חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 14,101 עד 14,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 8

את המגרשים הללו, ששימשו בשעתו בור־אשפה גדול אחד, מיהר ״ ( 5י עוו אג < £ הזוג להפוך למקומות נקיים ומכניסים. הם בנו עליהם בנייני מידות שהושכרו למגורים, משרדים ועסקים. … וכשם שאין לזלזל בהוצאות קטנות, כך אין לזלזל בהכנסות קטנות. כשתלה, למשל, אחד מדיירי אחד מבתיו, שלט זעיר על כניסת הבית, מיהר זסלבסקי אל המקום באותו לילה והסיר את השלט. … חסכנותו זאת של זסלבסקי, שכמה אנשים אשר אינם מסוגלים להבין יקראו לה אולי בשם קמצנות קיצונית, לא היתד, מיותרת. הכנסותיו (כפי שהן מתבטאות בהצהרתו לצרכי מס־הכנסה היו באמת זעומות מאד : בעל הבתים המרכזיים בתל־אביב.לא הרוויח יותר מאשר 86ל״י ו־ 750 פרוטה לחודש.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 2

ביום השבח, שהוא כרגיל יום עבודה למערכת, נתגלה ליד דלת הכניסה מיטען כבד ביותר של חומרי נפץ: ארבעה לבני־חבלה, בעלות משקל של 2ק״ג, במצב פעיל ומתוצרת צבאית ישראלית טריה. … המשטרה חייבת לפעול, והאחריות למניעת מעשי־טרור מוטלת בלי שום סייג עליה. אולם המוסד העליון של המדינה, הכנסת הנבחרת, אינה יכולה להירתע ממילוי תפקידה: למנות ועדת־חקירה כל־מפלגתית שתחקור את מעשי־הזוועה ותקבע את האמצעים הדרושים כדי למנוע את הפיכת המדינה לשטח־הפקר.
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 2

לפי כל הסימנים, עומדת להגיע בקרוב לכנסת הצעת־חוק, שתמלא בהיסטוריה של ישראל תפקיד דומה לאותו חוק גרמני. … אחרי כניעת המפלגות, אין כל ספק כי דויד בן־גוריון יכול להעביר את הצעת־החוק בכנסת כמעט באופן אוטומטי. הידיים תת־רוממנה. … הרשו נא לי לשאול מעל דפי שבועונכם את דהרי: איד נתת יד לאלה השונאים שנאה עיוורת את לוחמי המחתרת? איר הצבעת עבור אלה שהצביעו בכנסת נגד שיקום האלמנות והנכים של אצ״ל ולת״י?
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 2

למרות זאת הגיעו לירי הפלחים אזהרות, בעברית ולא בערבית, לשלם מפרעות למס ההכנסה. במקום לקבל פיצויים ותמי- כות. מבקשים נם בשנת הבצורת טיפים אני פונה לאהראים •שיטפלו בעניו זה ביב מייא רחמים ובחוקים יותר קלים וצודקים. … למזלכם שיחקתם עם 12 שחקנים ועם הרוח. לא אתה הוא שהכנסת את ישני השערים. אחד מהם הרות. הכנים השופט ואה השני הכניסה ועוד הערה קטנה בקשר לפרטיות שאתה מרבה כל כד להזכירז.
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 11

חשבתי לעצמי שמישהו מוכרח לטפל בו, להוציא אותו מבית זה ולהכניסו לעולם אחר. לדבר איתו לא יכולתי, כי ידעתי רק פילנית. … זה היה לפני הבחירות בשנת .1959 מפ״ם לא העמידה אותו במקום בעל סכויים ברשימת המועמדים לכנסת ולכן הוציא את שמו בכלל מתוך הרשימה. … אולם אמונה זו של ידידיו התנפצה בצורה אכזרית. ערב הבחירות האחרונות לכנסת עשה בסטוני נסיון אחרון להיכלל במקום בטוח ברשימת מפ״ם.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 20

