נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 2454, 12 בספטמבר 1984, עמוד 50
הוא הצטרף לציונים הכלליים, ונראה לרבים כמנהיגה המיועד הטיבעי. המשבר הראשון בא כבר ערב הבחירות לכנסת הראשונה. פרץ ברנשטיין הועמד בראש רשימת הציונים הכלליים. … בהצבעה על עיסקת־הנשק הגרמנית, כאשר עשרות חברי־כנסת משני הצדדים הצביעו בניגוד למצפונם בעד קו מיפלגתם, היה הוא ״האחד בסדום״ — הח״ב היחיד שסטה בעניין מצפוני זה מקו מיפלגתו, נמנע באופן הפגנתי- מהצבעה. … רוקח העיף בו מבט של בוז, סינן בין שיניו: ״הוצא את ידיך מן הכיסים כאשר אתה ^—י 50 הממשלתית, אחרי הבחירות לכנסת השניה. לרוקח הוצע מישרד־הפנים, כתנאי שיתפטר מראשות עיריית תל־אביב.
גליון 2549, 9 ביולי 1986, עמוד 6
גם על החנינה כבר קראתי מחקרים ארוכים, אם יש לנשיא זכות לחון לפני מישפט או לא. ולכן, עד שיכריע בג״ץ, אנחנו לא נכניס את ראשנו. יש ציבור של 9000 עורכי־דין במדינה, ציבור גדול ומגוון. … אני לא בטוח שאנשים יבינו את ההבחנה הדקה, כאילו רובין תומך במוסד של היועץ המישפטן, אבל תוקף מעשים שעושה היועץ, העלולים לפגוע בכבוד המוסד. אני לא אוהב להכניס את ראשי לפוליטיקה. כאשר אני מוצא נושא לא־קונטרוברסלי אני יוצא איתו. … שוחחתי עם גבריאל קלינג ועם עוד חברים, והתברר לי שאין קונסנזוס, והמחנה מפולג. החלטתי שאני לא אכניס פירוד נוסף למחנה הזה. אני לא חושב שזמיר הוחלף מהיום להיום, הרי זמיר התפטר חודשיים לפני־כן, והיו ממנים יועץ מישפטי בסופו של דבר, אולי היתה קצת פזיזות בהחלפתו.
גליון 2637, 16 במרץ 1988, עמוד 27
כבר למחרת היצבנו כני־ציירים זה לציהו של זה והחילונו ברישום הדומם שהיה אז מיבחן- .הכניסה לבצלאל. מאריאן העדיף עט ספוגי שכונה באותם ימים בשם פלומאסטר. … ״ ידיו הגרמיות אחזו בחוזקה בקביו, כשמיכנס אחד — השמאלי — מקופל לאחור ומדגיש את חסרונה של רגלו שאבדה בשואה. … ״בבואי לפאריס אטמיע את עברי היהודי,״ הכריז יוצא השואה בעל הרגל ׳האחת והמיכנס המקופל, כשהוא מציע לנו לנהוג כמותו.
גליון 2644, 4 במאי 1988, עמוד 40
חרף אופיו הקנאי הבין שבסיטואציה האומללה שאליה הוא הכניס את הנערים והנערות, יכולה הפתיחה באש רק להגביר את הסכנה ולהביא להיסטריה כללית. … להיפך, קראו לאמבולנסים, טיפלו בפצועים, הכניסו לבתים את הבנות. בסך־הכל, התנהגות לדוגמה, שעליה היה כפר־ביתא צריך לקבל עיטור מידי הרמטכ״ל. … בזכות הפיקוד של צה״ל אפשר לטעון כי זה בלתי־נמנע, כאשר מכניסים את הצבא למצב כזה, שבו כל מעשה שלו הוא בעל השלכות רבות על התהליכים הפוליטיים הפנימיים במדי.
גליון 2655, 20 ביולי 1988, עמוד 38
״היה פעם סיפור ..סוד גדול ונורא. שני בחורים שחורים הכניסו בחורה להריון. שלחו את שלושתם לניקארגואה. … בגלל חוסר בהשכלה כללית, ב־ציוני־בגרות ובכושר טוב, הכניסו אותו בצבא למיסגרת שאליה מתקבלים, בדרך כלל, אנשים הרחוקים מהרמה האינטלקטואלית שלו. … ״קיבלתי המון מיכתבים מנערות רפי ירע לאיזה צרה הוא מכניס את ונערים דתיים, חברי בני עקיבא.
