה אותו, מ־שום־יסה. … נוסף לכך, אין המבקר כותב מי הן החברות שמהן רכשה נצ״ב את השטחים לשיכון פקידי מס־ההכנסה. האם אלה הן שתי החברות של בן־עמי עצמו?
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 21

העבירות של מרדכי מרום נעשו בשנים 1971ו־ . 1972 כתב־אישום הוגש כבר ב שנת . 1972 אולם עד שנת 1974 לא אירע בתיק כימעט כלום, בעיקר מפני שכל פעם היה עורך־דינו, שמואל תמיר, מודיע כי הוא עסוק בישיבות כנסת וביקש דחייה. כך חלפו ימיו של מרום בנעי מים, עד אוקטובר , 1974 ואז הופרד דינו מדין יתר הנאשמים, והוגש כתב״אישום מתוקן. … כאשר צורכים יותר חשמל בתעשייה ובמיסחר, סימן הוא להגברת ההכנסות והייצור, בשעה שהצרי- בבית אינה מושפעת. … ״אינקובור התאחדה עס ח־ כ כהן־אווגד חבר־הכנסת יגאל כהן־אורגד חתם הסכם על מיזוג חברת הייעוץ הכלכלית שלו עם חברת ״אינקובה״ ,שהיא חברת- הגג של קבוצת ״שרותי הנדסה״ ,השייכת לנסים ברז׳יק ולאורי אבן.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 15

קליינר ביקש להגיש הצעה לסדר היום של הכנסת, ליום רביעי, וביקש שראש־הממשלה ישיב עליה. … שלום סירב לשוב ארצה, על אף שיחות מלקקים את הפצעים ^ יום רביעי, בכנסת, חשכו עיניו של קליינר. שמיר אץ לענות לשאילתא דחופה של ח״כ האופוזיציה, שבח וייס, בעניין דומה. … דויד לוי רותח מזעם. אנשיו הסתובבו השבוע בכנסת, ותקפו את ראש־ הממשלה בגלוי. אפשר להבין לליבו.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 20

אבל כשמרציאנו פרש משל״י, יחד עם הכיסא בכנסת שמאיר פעיל מסר לו, נשאר מיימון בשל״י. … בעיניו, צ׳רלי הוא דמות קומית, האיש שהביא לרק״ח בין מאה למאתיים קולות, ומייצג אותה בכנסת. אבל צ׳רלי, בניגוד למרציאנו ומיימון, זכה בכיסא בכנסת, והוא יושב עליו חזק. … הבוחרים הערביים שלה יווכחו לדעת כי בקולותיהם הכניסו לכנסת יהודי, ערבי־נוצרי ועוד יהודי ששמו צ׳רלי.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 58

כמובן, הדברים לא התרחשו בן־לילה וביום ההצבעה ההיסטורית בכנסת. כבר הבחירות האחרונות העידו על שינוי מהותי שחל בנפש העם, שינוי שאולי אין ממנו חזרה. … ולא זו בלבד, אלא גם בהנמקות ״היסטוריות״ ,מחרידות, שכן שרידי בתי״כנסת אינם נגמרים בגבול רמת־הגולן הישרא לית (לחסידי בתי-הכנסת, המוצאים בהם צידוק לסיפוח או נחמה לנפש הנבוכה, ראוי להזיכר כי רבים הם גם שרידי בתי־הקברות היהודים ברחבי האיזור). … ואז, בעוד דמשק עשנה, ובעוד הלוח של שר־החוץ שמיר מראה על לפני סוף אפריל , 1982 יכריז בגין בכנסת :״לא נעקור נטוע ! למצריים יש ברירה: שלום בלי פיתחת־רפיח או מילחמה בלי פיתחת־רפיח-ומי-יודע-מה־עוד,״ אם אתם מבינים את הרמז.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 60

וכך, כדי שלא לסכן את חיי, הוחלט לשלוח אותי לבית־הספר הדתי מעלה, מכיוון שמבית הוריי, ששכן מול הכנסת הישנה, ועד למעלת, ששכן בסימטה שבה היה פעם השק״ם, לא צריך היה לעבור כביש … ההורים היו באים למנהל, והאבא המיסכן שלי היה צריך לשאול מיגבעת מהשותף שלו, כדי לבוא ולשמוע כי אין מקום לבנו במיסגרת בית־הספר, מכיוון שהוא מפיץ תעמולה עויינת. ואז הכנסנו לפעולה את הנשק האטומי : סבא שלי, שהיה׳ יהודי דתי מאוד, ותורם גדול מאוד לישיבות ובתי־כנסת.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 64

