חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 20,026 עד 20,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 31

חיווווו י ייגאל ירין מתנקה פדיקטאגט פוליטי ״ד״ש מתנהגת כאילו יש לד 30 ,ח״כים בכנסת. גם אני הייתי רוצה 30 מנדטים — אבל אין לי,״ כך הגיב שר־הפנים יוסף בורג על עמדותיה של התנועה הדמוקרטית לשינוי, כפי ׳שהתגלו בהימשך המשא-יטתן הקואליציוני שנערך השבוע. … נציג אגודת־ישיראל, יח״כ שלמה לוירנץ, הצליח בקלות להכניסו למלכודת, כאשר באחת הפגישות, ביקש לדעת מד, עמדותיה של ד״ש בענייני דת.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 27

תחת זאת הוטל על אהד המשתתפים, מייכל אדמם, לסיים את הכנס כסיכום קצר, המפרט את מוקדי הוויכוח, עמדות המשתתפים ונקודות ההסכמה האי־תהסכמה. … (המפגיינם בחוץ אישרו זאת ).דוברי אש״ף גם ציינו כי שני הגופים, שעימם החליט אש״ף לקיים מגעים — ,,המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני״ ו־רק״ח — זבו ביחד רק בשיבעה מתון 120 המקומות בכנסת, בבחירות שנערכו בחודש מאי. אשר לאחריות ארצות־הברית : דוברים רבים חזרו על דעתו של דניס וולטרס שאין סיכוי להשגת שלום אם ארצות-הברית לא תפעיל את השפעתה.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 43

ניקלאודיאון (גת, תל־אביב, ארצות״הברית) — זהו אחד מאו תם הסרטים שמכניסים מבקרים למבוכה. ראשית משום שמדובר בסרט שנושאו תולדות הקולנוע, והוא מעורר משום כך, בכל מי שמכיר את ה נושא, הירהורים נוסטאלגיים, שנית, משום שהוא נעשה על־ידי אדם שמכיר, ללא כל ספק את התקופה, ורוכש לה חיבה רבה. … אבן, מי שיילד לראות את סירטו של פיטר בוגדא• נוביץ׳ יובל לעמוד בצורה נאמנה למדי על הדרך שבה הפך הקולנוע מתעשיית בידור מקרית לירידים ולאולמות מאולתרים (שקראו לעצמם ניקולאודיאונים משום שהכניסה עלתה בהם ניקל — חמישה סנט) .כנופיות גנגסטרים ומהמרים מקצועיים היו עדיין בין המממנים העיקריים של העסק, פרקליט היה יבול להפוך תסריטאי, ותסריטאי היה יכול להפוך במאי, ובוקר היה יבול להפוך כוכב, בל זה בין לילה, מאחר וממילא לא שם איש לבו לזהותם.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 13

כאן ואילך, מוטב שאנשי ד״ש ישימו לב היטב • 1למיצוות הדת היהודית ולאיסוריה. .התנועד-,לשינוי הוקמה על־ידי אחדים מן הלוחמים העיקביים ביותר נגד הכפייה הדתית במדינה. אלה נדר שים עתה להצביע בכנסת בעד כמה מן הגילויים הקיצו ניים ביותר של הכפייה הדתית המוגברת. מי היה מעלה על דעתו שאנשי ד״ש ירצו ״לחזק את הממשלה״ אשר שר־החינוך שלה הוא עסקן דתי, המכניס את החינוך לכותונת־ד,כפייה של לאומנות דתית נוסח גוש- אמונים ; ממשלה המזרימה עשרות מיליונים נוספים לתוך מערכודהחינוך של אגודת־ישראלו שלא לדבר על תיקון חוק־השבות לפי דרישת האורתודוכסים, שערוריית שיח־רורן של הבנות ה״דתיות״ משירות צבאי, צימצום המחקר הרפואי בעיקבות תיקון חוק הפאתולוגיה, איסור מחודש של הפלות מלאכותיות, כפיית חוקי־עזר עירוניים דתיים על האיים החילוניים שעוד נותרו — והרשימה מתארכת והולכת.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 29

