חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 14,976 עד 15,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 45
מה יקרה אם אריאל שרון או רפאל איתן יקראו׳ מחר לצבא לתפוס את מישכן הכנסת, מישרד ראש־הממשלה[ ובניין הטלוויזיה?
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 76
כבר השיר הראשון, יציאת מצריים של א ה רון שבתאי, מתאר את העיר בראשית שנות ד 40״במעלה רחוב פרישמן אל עבר /הים, שרים וזובחים במגרש / בין, מעונות עובדים׳ ובית /הכנסת, בית אל שיר תל־אביבי מעולה של משורר ירושלמי, הוא שירו של חרולד שי מ ל מגדל שלום מאיר, שבו הוא כותב בין השאר נראו בשוק עם פרסומות באו תיות /עבריות.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 74
מישרדו .״לפתע שמעתי רעש גדול בחדר- הכניסה,״ סיפר ,״חשבתי שמשהו נפל. ואז התפרצו למישרדי שלושה אנשים. … צא החוצה!׳ בלית־ברירה יצאתי. ״בחדר־הכניסה הם התחילו לנפץ זכו כיות, להפוך שולחנות וכיסאות, ולהרוס כל דבר שראו. … שלא כערים אחרות בגדה, אין לבית־לחם מקורות- הכנסה מלבד התיירות. משום־בך נתונים האזרחים שם בדילמה קשה: השלמה עם הטירור של האגודות או השבתת מקו- רות־פרנסתם.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 27
נראה לי שיש הרבה מן האמת בתיאור זה. אם נאסוף את 120 חברי־הכנסת באולם אחד, ו־ 120 קצינים של צה״ל באולם שני, נמצא כי הקצינים הם — בסך הכל — יותר שפויים, פחות קנאיים, יותר מציאותיים ואף יותר ליברליים מן הפוליטיקאים.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 19
הוא יכול היה לפחות להראות את הסרטים של מישלחת חברי־הכנסת של המערך שביקרה במארוקו לפי הזמנת המלך חסן.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 19
היה לנו בבית פסנתר אוטומטי, שנקרא פונולה. היו מכניסים בו מגילות, שדמו לסיפרי־תורה, ושהיו מנוקבות. … הייתי בן 7או 8והחלטתי למתוח אורחים שבאו לביקור, בהעדר הורי. הכנסתי לפונולה אודי אבנר• מגילה של מוצארט, סגרתי את התא שלה, פתחתי את מיכסה הפסנתר הרגיל והעמדתי פנים כאילו אני מנגן על הקלידים. … היה זה ביום הראשון בשבוע, ובעברנו באחת העיירות — כמדומני שהיה זה פיבלס — שמענו קול שירה בציבור, שבקע מאחת הכנסיות. היה משהו שובה־לב בשירה זו. עצרנו ונכנסנו לכנסיה.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 47
הוא ידע כי שחקן כדורסל מצטיין מקבל מילגה, ולי ג׳ונסת ניצל את גובהו כדי להפוך לכדורסלן מצטיין וכך זכה לחינוך גבוה וללימודי מינהל״עסקים. בדיעבד הפך הכדורסל למיקצוע שהכניס לו ממון לא מבוטל, אך את העסקים הוא אוהב לא פחות מכדורסל :״אני אוהב לקנות דבר־מה ולמוכרו כעבור כמה ימים ברווח. … ביום השישי ובשבת עברה הזירה לכדורגל, שבעידן החדש משתרך על היומיים של סוף השבוע, כאשר הפועל לוד ומכבי פתח־תיקווה העדיפו לשחק בימי השישי, לזכות בהכנסה שמנה ובניצחונות. אך המוקד היה בצמרת: מכבי חיפה באה לבלומפילד והנחילה הפסד ראשון למכבי תל־אביב ובית״ר ירושלים, שנדבקת אליה, קצרה נצחון מרשים, בחיפה, על הפועל חיפה.1:3 , אך הנושא המדובר ביותר בכדורגל היה פירסום מסקנות ועדת־החקירה על האירועים החריגים של שחקני נבחרת־הנוער, במחנה- האימונים בקובלנץ שבגרמניה. … הקבוצות הודיעו שאם הממשלה לא תשתף אותן בהכנסות ממיפעל הטוטו הממשלתי ולא תדאג להגביר את השמירה במיגרשים, הן לא תרשינה לרדיו לכסות את מישחקיהן.
