נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 903, 3 בפברואר 1955, עמוד 11
אולם הוועד מצא עצה: הוא פקד על עובדי הנמל להפסיק לעבוד שעות נוספות. הפועלים רטנו על הפסד הכנסתם הנוספת, אך נשמעו להוראה. משפחת אנקורי* .תנובה״ זבת חלב ודבש שליחות: חלוקת מי הירדן והירמוק בין מדינות המרחב (העולם הזה .)902 אותה הגברת כפפות אחרת. … כאשר הופיע ג׳ונסטון בשבוע שעבר לביקורו השלישי, וכפי שהוא קיווה האחרון, חזר לדון בתכנית הישנה׳ הכניס בה שינויים מעסים בלבד. במשא־ומתן עצמו שהחל ביום ה׳ בבוקר בירושלים ונמשך למחרת, ביום א׳ וביום ב׳, לסירוגין, בירושלים ובתל־אביב עבר לאט ובהדרגה כובד־המשקל מוויכוח מדיני לפולמוס סכני: כמויות מים, משקעים, אפשרויות אגירה, סיכויים חקלאיים.
גליון 895, 9 בדצמבר 1954, עמוד 14
השורות הראשונות היו גדושות עתונאים, צלמים ומסריטים. כולם חיכו בכליון עיניים לפתיחת הכנס העולמי של איגוד הרווקים. איגוד זה היד, שונה לגמרי מאיגודי החזקים והרווקות המושבעים, הקיימים בכל רח־בי־העולם. … כהוכחה לכוזנות ההתחסלות העצמית פינו הנאספים את האולם מיד לאחר סכס הפתיחה של הכנס, מיהרו לכנסיה הסמוכה, כדי להשתתף בטכס כלולותיהם של שניים מיושבי קאפרי: רנאטו סיראנה ( )27 ואימאקו־לאטה פיראס 24 שהחליטו להתחתן לאחר עלילת־אהבים שנמשכה שתים עשרה שנה. … אנו רק נלחמים בפשע.״ כדור־הארץ קנאתמד עי לו תתרבהמ תי ם דה־גול בלונדון ()1940 הראשון לא אהב את השני כי טכס־הנישואין אינו נורא כל־כך וכי הכומר אינו נושך, חזרו לאולם בית־הקולנוע, פתחו בוויכוח על הנושא המרכזי של הכנס: נישואין — כו, או לא י הוזיכוח הסתיים בהצבעה כללית.
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 2
לא תמיד לית המפקדים ברצון מפעלים אלה, כי הם היו מכניסים אווירה של מוסד קי בו צי ...נגמרו שנות השרות ודני חזר למשקו, לביתו הטוב. … ראובן פ ,.תל־אפיב ציפורנים אדומות, בבקשה. מזה כמה שנים אני מרמה את מם ההכנסה. עד עכשיו עשיתי את זה במצפון רע, כדי לקיים את משפחתי. … במונח ״מסך השקרים״ השתמש לראשונה מר בן־גוריון בבסאונו הפרסי נגד העולם הזה. בויכוח על הש. ב .בכנסת כינה שונא ההצהרות המושבע את שבועונכם בשם עתון ״העולם התחתון״ .אין לי שמץ של ספק שמילים אלה נאמרו על ידו מתור חרדה לשלימות שלטונו, באשר הוא רואה בכם את אחד הכלים הענקיים החותרים נגד שלטון תבוסני זה, אכול השחיתות והרקבון.
גליון 2214, 6 בפברואר 1980, עמוד 49
אני כבר תיכננתי את ההנאה שלי — איך שאני כותב מיכתב לשר־האוצר ייגאל הורביץ ואומר לו: ״אדוני הנכבד, נא לסגור את התיק שלי במם־הכנסה, במס־ערך־מוסף ובכלל. מה־מיסיס שלי לא יעלו יותר בתים בהליקופטרים למתנחלים בהר־כביר. … אני יודע שלאדם ברחוב הסכום הזה נראה גדול מאד, אבל אני שילבתי כל חודש 80 אלף לירות רק עבור מיפרעות למס־הכנסה, עוד לפני החישוב הסופי. לגבי אין הסכום הזה כל כך גדול\ … כשהיה רס״ר חיון רס״ר תחנה במישטרה־הצבאית בצריפין, בחודש נובמבר ,1978 הוא הציע בעצמו שוחד לחוקר מצ״ח לקנות בשר במחיר מוזל, בתנאי שהחוקר יעזור לחייל, שהיה כלוא בתחנה על גניבת כספי קנטינה וישחררו מהמעצר. באותו החודש גרם רס״ר חיון להכנסת הורי החייל העצור לביקור בכלא, למרות שהדבר היה אסור ולא בגדר סמכותו.
גליון 1974, 2 ביולי 1975, עמוד 28
בעלי סירב לשלם דמי-מזונות, ונעלם. פעם הצלחתי לתפוס אוחו, והמישטרה הכניסה אותו לכלא ל 21-יום, כדי שישלם את דמי- המזונות, אבל הוא לא רצה לשלם. … דווקא בשעה שמדובר סוף־סוף על איחוד שני פלגיה — תכלת־אדום ומק״י — עומד עצם ייצוגה בכנסת בסימך שאלה חמור. לפי הסקר, איבדה מוקד כשליש מכוחה, ואינה עוברת את אחוז־החסימה. … הסקר מזכיר את תנועת שינוי, מפני שאייה מייוצגת עתה בכנסת, והוא הדין לגבי מרי והפגתרים השחורים.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 46
יש לך מספיק כסף, תחזירי את הכסף!״ ואביבה מכניסה אותה ככה וסוגרת את הרלת. והיא מחזיקה את המנוחה שלא תקפוץ עוד פעם. … ״ אמרתי לה :״אולי היא בכל זאת לא מתה?״ הכנסנו אותה בחזרה לאוטו, כדי לקחת אותה לבית״חולים. … אביבה התיישבה לידי, במקום שם ישבה המנוחה, היא הכניסה לי סטירה כדי להוציא אותי מההיסטריה, נתנה לי מכה כרי שאפסיק ליילל ואזוז.