שפתינו היו חתומות גם כלפי שותפינו הקרובים ביותר. כעבור חודש, ערב פרידתי מן הכנסת נאמתי בה על המשמעות של ועידת טאיף בסעודיה, שבה מילא חסן המלך הפקיד מרכזי — וגם אז לא יכולתי אף לרמוז על מקורות המידע, שהיה לאין שיעור מוסמך יותר מן המידע המגוחך שהיה בידי יצחק שמיר. … בנמל־התעופה של ניו־יורק התקבלנו על-ידי שליחו של המלך, והיינו אורחיו במשך כל ימי שהותנו. אני מאחל לכל יהודי להיהנות מהכנסת־האורחים של מלך מארוקו במקום כלשהו בעולם.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 68

זו היתה אונייה די גדולה. השנה היתה .1946 המפקד של כנסת ישראל היה בנימין ירושלמי, הוא מת לפני שנה. … אני הייתי סגנו. יצאנו מיוון, שתי אוניות -כנסת ישראל, שעליה 3000 איש, ואתנה, שעליה 1000 צעירים. … הצלחנו להציל את 1000 הנוסעים והעלנו אותם על כנסת ישראל. נסענו עם צוות יווני, שעמד על כך שבאיים היוונים יירד מן האוניה.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 30

מה־חבל איפוא שהטיעונים שאותם מעלה עמוס עוז כנגד אלה שביקשו כאותו חבר־כנסת ,״שתרעד לכם היד״, אינם מוסיפים לו כבוד, לא כסופר אף לא כאדם. … ובכן, ספור את הדובים ונראה את היער. — אלא, אלא אם כן — וכאן אני מגיע לטענה השניה, הקשה לא״פחות מקודמתה, שיש לי לעמוס עוז ולרשימתו האחרונה לפי שעה בנושא זה — אלא אם כן היתה ממשלת מערך־ ליכוד כזאת, או ממשלת מערך־שמאל־מרכז מסכימה לצרף לשורותיה, או לפחות להסתמך על הימנעות הרשימה המתקדמת לשלום ורק״ח בהצבעת האמון בכנסת. אבל לא. מובן שלא. דבר כזה לא יעלה אפילו בדעתו של סופר מתקדם וחבר קיבוץ בישראל כעמוס עוז . … תאמרו עמוס עוז או א״ב יהושע, שאחרי הכל נתנו, כדברי חבר־הכנסת כץ־עוז ,״לגיטימציה״ לממשלת האחדות הלאומית ובכך סייעו להקמתה?
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 4

תהת הכותרת ״השלום במיזרח התיכון אפשרי למרות זאת יושב הרב מאיר כהנא הימני־קיצוני, עכשיו:״ שהיגר מארצות־הברית, מזה כמעט שנתיים בכנסת. הישראלי אורי אבנרי מכנה אותו, כמו נציג התביעה הכללית, .נאצי •הודי׳.״ במאמר נאמר כי הכנסת מתכוונת לחוקק חוק נגד הגיזענות. … עובדה: בשעתו נמצאו במקום שרידיו של בית־כנסת מן המאה השלישית, וגם לשם המקום פירוש עברי — סיפסוף — אלה הם הפירות האפילים, המאחרים להבשיל, כפי שאכן קורה עם הפירות הנשירים בגליל• שלמה לוין, צפת על הצבע ארגמן, הסרט והספר (העול הזה .)19.3.86 הביקורת על הסרט הצבע ארגמן היתה מאוד מעניינת.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 18

היצור החושני הנהדר הזה אינו אלא גאולה כהן, חברת־הכנסת. עשר שנים כיהנתי בכנסת יחד עם גאולה כהן. … שפרינגר גילה את הפאטנט אחריו, חיבק את ישראל בחיבוק של זהב, הפך דוקטור־כבוד של כל מוסדות ישראל, תורם־כבור של כל המיפעלים, ידיד־כבוד של כל העסקנים, ובראשם טדי קולק. זה הכניס לישראל הרבה כסף, וגרם לה נזק עצום בקרב חלק גדול של הדור הגרמני הצעיר, שתיעב את שפרינגר ואת עיתוניו.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 15

