חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 15,601 עד 15,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 8
רק לבסוף הצליח האוצר להביא את אל קאפינה הגדול לדין, באשמת השתמטות ממם הכנסה. הוא נידון ל־ 10 שנות מאסר, משטר מרצחיו נשבר. … ״הנהלת הפינקסים גם לא התאימה להיקף הגדול של עיסקות המשרד. כדוגמה תשמש טבלת ההכנסות הבאה, המבוססת על קשרי מר קופאי עם ענף המכבסות בלבד, תוך השוואה לשנת הכספים הקודמת (באלפי ל״י). 1953/54 530 978 554 289 640 5678 • ברשות הממשלה מחסנים ריקיס רבים. אילם, כאשר עוקלו חפצים והיה צורך לאחסנם, לא השתמשו האחראים במחסני הממשלה• החפצים נמסרו למחסנים פרטיים, שגבי את שכרם ביד רחבה. חפץ שהכניס לאוצר המדינה 56ל״י, למשל, הוציא קודם לכן 42ל״י בעד אחסנתו. • הכרוז במכירות הפומביות של סחורות מטעם הממשלה היה צריך, לפי החוק, לקבל 5ממחיר הסחורה.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 19
המושב יהפוך מחומם ועוד איך...״ סוכרמקציף :״הכנס אל תוך צלוחית־הסוכר. כאשר יטול מתוכה הקורבן גבישים העולם הזה 7ד9 לתוך התה, או הקפה, יתקצף המשקה ויש־תפך על גדות הכלי.״ מושב-כית-כפא מתפוצץ :״מכשיר המתאים לקביעה תחת כל מושב בית־כטא רגיל. … הוא גרם להתפוצצויות חוטמיות בבתי־ספר, משרדים, כנסיות ותיאטראות בכל רחבי הארץ. הוא פתח פתח לקונדסות־המעשית, שהיתר, עד אז פרי הדמיון וכוח־ר,אמצאה, האישיים, העלה אותה על פסי ייצור המוני. … ב־תיקיו מצויים צילומים המראים את אמצי אותיו כשהן מכניסות חיים לנשפים הנערכים על־ידי כוכבים הוליוודיים, אנש החברה הגבוהה בפילאדלפיה ואנשים רמי־מעלה אחרים.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 5
כתב מנחם בגין, מנהיג סיעת החרות בת 15 הצירים בכנסת, לפרץ ברנשטיין, השולט על 13 צירים :״הריני מתכבד להציע לאדוני לפתוח בשיחות׳ כדי לברר אם קיימת אפשרות להביא לידי איחודן של שתי המפלגות...״ הצ״כים חששו כי אנשי חרות, הסרים למשמעת מנהיגם והמגובשים מבחינה פוליטית, יהיו הגרעין המכריע בכל מפלגה מאוחדת, לא גילו נכונות רבה לערוך את הסימפוזיון המבוקש. … כי סיעה מלוכדת, בעלת 28 חברים, תהיה עד אין שעור חזקה יותר מכל מפלגה אחרת בכנסת, מלבד מפא״י, תתן בסיס המוני לימין. … ״ אולם הסיכויים של חרות לכבוש את שתי גדות הימין בכנסת היו קלושים. התישבות קרב באחוז ישיבת הממשלה ביום ראשון בשבוע שעבר נמשכה למעלה מן הרגיל.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 3
בדיחה־לא־בדיחה זו התחילה כאשר ביקש דויד בן־גוריון להכניס את מפ״ם לקואליציה הממשלתית. מפ״ם דרשה $בטל, או לפחות לרכך, את המימשל הצבאי באזורים הערביים. … המדינה הזאת נתנה לערבי את זכות הבחירה לכנסת, אך אסרה עליו לבקר את חברו בכפר השכן. … הקורא ייטיב להבין בעיה זו אם ישתדל, לרגע קט, להכניס את עצמו לעורו השחום של ערבי ישראלי.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 10
בקיצור, לי היתה אמונה עצמית שהשתלבה באמונה הכללית, שהכל יהיה בסדר. המרכיב והמאמן הכניסו בנו בטחון עצמי מופרז, כאילו אנו עומדים בפני משחק רגיל. … הוא נבעט מרחוק לזוית קשה, בכוח חזק, וקשה היה להגיע אליו. אחרי שהכניסו שניים, נראה לי כאילו סיפקו הוזלסים את תאוותם לשערים ולא התלהבו במיוחד להכניס עוד.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 15