גליון 2548, 2 ביולי 1986, עמוד 26
לא רק שסופרים ומשוררים אינם זוכים לשום תמיכה כלכלית — מלבד אותן חמש מילגות מטעם הקת ע״ש לוי אשכול, המוענקות לחמישה מבין עשרות רבות של נצרכים — אלא שמישרדי מס־ההכנסה וז ד מ״ולות הממוסחרת עוד מוצצים מהם את פרוטתם האחרונה. … הציבור יוד ע כי התיאטרון משלם למחזאי בעין יפה את שכר ה סופרים שלו, ואולם מעטים יודעים בכמה ע שויי ם סכומי תגמולים אלה להסתכם כשהמדובר בהצגות מצליחות המועלות באולמות גדולים. דומה שהכנסתו של מחזאי צמרת ממחזה מצליח אחד עשויה לעלות כמה מונים על כל הכנסתו של משורר ברמה מקבילה בכל י מי חייו!
גליון 2592, 6 במאי 1987, עמוד 28
אבל להגנתו של ידידי אומר לפי שעה רק זאת, שאילו ניקרו לפני מיקצת מן התיקונים שהכניסו ברש את פוגל, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, בנוסח א׳ של הספר, תיקונים כגון החלפת ״חצה את הרחוב״ ב״פילג את המירצפת החלפת התיבה ״באמת״ ל״ב־אמנה״ ,החלפת ״גומי לעיסה״ ל״גום גירה״ ונעל־בית ל״קרק״ — והבאתי כאן ר ק׳ חלק מן התיקוניסישמנה פרי בדיברי הצטדקותו, באמת, לא, באמנה, שגם אני, שאני מוקיר את זכותם של סויפרים אחרים לתקן את יצירתם לפחות באותה מידה שאני מוקיר את זכותי שלי לכך — הייתי מוצא עצמי במצוקה קשה. … אבל זה שנים שאיני עוסק בפוגל עיסוק פעיל(לאמור, בהוראה או במחקר) ,להבדיל מעיון בשיריו מעת לעת, בהפסקות ארוכות, בהפסקות הולכות ומתארכות עם השנים, אם להודות על האמת. לפיכך, כאמור, לא הייתי מכניס את ראשי בין עוקרי הרים ועוקרי שיניים, מושכי בעט מדופ למים ולא מדופלמים, לולא אותם דברים מרו שעים של שימחה״לאיד למישבתו של הפרופסור שנזדמנו לידי בעיקבות הוויכוח הטלביזיוני שנתקיים לאחרונה בין מנחם פרי לבין בתו של אשר ברש, הגב׳ איילה ברש־הכהן. … עורכים סתם הנה למשל דבריה מאירי-העיניים של המומחית הנודעת בשערים לסיפרות עברית בכלל ולכיתבי פוגל בפרט, הגב׳ הדה בושס, אשר הבחינה (הארץ ,)10.4.87 ,כי ״ממראה פניו של פרי ...אפשר היה להבחין בעליל כיצד חמתו עולה בו, כאשר מנביא בעירו נהפך לסתם עורך, שגם הדעות על עריכתו חלוקות.״ אם ניתן עדיין לקבל כי ממראה פניו של אדם ניתן להבחין בו ש״חמתו עולה בו״ ,הינה הרגוני־גם־הרוג ולא אדע כיצד ניתן להבחין ממראה פניו.בעליל״ כי אותו ברנש הופך — ממש לנגד עיניך הנדהמות — ״מנביא בעירו לסתם עורך ״.אכן, עיניים מבחינות מיוחדות־במינן יש לגב׳ הדה הופר, סליחה, שוב טעיתי, הדה בושס שלנו, אם היא — אמונה משחר נעוריה על נביאים ובני נביאים — מסוגלת להבחין בקלות כזאת בינם לבין ״עורכים סתם״ (מעניין לאיזו קטיגוריה תכניס את מר שוקן עורכה שלה) .עוד הבחינה הגב׳ בושס בעיניה המבחינות, כי הגב׳ איילה ברש־הכהן ״ממוטטת את המיתוס״ על דבר היותו של דויד פוגל ״הסופר הדחוי והמושמץ של הספרות העברית״ ,ממש כפי שעשה זאת לפניה, במחי־קולמוס אחד, מר משה הכהן, שאף הוא — ממוטט מיתוסים שכמותו — יודע ללמדנו כי ״לא נכון שפוגל היה משורר דחוי״ (ראה פרוזה).
גליון 2269, 25 בפברואר 1981, עמוד 18
ונווה האוי: אילו גומה גובו ונווה פאנק דבורה (דבי) הארי, הסולנית של להקת בלונדי, מכונה ״גרטה גארבו של הפאנק״ .מיסתורית כגארבו הסתירה את שמה האמיתי במשך זמן־מה, והעדיפה שיכירו את השם בלונדי, כשם שעדיין היא מסתירה, על בימת הזמר, לפהות, את שערה החום מאחורי תדמית חיצונית של מרילין מונרו במיכנסי ג׳ינם. מאז יסדה עם ידידה, כרים שטיין, את בלונדי, בשנת ,׳74 לא שקטה על שמריה.
