נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 10
המדובר בראש ובראשונה בשתי פאשלות, אשר לפי הדיווחים איפיינו את הכנס. האחת — היעדרם המוח לט של אישי-ציבור מן חגדה־המערבית ורצועת-עזה (להוציא את העיתונאית ריימונדה טאוויל מרמאללה, אשר עמיתיה ייפו את כוחה להסביר לבאי הוועידה נות החוק הבינלאומי, ניתנה אפשרות לממשלת בגין, וליסודות ריאקציוניים בישראל, להפקיע אדמה ערבית באין מפריע. … השנייה — החיכוכים והעימותים הפומביים שנתגלעו במהלך הכנס בין נציגי מחנה״השלום הישראלי, שנחלקו, על-פי הדיווחים, ל״מתונים״ מזח ול״קיצוניים״ מזה. … מכל מקום, יש ללמוד מכך כמה לקחים, חלקם בתחום האירגון ויחסי״הציבור, חלקם ברמה התכנית־מהותית. שני מחדלי הכנס אשר צויינו לעיל — מיעוט הנוכחות הפלסטינית והמחלוקת בקרב היונים מישראל — קשורים זה בזה אורגאנית.
גליון 2127, 7 ביוני 1978, עמוד 29
הוא האחראי פמי׳שרד ראש־הממש׳לה לניסוח התשובות לשאילתות שמגיישים חברי- :הכנסת לביגין: .אולם אירידור ובגין חשבו כי אבטלה סמיוייה זו אף היא זמנית• הם המתינו להרכבת ההנהלה של הסוכנות היהודית, ובגין הבטיח לארידוד את תפקיד מנה ״ר עפרון בגין הבטיח בכל הנוגע לחיים הפוליטיים, ולכן אפשו היה לחשוב כי כדי שלא לריב עב ראש הממשלה הוא יוותר על אפי עפרון.
גליון 2127, 7 ביוני 1978, עמוד 43
,שיפרין ונעמן, לכנס של האיגוד הבינלאומי של מישרדים לפירסום טכני־תעשייתי, איסתא. שיאו של הכנס היה אמור להיות טכס הענקת 21 פרסים למישרדי־פירסום מכל העולם. … שלוש תחנות טלוויזיה ו־ 17 עיתונים גרמניים ערכו עם הפירסומאי הישראלי ראיונות, שבהם הבליטו את העבודות הזוכות. בהמשך הכנס הציע הנציג המצרי לארח את הכינוס של האיגוד ב־ 1980 במצריים. … כאשר נפגשו הנציג המצרי והנציג הישראלי במסיבה שנערכה באותו ערב, הם הכינו במשותף הצעת־החלטה שאושרה על־ידי כל הנציגים, שאמרה :״אם יהיו הגבולות בין ישראל ומצריים פתוחים ב־ ,1980 ייערך הכנס במשולב בירושלים וב־קאהיר.״ שיא ההפתעות הגיע כאשר, בסיום הכנס, החליטה החטיבה האירופית של איסתא להציג את מועמדותו של הנציג הישראלי לתפקיד סגן־הנשיא־העולמי של האיגוד.
גליון 2136, 9 באוגוסט 1978, עמוד 22
פשהצטרף ד,ופרט לד״-ש, ערב הבחי רות לכנסת, הוא נאלץ לעזוב את מיפלגתו ולהחזיר לה את המנדט בעירייה, ובכך נכנס לתמונה גלאובך. … אני מתכוון להודיע על ביטול זה למועצת העירייה מחרתיים.״ קולק, שאינו יכול לפטר אח בנבנישתי, השאירו ללא סמכויות, ההכנסה. אולם, כל איש־בחירות יודע כי •נציבי מם־ההכנסה אינם בדיוק הדמויות האהודות על הקהל, וכי כוחם האלקטורלי מוטל בספק. … אנשי קוילק אינם מסתירים כלל כי ייש להם כסף ריב, כה רב עד שהם סוכנים גם לכנסת. המקורות הכספיים של טדי קולק ורשימתו אינם ידועים בינתיים, אולם ה צינור הראשי לכספים אלה יהיה אגודה שהוקמה לפני שבועות אחדים, תחת ה־ (המשך בעמוד )38
גליון 2182, 27 ביוני 1979, עמוד 32
והנה הפלא: בעוד שבל טולה מתווסת לחשבון, אף יורד אחד אינו יורד ממנו. שבוע ענה שר־הפנים לשאילתה שלי בכנסת לגבי י 1מיססר היורדים מישראל. אחרי הרבה התחמקויות והשתמטויות, מאונם ובמגומגם, נאלץ השר להודות כי לפי הערכת מישרדו נמצאים כעת בארצות־הברית בלבד כ־ 300 אלף ישראלים. ! … אין מי שמובן לקחת. ילדי ם בעזה: הנ שק ה סו די השבוע בכנסת, לבעלי ״האמונה״) ברור כי באותה שנה יהיה רוב יציב ומרשים ליהודים. … אילו ניתנו לערבים שיווית־זכויות דמוקרטי, היו יושבים בכנסת העשירית חמישים חברי־כנסת ערביים, כולם חסידי אש״ף.