ואחרי ששיחק כל כך טוב בתפקידו בהביצה, רציתי להגיד שכדאי להכניס אותו לנבחרת ולפתור את בעיית הקיצוני הימני. … מכבי פתח־תקוה החליפה בזמן האחרון הרבה שחקנים והכניסה בבת־אחת הרבה צעירים. אבל הם בכלל לא שיחקו כדורגל, לדעתי. … התזמורות לא ניגנו וההמונים לא הריעו. רק פעמוני הכנסיות ליוד את 17 הארונות, שנעו בחצות הלילה אל אולם ההתעמלות של האיצטדיון שלהם 73 .שנות היסטוריה של הקבוצה, שהוקמה על־ידי קבוצת פועלי רכבת בעיר והפכה לאחת המפורסמות בקבוצות העולם ב־ 12 השנים האחרונות, הגיעו לנקודה העגומה ביותר.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 3
פחות ברור ההגיון של החשבון הישראלי הרשמי, כפי שהוא משתקף ברמזים הממשלתיים השקופים. ראש־הממשלד, הודיע בכנסת כי ישראל תתנגד להחזרת המצרים לעזה. … הצורך ליישב את הפליטים עלול להגביל במשך כמה שנים את העליה (.אם יש בכלל סיכויים לעליה) .הערבים יתפשטו במדינה. הם יכניסו בהדרגה 40 איש לכנסת. הם ישנו את מערך המפלגות.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 6
השואל לא היה אלא יועץ האוצר לעניני מסים, בכנס רשמי של מועצת־ההכנסות של המדינה. הנוכחים, בין השאר: חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה, זאב שרף, הממונה על הכנסות המדינה.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 15
במהירות ערכתי את כל הסידורים: הקפנו את הבית, טענו את האקדחים. ניגשתי לדלת הכניסה ודפקתי. מבפנים ענה לי קול־אשה מוכר :״מי זהז״ לאחר רגע ניזכרתי מי בעלת הקול: היתר, זו אחותו הצעירה של צוברי, שהיתר, ידועה במסירותה ובאהבתה הגדולה לאחיה. … פדיחה שגיה *** יף חיכה לנו כמטה המחוז. * /י עו ד בשכונת שפירא הספקנו להודיע באלחוט למחוז על הצלחת המבצע. הכנסנו את צוברי אל שיף. הוא שוחח אתו קצרות, פקד להחזירו לבית־הכלא. … אחרי החקירה הוכנסו ל בית־הכלא המחוזי בחיפה. כעבור מספר ימים, באחד הערבים, כשהכניסו האסירים את מזרוניהם מחצר בית־הכלא אל התאים, השליך צוברי מזרון בפניו של ה סו ה רן• שהשגיח עליו, דילג על החומה וברח.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 10
הוא טען כי לא הכנסייה ולא האפוטרופוס זכאים להכנסות הדירות, כהוכחה שלף נייר עתיק ומקופל ד,יטכ: שטר הקדש עותומני משנת . 1885 לפי שטר זה׳ הוקדשו הכנסות הדירות לעניי יפו׳ עד עולם.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 13
אז קמו לי מתנגדים רבים. כל עסקן שלט סביבה. על איזה בית־כנסת או מוסד אחר ואף אחד לא היה כאמור, היה רוב כספי מושקע באדמות אלה. … במרכז העיר היה צריך להבנות בדירתי ברחוב הס, הגיש נגדי בעל הבית צו לפינוי איצטדיון ענק למירוץ סוסים, אשר ההכנסות ממנו הדירה. יהיו חציים למוסדות ובתי חולים וחציים להענקת פרסים כשהשגתי את הכסף לתשלום שכר הדירה ורציתי להימורים. … ניסיתי להסביר להם כי יש חולים היא מעוניינת בביצוע תכניתי, שתעודד את התיירות בבית, אמי ואבי הזקנים, התחננתי בפני בעל הבית ותגביר את הכנסותיה. שיבוא עמי לפשרה אבל אף אחד לא רצה לדבר איתי.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 12