.״ (על מישקל ״אלטרנטיבה של ערכים,״ סיסמת הליכוד בבחירות לכנסת). על מאמר אחר בעיתון, אף הוא במים־ גרת מדוד הסאטירה הומור 3110 היה התום :״יורם יהוד.,״ וזה מה שהסעיר את הסטודנטים הדתיים באוניברסיטה יותר מכל. … לא היתד, זו התוצרת היחידה של תע־שיית־השמועות שפרחה במדינה מאז המהפכה שהתחוללה בליל ספירת הקולות של הבחירות לכנסת. שמועה סנסציונית אחרת, מדהימה לא פחות מזו על גירושי הזוג רבין, התייחסה למצב בריאיתד, של גולדה מאיר, עוד בטרם אושפזה לפני שבוע בבית־החולים הדמה בירושלים, בעקבות קילקול קיבה.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 29

הפירסום רוכז בעיקר בעיתונים הנקראים על־ידי אותו ציבור מסויים — הארץ וג׳רוזלם פוסט (ליוצאי הארצות האנגלו־סכסיות) .בהארץ אף טרחו והזמינו עמודים ראשונים (הנחשבים כמועדפים לפירסום) כחמישה חודשים מראש. היות ור״צ כבר ישבה בכנסת ואף פעלה שם — הירבו אנשיה להשתבח בהישגים ממשיים, אם אמיתיים ואם מדומים שבחלקם הופקעו מסיעות אחרות, ולא ניסו להפריח הבטחות חדשות ומלהיבות אך בלתי-מבוססות. … כך, למשל, ניטש הקו של ״הכל במישפחה״ (הפנייה לציבור של ״אנשי שלומנו״ בלבד) ,משנתברר כי קו זה ברור מדי וחבל לבזבז עליו מאמץ מיותר, החלו פונים גם אל הציבור החילוני (בנושאי סמים, תמיכתו המוצהרת של סגן־אלוף חילוני ובנושאי עלייה) .קו זה עורר מחלוקות וספקות רבים בקרב אנשי־ההסברה של המיפלגה (הצעירים האופציות בשוחות יפדגה ״קטנה״ אחרת, ואולי לא-כל-כך קטנה יו במשאבים — האיש הבודד לכנסת, פלאטדשרון. הוא ניהל מערכת־בחירדת ססגונית, מיקצועית מאד וכנראה אף יקרה מאד אף שאיש־הפירסום שלו, יוסי כהן, לא נקב בסכומים בפה מלא.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 51

״ הכחשתי פטנ טי ם מ כ שי ר־ פ ל אי ם בי תי האם הקוסמטיקאית שלך עדיין מכניסה אותך למכונת לב־ריאות כזאת, מין מכשיר־עינויים פולט־אדים שסגור במגבות? … עודפי־צריכה באדובדמזעזע, מותחלים למחצה, מילאו את מגירות כל חברותיה עד ליום שבו לכו לחנות המוכרת גלילי־בד דמויי פרוות (כמה חנויות לפני הכניסה לבית רומנו בתל־אביב) ,ובקשו שם מבעל־החנות לסדר לכם שטיח מבד דמוי פרוות־כבש.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 8

. • 1ביקורו ונאומו של הנשיא אל־סאדאת בכנסת פתחו שביב תקווה לתוחלת השלזם שכולנו כה מייחלים לו. • המערך טען כל ימות שילטונו כי ״השטחים״ מהווים עבורנו פיקדון ליום בו יבוא השלום. >• הליכוד ממאן עתה להגשים את צוואתו של המערך, למרות שישנו סיכוי כלשהו לשלום ולמרות טענתו של ראש־הממשלה כי הוא מקיים את כל הבטחות העבר של המערך. … ד תפתך, המצביעה בפניך 26במרס כל הזמן על נקודות־החולשה הרבות שלך. אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית אמרה ח״כ שולמית אלוני ש״מגיע לעם הזה...
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 46