גליון 2605, 5 באוגוסט 1987, עמוד 27
קיראו את שחסיד מושבע זה של נתן אלתרמן כותב כאן על המשורר שבשמו ולמענו יצא לקרבות־רחוב כה רבים :״קריאת ה,טור׳ של אלתרמן בכנסת גילתה עד כמה התדרדר מעמדו של המשורר העברי... … הנה לפניך רשימת הטעויות; היא תודפס (כך אני מקווה) כלוח תיקונים שיצורף לכל עותק. הכנסתי ברשימה רק את השגיאות המפריעות להבנת הטקסט ולריתמוס שלו, ולא טעויות סתם בניקוד, או בטיפוגראפיה (אות הפוכה וכדומה) שלא להכביד על הקורא ולהציל רק את העיקר.
גליון 2603, 22 ביולי 1987, עמוד 31
,לפט מדף סיפדי שידה חדשים׳.1961 , באמת אין לי מושג מי היה הראשון שהכניס את השימוש בתיבה מהדהדת זו ״חוויה״(מאוחר יותר ״חוויה קיומית״ ואף ״חוויה קיומית אישית״) לתחומה של הביקורת הישראלית האופנתית. … אם אכן ביאליק הוא זה שהיה ״מבססה ומבטאה הגדול הראשון אצלנו״ של הפואטיקה של ה אינני מסוגל עוד לכתוב את המילה) ,ואם, כדיברי מירון, לא נתחדש דבר במחשבת השירה העברית מאז ביאליק ועד היום ו״המחשבה הסיפרותית שלנו עודנה נטועה בעיקרה בקרקע ההנחות הרומאנטיות, המניחות קשר מיידי וחד־משמעי בין חוויה למימושה המילולי״(שטות גמורה, וכבר הצבענו על כף), ואם באמת כולנו ״מבחינה זו עדייו אנו(חיים) בדורו של ביאליק, ובמפה ההיסטורית של סיפרות המערב — בדורם של קולרידג׳ והאחים שלגל,״ כי אז — וכאן יוצא המרצע שלנו מן השק — גם ביאליק עצמו חי כמובן ״בדורם של קולרידג׳ והאחים שלגל״ ,ואם כך — כיצד ניתן להציג רומאנטיקן מוקדם כזה במי שהכניס את השירה העברית לעידן המודרני ואפילו פתח ״פתח לעבר השפעות בתר־רומאנטיות מודרניסטיות״ (בואה, לילה, עמ׳ ,)34 וכאדם ש״ניכרת בו גם אווירה סיפרותית מודרנית״(שם, .)31 ליתר זהירות אמנם מוסיף מירון ומציין כי אווירה מודרניסטית או מודרנית זו היא ״אווירת הסימבוליזם הרוסי״ ,והרי דווקא אותה אינו יכול לחקור בעצמו כיוון שאינו קורא רוסית — חיסרון לא־מבוטל אצל חוקר ביאליק (אבל אצלנו הרי כבר התרגלו הכל לחוקרי סיפרות ״תור הזהב״ שלנו בספרד, שאינם יודעים ערבית, ומה זה לעומת זה!) … ״שאיפשר את פריצתן של התודעה והרגישות המודרניות אל תוך סיפרותנו״ והכניס את סיפרותנו ל״אווירתו״ של המודרניזם של שילהי המאה התשע־עשרה וראשית המאה העשרים!
גליון 2244, 3 בספטמבר 1980, עמוד 4
על שער גליון־הענק יופיע דיוקנו של איש השנה תש״ המשמש מוקד לכתבה השנתית הממצה של אורי אכנרי, שכה ינכש את תמונת תש״ם על כל היבטיה, ינתח את האירועים שהעניקו לשנה זו את דמותה המיוחדת, יקבע מי לא זבה בתואר ומדוע, ויביא את הנימוקים לבחירת אנשי־־תש״ם כעולם, כמרחב, כמדיניות, כיהדות, ככנסת, כדת, במישפט, בכלכלה, בביטחון, בעיתונות, בטלוויזיה, כמדע, כרפואה, כתיאטרון, כספרות, כאמנות, כספורט, ובן האשה והצעיר של השנה.