מישהו שנתקלתי בו ב־ 38 שנות כהונתי כעורך העולם הזה? בכנסת? מביך. מביך מאוד. זה מביך עוד יותר כאשר זאת גברת. … הכל, כמובן, על פי הגירסה של אברי, שלא יכולתי לוודא אותה. אחר־כך, כשנבחרתי לכנסת, ביקשתי לראות את אברי בכלא. הדבר ניתן לי, בתנאי שלא אחליף עימו מילה על הפרשה עצמה. … כך אמרו לי גם מי שנודעו כ״פרו־ירדנים״ ,כמו ג׳עברי ונוסייבה. הצעתי אז מעל דוכן הכנסת, כמעט מדי יום, שממשלת־ישראל לא תפריע לאישים אלה להקים הנהגה פוליטית, ותקיים עימם משא״ומתן על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 29

שלפנו, אם כן, את שקופית בוטיצ׳לי השניה שנשרטט ההר מוקף בגבולות עשנים מעמעם לאטה והאומה — להבדיל מהעם — ניצבת על פיסגתו. כלומר, אלתרמן הכניס את האומה פנימה והסיט על גבולות עשנים. … לובשי חל וחגור, וכבדי נעלים, עד בלי קץ ...ונוטפים טללי נעורים״ אולם אני נכנס כאן לביצה טובענית שבה נעה בנתיב יעלו הם אולי עדיין המטוטלת הכבדה של אלתרמן, והכנסנו במקומה את שמות ׳,פרק יט. לפני הלוך והחרש. … המקראי מאשרים את הזיהוי ואין צורך בהבאת מעין דבר של האומה כולה( ״.דברים שהושמעו מקבילות נוספות, אם כי ראוי אולי להוסיף כי בישיבה מיוחדת של ועדת־החינור של הכנסת, אז תשאל האמה, שטופת דמע־וקטם. הנערה והנער ״מנגד יצאו״ ,ואילו משה, כידוע, שקויימה לרגל יום־השנה העשירי לפטירת נותר ״מנגד״ .מעניינת לא פחות דחיקת רגליהם ואמרה: מי א ת סו והשנים, שוקטים, המלאה, חסרת הפשרות, של לוחות־האבן, המשורר , 11.3.80 ,והתפרסמו בידיעות אחרונות, יענו לה: אנחנו מגש הכסף המוחלפים בלוח־הכסף, היורש את מקומם.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 21

עד אז היו לנו חותלות בריטיות, שקראו להן ״פאטס״ (בעצם זוהי מילה הודית, שפירושה: תחבושת ).היתר זאת רצועת־אריג ארוכה, שאותה קשרנו סביב־סביב הרגל, מעל לנעליים ולקצה־המיכנסיים. עכשיו חילקו לנו משהו לגמרי מיוחד ויפה: חותלות של חיל־הנחתים של ארצות־הברית. משהו שכיסה את כל השוק, ושקשרו אותו מעל למיכנסיים בשרוך ארוך מן הקרסול ועד הברך, או להיפך. … שומו שמיים: העיתונים, הצמאים לסערות־בכוס־מים, עשו מזה דבר גדול. חברי־הכנסת, הנמצאים במירוץ מטורף אחרי כותרות, ירו בצרורות שאילתות והצעות־לסדר־היום ואו־טו־טו היו מגישים הצעה לאי־אמון.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 26

הוא משמש כעורכו הראשי כמעט מיום שראה אור בראשונה לפי 46 שנים( .להוציא את התקופה שבה כיהן כחבר־כנסת מטעם רק״ח וחילק את זמנו בין עבודות הכנסת לעבודות העיתון). מערכת־חדרים צפופה, ממוקמת בבית דו־קו־מתי בוואדי ניסנאס השוקק חיים. מוצנעת בסיס־טה קטנה. בחצר הכניסה המשותפת למערכת־העיתון ולדיירי הקומה הראשונה תלויים כבסים.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 3

ובכן נפתח משרד רשמי של הנשפים שמגזוזטרתו חלקו מתנות לאלפים שהתאספו סביבו. חמישים אחוז של ההכנסה היו קודש לקק״ל, חמישים אחוז הוצאו לטובת הכלל. … מדי שנה בשנה נערכו שלושה נשפים. הראשון נועד למוזמנים בלבד ודמי הכניסה היו אסטרונומיים ממש 270 :מא״י. בכל זאת עלה מספר המשתתפים לשלושת אלפים. דמי הכניסה לנשף השני עלו ל־ 150 מא״י ! מספר המשתתפים עלה אף הוא לחמשת אלפים.
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 6