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 49
עכשיו פתוחות רק שתי אפשרויות: להגדיל את ההכנסות משלושת הגורמים, או להקטין את ההוצאות של הממשלה. מתברר שקשה להגדיל את ההכנסות. עוד יותר קשה להקטין את ההוצאות. … הפת״ם מפגר מעט אחרי המדד ואיננו טוב להשקעות קצרות-טווח, בגלל מחיר הכניסה והיציאה ממנו. הדולר השחור במעט שלא זז.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 18
ויעקב אחימאיר, שאמור היה לספר על הכנסת. השלושה הצליחו לשכנע את קרפין לשדר בכל זאת את המהדורה, והיא התחילה באיחור של דקה אחת.21:01 : באולפן היו נוכחים גם חזי קור!
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 50
העילה למרבית ה־סיכסובים היתה מכשירי־עריכה (וידיאו) של 3/4אינטש, שהיו מונחים במחצית השנה האחרונה במחסני הטלוויזיה, כאבן שאין לה הופכין. עורכי־הסרטים ראו ב עצם הכנסת מכשירים אלה לבניין הטל וויזיה את ראשית נישולם.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 65
הוא עלה לירושלים עם אליעזר בן־י הוד ה, ונפ גש עם הרבנים, הספרדי והאשכנזי, והמ שיך לזכרון־יעקוב, שם נתכבד בהנחת אבן־הפינה לבית־הכנסת. במשך שלושה חודשים שישב בארץ שיגר ויסוצקי מיב־תבים רבים למנהיגי חובבי ציון, לעי תונות העברית והיהודית, לאגודות ולאנ שים פרטיים.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 58
כאשר הגיע הבארון ל־ראשון־לציון, הבחין ביוסף פיינכרג, מי שגייסו לנושא ההתיישבות, וד,בארון זרק לעברו בכעס :״אתה הכנסת אותי לתוך עסק־ביש זה. וכאיש משכיל היה עליך לשמור בי לא תגיע המריבה (עם הפקידות) לידי מדתה כזו.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 24
ערפאת אמר שאם יוזמן, יהיה מוכן לשאת נאום בכנסת. ד-,שאלה השניה הופנתה אל קדומי. … יום שגי . 15.00 במהדורת החדשות של קול־ישראד נאמר שערפאת הודיע היום בביירות שיהיה נכון להכיר בישראל באותה שעה התכנס בכנסת גם ריכוז מפ״ם. חזן הזהיר ״מהשתלטות בנוסח טרוצקיסטי של של״י על מפ״ם והקיבוץ־ הארצי.״ יערי, שביקש לדבר בעודו יושב, הזהיר את מפ״ם מפני חריגה מסוכנת מגבולות הקונסנזוס הלאומי, שתחסל אותה כמיפלגה ציונית. … יום ש:י .17.00 ,לישכת מיפלגת־העבודה התכנסה באופן דחוף בכנסת. בישיבה השתתפו גם כל הח״כים. פרס אמר שלמיפלגת־ד,עבודה יש מדיניות מיש שלישי . 1.30 ,יאסר ערפאת נחת בנמל־ד,תעופה הבינלאומי של קאהיר, והודיע לכמה כתבים שהוזמנו במיוחד למקום על-ידי מישרד אש״ף בקאהיר, כי החליט לקיים את מושב מועצת אש״ף בקאהיר.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 55
עכשיו כולם יודעים וכולם רוצים לבוא אלי ולראות את הבית. ״עשו לי בת־מיצווה בבית־הכנסת בסביון, ועוד מעט עושים לי מסיבת יום־הולדת.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 9
גופו של טדי קולק 72 היה מכוסה כולו בסימנים כחולים מן המכות שקיבל יום קודם, כשיצא מבית־הכנסת־הבוכרי, הסמוך לשכונת מאה־שערים בירושלים.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 65
עד גיל 12 הוא היה הולך עם אבי לבית-הכנסת. הוא אוהב אנשים מבוגרים ומכבד אותם.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 12
הרי זה נורא ! הוא הופיע בוועדה של הכנסת וטען שהוא עומד לקרוא ״חמשיר״ שחיבר לכבוד יוסי שריד.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 14