והטעם הוא פשוט — הם מכירים בכוחנו.״ • הממונה על הכנסות המדינה זאב שרף :״אילו ביקשו ממני סיסמה שתדריך את עובד המדינה, הייתי מציע: היה פקיד בביתך ואדם במשרדך.״ • ח״כ מק״י ד״ר משה סנה :״בביטול פולחן האישיות טמונה סכנה גדולה — בסרבם להאמין באישיותם של אחרים, יוצרים בני־האדם את פולחן האישיות של עצמם.״ • העיתונאי דן בן־אמוץ :״אם אתם חושבים שהכסף הוא הדבר החשוב ביותר בחיים, דעו לכם שאינכם אלא צודקים.״ • המבקר ד״ר חיים גמזו, על תוכנית הרביו החדשה של התיאטרון הקאמרי :״התוכנית ת״ק על ת״ק היא הקומקום שרוסק, המטאטא שנשחק, לי־לח-לו שהומתק, צ׳יזבטרון שהוחנק, מיוזיק־הול קרתני שהועתק.״ גה והיי הדנייפר. אבל,״ קבעה דנה ,״הם קצת זייפו פרשן הטלביזיה האמריקאי דרו פירסון, שבא גם הוא לצלם סרס על ישראל, פותח דרך־קבע את יומו בלגימת כוס של מרק־פירות בעוד שמנהגו של ח״כ מפא״י ישראל גורי, הטבעוני המושבע, לאכול מדי בוקר קלח תירס בלתי־מבושל, שהוא חולם אותו במים חמים אחד העיתונאים נזכר השבוע במאורע שקרה לשר־החיגוך־והתרבות לשעבר, מציון די״נור, בערב ראש השנה שעברה: הפרופסור נכנס לדואר כשבידו מכתב, קנה בולים, הדביק אותם על הכובע שהחזיק בידו וניסה לתחוב את הכובע אל תוך תיבת־דואר, כשהוא מתלונן :״איזה פתח צר מתקינים בתיבות הדואר — אפילו מכתב רגיל אי־אפשר להכניס.״ יריעה נרחבת של טפוסים המחפשים בתיבה ודיר ה טו ב ה הנהג דוד פרידמן, שנפצע בהתקפה חיים קלים וכל הקורה אותם בתעלוליהם השונים.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 8
המדובר הוא באותם נזקקים שאינם נהנים משוס הכנסה אחרת, ואשר ידוע כי הם חסרי־אמצעים כלשהם … לנגד עיניהם עמדה ההצעה שעובדה על־ידי לוי אשכול עצמו, לפיה ייבחר הוא כראש הממשלה הבאה, ואילו דויד בן־גוריון ייבחר כראש רשימת המערך לכנסת. אך החשבון נעשה בלי בעל־הבית. מזכיר ההודעה הראשונה שהיתר, בפי מפא״י ראובן ברקת, לאחר פתיחת הישיבה, היתד, כי יש לו מכתב מדויד בן־גוריון בנידון. … לא אתן ידי להצעת הח׳ ישעיהו ולא ארשה להכניס שמי לרשימה זו!״ המיעוט הצטמק. בבתי אחת נעלמו ההיקוות למוצא נוח.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 13
פאגלב בגבר ח ב לנזשנזע צלילי ״ח־יפועזלנד איבר אלם״ מסתורית ומבישה, ששיכנעה את האסיר יהודה שפיגל, מועמד המפד״ל לכנסת החמישית, לסרב להעיד. ואחרי שזוכה מחוסר הוכחות, על רקע קנוניה זו, הכריזה המפד״ל על רפאל כעל צדיק־הדור, שטוהר מכל רבב. … האחד היה י ע קו ם ג׳ יימס רוזנ ט ל, כתב העתון לענייני חוק וכנסת, שהצטיין בסידרת־מאמרים מזהירה על חוק לשון הרע. … כך, למשל, סירב הרב משה צכי נריה 51 אבי הכיפות הסרוגות וראש ישיבות בני־עקיבא, לקבל כסא בכנסת, העדיף ספסל בישיבה. אך היה זה מעשה נדיר — ודרושה מהפכה בחיי הדת בישראל לפני שהמוסר הדתי יוכל למלא תפקיד חיובי במדינה.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 8
חלק מן המסים הנוספים הוטל בצורת הגדלת שיעורי מס־ההכנסה. אך העיקר ייגבה במסי־עקיפין, על מיצרכים שהאזרח אינו יכול להימנע מלהשתמש בהם יום־יום: דלק, סיגריות, משקאות חריפים, אגרות בית־משפט ורשיונות ממשלתיים שונים. … העובדה העיקרית שהזדקרה מן התקציב שהגיש השבוע ספיר לכנסת היתה, שלישראל אין תוכנית־אב כלכלית. … שביתת האזהרה בת השעה, שהקיפה למעלה משמונים אלף פועלי תעשיה בגוש־דן, הקדימה רק בשעות ספורות את נאום התקציב של שר־האוצר, פינחס ספיר, שנישא בכנסת (ראה לעיל) .היא שימשה לו כעין מנגינת־רקע.