גליון 2156, 27 בדצמבר 1978, עמוד 14
למעשה מוחזקים רק ח -־ם (יעיש) הזז וש״י (הכנסת כלה) עגנון כיוצרים של ממש. אברמסקי מקיף את רוב אישי הסיפרות העיברית החיים בשלוש מחלקות — מאלה ״המרובים בכמו תם והמעוטים באיכותם״ כציר ישראל במוסקבה, ד״ר שמואל (רשמי מסע) אל ישיב, ויהושע (עיר קסומה) בר־יוסף, עור כו הספרותי של הארץ, ד״ר יעקוב (מו״ש *) הורוביץ, דרך ״גרפומנים לעת מצוא, עתים סופרים ועתים גרפומנים״ ב־שר־ר,חינוך וההיסטוריון בן־ציון (מקורות לתולדות ישראל) דינור ודויד (ביער בחדרה) שמעוני ועד לאריות שבחבורה, ״שהיו פעם יוצרים, והפכו כעת לגרפו־מנים״ :החמישייה אורי צבי גרינברג, יעקוב (פאת שדה) פיכמן, פרוס׳ יוסף קלאוזנר, אברהם שלונסקי וזלמן שניאור.
גליון 2158, 10 בינואר 1979, עמוד 15
חילוקי הדיעות, בתוך המחנה ובצידיו (אצל אלה שלא הצטרפו אליו עדיין) הם על נושא ״האוטונומיה״ של תלמידי־ז׳בוטינסקי: הרוצים ב״פשרה טריטוריא לית״ מתנגדים ל״אוטונומיה״ ואילו אותם, שהפשרה הטריטוריאלית אצלם, היא עובר למדינה פלסטינית, מבוא מדיני ולאומי לריבונות פלסטינית עצמאית — תמכו בהתלהבות בתוכניותיו של ראש הממשלה מנחם בגין, עד לאי״חתימתם של הסכמי מחנה״דייוויד, ב אחרונה. תוכנית האוטונומיה הכניסה טריז, לא רק במחנה המדינות הערביות ובין חלק מהן (מצרים, סודן) לאש״ף ולעם הפלסטיני, אלא גם בתוך מחנה השלום הישראלי, בינו לבין חלק מחבריו, ובין ציבור גדול של אזרחים ישראליים, יהודים וערבים, שלא הצטרף אליו עדיין. … ישנה הקבלה למצב ששרר במחנה השלום הישראלי, בנובמבר 77׳ ועד מרץ 78׳ למצב שהיה קיים במאי —יוני : 1967 הנשיא המצרי הכריז הכרזות-מלחמתיות, פינה את צבא האו״ם מסיני, הצהיר שהוא יחסום את מצרי־טיראן ; העם בישראל התכונן למלחמה ותבע, כי גיבור- אגדות־מלחמת״סיני (אוקטובר ) 1956 משה דיין — יוחזר אל שולחן הממשלה, שדה הקרב• מפ״ם, העולם הזה כוח חדש ומק״י (שלוש מיפלגות אופוזיציוניות יהודיות בכנסת) הכריזו על תמיכתן ב״ממשלת ליכוד לאומי״ ומפ״ם אף הצטרפה לממשלה כזו, עם מנחם בגין כשר בכיר בתוכה. … לחזית ״הפשרה הטריטוריאלית״ יהיו כחמישים חברי כנסת, עם הקמתה. תנועת ״שלום עכשיו״ תמשיך בפעולתה מחוץ לכנסת ותביא בוודאי להכרזתן של בחירות חדשות.
גליון 2079, 6 ביולי 1977, עמוד 17
אמר לו ג׳יקי :״אם תצליח לגייר את הטבח הסיני שלי ותכניס אותו לישיבה, אהפוך את המיסעדה לכשרה.״ ! … מאיפה הם יודעים מה יעשה עם מחונך?״ • הממונה על הכנסות המדינה, משה נוידרפר :״הרבה פקידים בכירים טוענים עתה כי הגיעו ארצה באלטלנה. … העבודה שימעון פרס :״־מום דבר לא תרם לנצחוננו בבחירות להסתדרות, כמו כישלזננו בבחירות לכנסת.״ ״אינטלקטואל זה כמו גמל — כשרואים אותו, יודעים מהו.״ •-העיתונאית סילכי קשת על אבא אכן :״היונה הצליוייה יצטרף להסברת, הגב- הישר׳ של האדונים ׳בגין ודיין בפירחי־רטוריקה מסולסלים, ויהיר, פה-להשכיר
גליון 2071, 11 במאי 1977, עמוד 51
משורר בן־גילו של שמיר הגיב למיקרא דבריו באומרו :״אם משה שמיר היה מבין את מחכים לגודו, או לפחות, יודע את הלשון העיברית, היה מתרגם את כותרת מחזה זה ל,עד שיבוא אליהו׳ — אבל איך אמר על כאלה ויליאם • בחוגי נתמכי התרבות והאמנות בארץ נפתח בימים אלה ״טוטופוליטרוק״ .הסיבה, פיטוריהם הקרבים־והבאים של מנהלת המו־עצה־לתרבות־ולאמנות, הקריינית לאה פורת וסגנה ד״ר ג׳וזף מיכמן־מלק־מן, שזכו בחודשים האחרונים בביקורת קטלנית על אופן ניהולם את המועצה מטעם ועדת־החינוך־והתרבות של הכנסת. פיטו־ריחם של השניים, ששימשו בשנים האח רונות כפוליטרוקים בילעדיים על כל המתמשה שמיר רחש בתרבות הישראלית, גרר לגל גואה מי יותר טוב?