הם אומרים שהשטח מיועד להריסה, ושבצורה כזאת רוצים לפנות אותנו. בסוף הם עשו טובה והכניסו בחצר כמה חביות ספיגה. אבל אחרי שהראשונה התמלאה, נסתמו צינורות המעבר מחבית לחבית.״ לכן החליט אברהם לחפור בור ספיגה גדול. … אבל את העתיד שלו עצמו הוא לא ידע.״ החי • גמל גמדי, חכר אתה לי: ב־בית־ג׳אן, ניסה ג׳אבר עלי להבריך את גמלו, כרע תוך כדי כך ליד הגמל, אשר עלה ורכב על בעליו, שבר כמה מצלעותיו. • רק כימי־חול: בירושלים, פתוח צית־הכנסת שליד הדסה, המכיל ויטראז׳ים של מארק שאגאל, במשך כל ימות השבוע, סגור בפני מתפללים בימי שבת. • עשה זאת כעצמך: בתל־אביב, ניסה אדם להתאבד, לא הצליח, הזעיק את מגן דויד אדום, כדי שיגישו לו עזרה־ראשונה.
גליון 872 (8 ביולי 1954), עמוד 14

בכל שעה משעות היום מהדהדות שורות בתי־הסגורים המזוהמים והדחוסים אנשים מקול תפילות ולימוד תלמוד. במאה שערים מצויים בתי כנסיות, בתי מדרש וחנויות לחפצי דת לפחות כמספר בתי המגורים. … היהודי לא היה קשור לתנועה זאת ולא הפיה ממנה כל תועלת. הוא נשאר סגור בבית הכנסת שלו ובנאמנותו הדתית שעה שהאדם המערבי שיעבד את נאמנותו הדתית ללאומית ומצא את מקומו בתוך האומה במקום בתוך ד,כנסיה.
גליון 776 (11 בספטמבר 1952), עמוד 10

השרשרת: אין כניסה גרה דודתו, לצנוח אל תוך זרועותיה, לזלבית מלבד הכניסה מרחוב רמח״ל, שני העוק לפני מותו :״דודה, הצילי! … היא איימה גם על רוב שאר החוליות. השוטרים הודו ששמרו רק על הכניסה הראשית של הבית, לא האמינו שישנה כניסה אחרת. … טענת ההגנה: שעה שהשוטרים התעסקו עם שני הנאשמים, בלהיטותם לאסור מישהו כדי לחפות על תרדמתם, נכנסו צעירים אחרים דרך הכניסה השנייה, הטילו את הפצצה, הסתלקו במונית — בעזרת שני השוטרים שעוד פקדו על־הם להסתלק.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 15

יתכן וימצאו האנשים שישאלו :״אם כך למה הכנסת לסרט שאיננו מתאר את ההולכים לפטרה תמונות נוף מפטרה עצמה הסיבות לכך פשוטות: • היות והסיפור הוא אמנם טרגדיה אנושית, אולם י עשוי בצזירת סיפור הרפתקאות בעל מתח, ומראה משלחת היוצאת לעיר אגדתית נפלאה, היינו צריכים למצוא מקום שירהיב את עין הצופה ובמיוחד את עין הצופה הבינלאומי הרגיל לראות תפאורות מרהיבות בסרטים צבעוניים. … ואלה •אלה הטוענים שאנחנו: רודפי בצע, ן /אני יכול להוכיח שהג-רסה העברית של 1 הסרט עלתה לנו פי כמה מאשר ההעתק העברי מסוגל להכניס לנו בארץ. בכל זאת עמדתי על עשיית הגירסה העברית־ משום ; שרציתי בעזרת סרט זה לשבור את הר הקרח הניצב בדרכו של הסרט הישראלי.
גליון 1176 (6 באפריל 1960), עמוד 7

ידענו שכל קיומו של שבועון בלתי־תלוי, מוחרם ומנודה כזה, יהיה תלוי ביכולתו לפנות אל ההמונים הרחבים, לרתק במידה שזזה את חבר־הכנסת ואת בעל האיטליז, את הספרנית ואת הספרית• הרכב הגליונות השתנה בתקופות שונות, בהתאם למידת הערנות של הקהל לבעיות הלאומיות הגדולות. … פורסם אי־פעם בעתון בארץ, בנובמבר 57 פרשת תבור חריף וחסר־תקדים ולדיון בכנסת בדצמבר 17
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 14

גם אם היו משחקים ככה עוד שבוע, לא היו מכניסים גול. בקבוצה שלנו, בהתחלה, החברה לא הח מצאו כל־כך טוב. … כי רכוש ההקדש השייך לעדה המוסלמית ביפו שח־יו מיליונים, וההכנסות מרכוש ההקדש לקופת המדינה הגיעות לסכומים של רבבות לירות בשנה. … כדי למצוא את התשובה לשאלה, לאן נעלם הכסף, יש ללכת בעקבותיו ממשרד־האוצר. משרד־האוצר מפריש מהכנסות ההקדש ה־המוסלמי למשרד־הדתות. במשרד־הדתות קיימת מחלקה מיוחדת למוסלמים, שהיא האחראית לחלוקת הכספים לעדות המוסלמיות ברחבי הארץ.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 14

