גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הסכמתה המאולצת של
ישראל לקבל את תוכנית רוג׳רס, פרישת כישראל מנסים גורמים מסויימים
גח״ל מהממשלה והדיון המדיני בכנסת על לגרום לפיצוץ הפפקת-האש, תוך
תוכנית רוג׳רס — כל אלה יצרו את ה תקווה שיוכלו לתלות את האשרושם
כי אומנם החליטה ממשלת־ישראל מה ככך כמצרים וכסוכייטים.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

כתבה גלוריה, ברשימה שנשאה אח
כותרת ״הערבים חושבים בלב ולא ברזי
״בישראל זוכה הפלסטיני ביחס של זיו
בארצות ערב הוא מכונה בוגד אשר
את מולדתו. בירדן הוא זוכה להכנסת
חים׳ ואף־על־פי־כן מכוון מלוא הלחץ
מרירותו כלפי ירדן דווקא.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

המאמץ שעמדת בו
לאחרונה עלול לתת
בך את אותותיו אם
לא תקדים רפואה
למכה ותצא לחופשה
קצרה, או סתם מנוחה•
אל תיתפס לדאגות
שווא, ותן לאנשים
הזדמנות להוכיח
את עצמם. היכרות חדשה עם בני המין
השני תכניס השבוע התרגשות לחייך.
הפחד הבלתי טבעי ש אתה
חש כלפי מעבידך
בולם את התקדמותך
והצלחתך בעבודה.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

ב ת בתולה —
הוא לא יפ תור לך את
כל ב עיו ת החיים שלך.
ע שי ח ש בון נפש, והכניסי
קצת סדר בבלבול הנפ שי • מ נו את
סובלת.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הוא זימן כמה מראשי המפד״ל
יחד עם כמה מראשי פועלי אגודת־ישראל,
הודיע להם: למפד״ל 12 מנדטים בכנסת.
לפא״י — שניים. ביחד אתם סיעה בת 14
חברים, ומגיע לכם שלושה שרים וחצי.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

היא, שבעבר הועידה את האיש לגדולות
וניבאה לו עתיד מזהיר בשרות העם והמדינה, החלה
לפתע לראות אותו בעיניים אחרות, הכניסה אותו ״לרשימה
השחורה שלה. ולגבי אישיות כמו גולדה מאיר, הידועה •
באיבתה הנשמרת לאורך ימים, אין זה עניין של מה בכך,
להיכלל ברשימה השחורה שלה.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אביו שירת במשך 25 שנה במישטרה, בימי
המנדט ובמישטרת ישראל, יצא לגימלאות
מבחינה חברתית, נעשה הכל כדי להשאיר על כנו מישטר פיאודלי־ושפחתי,
ונציגיו העלובים ביותר הוכנסו לכנסת.
מבחינה השכלתית נשארו ערביי ישראל בשפל המדרגה, ורובם נכשלו בבחינות הבגרות.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

דן הסכים בפרינציפ, אבל
ביקש לראות קודם את התסריט, כדי לדעת
לתוך מה הוא הולך להכניס את עצמו. אחרי
שהוא קרא את התסריט, הוא ענה למג״
קביץ בשלילה רבתית מאוד.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

״שמונה בריונים חיכו לי בחוץ. הם תפסו
אותי, הכניסו אותי לצריף ישן ושברו לי
את כל העצמות.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

שבוע קודם לכן הופקד משמר צבאי
בכניסה לאזור, אסר על אזרחים את ה־הכניסה.
עקפנו את נקודת־המשמר, נכנסנו
לשטח.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

לפתע קריאות מבחוץ :
חובש־חובש. אנו אצים החוצה, ועוזרים
להכניס שני פצועים, אחד בעין ואחד ביד.
הם צוות טנק המח״ט, שחטף טיל מחוץ
למוצב.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

.״
החל בראש־הממשלה וכלה באחרון חתוכים בכנסת, שמענו את חפיזמון שוב
ושוב, עד בוש.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