• השיחה הפוליטית החשובה שיחה פוליטית בעלת חשיבות עלי׳ונה ׳נערכה בחדר־האיפור בין חאש־הממשולה מנחם בו״ין לבין המאפרת, שרה ברזילי, בעת ששרה מרחה על פניו של בגין קרמים וניגבה אותם בצמר-גפן, דקות אחדות לפני התוכנית מוקד. באותו יום נערכה הצבעת אי־אמון בכנסת, ובגין דיווח עליה לברזילי .״הנאום של מנחם מבידור היה מצויץ,״ אמר בגין לשרה ,׳ובתשובה למבט התמיהה שלה הסביר :״מבידור סיפר לבית כי בעת שהנשיא האמריקאי ריצ׳ארד ניבסץ הגיע לארץ, לא נתנה לי ממשלת המערך את הכבוד הראוי לי, שהיותי יאז ראש האופוזיציה, כפי שאני ׳נתתי שיחות הטלפון. … • הנימוק היה משננע הנימוק שהכריע בסופו של דבר נגד שידורי ה תעמולה לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות, הייה זה שהעלה מנכ״׳ל רשות השידור יצחק לים־ נ״ ,אשר התנגד לשידורים. ליבני טען כי שידורי הבחירות לכנסת היו ברמה ירודה, וכי אין צויד לבזבז זמן־צפייה יקר על שידורים ברמה ירודה, שבוודאי יחזרו על עצמם בבחירות לעיריות.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 47

כדאי להעדיף את הקטנה יותר, העולה שש לידות בלבד, לכל הציפורים הבודדות מידפאה חינם יש בארץ חבר-כנסת אחד מיליונר מאוד, גר בשביון מאוד, הגיע מצרפת מאוד( ,להמשיך ז< איש זה אינו זקוק לאוייבים, כל העיתונאים חברים שלו. … זה כל העסק• כל זמן שמטפלים בהם באמצעים עדינים של חיטוי הבית, ופיזור רעלים, הם באים לעשות חינגות. ברגע שמכניסים את הקפיץ המשטח, הם הולכים לרקוד בליוקיישן אחר.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 4

בין הדמויות ׳שהשיבו: הצייר יוסי שטרן, מזכירת סיעת מפ״ם בכנסת תקווה הוניג, איש התרבות זאביק כילו ואחרים. … דויד כרמן, ראש העיר, חדרה אנשים • אחרי שדויד כן ־ גו ריון נשא את נאום התשובה למבקרי מישרד ראש־הממשלה בכנסת, שהסתיים במילים של ח״נ כיאלי* :״ראיתיכם שוב בקוצר־ידכם...״ ירד למזנון, שם קיבלה את פניו אשתו, פולה כן־גוריון.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 21

רובינ שטיין מסרב לכופר הצעה של מחלקת החקירות של מס- הכנסה לאיש העסקים אהרון רובינשטיין, כי יסכים להודות באשמת אחזקת חשבונות מטבע־חוץ בשווייץ ולשלם כופר בלי מישפט, נדחתה. בעיקבות הדחייה הועבר התיק להכרעת היועץ־ה־מישפטי־לממשלה. אנשי מס־ההכנסה סבורים כי יש להם די מיסמכים בנקאיים להוכחת ההאשמה, אולם הם מנועים מהצגתם בבית- המישפט, מחשש פן ייחשף מוסר המיס- מכים, הנמצא בשווייץ ואינו יכול לצאת משם.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 44

230220 אופנה השארואויס באים ראיתם פעם אחד מבני־דודנו הלבוש ״שאלואר״ז אלה המיכנסיים שלובשים ה מוסלמים הדתיים, ואשר בין בתי הרגליים שלהם מצויים קפלים צפופים היוצרים שק. התייר המערבי תופס את הבטן, מתקפל לשניים, ומתחיל לצווח בצחוק פראי — ־כשהוא מדמיין לעצמו מה אפשר לעשות לתוך השק הזה שנה ׳שלמה מבלי שאפילו יתמלא. הרעיון הטמון במיכנסיים אלה אינו מער־גן בעולם הקולינארי, אלא הגינקולוגי דווקא.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 7