שרה פוני ובעלה חק נשמו לרווחה. הם קנו דירה, הכניסו :שיפורים וריהוט חדש. הבעל עבד עד כאופה. … היא פשוט לא יכלה להחזיק אותנו. מה שכרכי הכנסתי לאגרוף ף איתי שאפילו בבית־ד,יתומים, שם 1רגילים לדברים כאלה, ריחמו עלי. … הורדתי לו את הכובע על העינים ואת כל מה שהיה לי בלב הכנסתי באגרוף. הוא איבד את ההכרה ואני ברחתי משם.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 24

מה בעניין השמונים אלף שאני כבר מקבל?״ ״בסדר,״ אמר דידי ,״אתה יכול להכניס סעיף, שד,שמו־נים אלף הראשונים הם תמיד שלך. אני לא רוצה שתחשוב, שאני מתכוון לדפוק אותך.״ הכניסו את התוספת לתוך החוזה ודידי פרש על השולחו את הניירות שהביא עמו והתחיל להסביר למוטקה את תכניתו. … ״צעקתי והשתוללתי, אבל הם קשרו אותי והראו לי, שלפי חוק השבות שהתקבל בכנסת, הם יכולים לעשות את זה לכל יהודי.״ עול ם ה ספרו ת עול ם ה ספרו ת
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 26

אני מתכוון לידיעה על המשבר המדיני״בטחוני־מושרי המתחולל עכשיו, בעצם ימים אלה, ברחבי ארצות״ הברית, וביחוד באיזור הבית הלבן בוושינגטון, לאחר שה״ה חברי־הכנסת בן־אלישר, רביו ואבן — איש כסגנונו, איש כמזגו — התנפלו בשם ובמלכות על ממשלת רגן הרשעה והוקיעוה על אי״אמינותה, שערוותה נחשפה לעין כל בפרשת השעיית הרכשת המטוסים לישראל. … עומרי פדן, למשל, מהרהר בהקפאת הפעילות תוך שמירה על מיסג־דת אירגונית מצומצמת. ׳תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, הם גם שיכתיבו את דרכה הפוליטית של שלום־עכשיו.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 50

אז קדימה עם המשאיות, באשר ציוונו האל, וכבר אמר המשורר :״ט״ו בשמד הגיע... התקףש אי ל תו ת * 4ליו״ר הכנסת ושר״החוץ־המיועד לתקופת״השלום יצחק שמיר: על קברו של נתן ילין־מור אמרת; ״הלב בוכה על הכישרונות הגדולים ...אשר לא מצאו את האפיק והביטוי הנכון כדי לשרת את העם ...כל שהיה אחר־כך היה כאין וכאפס בהשוואה לגבי מעשיו בזמן המחתרת.״ ואני שואל שאלת־תם, אם לא היה הוגן ומכובד יותר להוסיף בהזדמנות חגיגית זאת את התיבה הצנועה ״לדעתי״ ; ושאלה מתוחכמת יותר — האם אינך חושש כלל, כי בעוד כשלושים שנה תיטיב להעריך את ״כל שהיה אחר־כך״ כפי שאתה מעריך עכשיו, ממרחק כשלושים שנה, את ״מעשיו בזמן המחתרת״ ז להתראות. 1* 1לרב-אלוף (מיל׳) מרדכי גור, מיועד לראשות הממשלה : ב״דבר 15.2.80 כתבת במאמר על הסיטואציה של המצב בלבנון :״אי לכך יהיה זה מוסרי ומוצדק, שישראל תפעל גם היא מתוך אחריות לאומית ולא תסתבך במילחמה, אלא אם יש לכך הצדקה ביטחונית או ציווי מוסרי חד משמעי.״ ואני שואל אם אין בדבריך אלה רמז מפורש, שלפחות, אני חוזר, לפחות מילחמה אחת שבה הסתבכה ישראל לא נעשתה מתוך ״אחריות לאומית״ ,״הצדקה ביטחונית״ ו״ציווי מוסרי ח ד משמעי״ .כשלעצמי, אני סבור כך מזמן לגבי מילחמת ,1956 אבל אתה אולי מתכוון למיבצע ליטאני, ורצויה הבהרה חד־משמעית כלשהי, ומה גם שאולי אתה מתכוון לאיזו מילחמה שלישית. איזכרתי את מיבצע ליטאני, מפני שב״מעריב״ ()11.1.80 צוטטת :״אני שואל את בגין: תגידו לי מה היעד המדיני של המיבצע. אם אנחנו רוצים להכניס שם את האו״ם, אז אני צריך להגיע לקו מסויים.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 58

