גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הן מתעצלות להדיח
את שניהם — אחר כך — אז הן
מכניסות את המרק, מרק הפירות, הבשר
והכל — לתוך מסטינג אחד.״
אין טרור, ואין שררה, היא אומרת.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

״בקראי
כי אייכמן היה בשרונה,״ סיפר ,״זכרתי
את תקופת הנאצים שם, כשהייתי נוטר.
זכרתי איך סרבו להכניס יהודים למושבתם
או למכור להם בקר.״ בתפקידו כנוטר נפצע לדי הרמן קשה ממוקש בידו הימנית.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״היא אוהדת מכבי תל־אביב, ולא יודעת
שכאשר שופט מוציא שחקן מן המגרש,
אסור להכניס אחר במקומו. ויש• לה עיניים
כחולות.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ולרגע היד,
נדמה כי אם אמנם יגשימו את איומם, עשויה
מדינת ישראל להכנס לתוך תסבוכת מדינית
וכלכלית חמורה.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

* ציונים הכלליים קצרו בבחירות
( \ לכנסת את קציר זלזולם המוחלט באזרח.
בזה אחר זה סילקו או קברו את
מנהיגיהם הוותיקים, שעוד עוררו כבוד.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בקטע המוצג הצהיר ביג׳י, בתשובה
לשאילתות שהוגשו בכנסת, כי אין יסוד
להאשמות העולם חזה שאלי תבור נחטף
בידי הש.ב >.וכי יתכן שעורכי השבועון
עצמם ביימו את כל העניין.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

נימק תמיר :״הציגו בבית־המשפט את
דבריו של מר בן־גוריון בפרשה זאת, שנאמרו
בכנסת. ניסו ועוד ינסו להסתמך על
דברים אלה כעל דבריו של בר־סמכא.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הקאפיטליסטים שלנו אינם מאמינים ביוזמה
פרטית, והם פוחדים מפני תחרות
חופשית, כמו יהודי טוב מפני בשר חזיר.
משאת נפשם היא להכניס את ידם עמוק־עמוק
לכיסי המדינה, כדי לגרוף משם
סובסידיות, הלוואות־פיתוח, רשיונות־ייבוא
לו להתעלם מעצם קיומו.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״דבר רציגי מאד״
ך* עזרתהעד של המתלונן, הצליח
1פרקליט הנאשמים להכניס לתיק כמה
וכמה פרשיות, שהטילו אור מעניין על
פרשת הקבלן.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אבן אחת היא צריכה להוציא מן הכליות, ובפני האבן השניה היא צריכה
לחסום את הכניסה למשרד החוץ.״
• השבועון ״טייס״ ,במאמר המוקדש לעשור ישראל :״הישראלים הצעירים
בכללם נראים כמתרחקים מן האידיאלים של אבותיהם ומתקרבים לפטריוטיזם ישראלי
מעשי, כשמטרתם המוצקה היא לרכוש מקום לארצם, בין המדינות השמיות של
המזרח ה תיכון ...הגנרל דיין טוען כי• עתה חשוב יותר לפתח תעשיה והשקאה
מאשר להביא עולים נוספים.״
0רענן ווייץ, מנהל מחלקת ההתישבות של הסוכנות היהודית׳ בהרצאה בפני
כנם האגרונומים :״עלינו לייצר מזון כדי לגדל דור בריא, ולא כדי לספק את כושר
הזלילה שלנו.״
• ראש מיסדר־ז׳בוטינסקי אליהו גל־עזר :״במאה האחרונה לא גרמו
לנו הצרפתים שום צרות, מלבד פרשת דרייפום ושמלת־השק.״
• מנהל משרד ראש הממשלה טדי קולל יש לי ספק אם האמנות
המודרנית המופשטת היאי האמצעי הכי טוב להסברה.״
אותו מלון בו גרה נבחרת הונגריה.
גליון 863 (6 במאי 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עליו להיות, חוץ מ הכל,
מורה.
אנו משתדלים להכניס לשורותינו אנשים
בעלי נטיה לענינים טכניים וחינוך טכני.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.
** הכוונת לנזיצר־הימי שבכניסה נזיס־סוף ל״
גופרץ־אילת.
האי הקסן סירן, החולש על הכניסה
לפמרץ־אילת, מיושב חיל־מצב מצרי.
גליון 866 (27 במאי 1954), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ב מ אי
.1 9 5 4
בשעה
אההי׳ צ
ב -״ריביארה״ בבת=י
(הכניסה חופשית • כבוד קל חגם)
ש מו ת הזו בי ס י מסרו בצבורפהתאם
להחלטתחבר שו פ טי התחרות
בנ שי או תמדפן -א די.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