איש־טלוויזיה צרפתי אמר על הספר :״הוא חרץ מישפט על המישטר הסוציאליסטי בישראל, והבוחר הישראלי הוציא את גזר-הדין אל הפועל בבחירות לכנסת״.״ מובן שלא אני, אלא החיים עצמם, הם שחרצו את פסק״הדין ״אשם״ על המישטר הרקוב, אך אני גאה בכך שמצאתי בעצמי די אומץ, לבטא את האמת המרה עוד זמן רב לפני ה־ 17 במאי. … אתה אוהב את עמנו יותר מכל העסקנים הציונים גם־יחד...״ ואם היו לי בחודש מאי, אחרי הבחירות לכנסת שבהן נטל העם את השילטון מידי הקליקה הסוציאליסטית ששלטה בו במשך שנים כה רבות, ספיקות לגבי מידת הזדקקותו של הקורא לסיפרי, הרי המחאה העזה שבה נתקבל הספר בקרב חוגים מסויימים שיכנעה אותי כי הוא נחוץ, כפי שהאמת נחוצה תמיד _ ואין זה משנה עד מה מרה היא.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 34

אפילו שאנחנו נצטרך לפרק אותו, בבוא היום, במו ידינו? כמה פעמים אמרתי בכנסת שחבל על כל אגורה שאנחנו משקיעים בהתנחלויות, על כל בית שאנחנו בונים שם, על כל דונם שאנחנו מכשירים — מפני שכל הרכוש הזה יימסר, בבוא היום, כמתנה לערבים? … אמרנו שהגבולות ייקבעו על-ידי הנתונים המדיניים, יחסי־הכוחות, העובדות הבינלאומיות, ושבבוא היום לא יהיה איכפת לאיש שכמה מאות מתנח לים יושבים על גיבעה זו או בעמק ההוא. כמה פעמים אמרתי בכנסת, בוויכוחים על ההתנחלו יות, שכל התנחלות היא מוקש בדרך לשלום — מוקש ימרה זו עוררה תגובה של בוז מהול בזעם.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 67

יש לים שלו השליטה בהסנה מתחיל לפחד הרבה הסברים, כרגיל, לשאלה מדוע קומאררט (זכריה דרוקר) ,הם חוששים, רה בבורסה מה שקרה בשבועיים האח ובצדק, מהרגל הגדולה שדרוקר (אררט) רונים. למשל: ערך השוק של מניות רוצה להכניס בהסנה. הוא רוצה 25 הבנקים מגיע לסכום האדיר של 50 מילוזה הרבה. … הציפיות של בעליהם לא התממשו והם מעדיפים לסגור את העסק, להשכיר את המישרד שברשותם ולהשקיע את כספם בדירות להשכרה. זו הכנסה יפה ובטוחה יותר. לכל פקיד מטעמים ברורים, שיתבהרו להלן, אני מנוע מלנקוב בשם המוסד הכלכלי והאנשים המעורבים בעניין.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 102

קרמרמן נפטר והוא בן .56 הוא היה מפקד באצ״ל, חבר נאמן לתנועת החירות ואף ייצג אותה בשתי כנסות. איש־העסקים שעמד בראש מיפעל עץ לבוד וחברות רבות אחרות. … היה מי שטרח לערוך חישוב, ומצא שאפשר היה להציב כימעט בכל שכונה בישראל ניידת נט״ן, אילו לקחו את הכספים שניתנו כשוחד קואליציוני לאגודת־ישראל, לעזרתו של קרמרמן, שהיה מוטל, למזלו הרע, דווקא בבת־ים. אפשר להניח, שאילו נערך הכנס של מכון דבוטינסקי בתל־אביב, היו סיכוייו של קרמרמן להינצל ממוות גדולים יותר.