ופה אעשה תפנית כלשהי, ואומר משהו לצ׳רלי ביטון, ולא רק לו, שכן אין ספק בעיני, שהוא מייצג במשטמתו הקיצונית קצה- קרחון מתון הרבה יותר, אן מסוייג וביקורתי מאוד מאוד לגבי כל היבטי הטיפול המועדף, המועדף כביכול והלא-מועדף בעולי ברית״המועצות : הבו יוסף מנדלביץ׳ פרסי אחד ! סורי אחד ! מרוקאי אחד ! — ותיהום הכנסת ! אהה, אין ולא יוכלו להיות יוסף־מנדלביצ׳ים שכאלה, ומן הסיבה הפשוטה, שיהדויות המזרח, רובן בכולן, כבן עלו בשלמותן ארצה, ולגביהן לא קיימת בכלל שאלת גאולה ממצוקה פרי התעמרות שילטון זר ; ואם יש יהדויות בעלות מניין, שלא עלו מארצות המזרח או ארצות האיסלאם (פרס, מרוקו) — בכל הנראה אין הן חפצות לבוא לישראל, ובוודאי לא נאבקות היום, עכשיו, על עליה באופן שיבול להוליד דמויות-סמל ביוסף מנדלביץ׳; ואם יש ביסים של יהודים כלואים בארצות ערביות (סוריה, תימן), מצבם שונה תכלית שינוי מזה של ה״ביס״ היהודי בברית־המוע- צות, ולאו־דווקא בשל הגודל, אלא מפני שמן הביס הסובייטי אפשר לצאת אן ורק באורח ״חוקי״ — אין, למעשה, שום אפשרות לברוח מברית־המועצות (בפי שמעיד בגופו יוסף מנדלביץ׳ ,שבריחתו סוכלה בשעתה, וצאתו עתה היתה חוקית שבחוקית, מבחינת מישפט המדינה הסובייטית) — ואילו מן הכיס הסורי, למשל, אפשר לצאת, בכל הנראה, אך ורק באורח בלתי״חוקי. … צ׳רלי ביטון יכול לוותר עליה בגודל לבבו, אן מבלי לתת את הדעת על משמעות הדבר מבחינת המשן קיומו, שהרי דבר אחד הוא להיות מוקיון בכנסת, ודבר אחר לגמרי — מוקיון של פלסטין חילונית דמוקרטית שהתגשמותה תלויה אן ורק באי״עליה.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 56

הייתי מובא מחקירה לתא, מוכה מאויים ונפחד. לא יכולתי להכניס שום־דבר לפה. היו נותנים לי אורז עם כאלה נבטים, או קוסה מבושלת, ואני לא מחרבן. … יום אחד נפתחה הדלת ונציג המודיעין הכניס לי שתי חבילות ושני מיכתבים ואמר לי שהסאלב אל־אחמד יגיעו. … כל־כך השתוקקתי לרגע הזה, שלא האמנתי שהוא מתקיים. הלכתי קשור־עיניים. הכניסו אותי לחצר, הורידו לי את הכיסוי, שמו לי מיטה בחצר והכניסו אותי לחדר.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 17

האמת היא שאני רואה בדאגה גוברת את ההשפעה ההרסנית של היחצנות על כלי־התיקשורת. יחצן מנוסה יכול כיום להכניס כל דבר לכל כלי־תיקשורת, כמעט בלי הגבלה. … פוליטיקאי אמיתי, שנאם נאומים חוצבי־להבות בדומה(הכנסת הרוסית דאז), שהועלה לפתע לגדולה על־ידי המיקריות של מהפכת־פברואר . 1917 הוא נצמר לסיסמות הישנות של ״אמא רוסיה״ ו״לא לבגוד בצוואת חללינו הקדושים״ ,ועל כן לא היה מסוגל לעשות את הדבר האחד שהיה עשוי להציל את המישטר הדמוקרטי מידי הבולשביקים: לעשות שלום לאלתר.