גליון 1480 (12 בינואר 1966), עמוד 26
.״ ״אה, אז יש לי רעיון,״ המשיך הסגן׳ ״אני אקח אותך לצברה. היית פעם בצברוז?״ הכנס התחיל. סגן־המנהל הבכיר של משרד־התחבורה קם ונשא את דברו . … כשחזרתי, היה הנואם בשיא נאומו :״לשם מה בא הכנס? אנחנו ציבור־הפקידים הבכירים, ש על שכמו מוטל התפקיד לנהל ולארגן את מוס דות המדינה.״ הוא אמר שהכנס יימשך רק שעתיים׳ ואז, פתאום, הוא התחיל לדבר על הנושא שהתכנסו כדי לא לדבר עליו . … ״הוא חיפאי,״ הסביר לי מישהו בבוז ,״בגלל ואז קם המנחה, סגן־המנהל הבכיר של״משרד־התחבורה, וסיפר בחגיגיות על מטרתו האמיתית של הכנס :״התכנסנו כאן, אנחנו, העובדים ה כבירים של המדינה׳ כדי לאכול סופגניות.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 21
הרב יודע שבצבא אף פעם לא לוקחים כהן לכיתה הזו ואם אתה תגיד לו ככה, הוא לא ישאל אותך יותר.״ כשהגיע תורי להכנס לרב ולהעיד על שני בני הזוג, שאיני מכיר אותם כלל, סיפרתי לו את הסיפור על קבורת המתים בצבא והכל עבר באמת בשלום, כמו שניבא לי ידידי החדש. … ככה זה יצא שהוא גמר את תכניות הבית ושכח בכלל להכניס שמה מדרגות וחדר־מדרגות לקומה השניה. אחרי שגמר את העבודה הכניס את התכניות לתיק בנין ושלח את זה לועדה הטכנית של העיריה ושמה זה קיבל את כל החותמות הדרושות, ואחרי שגם שילמו את רבות ואישורים רבים ואף אחד לא היה מעונין שיצא לו שם רע.
גליון 1301 (15 באוגוסט 1962), עמוד 5
עוד לפני ״מענק הלחם״ הוחלט ״לפצות״ את ״בעלי ההכנסות הנמוכות״ על סירוס תוספת־היוקר. מענק־הלחם הוא שלב חדש, גבוה יותר, מאחר שהוא מכליל במיסגרת בעלי ההכנסות־הנמוכות את רוב רובה של האוכלוסיה. … ואם כבר הוחלט על תהליך מעין זה — מדוע דתקא בצורת מענקים? הן הרבה יותר פשוט. להקטין את מס־ההכנסה של השכבות העניות, כדי להשיג את אותו המצב.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 18
זהו שמואל רבינוביץ, חבר אגד ומנהל חברת גלובל אוף לונדון, שנשלח לשלושה חודשי מאסר בכלא, אחרי שהורשע בהעלמת הכנסות בסכום של 14 אלף לירות ישראליות. … את הכסף למימון העיסקות לקח מחשבונות הלקוחות: קנה מניות כביכול בשביל לקוח, מכר אותן — והרווח הכניס לאחד החשבונות הפיקטיביים. את הרווחים היו בעלי־החשבונות המדומים — קרובי־משפחה, או בעלי שמות בדויים — מושכים בנחת, ומתחלקים בהם עם הפקיד שביצע את העיסקה.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 15
גם נמצא מי שייתן את המיליון הנוסף: חברה בשם סחר עמי. החברה הכניסה לחשבונה של הדא מיליון לירות — והבנק חייב מיד את חשבונה של הדא במיליון לירות. … הנכס אומנם משועבד לבנק, אך קונים או הכנסות — אין. פיכום־כיניים : כנק־ישראל.
