חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 26,626 עד 26,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 15
זוהי הקופה לעזרה הדדית של עובדי יכין־ קשרים אישיים מה גורל הכסף ץ •שאלה העיקרית, מבחינה ציבורית, ׳קל•ס ־ מאל שאיל־הון מובהק כמו יוסף אפשטיין, בעליו־לשעבר של בנק פויכטוונגר, ראה בחברה הזאת כר לפעולה מן הסוג שהוא אוהב: השקעה המכניסה הרבה רווחים, ומהי. הוא קנה 50 אחוז ממניות סעפה, תמורת 762 אלף לירות, ומייד עורר ויכוח בין שלושים השותפים.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 9
הוכח כי אתה היחיד הדואג דאגת־אמת לירושלים — ואינך חייב עוד לטרוח למצוא תשובה של ממש לבעייה של ממש. לכן די ללחוש בכנסת את השם ירושלים — כדי לגרום למירוץ מטורף בין כל הסיעות, ממפ״ם ועד חרות, כשכל אחת מוכיחה שהיא דואגת לריבונותה, לכלכלתה, לעברה ולעתידה של בירתנו הניצחית ועיר קודשנו.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 12
כל תייר שני הבא ארצה הוא לא־יהודי. היהודים והלא־יהודים יחד מכניסים כ־ 60 מיליון דולאר לשנה למש? המדינה.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 19
#הנהלת נתיב השקיעה מאות אלפי לירות ברכישת קרקעות, ללא הודעד, או קבלת אישור מצד חברת עובדים, כפי שמחייב הנוהג ההסתדרותי. הכניסה לזרים אפורה. בינתיים נתכנסה הנהלת חברת העובדים לדון בגילויים.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 3
הטכנאים של שרות־השידור שלו הם כולב אנגלים, השייכים למה שמכניס ,,האירגון״ - גוף מיסתורי, המנוהל מלונדון על־ידי אנשי־כיון לשעבר, הקולונל סטרלינג והמייג׳ור כרוק.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 27
היא נחשבת לאישיות של ממש בחברה התל־אביבית הגבוהה, פעילה בעניינים ציבוריים, מארחת חברי־כנסת בביתה, משתתפת בפתיחת תערוכות. בעלה, כמובן, ידוע לא פחות, אם כי לאו דווקא בשביל סוג זה של פעילות חברתית.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 10
אכל כמקצוע הזה אינו רואה עתיד כארץ. גם כשיש עבודה ״מם־ הכנסה שוחט אותי!״ הוא יפע לכד, יסתדר, ישלח כרטיסים לאשה וחמשת הילדים~ .
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 31
^ בנין, אינ ס טלצי ה ת7ן 1ן מנ שיוי בית ב קו ר ס ערב ^ הסמבה: ת עו דתח שמלאי 60 אמבר ו\ רכוש מקצוע מסק ש המבטיח הכנסה גבוהה דתן לעסוק בו כעבודה נ 1ספת משך הקורס 7חדשים בששת הערב אץ צורך בידיעות קודמות פרטים 1הרשם ה 8-1 :לפ 1ה־צ 4-8אחה־צ תל־ א בי ב: דרך פתח־חקוה 126 וטול הקריר ),טל 254891 .
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 15
הוא עצמו הבהיר פעם אחרי פעם, שהוא מוכן להתפטר מן הממשלה; שיסתפק במעמד של חבר־כנסת בלבד. אבל דרכי־אדם שמו הו לךל פניו העוקם הזח 1509 הצעות אלה תמיד נדחו על־ידי הנהגת מפלגתו — והוא ידע מראש שהם ידחו אותן.
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 19
לפי החוקה של משחקי לונדון אסור לשופטים להביא למקום את נשותיהם, כמו שאסור לשחקנים להביא למקום את ידידו־תיהם. את כל השחקנים והשופטים מכניסים למלונות נפרדים ונותנים להם הרצאות.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 8
אביו, רופא מבוברויסק הרוסית, היה סמל בגדודו של טרומפלדור בגאליפולי. אמו, שהיתה חברת־כנסת מסעם הציונים־הכלליים, היא בת של ציר הקונגרסים הציוניים הראשונים.