עבודותיה, בעיקר בפלסטיק (חומר
חדש לגמרי לאמנים) ומתכת, זכו לתגובה
חמה מאד והצלחה רבה. עתה הצליחה להכניס
אפילו במשרד המסחר ור,תעשיה היבש
את הטעם האמנותי ודוגמאות בדיה
ובדי גיסתה לואיז, נתקבלו באהדה.
גליון 872 (8 ביולי 1954), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בשנת 1898 הוצג ברחבי
ארצת״הברית סרט קצר (אורך 2 :דקות)
שהכניס למפיקים הון רב. היה זה בזמן מל חמת
ארצות־הברית בספרד והסרט נקרא :
*אנו קורעים את הדגל הספרדי סיפר,
כעבור שנים, במאו, סטיוארם בלקטון :
*האולפן שלנו היה חדר קטן.
גליון 872 (8 ביולי 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

לקצב הגיא*
תשבץ • 72
מאוזן . 1 :עיר הכינוסים הבינלאומיים
בשוייץ ; .5נציב מס ההכנסה שהתפטר מ תפקידו
! .10 מקום מתן תורה 12 נהר
רוסי, שתואר בספר ידוע, כשקט 14״אם
אין אני 16 חיפש באפו 18 אדון,
באנגלית 19 איש המעלה מתכת מן האד מה
.21 :בה הוחרם ברוך שפינוזד ; .22
שם פרטי אידי, כצבי בעברית; .23 העיר
התאומה לרמלה !
גליון 871 (1 ביולי 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עש רות
מהן לא הורשו להמשיך בדרכן, נצטוו
להכנס למוסד לתיקונים המתאימים.
התוצאות לא אחרו לבוא.
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הסביר הוא, כשנשאל לדעתו על
הצלחת הפסטיבל :״הודות להכנסת האורחים
הנאה של אבא חושי ולידידים שרכשנו כאן,
נהנינו משהותנו׳ בישראל.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

למועדון יש הצלחה רכה, הילדים, למדו מהוריהם, הולכים אליו
־ 4לראות ולהיראית.
לאחר שהובטחו כל ד,כסאות בכנסת מפני
מכירה לזרים, מצאו אנשי אגודת־ישראל וסי־עלי־אגודת־ישראל
מצרך חדש לסחור בו :
את קולותיהם.
גליון 885 (30 בספטמבר 1954), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בתל־אביב, ערך בית מסחר ספרים, תעי
רוכת־ספרים בחלון־הראוזה, הציב תחת הש לט
״ישראל״ את הספר ״תקנות מס הכנסה״.
חשוון בתל־אביב קיבלה הרבנות הראשית בק־שת־גט
מגבר עקר, שטען כי אשתו, הנשואה
לו מזה 10 שנים, הרתה ללדת לזר,
באמצעות הפראה מלאכותית, במקום להז דקק
לעזרת ידידו הקרוב, כפי דרישתו.
גליון 813 (21 במאי 1953), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כי, באם לא יחדל העתון מהתקיף
את שתיית הוויסקי, הקוניאק ו הג׳ץ על ידי
אישים ידועים וידו עי חולי, תחדל הממשלה
לפרסם בו את מודעותיה, המכניסות לו
סכומים גדולים מדי שנה.
ליתר כטחון.
גליון 813 (21 במאי 1953), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אולם הכאבים
הפכו כבר לחלק ממנה, אנבל לא הצליחה
להשתחרר מן הסוגסטיה אליה הכניסה את
עצמה. לבסוף החלה סובלת מהפרעות בלב,
מתה כתוצאה משבץ.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

לכן, קראה לשרות
את הגזע היחיד בארצות־היברית׳ השורץ
ומוכן לכל קריאה: חבורת הקומוניסטים.לשעבר,
שהפכו את בגידתם בעבים למקצוע
מכובד ומכניס.
בעזרת אחד מאלה הודיע התובע הכללי
של אייק, בשיחת־רעים פומבית על כוס
שמפן, שהארי טרומן העלה בשעתו יהודי
בשם וייט לעמדת מפתח במשרד האוצר, למרות
שהבולשת מסרה לו רשמית שהלה קומוניסט.
גליון 844 (24 בדצמבר 1953), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רק לפני שלושה שבועות נכנס לחדר זה,
הוציא מתוכו את הרהיטים היפים של קוד מיו.
במקומם הכניס שולחן עשוי מקרש
על שני רגליים, כמה כסאות מתקפלים —
הציוד שנועד בצבא למטה קרבי נייד.
גליון 844 (24 בדצמבר 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אך אם אין עדיין השפעה חברתית לפרסו מת
המקומית, יש השפעה אדירה לפרסומת
המסחרית האמריקאית המגיעה לארץ בעתונים,
בשבועונים ובעיקר בסרטי הקולנוע. תוך שנים
מעטות הכניסה פרסומת זו לא רק מלים חד שות
לשפה העברית (פריג׳ידר, פארקר ,51
קוואקר, קרייזלח, אלא שנטעה בלב חלק גדול
של הנוער והאוכלוסיה כמיהה חזקה לחיי מות רות
ולנסיעות לחוץ לארץ.