אז אלה שזרקו, משפשים את הידיים שלהם מאחור, במיכנסיים, והחייל שעמד מאחורי החלון רואה, וככה תו׳פסים אותם. … פירוש הדבר, שבכל חודש יש לאבי המישפחה הכנסה נקייה ממס של שני מיליון לירות ישראליות ויותר . … ״אם אתם חושדים במשהו כזה, אתם עוצרים אותה, אבל לא נוגעים בה. מביאים אותה למימשל. שמה מכניסים אותה לחדר עם שתי שוטרות. השוטרות יוצאות ואומרות: בדקנו אותה בין הצוואר ועד למותניים, ושמה היא גבר.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 34
אין לנו איגוד ד אנחנו לא כפופות לשום דבר חוץ מאשר למם־הכנסה, אותו אנחנו משלמות ביו־ מכיוון שלחצו עלי. … ואני מודה — אני מרוויחה הרבה מאוד כסף, יחסית למשכורות הממוצעות בשוק. • במה כם ף£ • אין לי ספק שמס־ההכנסה מס־הכנסה יודע כמה כסף. מה זה לא מוצר יוקרתי? … • דא היית רוצה שמישהו אחר ירדוף אחר הצ׳קים ויסדר לך את לוח־העכודה£־ את צודקת, זד, כיף שמישהו אחר עושה את העבודה השחורה, אבל אז הייתי צריכה לשלם עוד מס-הכנסה, ותאמיני לי
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 14
בעוד שאש״ף הרגיז בהתמדה את דעת־הקהל המערבית באי־יכולתו למנוע מעשי־זוועד״ כמו הרג הספנים הישראליים בלארנאקה, רצח היהודי־האמריקאי הנכה ליאון קלינגהוסר על סיפון האניה החטופה אכילה לאורו, ההתנקשויות חסרות־התכלית בנמלי־התעופה של וינה ורומא, חטיפת המטוס בפאקיסטן, הטבח בבית־הכנסת באיסטנבול ועוד ועוד, הצליח פרס להשכיח את זוועות הפלישה ללבנון ולהחזיר לישראל את התדמית של מדינה המוכנה ל״תהליך השלום״.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 6
לדעת אנשים אלה, כל מעשי- הזוועה שבוצעו בשנים האחרונות — רציחתם של ראשי־אש״ף, הפיגועים בבתי־הכנסת ובנמלי־תעופה ועוד — נעשו בידי סוכנים סוריים.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 37
לכל אלה אשר לא מבינים וגם לא יבינו את פשר המעשה שעשיתי, אני כותב לכם כמה מישפטים לא שאני המצאתי, אלא שהם נמצאים בתורה, בשיר־השירים, וקוראים אותם כל יום שישי בבית־הכנסת: עזה כמוות אהבה קשה כשאול קינאה מים רבים לא יצליחו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 11
הנהגה מקומית לגיטימית, נבחרת ומושרשת בציבור, יכלה למלא תפקיד חשוב. לקראת מה? אמרתי זאת בכנסת כגלוי, על סמך שיחותיי עם כל אישי־הציבור שבאו בחשכון: לקראת הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. … הנגר, סו ס ־ הי ם וה שבלולים :״דבר שלא היה מוזר. קולי היה אז קול־יחיד בכנסת. מפ״ם ורק״ח כהן שום חופש אחר. אסור להקים איר- גונים ומיפלגות. … מעולם לא התקבלה החלטה רישמית בממשלה או בכנסת. אבל היתה החלטה ברורה: לא להניח לשום מנהיגות מקומית להרים ראש, לקום ו״ליטול יוזמה״.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 4
עם העתקים לח״כים שולמית אלוני ויוסי שריר, ורק אחר שהם הזהירוהו שאם הוא לא יטפל בזה במיסגרת הצבא, יטפלו בכך הכנסת והעיתונות, קיבלנו לביתנו תעודה מתוקנת עם מיכתב־התנצלות ותודה על שחסכנו כאב למישפחות שכולות נוספות.
גליון 2564 (22 באוקטובר 1986), עמוד 31
אני לא מדבר על מוסיקה של טעמי־המקרא או מוסיקה של התפילות והליטורגיקה, שהיתה מקובלת, אף היא בצורה של שירה בלבד, בתוך תחומי בית־הכנסת, ללא ליווי כלים. כתוצאה מכך היא קיבלה כיוון מאוד מיוחד בהיסטוריה היהודית.