גליון 1518 (4 באוקטובר 1966), עמוד 22
המישנה החדש למנהל הכללי, עמנואל שרון, היה סגן נציב מס־הכנסה. נתמנה. לראש מינהל חקר הימים והאגמים במשרד ראש־ד,ממשלה, אלוף יוחאי בן״נון ,42 ,לשעבר מפקד חיל־הים ואדריכל ימי לפי מקצועו.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 29
226066.111 רז כשרת ק ציוי-י ם לאלקט חני ק ה המחלקה ללימודי ערב החודש נפתחים קורסים חדשים רכוש מקצוע מבוקש המבטיח הכנסה גבוהה באחד מהקורסים הבאים : רדיו — טרנזיסטורים ^ טלויזיה מעשית; קציני רדיו בצי (לכל הרמות) חשמלאות מעשית (כולל תיקון מכשירי בי) משך כל קורס 6חדשים, אין צורך בידיעות קודמות ההרשמה: בבניו המכללה, בשעות 9—1בבוקר 4—8 ,אחה״צ.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 28
מתכנן ממשלתי זה צריך להיות בדרג סגן ראש־הממשלה, מעין על־שר, אדם העומד בראש משרד תפקודי מצומצם, משוחרר מנטל אדמיניסטראטיבי, ראש של צודת יעיל של תיכנון כלכלי מרכזי, בעל פיקוח על התהליכים והיכולת לכפות את המדיניות המרכזית על כל משרדי־הממשלה, תוך תיאום מרכזי מחייב( .אגב, זהו חלק מתוכנית לשינוי מיבנה השלטון, שנגיש אותו לכנסת בהזדמנות מתאימה). איננו מטפלים כאן בעניינים אישיים.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 31
קלוד שברול ניסה, על כן, לשמור את התסריט בשלמותו ויחד עם זה להתעלם ממנו ולתת בתוכו דברים משלו. הוא הצליח להכניס לסרט הברקות מיוחדות, לתת בו איזו אודירה, אבל לא עשר, ממנו מה שאיננו, כלומר, סרט בלתי אידיוטי.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 31
;צרה בלויסריה אומנם הבטחתי, שבסיפורים האלה לא יהיה קש, אבל קצת דשא מוריק אפשר להכניס. ליתר דיוק: הדשא המקיף את מלון קיסריה המפואר.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 18
בשנתון ההסתדרות מתפרסם קטע קטן מאד על פעולות הביקורת, קטע שעבר צנזורה חמורה, אך מגלה בכל זאת מה מתרחש בחברת־העובדים. בחלק מהמפעלים המבוקרים היחס בין ההכנסות וההוצאות השתנה בשנים האחרונות לרעה, דבר הנובע בחלקו מתנאים אובייקטיביים, אבל גם בגלל ליקויים, כתוצאה של אי־שימוש בשיטות ניהול מתקדמות.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 33
אז נסענו למגן־דויר ושם היא לא היתד״ וכשבאנו לבית־חולים אחר, זה שנמצא ביפו, ראינו את מרגול שוכבת על המדרכה ליד הכניסה. נעמי תיכף ניגשה אליה, הרימה אותה, ואנחנו קראנו לרופאים
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 8
וזאת משלוש סיבות: • היא היתד, עלולה לגרום ללחץ אמריקאי חזק על ישראל למען פינוי שטחי־ד,כיבוש, • היא היתד, עלולה להפנות נגד ישראל את דעת־הקהל העולמית, הפרטיים, השייכים לכנסיות או למיסיונים, בתי־הספר הממלכתיים נשארו סגורים.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 25
כנראה לא היו מספיק גפרורים, ולכן הוא פשוט ניסה ללעוס ולבלוע את כל ה ה תכתבות הרומנטית. התוצאה היתה שהכניסו אותו לבית־חולים — כשהוא סובל מהרעלת־דיו.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 23
בירושלים סיכמו 2000 פוקדי האוכלוסין את חוויות ימי־המיפקד, גילו כי בימי־המיפקד נאלצו לשתות בממוצע ליום 10 ספלי קפה ממותק, 10 ספלי תה ממותק 3 ,כוסות לימונדה ממותקת ולאכול רבע קילו סוכריות, קילו ענבים וקילו תפוחי־עץ, כתוצאה מנוהג ר,כנסת־ד,אורחים המזרחי של הניפקדים.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 7
המגע עצמו, החיוך, סיגנון הדיבור, גיסתי הדברים -הם היוצרים את הגשר הראשון, עליו יעברו מחר המילים וההגיונות. צא ללמד, אך צא גם ללמוד. נסה להכניס את בן־שיחך לעולמך הנפשי — אך נסה גם להיכנס לעולמו הרוחני שלו.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 12
כאשר שמע תמיר האשמה זאת בפעם השנייה, לא הגיב עליה, פתח חזית שנייה, צעק לעבר שופמן, כי הוא שכח שהוא לא מדבר בתנועת החירות אלא ״כאן( ,ב) כנסת״. ואולי על־מנת להשכיח את עברו הלא־כל־כך תומך בגבולות מורחבים זרק תמיר לעבר שופמן שאלה משונה באמת :״אתה מוכן לכרות חוזה שלום בגבולות הנוכחים ולוותר על עבר־הירדן (המזרחי)?
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 11
הבחורה התמירה עם הטבור הגלוי והרגליים היחפות אוכלת את רגל־התרנגול, שמה את העצם בנייר, מכניסה את הנייר לארנקה. זוהי אמריקה האחרת — אמריקה השונאת את המלחמה, אמריקה השונאת את המישטר, דור צעיר המואס במציאות, הרוצה בעולם חדש.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 22
היא עשתה זאת דוזקא במקומות מאוד לא יהודיים: למשל, במסיבות־הגן השנתיות של הנציגות הסורית בניו־יורק — שם נהגה להופיע ולרקד, כשהיא מכריחה, לדבריה, את הקריין להצהיר שהיא, במקורה, ילידת ישראל. פעמים אחרות רקדה בכנסיות, לפני נזירים, וכמובן — בכל מיני מסיבות עממיות, כולל לא מעט בר־מיצוות, חתונות יהודיות ומסיבות ברית־מילה.