י• החלפה מיידית של השבויים, דבר
שגולדה מאיר התחייבה לו מפורשות ב נאומה
בכנסת.
תנאים אלה יכלו לעכב את כינון הפס־קת־האש
במשך הימים — הימים הגור ליים
שבהם יבלו כוחות צה״ל מעבר ל תעלה
להשלים את מיבצע ניתוק הצבא
המצרי בגדה המיזרחיח, ממקורות האס פקה
שלו במערב.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אבל בהעדר אפשרות כזאת, בגלל מהות
הקבוצה העומדת בראש ישראל, יש הרבה
ברכה ביוזמה חיצונית שתביא להסדר.
(כפי שאמרנו כשעתו ככנסת:
״שלום מרצון עדיף עד שלום
כפוי, אף שלום כפוי עדיף על
מידחמה בהתנדבות.״)
החזון של הקמת מדינת־ישראל התגשם
בשעת־רצון היסטורית, כאשר שרר למשך
זמן קצרצר ירח־דבש אמריקאי־סובייטי.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

היה זה יפוי־כוח נוטריוני, שהפקיד
בידי פרקליטו של גיגי כשנכנס לדירה,
לפיו הוא מייפה בצורה בלתי חוזרת
את כוחו של עורך־דין זה להופיע בשמו
ולייצגו בכל ההליכים המשפטיים לפינוי
ולסילוק־יד מהדירה ולהסכים בשמו לפינוי.
זה היה התנאי שתמורתו הסכים גיגי
להכניס את גרדנר לדירה. פירוש הדבר היד,
שפרקליטו של גיגי יכול להסכים בשם
גרדנר לפינוי מיידי.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אולם בבל שעברו הימים, הצטיירה הברירה האכזרית:
מפה שתשמש בסים למיקוח, שיסתיים כתוכנית
רוג׳רם -או אולטימאטום צבאי סובייטי,
ללא תקווה לתמיכה אמריקאית.
* המצחיק במצב: בנאומו האחרון בכנסת, השתמש בנין במאמר
של הייכל כדי להוכיח שהערבים זוממים להשמיד את ישראל.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

בפינה, פסל מודרני אחר: מדפים עמוסים
בתיקים ישנים. על מדרגות הכניסה: קולב,
ועליו כובעים, עומד לפני שתי מראות.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

ואם יש לשבח את ז׳יל דאסן, אשר תרם
את כל ההכנסות לקרן נכי צה׳ל, קשה שלא להסתייג מן
השם העברי שניתן לסרט .
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

.״
חבריו, שבילו יחד אתו את הויק־אנד
ועם חברתו החדשה — שמנה מארש —
טענו שהוא מכחיש את העניין מפחד מס־ההכנסה.
״בטח
שהוא זכה״ אמרו .״הנה — אפילו
ף* אותו יום נעלם אבי ליומיים.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

השותפות המיסחרית
הזאת אומנם עמדה להתפרק לפני שבועות
מיספר, כאשר בעלי ידיעות אחרונות תבעו
להגדיל את חלקם בהכנסה המשותפת,
•הושע בי צו ר ה €
גרשום שוקו 3כ ^
וכבר החלה הסערה הגדולה.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

הייתי מיואשת.
יום אחד ישבתי בקפה, וחברים הכניסו לי
ל.ם.די. לקפה. לא ידעתי מה איתי, בכיתי
הם פתחו את היום בחלוקת ציונים למורים.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

כמו בשבועות
האחרונים, חבעייה ה מרכזית
שלך היא חוסר
בסף. אך אל דא גה,
הכנסה קטנה מ מקור
בלתי-צפוי תעזורלך
להתגבר על הבעיות.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

אמר את
זה יפה ביותר מי שאמר לי: יש כאן
הרגשה של קדושה, זה כמו בית־כנסת!
אחר — חדר אוכל בכרם שלום. באותה
שיטה מתחילים לבצע עתה מרכז אזו רי
לקיבוצי הערבה, ליד יוטבתה.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

שזוכר את אוריון כאולם דמוי-
אורווה, שמכונותיו מזייפות בקביעות את
המוסיקה והבריונים מטיילים בו להנאתם,
מהתחלת הסרט ועד לסופו, מפצחים גרעי נים
ומנופפים אגרופים ובקבוקים, מי ש זוכר
כל אלה וסבל מהם, יופתע בוודאי
לטובה למראה האולם החדש.
הכניסה הורחבה, אולם ההמתנה שופץ,
סודר וקושט בצורה נאה, שטיח מכסה את
ריצפת האולם עצמו, מושבים מרופדים
החליפו את הכיסאות החורקים, ומי ש יושב
לפניך אינו מסתיר כמו בימים ה טובים.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

שוב פנה אברי אל אבנרי, שנבחר
בינתיים לכנסת. אבנרי הורשה לבקרו
בכלא, פעל למען שיחרורו, אך לשווא.