גליון 2076, 15 ביוני 1977, עמוד 57
המילחמה איננה מיש- חק, והממשלה איננה חבורת־ליצנים״ ,קם ממושבו ס/יו״ר הכנסת היוצאת, ח ״ כ יצחק נכון, יחד עם רעייתו אופירה, ונטש את אולם התיאטרון, גרם בכך לחישות באולם <• אירוע אחר, שהתחולל בלובי של התיאטרון מייד עם תום ההצגה, היה טפיחות־הכתף שבהן זכה הד״ר ג׳וזף מכמן־מלקמן, עוזרה של מנכ״ל המו־ רוטווו טוד נודד ב־ ,1914 ומשתייר לאסכולת משוררים פריטים שפעלה רכות כסוף שנות ה-טצ וראשית ה-ט / 4כממשיכי-דרד שיריים של סטיפאו ספנדר ומשוררים אחרים כעדי תודעה פוליטית מפותחת.
גליון 2135, 2 באוגוסט 1978, עמוד 11
״שגעון״ הנו שגריר אופנת אירופה בישראל. הכנסי והרגישי כמו ברומא, מילנו או בפאריס — האוירה והיחס אירופאיים והמחירים אירופאים. … עם החזרה לאיתנו החליט פראנק להפנות את היזמה והמרץ החדשים שפעמו בו לאפיק חיובי, ובעקבות הנס שהתחולל בו הודות לרכיבה על אפניים, החליט להכנס לתעשיית האפ־ניים ברצינות. וכך, בשנת 1887 קנה את מפעל האפניים ברחוב ״ראלי״ ב״נוטינגהם״ שהיה מייצר מספר זוגות אפניים בלבד מדי שבוע. … אז בפעם הבאה שאתם הולכים לקנות תקליט או סתם עוברים באלנבי אל תתעצלו, הכנסו לסימטת בית השואבה (ליד קולנוע ״מתמיד״) ובואו ל־ ״אלגרו״ ,חנות התקליטים בעלת המבחר העשיר בארץ.
גליון 2089, 15 בספטמבר 1977, עמוד 6
התקבל גם דיווח על סערת הרגשות שבגין ׳נסחף בה כאשר שמע מקהלה של ילדים שרה את ירושלים של זהב בבית- הכנסת בבוקרשט. היות שלבגין אין שמיעה מוסיקאלית כמו שד,יתד, לבטהובן, הוא חשב כנראה שזה היה העיבוד הרומני לשיר הגרמני החביב עליו אני מנשק את ידייך, גברתי.״ יוסף שריק, תל־אביב ההצגה הגדולה של אש״ף ובכן, על־פי ההסכם החשאי הבלתי־רישמי, הבלתי־כתיב והבלתי־מוקלט (סודי — לא לפירסום) מילא אש״ף את חלקו בחוזה — ׳וההצגה הגדולה ״אין עם מי לדבר״ נמשכה.
גליון 2089, 15 בספטמבר 1977, עמוד 9
השרש רת: אין כניסה לבית (של השר פנקס) מלבד הכניסה מרחוב רמח״ל* ,שגי השוטרים שמרו על כניסה זי ללא הרף, איש לא נכנס בזמן המכריע מלבד •שני הנאשמים, ושניזת מעטות אחרי *שיצאו ונאסרו אירעה ההתפוצצות. … היא איימה גם על רוב שאר החוליות. השוטרים הודו ששמרו רק על הכניסה הראשית של הבית, ואמרו שלא האמינו שיש כניסה אחרת. … טענת ההגנה: שעה שהשוטרים עסקו בשני הנאשמים, בלהיטותם לעצור מישהו כדי לחפות על תרדמתם, נכנסו צעירים אחרים דרך הכניסה השנייה, הטילו את הפצצה, הסתלקו ׳במונית — בעזרת שני השוטרים *שפקדו עליהם להסתלק.
גליון 2082, 27 ביולי 1977, עמוד 42
כאשר הוחזרו למחנה ה ראשי, ששמו היד, קרתגז, המשיך ציפורי ללא ליאות במלאכת החפירה, והצליח להבריח משם כמה מטהיגי־המחתרת ש ישבו בו, וביניהם יעקב מרידור, מפקד אצ״ל לשעבר, אריה בן־אליעזר, יצחק שמיר ממיפקדת לח״י (כזום יו״ר הכנסת) ואתרים. מירידור מכנהו בזיכרונותייו ״חו־ ציפורי ואשתו כיום הצבתו כרשימת סועמדי חרות לכנסת8י ״או שעושים משהו, או שהולכים הביתה!
