חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 27,701 עד 27,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 51

כאילו הסטודנטים היו עוד קטנים כשחורי שיקר בגדול העובדה שסקר האזנה שנעשה ע״י חברת ״טלסקר״ קובע של ״ערוץ ״7 הגוש־אמוני יש יותר מאזינים מל״קול השלום״ ,קול המוסיקה ורשת א׳ — לא מטריחה אף עיתון בישראל לפרסם כשירות לציבור את לוח השידורים של אותה ״ספינת שידורים נאיבית קצת מעצבן להווכח שכל ״התותחים״ המאיישים לאחרונה את ספינת הפיראטים של אש״ף־יחסי־הציבור אייבי, עושים ע״פ הסקר ״פחות רעש״ מה״יידישע פיראטען״ של הרי בית־אל שו׳י 13ז65 0 אגב במערך כנראה הבינו את הסקר ובעוד נציגיהם בכנסת פועלים במרץ להיפטר מהתחנה, נציגיהם בהסתדרות שילמו בכסף טוב תמורת שידורי התעמולה המפלגתיים(שצצו במערכת הבחירות האחרונה בכל שעת שידור פיראטית אפשרית מי אמר שהמערך הוא נגד גוש אמונים את הגיליון האחרון של ״העיר״ צריך לשמור למזכרת.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 39

למאיר הזה יש כמה אחים ואחיות, שבאו לבקר אותו, והוא עוזר להם ומכניס אותם לעבודה ומסדר להם עסקים. אחד האחים, בחור בן 23 בשם מיכאל, הוא הבן־זוג של שרון קלצ׳ינסקי, היא מתגוררת איתו בדירה בלוס־אנג׳לס, אך עדיין אין לה ניירות מסודרים, מה שהאמריקאים מכנים ויזה־לכל־החיים וגרין־קארד ועוד כל מיני כאלה מיסמכים, ולכן היא חזרה ארצה כדי לסדר את העניינים כאן בארץ.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 4

מה זאת ההערה הזאת בסוף הכתבה על מיסחור כתר, המזכירה כי זך היה קשור בעבר לכתר (כאחד מעורכי השנתון איגרא) .האם אין בכוונת ההערה הזאת להכניס את הקורא לדילמה: כי אם זך כל כך ישר שהוא מקפיד לציין שהוא בנושא כתר מה שנקרא, בלשון־הבור־ סח, בעל־עניין, אז הוא אכן מבקש להיראות חסר־פניות בכל ניתוחו את פרשת כתר.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 44

ככה, ערב של מוסיקה מוכרת, בביצוע חי, נקי מאוד ומיקצועי מאוד, של הלהקה הישראלית הפופולרית ביותר השנה ^ייי^ לפתוח קופה ^ ני רובם, שהיה פעם מלווה של שלמה ( ארצי והיום הוא זמר הפורץ באופן עצמאי, הביא למקום כמה אנשים, שיחלקו כרו־זונים להופעת ה־ 50 שלו, שתיערך כאן, בעוד יומיים. אלף איש, שהכניסו לקופות־הכרטי־סים 35 אלף שקלים כדי לראות את משינה, אולי יחזרו על ההוצאה הזאת, מקווה רובס, אבל גם הוא יודע שבמציאות הקשודמאוד של שוק הבידור, זה יהיה כמעט נס.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 8

למבר שלח הודעות לכתובות שונות באירופה בזו הלשון :״התכוונתי לצאת לירושלים, להצטרף לוועדה המכינה את מיצעד השלום, אבל אמש (וד )20/12 הודיעה לי השגרירות הישראלית בז׳נווה שמישרד־הפניס הישראלי ביקש מהם למצוא אותי בכל הדרכים האפשריות, כדי להודיעני שנאסרה עלי הכניסה לישראל, ושמוטב לי שלא לצאת לתל״ אביב, משום שאני צפוי למבוכה, כאשר לא יאשרו את כניסתי.״ למבר החליט לבוא לארץ באופן הפגנתי.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 2

להיפך׳ שתיקתם של נציגי כמעט כל המפלגות בכנסת היא הוכחה חותכת לכך שרשת השחיתות פרוסה על הקואליציה האופוזיציה כאחת, כימין כשמאל. … הבטחתי ליודל לפרסם את הבדיחה האחרונה שלו, השאולה מפלוטארך ושיש לה חשיבות רבה לגבי הויכוח על בעיות המלחמה המונעת -.יודל סבור, בצדק׳ שהיא רצינית יותר מדברי כל הנואמים בכנסת על אותו נושא. ובכן: באחד הימים, עת התכונן המלך היווני פירהום לפלוש לאיטליה העתיקה, טיכס עצר, *עם יועצו הראשי.
גליון 899 (6 בינואר 1955), עמוד 2

מצאתי לנחוץ לתת למר בן־גוריון הזדמנות להכחיש בפירוש שאמר דברים אלה, הפותחים אפיקים כד, נוגים להערכת אישיותו מר, כשיהיה לו רוב בכנסת, ו־(ג) מר בן: גוריון אינו מסתייג בפירוש מן ההכרזה על נצחונו הפרטי, האישי בהחלט. … עתונים, על הרצון לשים קץ לעתונות בלתי תלויה כשתהיה לו האפשרות לכך (כלומר, כשיהיה לו רוב בכנסת) ,ו־(ג) מר בן״ גוריון אינו מסתייג בפירוש מן ההכרזה על נצחונו הפרטי, האישי בהחלט, על הערבים.
גליון 890 (4 בנובמבר 1954), עמוד 2

כיו ם נ מ שך או תו יחם ה ה תנכ רו ת של או תן תנו עו ת ציו ניו ת נם כל פי הנו ערה עולה. גדנעי קשר, תל־אביב קל יותר להכניס רשע לגן־העדן, מאשר להפסיק נאום של שר. … אלו הי םיכפר עוונו תי כםה כבדי ם. ג. בלאו, גבאי בית־כנסת חסידי סטולין, ירושלים אני רו אה את עצמי כנ פג ע מן התע מול ה ה זו ל ה ל מ ען ת צונת־ החתי כו ת בוונ ציה ומכ ריז בז ה על נילוי־דעת ל מ ען ח תי כו ת מ תו צרת האריו ...הרי אפ שר ל מ צו א ב שפת־הים ש לנו עו מ פל ט שלם ( ב ל תי מ חו ת ח של ח תי כו ת א לו.
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 9

המשטרהמ איי מתבשביתה לא מכבר איים אחד מראשי המשטרה במעשר, שלא דק היה מקורי, אלא היה בודאי גם זוכה לתמיכתו הנלהבת של רוב האזרחים: הוא איים שהמשטרה תכריז על שביתה כללית של יום אחד אחרי שנהג, אשר דרס אדס למות והסתלק ממקום המעשה (מבלי להיווכח אפילו אם חי האדם או מת) נידון לקנס של מאה לירות. בינתיים עבר בכנסת בקריאה ראשונה חוק התעבורה בדרכים, לפיו אפשר יהיה להטיל ענשים חמורים יותר על עברייני תנועה.