ומר בלוישטיין האמריקאי אמר באותו מעמד דברים ברורים :״יהודי אמריקה דוחים בכל תוקף בים בישראל ואשר טרם החליפו דרכוניהם (ואין להם גם כוונה כזו) י אמנם הם לא הצביעו בבחירות לכנסת (מפחד שיחתימו את הפספורטים שלהם). … שבת שדו ו מ בו ר ר מעולם לא היתד. שבת כה שמחה בירושלים. בתי־הכנסת היו ריקים, וברחובות הצטופפו התושבים — ,רבנים, נטורי־קר־תא וסתם בחורי־ישיבות הריעו לקראת 135 המכוניות שעלו ירושלימה ביום־ד,קודש• היתד, זאת שיירת־המזון האחרונה שהגיעה לירושלים ללא הפרעה בכביש הישן.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 5

המועמדים הראשונים לרודנות המחו אלמוגי (קרלנכוים) יוסף אהרון ,)46( ,חבר־הכנסת ומזכיר מועצת פועלי חיפה, לא היד. … ערב הבחירות האחרונות הציעה לו מפא״י את תפקיד שר־החינוך, בתנאי שיופיע ברשימתה לכנסת, אולם ידין דרש את תפקיד שר־החוץ ודחה את ההצעד״ שמו נזכר לא פעם כמועמד לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון או בלונדון.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 12

התוצאה המידית של הגילוי החדש תהית קפיצה ניכרת במחיר מניות הנפט בבורסה. .אם אתה עובד עצמאי, תשלם למם ההכנסה עשרים וחמשה אחהים יותר מאשר בשנה שעברה. כל המרחיחים הע־צ־מאיים ישלמו בשנה 1956 תוספת זו, אפילו אס לא תהיה הכנסתם גדולה מזו של השנה שעברה. • הגדלת מספר העולים מן הגוש הסובייטי במעט וודאית. … לשעבר מנהיג הרשימה למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים, שזכתה ל־ 375 קולות בבחירות לכנסת השניה, הואשמה אחר־כך במכירת קיצבת־הניר הרשמית שלה בשוק השחור.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 17

סיכם מיימון : אם שניהם מתלוננים, סיימן שהשם הוא בדיוק באמצע, כפי שדרוש שלישייה מעניינת שנראתה השבוע אובלת ארוחת־צהריים בצוותא במזנון הכנסת: ח״ב מפא״י עקיבא מכרין, ח״כ חרות שמשון יוניצ׳ ,מן וגיבור פרשת רומק, ראובן (״רומק״) . … ואם קרה שמישהו התעשר ממשכורתו, הרי זו הוכחה מספיקה שלא התעשר ׳ממשכורתו.״ • ד״ר שמשון יוניצ׳מן, ח״כ חרות, בנאום בכנסת :״אינני מתפלא על שהממשלה לא קיימה את הבטחותיה ...הממשלה אף פעם לא הבטיחה לקיים את הבטחותיה.״ • העיתונאי שלום רוזנפלד, בטורו קראתי־רשמתי במעריב, על המעילה שנתגלתה בחברת הנפט :״פעם היה צריך לחפש מעילה בארץ זו בלפידים.
גליון 931 (18 באוגוסט 1955), עמוד 6

על היציע, ישבו ראש־הממשלה, יושב־ראש הכנסת וכמה מבין חבריה, ראש־העיריה ושאר ראשים ואורחים מחוץ־לארץ, שנקבצו אל בין פיגומי היכל־התרבות הנבנה, הוחרדו מדי פעם על־ידי מחיאות־ד,כפיים המזרזות של שלושת אלפים וחמש מאות הצופים הממתינים בחוסר סבלנות. … נשלחו ד,ומנות למקהלות מכל המדינות המקיימות קשו ים מדיניים עם ישראל, מלבד ברית־ד,מועצות והדימוקראטיות העממיות, אשר היו עלולים להכניס, לדעת המארגנים, דיסונאנס להארמוניה האידילית של הפסטוראלה הישראלית.