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 13
פדיון על השינוי, פממעודה קרא ח״כ אוד אפוד ל״ממשרת הריפוד הדאומ״׳: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה. אין לנו עניין במלחמה הפרטית הנטושה כין השר אלון והשר דיין. … לוי אשכול: אינני רוצה להתווכח על כן׳, אולי בהזדמנות אחרת, כאשר יובא עניין אחר לכנסת, אפשר יהיה להתווכח על ערך האופוזיציה. … האס היא צריכה לחכות לתלונהז ש ר ־ המשטרהש שו ן: עם כל הכבוד, האס חבר־בכנסת אינו מגזפלא שנמסרו תזכירים לכל ראשי המדינה׳,פרט למשטרה, שהיא צריכה לחקור בדבר?
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 8
1אום זה שר אוו אבנר הסעיו את הי; 0האחרון שר מושב הננסת -נאשו אנשי הסיעות יוצאים מגורם בעיקבות הגנתו עו מעש המושר הצנא בחנווו אורי א מרי כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה. מי הם הצדדים בוויכוח הזה? … באו להכריח במעשיהם את הממשלה לעשות מעשים שאינם מתקבלים על דעת העם, שהעם לא הכריע בעדם, שהממשלה לא החליטה עליהם, שאין להם רוב, לא בממשלה ולא בכנסת זו, ועוד פחות, כך אני מקווה, בכנסת שתבוא
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 24
הם הרוויחו הרבה, והוציאו עוד יותר, ואף פעם לא דאגו יותר מדי להפרשים הקטנים שנשארו פה ושם בין רמת־חייהם לרמת־הכנסתם. בזמנו אימן אלי פוקס את הפועל ירושלים. … כמו לכל המהמרים יש לבבל א מונה תפלה: הוא ז קו ק לקמיע. מי ש הו — ואולי מיקי עצמה — הכניס לו לראש שגרו שתו־ שתחייה היא הטובה בק מיעו ת.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 29
״ ( )6״אם אבחר,״ יגיב המפר״ ,״אדאג שישנו את כל השלטים של העסקים בהם כתוב הכניסה לכלבים וליהודים לכלבים, אסורה להכניסה חזירים אסורה.״ יהודים )7במיפגן־עם כביר יגלה ניכסון שלאחר שייבחר ישחררו סוף־סוף את ברוקלין ויחזירו אותו לעם היהודי. ( )8במעמד לא פחות מרשים יכריז המפריי :״אחד הפשעים המחרידים ביותר של ההיסטוריה האנושית נשתכח לחלוטין: הגירוש מספרד. … אינטימי) אתם ודאי יודעים למה הזמנתי הנה חמור( ,מצליף) זה מפני שלא חסרים לנו חמורים במרמה, (צחוק כללי באולם. סאטירי) וביחוד בכנסת( .הקהל גועה בצחוק. ערמומי) תגיד לי בבקשה, חמור, למה אתה חמורי ח מו ר: אי־אה!
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 7
וכאשר הגשתי אותה כהצעת־החלטה רישמית לכנסת, הוא נידחה על־ידי 119 חברי־כנסת באחדות מרשימה (אם כי רבים באו אלי לאחר מכן והתנצלו על הצבעתם, כאומרם שהיו מצביעים בעד הרעיון, לולא המישמעת הסיעתית). … האם לא את זאת בדיוק דרשנו מראש־הממשלה בעשרות נאומים בכנסת, במאות מאמרים ונאומים? האם לא צעקנו, וחזרנו וצעקנו: כך מתחילה הדרך לשלום?
